שמירת הלשון, חלק ראשון, הקדמהShemirat HaLashon, Book I, Introduction

א׳כְּתִיב (משלי כ"א, כ"ג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". וּלְהָבִין הָעִנְיָן מַה שֶּׁפֵּרֵט הַכָּתוּב שְׁמִירַת הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן לִמְנִיעַת צָרָה מֵהַנֶּפֶשׁ, יוֹתֵר מִכָּל הָעִנְיָנִים, אֲשֶׁר צָרִיךְ הָאָדָם הַשָּׁלֵם לִשְׁמֹר בִּימֵי חַיָּיו, עַיֵּן בִּמְפָרְשֵׁי הַפְּשָׁט. וְגַם אֲנִי אֶעֱנֶה אֶת חֶלְקִי אֲשֶׁר חַנַּנִי ה', וּבָזֶה נָבִין גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וְגוֹ'.

ב׳מַה שֶּׁפֵּרֵט לָנוּ הַכָּתוּב דַּוְקָא עִנְיָן זֶה, נִרְאֶה, כִּי יָדוּעַ הוּא דְּכָל אָדָם יֵשׁ לוֹ רְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים רוּחָנִיִּים, וַעֲלֵיהֶם מְלֻבָּשִׁים הָרְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים גַּשְׁמִיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב י' י"א): "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשׂכְכֵנִי", הֲרֵי שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב עוֹר וּבָשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת וְלֹא קְרָאוֹ, רַק בְּשֵׁם לְבוּשׁ וּסְכָךְ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "תַּלְבִּישֵׁנִי" "תְּשׂכְכֵנִי", וְאֶת מִי הִלְבִּישׁ, אִם לֹא לַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, שֶׁהִיא הִיא עֶצֶם הָאָדָם, וְעַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁל הַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ מִלְּמַעְלָה אֵיבָר הַגּוּף הַמְכֻנֶּה כְּנֶגֶד אֵיבָר הַהוּא, כְּמוֹ הַבֶּגֶד עַל הַגּוּף. וּכְנֶגֶד זֶה נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה לֹא תַעֲשֶׂה, וְהֵם מְחֻלָּקִים גַּם כֵּן עַל הָאֵיבָרִים, דְּיֵשׁ מִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בַּיָּד וְיֵשׁ מִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בָּרֶגֶל וְכֵן שְׁאָר כָּל אֵיבָרִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים". וּכְשֶׁאָדָם מְקַיֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵיזֶה מִצְוָה בְּאֵיזֶה אֵיבָר, שׁוֹרֶה לֶעָתִיד לָבוֹא אוֹר ה' עַל אוֹתוֹ אֵיבָר, וְאוֹתוֹ אוֹר הוּא הַמְחַיֶּה אֶת הָאֵיבָר הַהוּא, וְכֵן כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. נִמְצָא דִּכְשֶׁהָאָדָם מְקַיֵּם הָרְמַ"ח עֲשִׂין, אָז הוּא הָאָדָם הַשָּׁלֵם הַמְקֻדָּשׁ לַה' בְּכָל אֵיבָרָיו, וְזֶהוּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת צִיצִית (במדבר ט"ו מ'): "וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִיִם לֵאלֹהֵיכֶם", אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, תֶּחְסַר לוֹ מִצְוָה אַחַת מִרְמַ"ח עֲשִׂין, שֶׁהִשְׁלִיכָהּ אַחַר גֵּווֹ, וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל זֶה, יֶחְסַר לוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא בְּנַפְשׁוֹ הָאֵיבָר הַמְכֻנֶּה נֶגֶד הַמִּצְוָה הַהִיא. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת (כ"ו.) (קֹּהֶלֶת א' ט"ו): "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן", זֶה שֶׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית. וּכְשֶׁהָאָדָם זָהִיר מִלַּעֲבֹר עַל הַלָּאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה, הוּא מַמְשִׁיךְ אוֹר הַקְּדֻשָּׁה עַל גִּידֵי נַפְשׁוֹ, וּכְשֶׁלֹּא יִזָּהֵר יִהְיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מְקֻּלְקָלִין, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּאֹרֶךְ בְּסֵפֶר "שַׁעֲרֵי קְּדֻשָּׁה" פֶּרֶק א', עַיֵּן שָׁם.

ג׳וּמִזֶּה יוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן כָּל אָדָם, אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בְּכָל הַתַּרְיָ"ג מִצְוֹת בְּכָל כֹּחוֹ בִּימֵי חַיָּיו, כִּי הֵם הֵם הַמַּמְשִׁיכִין חַיּוּתוֹ לָנֶצַח בְּאֵיבְרֵי וְגִידֵי נַפְשׁוֹ. [וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי (ויקרא י"ח ה'): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" וְגוֹ', וְלֹא כְּתִיב וָחַי עֲבוּרָם, לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁאוֹר הַמִּצְוָה גּוּפָא הִיא חַיּוּתוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא.] כְּמוֹ שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁלֵם בְּכָל אֵיבָרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּעַל מוּם אַף בְּאֵיבָר קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים.

ד׳וּבִפְרָט בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, דְּאִם יַתִּיר, חַס וְשָׁלוֹם, לְנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת מִכַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִמֵּילָא בְּוַדַּאי לֹא יִמְנַע אָזְנָיו גַּם כֵּן מִלִּשְׁמֹעַ תָּמִיד לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּלְקַבְּלָם, וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ מַה לְּסַפֵּר, דְּזוֹ הִיא מִדַּת הוֹלֵךְ רָכִיל לֵילֵךְ וְלִשְׁמֹעַ בְּמָקוֹם אֶחָד כְּדֵי לִמְכֹּר הַסְּחוֹרָה הַזּוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר כְּמוֹ הָרוֹכֵל בִּסְחוֹרָתוֹ, [כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י בַּחֻמָּשׁ], וְאִם כֵּן יְקַלְקֵל בְּחַיָּיו אֶת חוּשׁ הַדִּבּוּר וְחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, וּבְוַדַּאי יֵעָנֵשׁ כְּנֶגְדָּם לֶעָתִיד לָבוֹא בְּנַפְשׁוֹ בְּאֵלֶּה שְׁנֵי הַחוּשִׁים גּוּפַיְיהוּ שֶׁהֵם הַדִּבּוּר וְהַשְּׁמִיעָה ^* וְזֶה לְשׁוֹן הַגְּרָ"א עַל פָּסוּק: "בָּז לְדָבָר יֶחָבֶל לוֹ וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּם" (משלי י"ג י"ג), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כִּי יֵשׁ רְמַ"ח אֵיבָרִים בָּאָדָם, וּכְנֶגְדָּן רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְכֵן כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ חִיּוּנִי מִן הַמִּצְוֹת, וְלָכֵן הַבָּז לְשׁוּם דְּבַר מִצְוָה, הוּא מְחַבֵּל אֶת עַצְמוֹ, כִּי הוּא נַעֲשֶׂה חָסֵר מִכֹּחַ הַחִיּוּנִי מֵאוֹתוֹ דָּבָר. אֲבָל הַיָּרֵא מִלַּעֲזֹב שׁוּם מִצְוָה וְרוֹאֶה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, יִהְיֶה שָׁלֵם בְּכָל אֵיבָרָיו, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְנוּכַל לוֹמַר גַּם כֵּן דְּזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּהַאֲזִינוּ (דְּבָרִים ל"ב ה'): "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם", פֵּרוּשׁ: שִׁחֵת לוֹ לֹא, דְּהַיְנוּ בְּהָעֲוֹנוֹת שֶׁעוֹשִׂין - אֵין מַשְׁחִיתִין, רַק לְעַצְמָן וְלֹא לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ דִּכְתִיב (איוב ל"ח ו'): "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. "בָּנָיו מוּמָם" עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י דְּפֵרֵשׁ, דְּמוּמָם שֶׁל בָּנָיו הוּא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּפְשׁוּטוֹ, דְּנַעֲשִׂין עַל יְדֵי הָעֲוֹנוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין לְבַסּוֹף, דְהַיְנוּ, אִם נַעֲשֶׂה בְּעֵינָיו הֶפְקֵר אֵיזוֹ מִצְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ אֵיבָר הַמְכֻנֶּה נֶגֶד הַמִּצְוָה הַהִיא בַּעַל מוּם לְבַסּוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּשֵׁם הַגְּרָ"א: . כִּי בְּאִסּוּר סִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת שֶׁסִּפֵּר בְּפִיו עָבַר עַל (ויקרא י"ט ט"ז) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", שֶׁתָּלוּי עִקָּרוֹ בַּפֶּה, וְעַל שְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע וְקַבָּלָתוֹ פָּגַע בְּהַלָּאו דְּ"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" [כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים" בַּלָּאוִין הַתְּלוּיִין בָּאָזְנַיִם עַיֵּן שָׁם, וּכְמוֹ שֶׁהֶעְתַּקְתִּי דְּבָרָיו בֶּחָפֵץ חַיִּים כְּלָל י' בִבְאֵר מַיִם חַיִּים עַיֵּן שָׁם] וְיָדוּעַ שֶׁהֵם הַחוּשִׁים הָרָאשִׁיִּים שֶׁבָּהֶם תָּלוּי צוּרַת הָאָדָם וּשְׁלֵמוּתוֹ אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, (וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ גַּם כֵּן מַאֲמָרָם, דְּחֵרֵשׁ, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, הוּא כְּמוֹ שׁוֹטֶה וְקָטָן לְכָל עִנְיָן, וּבְבָבָא קָמָא (דף פ"ה:): חֵרְשׁוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי כֻּלּוֹ, כִּי מֵעַתָּה אֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם) וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא. וְאַף אִם נֹאמַר דְּלֹא יֶחְסַר לוֹ לְגַמְרֵי אֵלּוּ הַחוּשִׁים, כִּי הֲלֹא עָסַק בָּהֶם בִּימֵי חַיָּיו גַּם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה, עַל כָּל פָּנִים מְקֻלְקָלִין בְּוַדַּאי יִהְיוּ, שֶׁקִּלְקְלָן בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. וְזֶה יָדוּעַ לְכָל מֵבִין, דְּאַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, אִם יְקֻלְקַל, חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחַ הַדִבּוּר וְהַשְׁמִיעָה לְאָדָם, אַף שֶׁהוּא יָכוֹל עֲדַיִן לְדַבֵּר וְלִשְׁמֹעַ אַךְ בְּקֹשִי גָּדוֹל, זֶה יָצֵר לוֹ לָאָדָם בִּימֵי חַיָּיו, וִיבֻזֶּה הַרְבֵּה יוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה, מֵאֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ קִלְקוּל בִּשְׁאָר אֵיבָרָיו, כִּי הֵם הַחוּשִׁים הָרָאשִׁיִּים אֲשֶׁר בָּאָדָם, וְגַם לֹא יוּכַל לְהַעֲלִים אֶת חֶסְרוֹנָן, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כַּמָּה יִצַּר לוֹ לְנַפְשׁוֹ בְּגַן עֵדֶן עַל יְדֵי זֶה לְעֵינֵי כֹּל, אַף אִם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע שׁוּם עֹנֶשׁ כְּלָל, רַק שֶׁיִּהְיוּ מְקֻלְקָלִין כֹּחַ הַדִּבּוּר וְהַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ, כַּמָּה בֹּשֶת יַגִּיעַ לוֹ עַל יְדֵי זֶה, כִּי שָׁם יָדוּעַ וְנִכָּר לַכֹּל, כִּי פְּגִימַת הַדִּבּוּר וְהַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ הוּא עֲבוּר שֶׁהָיָה בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה.

ה׳וְזֶה יָדוּעַ שֶׁהַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעָוֹן זֶה בִּתְמִידוּת, חַס וְשָׁלוֹם, קָּשֶׁה לְהַמְצִיא לוֹ שׁוּם תְּרוּפָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, אִם כֵּן יַגִּיעַ לוֹ לְנַפְשׁוֹ בֹּשֶת גָּדוֹל לָנֶצַח עַל יְדֵי זֶה, וְעַיֵּן לְקַמָּן פֶּרֶק ה' מַה שֶּׁהֶעְתַּקְנוּ מֵהַמִּדְרָשׁ: אָמַר ר' שִׁמְעוֹן וּמַה מִּרְיָם וְכוּ' אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁמְּכַוְּנִים לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל חַבְרֵיהֶן לַחְתֹּךְ אֶת חַיֵּיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּחְתֹּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לְשׁוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ב ד'): "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת".

ו׳וְזֶה מְיֻחָס לְהִקָּרֵא צָרַת הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כִּי בָּזֶה מְקֻלְקָל שְׁלֵמוּתָהּ שֶׁנִּקְּרֵאת נֶפֶשׁ הָאָדָם מִצַּד כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁבָּהּ, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי כ"א כ"ג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ" פֵּרוּשׁ: בָּעוֹלָם הַזֶּה, "שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". וְזֶהוּ גַּם כֵּן כַּוָּנַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מַה שֶּׁיִּחֵד זֶה הַפְּרָט, כִּי זֶהוּ תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל לְחַיֵּי הַנֶּצַח (וְעַיֵּן עוֹד מַה שֶּׁנִּכְתֹּב אִם יִרְצֶה ה' בִּפְנִים הַסֵּפֶר בְּד' וְה' פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים).

ז׳וּבֶאֱמֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמֶּנָּה כְּלָל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס' כ"א): "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", אַךְ הַסִּבּוֹת הַמַּגִּיעוֹת לְכַמָּה אֲנָשִׁים לְהִתְרַפּוֹת מִמִּדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֵׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן רַבּוֹת הֵנָה, וּנְבָאֲרֵם אִם יִרְצֶה ה' לְקַּמָּן בִּפְנִים בְּהַרְחָבָה. אַךְ הַסִּבּוֹת הָרָאשִׁיּוֹת הֵן שְׁלֹשָה.

ח׳א. סִבַּת חֶסְרוֹן יְדִיעָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהַדִּבּוּרִים יִפֹּל תַּחַת סוּג לָשׁוֹן הָרָע, וְלָזֶה חִבַּרְנוּ שְׁנֵי הַחֲלָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּסֵפֶר "חָפֵץ חַיִּים".

ט׳ב. סִבַּת הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר, שֶׁיֵּשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְקַטְרֵג עָלֵינוּ וְלֹא תְּקֻבַּל תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעְלָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּפְנִים בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָדוֹשׁ.

י׳ג. שֶׁנֶּעְלָם מֵאִתָּנוּ הַתַּחְבּוּלוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִיַּד הַיֵּצֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ"ד ו'): "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה".

י״אבִּגְלַל כֵּן חִבַּרְנוּ בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ הַחֵלֶק הַשְׁלִישִׁי הַזֶּה, וְהוּא מְאֻסָּף מִכַּמָּה אַגָּדוֹת חֲזַ"ל מִשַּׁ"ס וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ, הַמְדַבְּרִים מִגֹּדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁיַּגִּיעַ בָּזֶה וּבַבָּא עֲבוּר הֶעָוֹן הַמַּר הַזֶּה ה' יִשְׁמְרֵנוּ. וְגַם מִגֹּדֶל הַשָּׂכָר בָּזֶה וּבַבָּא לְשׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ. וְעַל זֶה קָרָאנוּ שֵׁם שַׁעַר א' שֶׁבַּחֵלֶק הַזֶּה: שַׁעַר הַזְּכִירָה, עַל שֵׁם הַכָּתוּב (דברים כ"ד ט'): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה" וְגוֹ', וְגַם יִזָּכְרוּ בּוֹ מַאַמְרֵי חֲזַ"ל הַמְעוֹרְרִים וְהַמַּזְכִּירִים לָזֶה.

י״בגַּם עָמַלְנוּ וְלִקַּטְנוּ בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ מִדִבְרֵי חֲזַ"ל כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת וְעֵצוֹת, אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִפִּי הַיֵּצֶר מֵעָוֹן זֶה שֶׁל חֵטְא הַלָּשׁוֹן. אוּלַי עַל יְדֵי זֶה יִרְאֶה כָּל אֶחָד לְהִתְחַכֵּם בָּזֶה וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּלְהָסִיר מֵעָלָיו אֶת כָּל הַסִּבּוֹת הַמַּפְרִיעוֹת אוֹתוֹ מִמִּדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, וְעַל זֶה קָרָאנוּ שַׁעַר ב' שֶׁבַּחֵלֶק הַזֶּה: שַׁעַר הַתְּבוּנָה, עַל שֵׁם הַכָּתוּב (משלי א' ה'): "וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה". גַּם בֵּאַרְתִּי בַּחֵלֶק הַזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה מִדוֹת קְדוֹשׁוֹת אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר גַּם הֵמָּה נְחוּצוֹת מְאֹד לְהִתְנַהֵג בָּהֶן הָאִישׁ הֶחָפֵץ בַּחַיִּים, וְעַל יָדָם יוּקַל לוֹ לָבוֹא לְמִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. וְכָל זֶה בֵּאַרְנוּ בִּשְׁנֵי הַשְׁעָרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּחֵלֶק זֶה.

י״געוֹד פָּתַחְנוּ בּוֹ שַׁעַר אֶחָד וְהוּא הַשַּׁעַר הַשְּׁלִישִׁי: שַׁעַר הַתּוֹרָה, הַכּוֹלֵל כָּל הַשְּׁעָרִים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל: דְּדָא חָסֵר מָה קָנֵי, וּדְדָא קָנֵי מָה חָסֵר, (כשזה חסר, מה קנה? וכשזה וכו'). (וְגַם הוּא תּוֹעֶלֶת לְהָאִישׁ הֶחָפֵץ בַּחַיִּים כְּמַאֲמָרָם (ערכין ט"ו:): מַה תַּקָּנָתוֹ שֶׁל בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע? אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה) וּבוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל שְׂכַר הָאִישׁ הַמְקַדֵּשׁ אֶת דִּבּוּרוֹ בַּתּוֹרָה, וּשְׂכַר הַמַּחֲזִיק בָּנָיו לְתוֹרָה, וְעוֹד כַּמָּה וְכַמָּה עִנְיָנִים הַמִּסְתַּעֲפִים לָזֶה. וּמִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּחֵלֶק הַזֶּה בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ עִנְיָנִים רַבִּים הַנְּחוּצִים מְאֹד לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לֵידַע אוֹתָם וּלְקַיְּמָם, חָבִיב עָלַי בְּיוֹתֵר, וְנָקַבְתִּי לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּבְשֵׁם שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן יִקָּרֵא, עַל שֵׁם הַכָּתוּב (משלי כ"א כ"ג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ" וְגוֹ'.

י״דוְאַף עַל פִּי כֵן יֵדַע הַקּוֹרֵא הַנָּעִים, כִּי אֲפִלּוּ אִם יִמְצָא הַסֵּפֶר חֵן בְּעֵינָיו בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, לֹא יַחֲשֹׁב דְּדַי לוֹ בִּידִיעַת הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה לְבַד, כִּי גַּם יְדִיעַת שְׁנֵי הַחֲלָקִים הָרִאשׁוֹנִים מֻכְרָחִים הֵמָּה לָאִישׁ הֶחָפֵץ בַּחַיִּים, וְכִדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי (משלי א' ב'): "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר" וְגוֹ'. אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם חָכְמָה וְכוּ', וְאִם אֵין בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם חָכְמָה, אֵין יָכוֹל לִלְמֹד מוּסָר. וְהַכַּוָּנָה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, דְּאִם הוּא טָעָה בָּזֶה בְּעִקַּר הַדִּין, לֹא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם מוּסָר, כְּגוֹן שֶׁחוֹשֵׁב בְּעִסְקוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר, שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל גֶּזֶל, מַה יּוֹעִיל לוֹ, אִם יִלְמֹד כָּל עִנְיְנֵי הַמּוּסָר, שֶׁיַּלְהִיב אֶת לִבּוֹ בְּגֹדֶל אִסּוּר הַגֶּזֶל, כֵּיוָן שֶׁסָּבוּר שֶׁזֶּה אֵינוֹ בִּכְלַל גֶּזֶל, וּכְהַאי גַּוְנָא בִּשְׁאָר עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה. עַל כֵּן צָרִיךְ לִלְמֹד אֶת דִּינֵי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, מִלְּבַד שֶׁיְּקַיֵּם בָּזֶה הַמִּצְוֹת עֲשֵׂה דְּ"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא". וְהָכָא נַמֵּי בְּעִנְיָנֵנוּ, דְּמַה יּוֹעִיל לוֹ כָּל הַמּוּסָר שֶׁבָּעוֹלָם, הַמְדַבְּרִים בְּגֹדֶל אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אַחֲרֵי שֶׁהִתִּיר לְנַפְשׁוֹ לוֹמַר, שֶׁאֵין דָּבָר זֶה בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁעַל אִישׁ כָּזֶה לֹא צִוְּתָה הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע? עַל כֵּן מֻכְרָח הָאָדָם לֵידַע, אֵיזֶה דָּבָר יִפֹּל תַּחַת סוּג לָשׁוֹן הָרָע עַל פִּי הַדִּין. וּבִכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּלְקַיֵּם מַה שֶּׁלּוֹמֵד, יִרְאֶה לִלְמֹד אֶת הַמּוּסָר, וְהוּא גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ וְהַשָּׂכָר שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיָן זֶה.

ט״ווְגַם תּוֹעֶלֶת מִידִיעַת הַדִּינִים לְאִידָךְ גִּיסָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלֶאֱסֹר בְּמָקוֹם שֶׁמִּצְוָה לְגַנּוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְהַטְעוֹת אֶת הָרַבִּים בְּדֵעוֹתָיו הַכּוֹזְבוֹת (עיין בחפץ חיים בכלל ח' סעיף ה' בחלק א' ובבאר מים חיים שם), וְעוֹד תּוֹעֶלֶת עַיֵּן בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר חָפֵץ חַיִּים.

ט״זעוֹד אָמַרְתִּי לְהַעְתִּיק פֹּה בַּהַקְדָּמָה מַה שֶּׁבֵּאַרְתִּי אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כ"ז מִשְׁנָה ג', כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל כָּל אָדָם לְהָשִׁיב אֶת יִצְרוֹ מַה שֶּׁיִּטְעֹן עָלָיו בְּעִנְיָן זֶה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תַּרְחִיק עַצְמְךָ מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה, וּמִמְּלָאכָה שֶׁאֵין לָהּ גְּמִירָא וְכוּ' דִּינַר זָהָב וְכוּ', וְאָמַרְתִּי דְּכַוָּנַת הָאָבוֹת דְּר' נָתָן בְּשֵׁם מִדָּה, הַיְנוּ לְעִנְיָנֵנוּ, דְּיָדוּעַ הוּא שֶׁמְּפַתֶּה הַיֵּצֶר לְהָאָדָם לְהִתְרַחֵק מִמִּדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן וּמִלִּלְמֹד פְּרָטֵי הַדִּין הַזֶּה, וְאוֹמֵר לְךָ: מַה תּוֹעֶלֶת תַּגִּיעַ לְךָ, אִם תִּלְמַד וְתַעֲמִיק בְּזֶה הָעִנְיָן, הַאִם תּוּכַל לְהַגִּיעַ עַד קִצְבָתָהּ וְלִשְׁמֹר אֶת פִּיךָ בְּכָל יְמֵי חַיֶּיךָ? הַלְוַאי יֻמְשַׁךְ הַקִּיּוּם עַל יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, וַאֲפִלּוּ בְּזֶה הַזְּמַן הַמֻּעָט, הַאִם תִּשְׁמֹר בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר? הֲלֹא אִישׁ מְדִינִי אַתָּה, וְיֵשׁ לְךָ עֲסָקִים רַבִּים עִם מֵאוֹת בְּנֵי אָדָם. שׁוּב לְךָ, שֶׁלֹּא תַּתְחִיל בְּזוֹ הַמִּדָּה כְּלָל, כִּי הִיא מִדָּה, שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה בִּזְמַן וּבְעִנְיָן, כִּי כּוֹלֶלֶת לְכָל חֶלְקֵי הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, אֲשֶׁר יִתְקַיֵּם הָאָדָם בִּימֵי חֶלְדּוֹ, וְגַם כּוֹלֶלֶת לְכָל חֶלְקֵי הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְלָזֶה בָּא הַתַּנָּא ר' יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי וְהוֹרָה לָנוּ בִּדְבָרָיו הַקְּצָרִים, שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא כֵן הַדָּבָר, שֶׁלֹּא יַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה וְכוּ'.

י״זוּנְבָאֵר דְּבָרֵינוּ הֵיטֵב בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, א. לְעִנְיַן טַעֲנַת הַיֵּצֶר שֶׁלֹּא יֻמְשַׁךְ הַדָּבָר יוֹתֵר מִיּוֹם אוֹ יוֹמַיִם. יָשִׁיב לוֹ: לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִתְרַפּוֹת מִזֶּה? הֲלֹא יָדוּעַ הוּא, כִּי כַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ עָשִׁיר גָּדוֹל וְכָל שֶׁכֵּן עָנִי, עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרְאֶה שֶׁפָּלַט הַיָּם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיּוֹת, הַאִם יַתִּיר לְנַפְשׁוֹ מִלְּהִתְרַפּוֹת מִלְּלָקְטָן מִסִּבַּת דָּבָר שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ זְמַן לְקִיטָתָן רַק עַל אֵיזֶה שָׁעוֹת, וּלְכָל הַיּוֹתֵר יוֹם אֶחָד? דְזֶה אֵין שַׁיָּךְ רַק בְּדָבָר פָּחוּת וְנִבְזֶה, לֹא כֵן בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיּוֹת, הַיְקָרִים מְאֹד בְּשָׁוְיָן, אֲשֶׁר כָּל רֶגַע וְרֶגַע, אֲשֶׁר יִלְקְטֵם וְיִתְפְּשֵׂם תַּחַת יָדוֹ, שָׁוֶה יוֹתֵר מִמֵּאָה יָמִים אֲשֶׁר יִלְקֹט דְּבָרִים פְּחוּתִים. כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיָנֵנוּ, דַּהֲלֹא יָדוּעַ מַה שֶּׁהֵבִיא הַגְּרָ"א בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, שֶׁעַל כָּל רֶגַע וְרֶגַע שֶׁאָדָם חוֹסֵם פִּיו, זוֹכֶה לָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאֵין כָּל מַלְאָךְ וּבְרִיָּה יָכוֹל לְשַׁעֵר, רְאֵה שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּמִּדְרָשׁ חֹדֶשׁ אוֹ שָׁבוּעַ אוֹ יוֹם אוֹ שָׁעָה, רַק רֶגַע. וְזוֹהִי בְּעֶצֶם כַּוָּנַת הַכָּתוּב (משלי ב' ד'): "אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף" וְגוֹ', שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בְּבַקָשַׁת הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, כְּמוֹ שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בְּבַקָּשַׁת הַכֶּסֶף וְחִפּוּשׂ הַמַּטְמוֹנִיּוֹת. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר הַתַּנָּא: לֹא תַּרְחִיק עַצְמְךָ מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה, כְּלוֹמַר שֶׁיַּחְשְׁבֶנָּה הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ לִזְכוּת וְלִמְצִיאָה כָּל מַה שֶּׁיִּמְצָא מִמֶּנָּה.

י״חוְכָל זֶה הוּא אֲפִלּוּ לְפִי דִּבְרֵי הַיֵּצֶר, שֶׁלֹּא תּוֹעִיל הַהַסְכָּמָה וְהַקַּבָּלָה, שֶׁיְּקַבֵּל בְּלִבּוֹ עַל לְהַבָּא, רַק עַל יָמִים אֲחָדִים. אַךְ כַּאֲשֶׁר נַעֲמִיק יוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, תִּרְאֶה שֶׁטַּעֲנַת הַיֵּצֶר שֶׁקֶּר מֵעִקָּרוֹ. כִּי כְּבָר נִבְחַן בְּכוּר הַנִּסָּיוֹן, כִּי אִם יִרְצֶה לַעֲמֹל בָּזֶה, כָּל עוֹד שֶׁיַּרְגִּיל בָּזֶה, יֵקַל הוּא לְהִשָּׁמֵר. כִּי יַרְגִּישׁ בְּעֵת שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, תַּחַת אֲשֶׁר בִּתְחִלָּתוֹ לֹא הִרְגִּישׁ מֵחֲמַת רֹב מְרוּצַת הֶרְגֵּלוֹ לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וּבִמְעַט זְרִיזוּת לְנַפְשׁוֹ יִמָּנַע מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים, אַחַר שֶׁאֵין לוֹ עוֹד כֹּחַ הַהֶרְגֵּל לָזֶה.

י״טהג"ה. [אַךְ לְעִנְיָן זֶה שֶׁיֻּקְבַּע בְּנַפְשׁוֹ הַהֶרְגֵּל לִשְׁמִירַת לְשׁוֹנוֹ, נִרְאֶה לִי בִּפְשִׁיטוּת דֶּרֶךְ עֵצָה שֶׁיִּתְנַהֵג כָּךְ. מִתְּחִלָּה יִרְאֶה לִהְיוֹת בָּקִי בְּכָל פְּרָטֵי הַדִּינִים שֶׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן וְלַחֲזֹר אוֹתָם הֵיטֵב הֵיטֵב, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע אֵיזֶה דִּבּוּר יִפֹּל תַּחַת סוּג הַשְּׁמִירָה, וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יוּסַר מִמֶנּוּ רֹב הַהֶרְגֵּל שֶׁהָיָה לוֹ עַד עַתָּה. וְאַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ אִם רַק יִקְבַּע אֵיזֶה זְמַן מְיֻחָד לָזֶה בְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ, גַּם כֵּן יוֹעִיל לָזֶה הַרְבֵּה. וְהַכֹּל לְפִי טֶבַע הָאָדָם וַעֲסָקָיו, כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר לְעוֹלָם צְרִיכִים לִבְדֹּק עַצְמָם בְּכָל יוֹם וְיוֹם בְּאֵיזֶה אֹפֶן וּמַצָּב הוּא עוֹמֵד בְּעִנְיַן כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ.]

כ׳וַאֲפִלּוּ אִם יִמָּשֵׁךְ אֵיזֶה זְמַן, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְזָרֵז אֶת נַפְשׁוֹ בְּעִנְיָן זֶה מֵאֵיזֶה סִבָּה, אוֹ שֶׁמָּצָא אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה פְּעָמִים, שֶׁנִּצַּח אוֹתוֹ הַיֵּצֶר בְּעִנְיָן זֶה, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל לִבּוֹ עָלָיו לְהִתְיָאֵשׁ עוֹד מֵעִנְיָן זֶה, כִּי אִם יְחַזֵּק עוֹד אֶת נַפְשׁוֹ וְיִתְעוֹרֵר בְּעִנְיַן הַשְּׁמִירָה וְיִהְיֶה הוּא הַמְנַצֵּחַ. וּבְכָל יָמָיו יִתְנַהֵג כָּךְ, וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ה.) לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע וְכוּ', וְהַהַרְגָּזָה הַזּוֹ, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה לְעוֹלָם, וְהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

כ״אוְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם גָּאוֹן אֶחָד, שֶׁשָׁאַל אָדָם אוֹתוֹ, אִם לֹא כִּוֵּן בְּרֹב הַתְּפִלָּה וְהוּא עוֹמֵד בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, בְּאֵיזֶה אֹפֶן יְעוֹרֵר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַתְחִיל לְכַוֵּן. וְהֵשִׁיבוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹקֶת אַחַת, שֶׁעָמְדָה עַל הַשּׁוּק בְּסַל גָּדוֹל שֶׁל יְרָקוֹת לִמְכֹּר, וּפָגַע בָּהּ אָדָם אֶחָד וְהִתְחִיל לַחֲטֹף מֵהַסַּל, וְנִבְהֲלָה וְלֹא יָדְעָה שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת. פִּקְּחַ אֶחָד עָמַד לְמֵרָחוֹק, אָמַר לָהּ: מַה תַּעֲמֹדִי, עַל מַה תַּמְתִּינִי? עַד שֶׁיַּחְטֹף כֻּלּוֹ? הִנֵּה הוּא חוֹטֵף גַּם אַתְּ חִטְפִי, וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵךְ יִהְיֶה שֶׁלָּךְ. כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, הִנֵּה הַיֵּצֶר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וּמַפִּיל עָלָיו עַצְלוּת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה לֹא כִּוֵּן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּרָכוֹת מֵהַתְּפִלָּה, גַּם אַתָּה חֲטֹף וְזָרֵז אֶת עַצְמְךָ בְּכָל כֹּחֲךָ לְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת, אֲשֶׁר עֲדַיִן הֵם לְפָנֶיךָ.

כ״בכֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיָנֵנוּ, הַיֵּצֶר נִצַּחֲךָ בְּיוֹם זֶה בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, אַתָּה עֲמֹד וְהִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ לְמָחָר לְנַצְּחוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, יִתְּרָמֵי שֶׁיְּנַצַּחֲךָ עוֹד הַפַּעַם, אַף עַל פִּי כֵן חֲזֹר וְהִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ לְהִלָּחֵם אִתּוֹ, וּבְוַדַּאי יַעֲזָרְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁתִּהְיֶה גַּם כֵּן מֵהַמְנַצְּחִים, כִּי הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל יָמָיו שֶׁל אָדָם תִּהְיֶה מִלְחָמָה בֵּינוֹ וּבֵין הַיֵּצֶר, וְזוֹהִי בְּעֶצֶם כַּוָּנַת חֲזַ"ל: לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם וְכוּ'. וְזֶה מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י' ד'): "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ, מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח".

כ״גוְעַל טַעֲנָה ב' שֶׁטּוֹעֵן הַיֵּצֶר, מִכֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹר אֶת הַדִּין בְּכָל עִנְיָנָיו, טוֹב לְהִתְרַחֵק מִמִּדָּה זוֹ כְּלָל, יָשִׁיב לַיֵּצֶר: הַאִם הָיִיתִי מַתִּיר לְעַצְמִי לְהִתְנַהֵג בַּעֲסָקַי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה? לְמָשָׁל, אִם הָיָה אֶחָד רוֹאֶה אוֹתִי רָץ בִּזְרִיזוּת לְאֵיזֶה עֵסֶק לְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי וְיִשְׁאָלֵנִי: לָמָּה אַתָּה רָץ? הַאִם תְּדַמֶּה, שֶׁתִּהְיֶה עַל יְדֵי זֶה עָשִׁיר גָּדוֹל שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם כְּמוֹ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי? הֲלֹא בְּוַדַּאי הָיִיתִי עוֹנֶה לוֹ: וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא אֶהְיֶה כָּמוֹהוּ, אֲנִי צָרִיךְ לִטְמֹן יָדִי בַּצַּלַּחַת מִלְּהַחֲיוֹת נַפְשִׁי? וְאִם זֶה בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף הַכָּלֶה, מָה אֶעֱנֶה בְּעִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ? וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא אוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַמִּדָּה הַזֹּאת בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְעִנְיָנָהּ, שֶׁעַל יָדָהּ הָיִיתִי עוֹלֶה לָנֶצַח לְמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה וּקְדוֹשָׁה, [כְּמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת חֻקַּת, שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, זוֹכֶה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַיֵּן שָׁם, וְגַם לֵאוֹר לָנֶצַח בָּאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאֵין כָּל מַלְאָךְ וּבְרִיָּה יָכוֹל לְשַׁעֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, וְאִיתָא בְּרֵאשִׁית חָכְמָה בְּשֵׁם מַהֲרָ"מ קוֹרְדווֵֹירוֹ זַ"ל, שֶׁרָאָה לְהָרַב שׁוּשַׁן סוֹדוֹת בַּחֲלוֹם וְרָאָה, שֶׁכָּל שֵׂעָר וְשֵׂעָר מִזְּקָנוֹ הָיָה מֵאִיר כְּאוֹר הָאֲבוּקָה, וְהָיָה זֶה עֲבוּר שֶׁהָיָה נִזְהָר מִשִּׂיחָה בְּטֵלָה, עַיֵּן שָׁם], הַאִם בִּשְׁבִיל זֶה אֶתְעַלֵּם לְגַמְרֵי מִלְּפַקֵּחַ עַל הַנֶּפֶשׁ לִשְׁמֹר אֶת הַפֶּה בְּכָל מַה שֶּׁיִּהְיֶה בְּכֹחִי וְלֹא לִהְיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מְכַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע וְכַדּוֹמֶה מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁאֵין מְקַבְּלִין פְּנֵי הַשְּׁכִינָה? (סוטה מ"ב) וְלָזֶה כִּוֵּן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּקֹהֶלֶת וְאָמַר (קהלת ט' י'): "כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה", לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּכֹחוֹ לִגְמֹר אֶת הַמִּצְוָה בְּכָל פְּרָטֶיהָ, אַף עַל פִּי כֵן יַעֲשֶׂה כָּל מַה שֶּׁבְּכֹחוֹ. וּכְהַאי גַּוְנָא אָמְרוּ חֲזַ"ל (מכות דף י.) עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים ד' מ"א): "אָז יַבְדִּיל מֹשֶה שָׁלֹש עָרִים", שֶׁהוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב דָּבָר זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁלֹש שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת עַד שֶׁיַּבְדִּילוּ אוֹתָן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא כְּבָר יָדַע שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן אָמַר מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "כָּל מַה שֶּׁבְּכֹחִי לַעֲשׂוֹת אֶעֱשֶׂה, וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. כָּל זֶה בֵּאַרְנוּ בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁאָמַר בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִמִּדָּה שֶׁאֵין לָהּ קִּצְבָה. וּמַה דִּמְסַיֵּם שָׁם: וּמִמְּלָאכָה שֶׁאֵין לָהּ גְּמִירָא, הַיְנוּ לְעִנְיַן תּוֹרָה, וְכִדְמוּכָח שָׁם מֵהַמָּשָׁל שֶׁהֵבִיא עַל זֶה עַיֵּן שָׁם.

כ״דוְדַע דְּכָל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר זֶה מֵעִנְיַן גֹּדֶל הַזְּהִירוּת מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע, הַיְנוּ לְמִי שֶׁהוּא עֲדַיִן בִּכְלַל עֲמִיתֶךָ, אֲבָל בְּאוֹתָן הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים בְּתוֹרַת ה', אֲפִלּוּ רַק בְּאוֹת אַחַת, וְהַמַּלְעִיגִים מִדִּבְרֵי חֲזַ"ל, מִצְוָה לְפַרְסֵם דַּעְתָּם הַכּוֹזֶבֶת לְעֵינֵי הַכֹּל וּלְגַנּוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסֵפֶר "חָפֵץ חַיִּים" בִּכְלָל ח' הֲלָכָה ה' עַיֵּן שָׁם.