שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התבונהShemirat HaLashon, Book I, The Gate of Discerning

א׳יְבֹאַר בּוֹ מַאֲמַר הַגְּמָרָא מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכוּ'.

ב׳גָרְסִינַן בְּחֻלִּין (דף פ"ט.) אָמַר ר' יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב (תְּהִלִּים נ"ח ב'): "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם". מַאי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם. מַה שֶּׁכִּנָּה הַכָּתוּב לָזֶה בְּשֵׁם אֻמָּנוּת לְהוֹרוֹת לָנוּ כַּמָּה עִנְיָנִים שׁוֹנִים. א) כִּי יָדוּעַ הוּא שֶׁאִם יִרְצֶה אָדָם שֶׁאֵינֶנּוּ אֻמָּן לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה כְּלִי, אַף שֶׁבְּשִׂכְלוֹ מְצַיֵּר בְּנָקֵל אֹפֶן עֲשִׂיָּתוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו, אַף עַל פִּי כֵן יִקְשֶׁה עָלָיו עֲשִׂיָּתוֹ בְּפֹעַל, מִפְּנֵי שֶׁיָּדָיו עֲדַיִן לֹא הֻרְגְּלוּ לָזֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִי שֶׁהוּא אֻמָּן, שֶׁכְּבָר הֻרְגַּל בָּזֶה מִנַּעֲרוּתוֹ. כֵּן הוּא בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה, אַף שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת הוּא מְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁמִּדָּה זוֹ טוֹבָה עַד מְאֹד, שֶׁהוּא מְשֻׁמָּר עַל יָדָהּ מִכָּל הָאִסּוּרִים שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי הַדִּבּוּר, וּבִלְתָּהּ עָלוּל לְכַמָּה מְאֹרָעוֹת כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר לְקַמָּן, מִכָּל מָקוֹם אִם יַסְכִּים הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ לֶאֱחֹז בְּמִדָּה זוֹ רַק בְּעֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה מֻכְרָח לָזֶה מֵחֲמַת מִצְוֹת הַתּוֹרָה, כְּגוֹן: מִלְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָרֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וּבִלְתָּם יְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אַף דִּבּוּר שֶׁאֵינֶנּוּ הֶכְרֵחִי, בְּוַדַּאי גַּם מִזֶּה אַל יַנַּח יָדוֹ, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא הִרְגִּיל פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ בְּעִנְיַן מְנִיעַת הַדִּבּוּר, וְאַדְּרַבָּה הִרְגִּילָם מִנַּעֲרוּתָם לְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁיַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יַרְגִּיל פִּיו כָּל כָּךְ בְּמִדַת הַשְּׁתִיקָה כְּמוֹ הָאֻמָּן לְאֻמָּנוּתוֹ, עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתִיקָה עִנְיָן טִבְעִי בְּנַפְשׁוֹ וְהַדִּבּוּר חוּץ לְטִבְעוֹ, כְּמוֹ בְּאִישׁ אִלֵּם, אָז בְּוַדַּאי יִהְיֶה נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה' שֶׁיִּנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרַע וְלֹא יָבוֹא לְכִסְלָה עוֹד.

ג׳עוֹד נוּכַל לוֹמַר שֶׁכִּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מִדַּרְכֵי הַיִּרְאָה וְהוּא שֶׁיְּצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ אִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, נִשְׁתַּתֵּק בְּדִבּוּרוֹ, וְנִלְאוּ כָּל רוֹפְאֵי עִירוֹ לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ מֵחָלְיוֹ. וּבָא רוֹפֵא אֶחָד גָּדוֹל וְרִפֵּא אוֹתוֹ מִמַּחֲלָתוֹ הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ, וְגַם בְּחִנָּם, הַאֵין מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה עֲבוּר זֶה אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת, וְיֵרָאוּ אוֹתוֹת אַהֲבָתוֹ עַל כָּל אֵיבָרָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּרוּץ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּהוּ, וְעַל כָּל פָּנִים בְּוַדַּאי לֹא יָעִיז בְּשׁוּם פַּעַם לְהַתְרִיז בְּדִבּוּרוֹ נֶגֶד רוֹפֵא נֶאֱמָן זֶה, אַחֲרֵי שֶׁבָּזֶה רִפֵּא אוֹתוֹ. כֵּן הוּא בְּעִנְיָנֵנוּ מַמָּשׁ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ זִכָּהוּ לָאָדָם וְהוֹסִיף לוֹ נֶפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת יָתֵר עַל כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִזְכּוֹת בָּזֶה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר בִּלְשׁוֹנוֹ כַּמָּה מֵאוֹת פְּעָמִים עַל דִּבּוּרִיִם אֲסוּרִים, מִן הַדִּין הוּא שֶׁיִּשְׁתַּקַּל מִלּוּלֵהּ עֲבוּר זֶה, וְלֹא לְהַחֲזִיר לוֹ בַּבֹּקֶר אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, אַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ עָלָיו, אוּלַי יָשׁוּב מֵעֲוֹנוֹ. הֲכָזֶה גְּמוּלוֹ, אֲשֶׁר יָשִׁיב לַה', שֶׁיְּדַבֵּר עוֹד נֶגֶד רְצוֹנוֹ בְּלָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים? וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, הַיְנוּ שֶׁיָּשִׂים בְּזִכְרוֹנוֹ תָּמִיד כִּי לְפִי רֹב קִלְקוּלִי, שֶׁעָבַרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי עַד עַתָּה, הָיָה מִן הַדִּין שֶׁאֶהְיֶה אִלֵּם, אַךְ חַסְדּוֹ גָּבַר עָלַי, אֵיךְ אָשׁוּב לַחֲטֹא בְּזֶה עוֹד?

ד׳הג"ה. [וְאַגַּב נְבָאֵר אֶת סוֹף הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל. שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הַגְּמָרָא: יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן", יָכוֹל יָגִיס דַּעְתּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם", וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַ, דְּמֵהֵיכֵי תֵּיתִי נֹאמַר, שֶׁיִּהְיֶה אִלֵּם לְדִבְרֵי תּוֹרָה, אִם כֵּן, לָמָּה נִבְרָא הַדִּבּוּר בָּאָדָם, אִם לֹא לְדַבֵּר בְּתוֹרַת ה' וּבְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ? וְגַם סוֹף הַמַּאֲמָר 'יָכוֹל יָגִיס דַּעְתּוֹ' הוּא תָּמוּהַ, דְּמָה עִנְיָן זֶה לְמִדַּת הָאִלְּמוּת דַּוְקָא? וְנִרְאֶה דְּהִנֵּה יָדוּעַ דְּלִמּוּד הַתּוֹרָה יֵשׁ בִּשְׁנֵי גַּוְנֵי: א. לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ. ב. לִלְמֹד בַּחֲבוּרָה עִם אֲחֵרִים. וּבְכָל אֶחָד יֵשׁ מַעֲלָה וְחִסָּרוֹן. אִם לוֹמֵד בְּעַצְמוֹ, יֵשׁ מַעֲלָה, שֶׁלֹּא יוּכַל לָבוֹא לְשׁוּם דִבּוּר אָסוּר, כִּי אֵין אִישׁ אִתּוֹ שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל יֵשׁ חִסָּרוֹן, שֶׁהַלִּמּוּד לֹא נִתְבָּרֵר יָפֶה עַל יְדֵי זֶה. וְאִם לוֹמֵד עִם אֲחֵרִים יֵשׁ חִסָּרוֹן, שֶׁעַל יְדֵי הִתְחַבְּרוּת בָּא לִפְעָמִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת, אֲבָל כְּנֶגְדּוֹ יֵשׁ מַעֲלָה גְּדוֹלָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר הַלִּמּוּד יָפֶה. וְזוֹ כַּוָּנַת הַגְּמָרָא: יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה? פֵּרוּשׁ: לֹא שֶׁלֹּא יְדַבֵּר כְּלָל בַּתּוֹרָה, רַקּ יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדַּת הָאִלְּמוּת, שֶׁהִיא הַשְּׁמִירָה הַיְתֵרָה אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּגוֹן, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים כְּלָל אַף בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, מִיִּרְאָה פֶּן יִמָּשֵׁךְ עַל יְדֵי זֶה לְבַסּוֹף לְדִבּוּרִים אֲסוּרִים, וְרַק יִלְמַד לְעַצְמוֹ, וּכְהַאי גַּוְנָא בִּשְׁאָר עִנְיְנֵי מִצְוֹת הַבָּאוֹת עַל יְדֵי דִּבּוּר, כְּגוֹן תְּפִלָּה וְכַדּוֹמֶה, לֹא יִצְטָרֵף לְעוֹלָם עִם שׁוּם אָדָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְדִבּוּרִים אֲסוּרִים, עַל זֶה הֵשִׁיבוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן", וְלֹא כְּתִיב "צֶדֶק יְדַבֵּר" בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כְּמוֹ שֶׁפָּתַח תְּחִלָּה בִּלְשׁוֹן אִלֵּם לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁיְּדַבֵּר צֶדֶק בַּחֲבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ס"ג:): "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים" (ירמיה נ' ל"ו), חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּד בְּבַד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּטַּפְּשִׁין וְכוּ'. וְכֵן כְּהַאי גַּוְנָא בִּתְפִלָּה, מִצְוָה בְּצִבּוּר (משלי י"ד כ"ח) וּ"בְרָב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ". וְאִם כֵּן לְפִי זֶה הָאָדָם הַשָּׁלֵם הוּא בַּמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג בִּשְׁנֵי הֲפָכִים, דְּהַיְנוּ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם יִהְיֶה כְּאִלֵּם וְלֹא יְדַבֵּר אֲפִלּוּ בַּמֻּתָּר, כִּי אִם בְּמַה שֶּׁהוּא הֶכְרֵחַ, וּבְעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת יַרְחִיב הַדִּבּוּר בְּכָל הַיְכֹלֶת לִלְמֹד עִם רַבִּים וּלְדַבֵּר עִמָּם בְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּמִכָּל מָקּוֹם יַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר לִבְלִי לְדַבֵּר עִמָּם בְּשׁוּם דִּבּוּר הָאָסוּר. וְלָזֶה סִיְּמָה הַגְּמָרָא יָכוֹל יָגִיס דַּעְתּוֹ? כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה שְׁאָרֵי אֲנָשִׁים שֶׁמַּפְקִירִים לְגַמְרֵי אֶת דִּבּוּרָם וּמְטַנְּפִים אֶת פִּיהֶם בְּלָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָרֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים יַחֲזִיק אוֹתָם לִרְשָׁעִים גְּמוּרִים וְאֶת עַצְמוֹ יַחֲזִיק לְצַדִּיק גָּמוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם", שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁפֹּט אוֹתָם לְמִישׁוֹר וְלִזְכוּת, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מַה הוּא לָשׁוֹן הָרָע, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָרֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וְגַם אֵינָם יוֹדְעִים אֶת חֹמֶר הֶעָוֹן שֶׁיֵּשׁ בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים].

ה׳עוֹד בָּעֵנְיָן הַנַּ"ל.

ו׳עוֹד נוּכַל לוֹמַר שֶׁמַּה שֶּׁכִּנּוּ לְזֶה בְּשֵׁם אֻמָּנוּת, הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּל אֻמָּנוּת צְרִיכָה לִמּוּד עַד שֶׁיֵּדַע אוֹתָהּ לַאֲמִתָּהּ, כֵּן הוּא בְּעִנְיַן הַדִּבּוּר, לֹא יוּכַל הָאָדָם לוֹמַר: מַה לִּי לַעֲמֹל אֶת עַצְמִי בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן לֵידַע כָּל פְּרָטֵי אָפְנֵיהֶם? אֶקְנֶה לְנַפְשִׁי עִנְיָן טִבְעִי לִהְיוֹת תָּמִיד כְּאִלֵּם וּבָזֶה יִהְיֶה לִי דַּי. כִּי לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי מִשְׁתַּנֶּה הַרְבֵּה פְּעָמִים לְפִי הָעִנְיָן (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסֵפֶר חָפַץ חַיִּים בְּחֵלֶק א' בִּכְלָל ח' סָעִיף ה' וּבְחֵלֶק ב' בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת), עַל כֵּן צָרִיךְ לִלְמֹד וְלָדַעַת אֶת עִנְיַן הַדִּבּוּר בִּכְלָלָיו וּבִפְרָטָיו וְאָז יֵדַע לְנָכוֹן אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּאֻמָּנוּת שֶׁל הָאִלְּמוּת הַהִיא.

ז׳גַּם דִּקְדְּקוּ חֲזַ"ל בִּלְשׁוֹן קָדְשָׁם, בָּעוֹלָם הַזֶּה, לוֹמַר, שֶׁאַל יַחֲשֹׁב הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ: כְּבָר הֻרְגַּלְתִּי בָּזֶה מִכַּמָּה שָׁנִים יוֹתֵר מֵאֻמָּן לְאֻמָּנוּתוֹ, וְאֵינִי צָרִיךְ שׁוּב לָשִׂים עֵינַי וְלִבִּי עַל זֶה כָּל כָּךְ, לָזֶה הוֹרוּ לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁלֹּא כֵן הַדָּבָר, אֶלָּא כָּל יְמֵי חַיָּיו יַרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בָּאֻמָּנוּת הַזּוֹ לִהְיוֹת בַּטֶּבַע כְּאִלֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּאִגַּרְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה "עָלִים לִתְרוּפָה" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְעַד יוֹם מוֹתוֹ צָרִיךְ הָאָדָם לְיַסֵּר אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא בְּתַעֲנִית וְסִגּוּפִים, כִּי אִם בְּרֶסֶן פִּיו וּבְתַאֲווֹתָיו, וְזוֹהִי הַתְּשׁוּבָה, וְזֶה כָּל פְּרִי הָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו' כ"ג): "כִּי נֵר מִצְוָה" וְגוֹ', אֲבָל "וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". וְזֶהוּ יוֹתֵר מִכָּל הַתַּעֲנֵיתִים וְסִגּוּפִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ' ^* וְכֵן רָאִיתִי כָּתוּב בְּסֵפֶר "רֹאשׁ הַגִּבְעָה", שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִתְנַדֵּב תַּעֲנִית, טוֹב יוֹתֵר שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הַתַּעֲנִית מִן הַדִּבּוּר מִמַּה שֶּׁיְּקַבֵּל עָלָיו מִן הָאֲכִילָה, כִּי מִמֶּנּוּ לֹא יִהְיֶה לוֹ נֶזֶק לֹא בְּגוּפוֹ וְלֹא בְּנִשְׁמָתוֹ וְלֹא יֵחָלֵשׁ עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית הַזּוֹ: . וְאָמַר הַכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים" וְגוֹ', וּבָזֶה יְכֻפַּר לוֹ כָּל עָוֹן, וְנִצָּל מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ"א כ"ג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", (משלי י"ח כ"א) "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן". אוֹי לְמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד, וּמַה יִּתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ.

ח׳וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (אבות א' ט"ז): כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה. פֵּרוּשׁ: גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלִקָּטְתִּי מֵהֶם מִדּוֹתֵיהֶם הַחֲמוּדוֹת וְהַקְּדוֹשׁוֹת, וּמִכֻּלָּן הָיְתָה מִדַּת הַשְּׁתִיקָה הַטּוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּם. אוֹ יֹאמַר, שֶׁאַךְ שֶׁהֵם הָיוּ חֲכָמִים מְחֻכָּמִים וּבְוַדַּאי לֹא הָיָה דִּבּוּרָם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּדִבְרֵי רִיק, אַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי וּמָצָאתִי שֶׁהַיּוֹתֵר טוֹב לַגּוּף, בִּלְתִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה, הוּא הַשְּׁתִיקָה מַמָּשׁ. וּמַה שֶׁאָמַר לַגּוּף, פֵּרוּשׁ: שֶׁהָאָדָם, אַף שֶׁיִּהְיֶה חָכָם וְשָׁלֵם בְּנַפְשׁוֹ כְּמוֹ חֲבֵרָיו שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן, אַף עַל פִּי כֵן, מִצַּד הַחֹמֶר הַמְלֻבָּשׁ עַל הַנֶּפֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר כִּמְעַט שֶׁיִּהְיוּ כָּל דְּבָרָיו מְצֻמְצָמִין כָּרָאוּי, עַל כֵּן טוֹבָה יוֹתֵר הַשְּׁתִיקָה. וְאִם זֶה בְּדוֹרוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן, שֶׁהָיְתָה מֻרְגֶּלֶת לְשׁוֹנָם רַק בְּדִבְרֵי חָכְמָה, וַאֲפִלּוּ לֹא יִשְׁמֹר פִּיו כָּל כָּךְ, גַּם כֵּן לֹא יֵצֵא מִדַּרְכּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אָמַר שֶׁטּוֹב יוֹתֵר הַשְּׁתִיקָּה, מַה נַּעֲשֶׂה אֲזוֹבֵי הַקִיר, אֲשֶׁר כָּל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְדִבּוּרֵנוּ מִנְּעוּרֵינוּ הוּא רַק בְּדִבְרֵי אֶפֶס וָרִיק? אִם לֹא נַחֲסֹם אֶת פִּינוּ בְּרֶסֶן הַשְּׁתִיקָה בְּכָל יְכָלְתֵּנוּ, בְּוַדַּאי תַּעֲשֶׂה הַלָּשׁוֹן אֶת שֶׁלָּהּ כְּפִי הֶרְגֵּלָהּ מִנְּעוּרָיו, וְיִהְיֶה הַהֶפְסֵד מְרֻבֶּה עַל הַשָּׂכָר כִּפְלֵי כִּפְלַיִם.

ט׳מִי שֶׁהוּא רָגִיל בִּשְׁתִיקָה נִצּוֹל מִכַּמָּה עֲבֵרוֹת, מֵחֲנִיפוּת וְלֵיצָנוּת וְלָשׁוֹן הָרָע וּשְׁקָרִים וְגִדּוּפִים, כִּי כְּשֶׁאָדָם מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אוֹתוֹ, אִם יַעֲנֵהוּ, יוֹסִיף לְדַבֵּר לוֹ כִּפְלַיִם, וְכָךְ אָמַר הֶחָכָם: אֲנִי שׁוֹמֵעַ דָּבָר הָרַע וַאֲנִי שׁוֹתֵק, אָמַר לוֹ: וְלָמָּה, אָמַר לָהֶם: אִם אָשִׁיב וְאֶעֱנֶה לִמְחָרְפַי, אֲנִי יָרֵא שֶׁאֶשְׁמַע חֵרוּפִים אֲחֵרִים יוֹתֵר קָשִׁים מִן הָרִאשׁוֹנִים. גַּם מִי שֶׁמַּחֲזִיק בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה כָּל אֶחָד יָכוֹל לְגַלּוֹת לוֹ סוֹדוֹתָיו, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יִגַלֶּה, וְעוֹד אֵינוֹ רָגִיל בִּרְכִילוּת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי י"ח כ"א): "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן", כִּי אָדָם עוֹשֶׂה בִּלְשׁוֹנוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁעוֹשֶׂה בְּחַרְבּוֹ, כִּי הָאָדָם עוֹמֵד כָּאן וּמוֹסֵר חֲבֵרוֹ הָרָחוֹק מִמֶּנּוּ לְמִיתָה, אֲבָל הַחֶרֶב אֵינָהּ מְמִיתָה אֶלָּא בְּסָמוּךְ לָהּ. לְכָךְ נִבְרְאוּ בָּאָדָם שְׁתֵּי עֵינַיִם וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם וּשְׁתֵּי נְחִירַיִם וּפֶה אֶחָד, לוֹמַר שֶׁיְּמַעֵט בְּדִבּוּר.

י׳הַשְּׁתִיקָה יָפָה לַחֲכָמִים, קַל וָחֹמֶר לַטִּפְּשִׁים. (אבות ג' י"ג) סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה סַמָּא דְּכֹלָּא שְׁתִיקָה (רפואת הכל - שתיקה). וְהִזָּהֵר בִּלְשׁוֹנְךָ לְשָׁמְרוֹ כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן, כִּי (משלי י"ח ז'): "פִּי כְסִיל מְחִתָּה לּוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ". וּכְתִיב: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".

י״אוְאִם תֵּשֵׁב בַּחֲבוּרָה, טוֹב שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ: דַּבֵּר, מָה אַתָּה שׁוֹתֵק כָּל כָּךְ. מִמַּה שֶׁתִּהְיֶה מְדַבֵּר וְיִהְיוּ דְּבָרֶיךָ לָהֶם לְמַשָּׂא וְיֹאמְרוּ לְךָ: שְׁתֹק.

י״בוּכְתִיב: "מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ", וְרָמַז לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהַפֶּה הוּא בִּבְחִינַת פֶּתַח, וּכְשֵׁם שֶׁפֶּתַח הַבַּיִת יֵשׁ לוֹ עֵת לִפְתֹּחַ וְעֵת לִסְגֹר, דְּאִם יִהְיֶה פָּתוּחַ תָּמִיד, יִכְלֶה כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת. כָּךְ פִּתְחֵי פִּיו, עֵת לְפָתְחָם לְדִבְרֵי תּוֹרָה וּשְׁאָרֵי דְּבָרִים הֶכְרֵחִים וְעֵת לְסָגְרָם לִשְׁאָרֵי דְּבָרִים.

י״גוְצָרִיךְ שֶׁיֵּדַע הָאָדָם כִּי הַדִּבּוּר הוּא חָבִיב מִכָּל חָבִיב, כִּי בָּזֶה נִשְׁלֶמֶת לוֹ צוּרַת הָאָדָם.

י״דעַל כֵּן כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וּמַרְגָלִיּוֹת, עוֹשֶׂה מִסְגֶּרֶת לְמִסְגֶּרֶת לְמִשְׁמַרְתָּם וְטוֹמְנָם בְּחַדְרוֹ הַפְּנִימִי בְּתוֹךְ הַתֵּבָה הַמְיֻחֶדֶת לָזֶה, כֵּן בְּיוֹתֵר מִזֶּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִסְגֶּרֶת לְמִסְגֶּרֶת לְפִיו, וְהַיְנוּ בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה וְכַנַּ "ל.

ט״ויְבֹאַר בּוֹ עֵצוֹת אֲחֵרוֹת לְעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן.

ט״זוְאִם הוּא אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת בַּטֶּבַע וְיָרֵא לְהִתְאַמֵּץ בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל שְׁתִיקָה, כִּי מֻכְרָח הוּא לְדַבֵּר בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם מִצַּד בְּרִיאוּת גּוּפָא. עַל כָּל פָּנִים יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹדוֹת אֲנָשִׁים, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, (לְבַד מֵאוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִן הַכְּלָל לִכְפֹּר בַּה' וְהַמַּלְעִיגִים עַל דִּבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁאוֹתָם מִצְוָה לְגַנּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר חָפֵץ חַיִּים בִּכְלָל ח' סָעִיף ה'). וְאִם לִפְעָמִים יִהְיֶה מֻכְרָח לְדַבֵּר אוֹדוֹת מִי, יִהְיֶה בְּתַכְלִית הַקִּצּוּר, וְלֹא יַאֲרִיךְ אֶת דִּבּוּרוֹ בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי אִסּוּר. וְכָזֶה שָׁמַעְתִּי עַל הַגָּאוֹן ר' רְפָאֵל מֵהַמְבּוּרְג, שֶׁאַרְבַּע שָׁנִים קֹדֶם פְּטִירָתוֹ, סִלֵּק מֵעַל עַצְמוֹ עֹל הָרַבָּנוּת, וּכְשֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים נִכְנָסִים אֶצְלוֹ, בִּקְשָׁם שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ בְּבֵיתוֹ אוֹדוֹת שׁוּם אִישׁ. וְכָזֶה שָׁמַעְתִּי עַל גְּדוֹל הַדּוֹר אַחֵר, שֶׁהָיָה זָהִיר מְאֹד שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע עַל פִּיו שׁוּם שֵׁם אִישׁ, וְהַכֹּל מִטַּעַם הַנַּ"ל.

י״זוְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עִם חֶנְוָנִי אוֹדוֹת חֶנְוָנִים, אוֹ עִם כָּל אֻמָּן אוֹדוֹת בֶּן אֻמָּנוּתוֹ, כִּי מִסְּתָמָא כָּל אֻמָּן אֵין אוֹהֵב אֶת בֶּן אֻמָּנוּתוֹ וְעָלוּל מְאֹד לָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְלָשׁוֹן הָרָע, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׂטְנָה עָלָיו בְּוַדַּאי לֹא יְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹתָיו. וְלֹא מִבָּעֵי לְשַׁבְּחוֹ לְפָנָיו דִּבְוַדַּאי אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ערכין ט"ז.): לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ שִׁבְחוֹ בָּא לִידֵי גְּנוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי הַכֹּל בְּסֵפֶר חָפֵץ חַיִּים בְּחֵלֶק א' כְּלָל ט' עַיֵּן שָׁם, וַאֲפִלּוּ דְבָרִים בְּעָלְמָא שֶׁאֵינָם בִּכְלַל גְּנַאי וְשֶׁבַח, גַּם כֵּן נָכוֹן מְאֹד לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹתָיו, כִּי עַל יְדֵי שִׂנְאָתוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו יִמְשֹׁךְ בְּעַצְמוֹ אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה לְעִנְיָן אַחֵר, שֶׁיִּהְיֶה יָאוֹת לוֹ עַל יְדֵי זֶה לִירוֹת עָלָיו בְּחִצֵּי פִּיו. וְאִם הוּא נִצְרָךְ לְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹת אֵיזֶה דָּבָר הֶכְרֵחִי, יְקַצֵּר אֶת עֲמִידָתוֹ אִתּוֹ בָּזֶה, דְּאִי לָאו הָכִי בְּוַדַּאי יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע, כַּאֲבַק הַשְּׂרֵפָה (שֶׁקּוֹרִין פּוּלְוֶער), שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ הָאֵשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי לַהֲבַת אֵשׁ עַל יְדֵי זֶה.

י״חוְאִם הִתְחִיל לְדַבֵּר עִם רְאוּבֵן אוֹדוֹת שִׁמְעוֹן, כִּי לֹא יָדַע שֶׁהוּא שׂוֹנְאוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ נִכַּר לוֹ לְפִי הָעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּלִבּוֹ עָלָיו וְיָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְלָשׁוֹן הָרָע, אִם אֵין לוֹ עֵצָה אֵיךְ לְהִשָּׁמֵט וְלֵילֵךְ מֵאִתּוֹ, יַשְׁמִיט אֶת עַצְמוֹ מֵעִנְיָן זֶה לְעִנְיָן אַחֵר. וְכֵן אִם אֵרַע שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר וְהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁכְּשֶׁיְּסַיֵּם דִּבּוּרוֹ, יִלָּכֵד עַל יְדֵי זֶה בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע אוֹ שְׁאָר דִּבּוּר אִסּוּר כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, יֶאֱזֹר בְּנַפְשׁוֹ לִלְחֹם עִם יִצְרוֹ לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע וְיַשִּׂיא אֶת הַדְּבָרִים לְעִנְיָן אַחֵר, דּוּמְיָא (כְּמוֹ) שֶׁאִם הָיוּ מוֹדִיעִים לוֹ בְּאֶמְצַע אֲכִילָתוֹ, שֶׁזֶּה הוּא דְּבַר אִסּוּר, בְּוַדַּאי הָיָה מַפְסִיק תֵּכֶף וְהָיָה פּוֹלֵט, אֲפִלּוּ מַה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיו (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר "יַעֲרוֹת דְּבַשׁ"), וַאֲפִלּוּ אִם יִתְבַּיֵּשׁ לִפְעָמִים עַל יְדֵי זֶה, אָמְרוּ חֲזַ"ל (עדיות ה' ו'): מוּטָב שֶׁיִּקָּרֵא אָדָם שׁוֹטֶה כָּל יָמָיו, וְאַל יְהִי רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּסֵפֶר "שַׁעַר הַגְּמוּל", שֶׁשָּׁעָה אַחַת בַּגֵּיהִנֹּם, קָשָׁה יוֹתֵר מִיִּסּוּרֵי אִיּוֹב כָּל יָמָיו. וְיָדוּעַ שֶׁהָאָדָם מִתְרַצֶּה יוֹתֵר לְהִתְבַּיֵשׁ, וְלֹא לִסְבֹּל יִסּוּרִים קָשִׁים.

י״טוְכָל זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא בְּשֶׁאֵין לוֹ עֵצָה אֵיךְ לְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר, אֲבָל אִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וִיכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, בְּוַדַּאי מִצְוָה לִשְׁמֹעַ כָּל מַה שֶּׁבֵּינֵיהֶם, וְאֵין בָּזֶה כְּלָל מִשּׁוּם אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע.

כ׳עוֹד יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא צָרִיךְ לְאֵיזֶה דָּבָר הֶכְרֵחִי יְקַצֵּר עֲמִידָתוֹ שָׁם, אִם לֹא שֶׁהוּא מַכִּירָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בֵּינֵיהֶם דִּבּוּרִים אֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ אִם כָּל הַחֲבוּרָה הֵם אֲנָשִׁים הֲגוּנִים, וְאֶחָד נִמְצָא בֵּינֵיהֶם אִישׁ זָדוֹן, הוּא מְקַלְקַל אֶת כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְרָאוּי לְהִשָּׁמֵט מֵהֶם, וְעַל כָּל פָּנִים לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה בָּעֵת הַזּוֹ בְּכָל הַיְכֹלֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר "רֹאשׁ הַגִּבְעָה" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הִזָּהֵר בְּנִי בְּמַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי כ"ג ט'): "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ", בְּכֵן תִּזָּהֵר מִמְּסִבָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ מֵאָה אֲנָשִׁים וְיֵשׁ בָּהֶם כְּסִיל אֶחָד אוֹ לֵץ אֶחָד, וְכָל שֶׁכֵּן הָאִישׁ הֶחָכָם בְּעֵינָיו וְהוּא כְּסִיל הָאֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "חָכָם בְּעֵינָיו כְּסִיל", הַחֲזֵק וְשֵׁב בִּשְׁתִיקָה וְאַל תְּדַבֵּר בַּמְּסִבָּה הַהִיא בְּשׁוּם דָּבָר, שֶׁאַף אִם תְּדַבֵּר כָּל מִינֵי חָכְמָה, יְנַצְּחוּךָ, וְתִקַּח לְךָ קָלוֹן, כִּי כֵן אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי י"א ב'): "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן" וְגוֹ'. וְאַף אִם תִּרְצֶה לְדַבֵּר עִם רֵעֲךָ כָּמוֹךָ, הִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי אַף מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְלֹא יַגִּיעַ לְאָזְנָיו, וְעַל זֶה אָמַר: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר" וְלֹא אָמַר עִם כְּסִיל אַל תְּדַבֵּר. וְהוּא בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, וְאֶת כָּל זֶה נִסִּיתִי כַּמָּה פְּעָמִים בְּשִׂמְחַת מִצְוָה וּמָצָאתִי כִּי כֵן הוּא, בִּגְלַל כֵּן בְּרַח בְּנִי מִמְּסִבָּה כְּמוֹ זוֹ, כִּי הוּא מְגַנֶּה אֶת כָּל בְּנֵי הַמְּסִבָּה, אוֹ אֱחֹז בִּשְׁתִיקָה וְתִנָּצֵל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

כ״אכְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת בְּמִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, יַעֲשֶׂה לְהֶפֶךְ מִמַּה שֶּׁעוֹשִׂים בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, שֶׁרְגִילוּתָם תָּמִיד לָלֶכֶת בְּקִּבּוּץ אֲנָשִׁים אוּלַי יִשְׁמְעוּ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מִמַּה לְהַלְעִיג אוֹ לְרַגֵּל אַחַר כָּךְ זֶה הַדָּבָר לַאֲחֵרִים. וְגַם רְגִילוּתָם תָּמִיד לִדְרֹש אוֹדוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּעִיר בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁקֹט לְשׁוֹנָם אֵיזֶה שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, וְהוּא יַעֲשֶׂה בְּהֶפְכּוֹ.

כ״בוְהַכֹּל יַעֲשֶׂה בְּהַדְרָגָה, מִתְּחִלָּה יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים וְלֹא יִדְרֹש אַחַר חֲדָשׁוֹת וְאַחַר כָּךְ יַרְגִּיל אֶת נַפְשׁוֹ לְאַט לְאַט, שֶׁלֹּא יֹאבֶה לִשְׁמֹעַ שׁוּם חֲדָשׁוֹת, עַד שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן יַעַזְרֶנּוּ ה' שֶׁתִּהְיֶה קְנוּיָה לוֹ הַמִּדָּה שֶׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן בַּטֶּבַע, שֶׁאִם יִרְאֶה אַחַר כָּךְ לְאָדָם אֶחָד עוֹבֵר עַל אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, תִּתְפַּלֵּא נַפְשׁוֹ עָלָיו, כִּי כְּבָר מוּזָר לוֹ דָּבָר זֶה בַּטֶּבַע כְּמוֹ שְׁאָר אִסּוּרִים לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה כְּבָר נִבְחַן בְּכוּר הַנִּסָּיוֹן, שֶׁנְּצִירַת הַלָּשׁוֹן מֵרַע וְהָאָזְנַיִם מִשְּׁמִיעַת דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, לֹא יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם רַק שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים, כִּי אַחַר כָּךְ בִּרְאוֹת הָעָם שֶׁזֶּה הָאִישׁ יְמָאֵן לְדַבֵּר וְלִשְׁמֹעַ לָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, יֶחְדַּל כָּל מְסַפֵּר מִלְּסַפֵּר עוֹד לְאִישׁ כָּזֶה אֵיזֶה עִנְיָן שֶׁנּוֹגֵעַ לָאִסּוּר הַזֶּה וְיֵלֵךְ עִם הַסְּחוֹרָה הַזּוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְקַּחְתָּהּ, בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא לְכָבוֹד וְתִפְאֶרֶת יִהְיֶה לוֹ בְּעֵינֵי הָאִישׁ הַזֶּה, כִּי יַחְשְׁבֶנּוּ עֲבוּר זֶה לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע אוֹ לֵץ. וְכִמְעַט שֶׁהוּא לֹא יִצְטָרֵךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ עוֹד מִלִּשְׁמֹעַ, כִּי בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן הָרָע בְּעַצְמָם כְּשֶׁיְּסַפְּרוּ אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, יִשָׁמְרוּ מִמֶּנּוּ, אִם הוּא עוֹמֵד בְּסָמוּךְ לָהֶם לֹא יְסַפְּרוּ, כִּי יָגוּרוּ לְנַפְשָׁם פֶּן יְקַלְקֵל הַשׁוֹמֵעַ הַזֶּה אֶת סְחוֹרָתָם בְּעֵינֵי שְׁאָר הַקּוֹנִים. וְלֹא יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם רַק בִּתְחִלָּה, שֶׁיַּסְכִּים בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת עַל עִנְיָן הַזֶּה וְכַנַּ"ל. וְכָל זֶה נִכְנָס בִּכְלַל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמוֹעֵד קָטָן (דף ה'.) הַשָּׂם אוֹרְחוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

כ״גבּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת.

כ״דגַּם יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבועות ל.) (ויקרא י"ט ט"ו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (סַנְהֶדְרִין ל"ב) "הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת". וְהוּא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקְּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּשַׁבָּת (קכ"ז.).

כ״הוְהָעִנְיָן שֶׁל כַּף זְכוּת הוּא בֵּין אִם יֵשׁ לְצַדֵּד בְּעֶצֶם הָעִנְיָן שֶׁנִּשְׁמַע עָלָיו שֶׁעָשָׂה אוֹ שֶׁדִּבֵּר, לוֹמַר שֶׁהַדִּין עִמּוֹ, אוֹ שֶׁבִּשְׁגָגָה בָּא הָעִנְיָן לְיָדוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא יָדַע אֶת חֹמֶר אִסּוּרוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם נִתְבָּרֵר שֶׁכָּל הַסְּבָרוֹת לֹא שַׁיָּכוֹת בְּזֶה הַמַּעֲשֶׂה, יַחֲשֹׁב: אוּלַי חִסֵּר הַמְסַפֵּר פְּרָט אֶחָד אוֹ שֶׁהוֹסִיף עוֹד פְּרָט אֶחָד קָטָן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁתַּנָּה הָעִנְיָן לִגְנוּת עָלָיו? וּכְלָל אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּאָבוֹת (ב' ד'): "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".

כ״ולֵךָ נָא רְאֵה בְּמַעֲשֵׂה דְּשַׁבָּת (קכ"ז:), מִמֶּנָּה יִלְמַד הָאָדָם הַיָּשָׁר, שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ אִם אֹפֶן הַזְּכוּת הוּא הַיּוֹתֵר רָחוֹק. וְזֶה לְשׁוֹן הַגְּמָרָא שָׁם: תָּנוּ רַבָּנָן: הַדָּן חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, דָּנִין אוֹתוֹ לִזְכוּת, וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁיָּרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן וְנִשְׂכַּר אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד בַּדָּרוֹם שָׁלֹש שָׁנִים. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי וְאֵלֵךְ וְאָזוּן אֶת אִשְׁתִּי וּבָנַי. אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי פֵּרוֹת, אָמַר לוֹ: אֵין לִי. תֵּן לִי בְּהֵמָה אֵין לִי. כָּרִים וּכְסָתוֹת אֵין לִי. הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. לְאַחַר הָרֶגֶל נָטַל בַּעַל הַבַּיִת שְׂכָרוֹ בְּיָדוֹ וְעִמּוֹ מַשּׂוֹי שְׁלֹשָה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים וְהָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ. אַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ. אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ, תֵּן לִי שְׂכָרִי וְאָמַרְתִּי, אֵין לִי מָעוֹת, בַּמָּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא פְּרַקְמַטְיָא בְּזוֹל נִזְדַּמְּנָה לְךָ וְלָקַחְתָּ בָּהֶן. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי, תֵּן לִי בְּהֵמָה וְאָמַרְתִּי, אֵין לִי בְּהֵמָה, בַּמָּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מֻשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי, תֵּן לִי קַרְקַע וְאָמַרְתִּי לְךָ, אֵין לִי קַרְקַע, בַּמָּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מֻחְכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים הִיא. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, אֵין לִי פֵּרוֹת, בַּמָּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא אֵינָן מְעֻשָּׂרוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, אֵין לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת, בַּמָּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי שֶׁמָּא הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו לַשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה. הִדַּרְתִּי כָּל נְכָסַי בִּשְׁבִיל הוֹרְקְנוּס בְּנִי, שֶׁלֹּא עָסַקּ בַּתּוֹרָה, וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי בַּדָּרוֹם הִתִּירוּ לִי כָּל נְדָרַי. וְאַתָּה כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתַּנִי לִזְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לִזְכוּת. וְכֵן מוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא עוֹד עִנְיָנִים דְּהַכַּף זְכוּת הָיָה יוֹתֵר רָחוֹק מֵהַכַּף חוֹב וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ זְהִירִין לָדוּן לִזְכוּת.

כ״זוְהִנֵּה לְפִי רֹב הֶרְגֵּלוֹ שֶׁל אָדָם בְּמִדָּה זוֹ, כֵּן נֶגֶד זֶה יִתְמַעֵט מִמֶּנּוּ עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע. וְהִנֵּה מַה מְּאֹד צָרִיךְ הָאָדָם לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדָּה זוֹ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, כִּי עַל יְדֵי מִדָּה זוֹ דְּכַף זְכוּת וְכֵן לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, נָקֵל לְהָאָדָם לְהַעֲלוֹת עַל עַצְמוֹ שֵׁם צַדִּיק אוֹ רָשָׁע לְעוֹלָם, כִּי יָדוּעַ הוּא דְּחוֹבָתוֹ שֶׁל הָאָדָם וּזְכוּתוֹ תְּלוּיִים לְפִי רֹב הַמִּצְוֹת וְהָעֲוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, אִם רֹב מִצְוֹת הוּא בְּגֶדֶר צַדִיק, וְאִם רֹב עֲוֹנוֹת הוּא בְּגֶדֶר רָשָׁע, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (ראש השנה ט"ז:): שְׁלֹשָה סְפָרִים נִפְתָּחִין לְיוֹם הַדִּין, (הַיְנוּ יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל בְּעֵת הַתְּחִיָּה, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם) צַדִּיקַים גְּמוּרִין נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיֵּי עוֹלָם, רְשָׁעִים גְּמוּרִים, (הַיְנוּ רֹב עֲוֹנוֹת, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם), נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתַּר לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ', בֵּינוֹנִים וְכוּ'. וְהִנֵּה יָדוּעַ הוּא דִּבְעִנְיַן הַזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיַד הָאָדָם, אַף אִם כַּחֹל יִרְבּוּן, אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּמִדַּת הַדִין הַגְּמוּרָה, לֹא יִשָׁאֲרוּ בְּיָדוֹ, כִּי אִם מְעַט מִזְּעֵיר, כִּי כַּמָּה וְכַמָּה מֵהֶן לֹא הִשְׁלִים לַעֲשׂוֹת אוֹתָן בְּכָל פְּרָטֵיהֶן וְאָפְנֵיהֶן הַנְּאוֹתִין לְאוֹתָהּ מִצְוָה, וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁהִשְׁלִימָן כַּדִּין, לֹא הָיוּ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה הָרָאוּי לַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, אִם יְדַקְדֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר עֲשִׂיַּת מִצְוֹתָיו, יִמָּצְאוּ רֻבָּן בַּעֲלֵי מוּמִין, וְהַמִּצְוֹת שֶׁיִּשָׁאֲרוּ לוֹ יִהְיוּ מִעוּטָא דְּמִעוּטָא נֶגֶד הָעֲוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִקָּרֵא עַל הָאָדָם עֲבוּר זֶה שֵׁם רָשָׁע לְעוֹלָם. אֲבָל אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וִיחַפֵּשׂ עָלָיו זְכוּת בְּכָל עִנְיָנָיו, יִשָּׁאֲרוּ זְכֻיּוֹתָיו עַל מְכוֹנָן. וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם נִמְנוּ מַעֲשָׂיו וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֹב עֲוֹנוֹת, אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים הַגְּמוּרָה יִתְמַעֲטוּ מִנְיָנָן. כִּי בְּוַדַּאי יִמָּצְאוּ כַּמָּה וְכַמָּה מֵהָעֲוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְחַפּוֹת עָלָיו שֶׁעָשָׂה אוֹתָן בִּשְׁגָגָה אוֹ בְּסִבָּה אַחֶרֶת. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר אִם יִרְצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַפֵּשׂ זְכוּת עַל הָאָדָם לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ. וּמִמֵּילָא אִם יִתְמַעֲטוּ מִקְּצַת עֲוֹנוֹתָיו תַּכְרִיעַ כַּף הַזְּכוּת, וְיִקָּרֵא עָלָיו שֵׁם צַדִּיק לְעוֹלָם.

כ״חוְהִנֵּה כָּל זֶה תָּלוּי לְפִי הַהַנְהָגָה שֶׁהִנְהִיג אֶת עַצְמוֹ בִּימֵי חַיָּיו עִם הַבְּרִיּוֹת. אִם דַּרְכּוֹ הָיְתָה לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, דָּנִין אוֹתוֹ גַּם כֵּן לִזְכוּת, כִּדְאִיתָא בְּשַׁבָּת קכז. וְאִם דַּרְכּוֹ הָיְתָה לְלַמֵּד חוֹבָה עַל הַבְּרִיּוֹת וּלְדַבֵּר עֲלֵיהֶם רַע, גַּם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַבְּרִים עָלָיו רַע לְמַעְלָה, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי. עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים, כִּי בְּעֵת שֶׁהוּא דָּן אֶת חֲבֵרוֹ, בֵּין לְטַב בֵּין לְמוּטָב, אָז בְּדִבּוּרָיו מַמָּשׁ הוּא מְסַדֵּר דִּין לְעַצְמוֹ.

כ״טיְבֹאַר בּוֹ מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֶּךָ כָּמוֹךָ".

ל׳וְכַאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בֶּאֱמֶת, נִמְצָא שֶׁקִּיּוּם מִצְוַת לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת וּמִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן תְּלוּיִים בְּקַיּוּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". שֶׁאִם יֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי לֹא יְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע וִיחַפֵּשׂ עָלָיו בְּכָל כֹּחוֹתָיו זְכוּת. כְּמוֹ שֶׁאִם אֵרַע לוֹ, שֶׁעָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וּבְנֵי אָדָם הָיוּ עוֹמְדִים וּמְסַפְּרִים בְּעִנְיַן אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְהוּא יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שׁוּם צַד זְכוּת עַל עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה דָּבָר זֶה בִּשְׁגָגָה אוֹ סִבָּה אַחֶרֶת, כַּמָּה מֵהַתְּשׁוּקָה הָיְתָה לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא מִי שֶׁיְּלַמֵּד זְכוּת עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה כָּל כָּךְ, כֵּן בְּאֹפֶן זֶה מַמָּשׁ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לַחֲבֵרוֹ.

ל״אוְכֵן שַׁיֶּכֶת מִצְוָה זוֹ שֶׁל אַהֲבַת רֵעִים קֹדֶם הַמַּעֲשֶׂה גַּם כֵּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא חֲבֵרוֹ לִידֵי בִּזָּיוֹן. כְּמוֹ שֶׁאִם הָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה בָּא לָדוּר בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ דַּרְכּוֹ וְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, הוּא מְשׁוֹטֵט בְּרַעֲיוֹנָיו לִמְצֹא שָׁם אוֹהֵב נֶאֱמָן, אֲשֶׁר יוֹדִיעַ לוֹ דַּרְכֵי הַנְהָגָה שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְאִם יִרְאֶה שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, יֹאמַר לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּדַע מִמַּה לְהִזָּהֵר, וְלֹא יִתְבַּזֶּה עַל יְדֵי זֶה בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הָעִיר. כֵּן בְּזֶה הָאֹפֶן מַמָּשׁ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לַחֲבֵרוֹ, דְּהַיְנוּ אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁיִּכָּשֵׁל בְּאֵיזֶה דָּבָר, אֲשֶׁר לֹא לְכָבוֹד יִהְיֶה לוֹ, אַף אִם אֵין בָּזֶה אִסּוּר, מְחֻיָּב הוּא לוֹמַר לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה עַל יְדֵי זֶה. [וּכְהַאי גַּוְנָא מָצִינוּ בְּהוֹרָיוֹת דַּף י"ג: בְּר' יַעֲקֹב בֶּן קַרְשִׁי עִם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, עַיֵּן שָׁם, וְיוֹתֵר מִזֶּה מָצִינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (דף י"א.) בְּכַמָּה תַּנָּאִים, שֶׁהִמְשִׁיכוּ עַל עַצְמָן בִּזָּיוֹן כְּדֵי לְסַלֵּקּ בָּזֶה מֵעַל אַחֵר]. וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא רוֹאֶה עָלָיו, שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן עַל פִּי הַדִּין, בְּוַדַּאי מְחֻיָּב הוּא לוֹמַר לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וּלְהוֹכִיחוֹ עַל הַדָּבָר הַהוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּרָעָה בָּזֶה וּבַבָּא וִיקַיֵּם בָּזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הוֹכָחָה וְגַם הַמִּצְוָה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" וְכַנַּ"ל.

ל״בוְיַגִּיע מִזֶּה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁתִּקֵּן אֶת בְּנוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יַעֲשֶׂה כֵן, וְאַדְּרַבָּה יֵלֵךְ וִיבַזֵּהוּ עֲבוּר זֶה בִּפְנֵי אֲחֵרִים, מַה יֵּשׁ לוֹ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִזֶּה?

ל״גהָא, לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן, שֶׁהִתְנַהֵג בְּאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה, וַחֲבֵרוֹ הָלַךְ לְעֵינֵי אָבִיו וּפִרְסֵם דָּבָר זֶה בִּפְנֵי רַבִּים. בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תַּרְעֹמֶת גְּדוֹלָה עָלָיו, בְּאָמְרוֹ: הָיָה לְךָ לְהוֹכִיחוֹ עֲבוּר זֶה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְהָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ גֹּדֶל תְּשׁוּאַת חֵן עַל זֶה, אֲבָל לֹא לָלֶכֶת תֵּכֶף וּלְפַרְסֵם אוֹתוֹ לִגְנוּת וּלְבִזָּיוֹן בְּעֵינֵי הַכֹּל. וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בְּךָ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתְךָ בִּשְׁבִיל קִנְאַת הָאֱמֶת, דְּאִם כֵּן, יוֹתֵר טוֹב הָיָה לוֹ וְגַם לְךָ אִלּוּ הָיִיתָ מוֹכִיחוֹ עַל זֶה, אֲבָל כַּוָּנָתְךָ רַק לְחַיֵּב וּלְהַרְשִׁיעַ אֶת חֲבֵרְךָ וְלִשְׂמֹחַ לְאֵידוֹ, אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב.

ל״דכֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְּדוֹשׁוֹ, כִּי הֵם אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת בָּנִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים י"ד א'): "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם", וְשָׂמֵחַ בְּטוֹבָתָם וּמִצְטַעֵר בְּצָרָתָם וּבִזְיוֹנָם (כְּמָה דְּאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין דַּף מ"ו.), וְהוּא הוֹלֵךְ לְעֵינֵי הָאָב, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמְבַזֶּה בְּנוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים לְלֹא תּוֹעֶלֶת, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ מִזֶּה? וּכְלָל כָּתַב לָנוּ הָרַמְבַּ"ם (דעות ו' ג') בְּעִנְיַן מִצְוַת (וַיִּקרָא י"ט י"ח) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שֶׁיָּחוּס עַל מָמוֹן וּכְבוֹד חֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ עַל מָמוֹן וּכְבוֹד עַצְמוֹ. וְזֶה לְשׁוֹן הַתָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק כ"ח: וְכֵן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי אֲהוּבַי, כְּלוּם חָסַרְתִּי דָּבָר שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִכֶּם? וּמָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ יְרֵאִים זֶה מִזֶּה, וְלֹא יִמָּצֵא בָּכֶם עֲבֵרָה וְגֶזֶל וְדָבָר מְכֹעָר שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי פְּסוּל מֵעוֹלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר (מיכה ו' ח'): "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.

ל״הבּוֹ יְבֹאַר אִסּוּר נְקִימָה וּנְטִירָה וְגֹּדֶל שְׂכַר הָאָדָם, שֶׁשּׁוֹמֵר עֵצְמוֹ מִזֶּה.

ל״ווּבְיוֹתֵר מִזֶּה, אִם אֵרַע לוֹ שֶׁהִתְנַהֵג עִמּוֹ חֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לִנְקֹם מִמֶּנּוּ וְלִנְטֹר אֶת הַשִּׂנְאָה עָלָיו, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ וּלְהֵיטִיב עִמּוֹ בְּכָל הָעִנְיָנִים כְּמוֹ לִשְׁאָר אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם שׁוּם שִׂנְאָה, כַּכָּתוּב (ויקרא י"ט י"ח): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמְּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". וְלֵךְ נָא רְאֵה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מִקֵּץ גֹּדֶל מַעֲלַת הָאִישׁ, שֶׁמְּשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

ל״זתָּא חֲזֵי, יוֹסֵף לָא דַי דְּאִיהוּ לָא שַׁלֵּים בִּישָׁא לַאֲחוֹי, אֶלָּא דַּעֲבַד עִמְּהוֹן טִיבוּ וּקְשׁוֹט, וְכָךְ אוֹרְחֵיהוֹן דְּזַכָּאֵי תָּדִיר, בְּגִין דָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיֵיס עֲלַיְהוּ תָּדִיר בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי

ל״חבֹּא וּרְאֵה, יוֹסֵף לא דַּי שֶׁהוּא לֹא שִׁלֵּם רָעה לְאֶחָיו, אֶלָּא שֶׁעָשָה עַמָּהֶם טוֹב וֶאֱמֶת, וְכָךְ דַּרְכֵיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים תָּמִיד, מִפְּנֵי כָּךְ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עֲלֵיהֶם תָּמִיד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

ל״טוּמֵבִיא שָׁם מַעֲשֶׂה בַּאֲרִיכוּת בְּבַר נָשׁ אֶחָד, שֶׁנִּצַּל מִמִּיתָה בְּדֶרֶךְ נֵס עֲבוּר מִדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ.

מ׳וּכְדֵי לְהַשְׁקִּיט אֶת הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ, אָמַרְתִּי לְהַעְתִּיק רַעְיוֹן אֶחָד נִשְׂגָּב, מַה שֶּׁנִּמְצָא שָׁרְשׁוֹ בִּירוּשַׁלְמִי הֵבִיאוֹ הַסְמָ"ג. כְּמוֹ שֶׁאִם הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְנִגְּפָה רַגְלוֹ הָאַחַת בַּשְּׁנִיָּה וְעַל יְדֵי זֶה נָפַל לָאָרֶץ וְנִפְצַע גּוּפוֹ וּפָנָיו וְגַם הָרֶגֶל הַהִיא, מִלְּבַד שֶׁאֵין עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ לִנְקֹם מֵאוֹתָהּ רֶגֶל מִלְּרַפְּאוֹתָהּ, אַף אֵין לוֹ שׁוּם שִׂנְאָה עַל הָרֶגֶל הַהִיא, כִּי מִי הִיא הָרֶגֶל וּמִי הוּא גּוּפוֹ וּפָנָיו, הַכֹּל עִנְיָן אֶחָד, אַךְ שֶׁהוּא מִתְחַלֵּקּ לְאֵיבָרִים. רַקּ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו גָּרְמוּ לוֹ. כֵּן הַדָּבָר, אִם אֵרַע שֶׁלֹּא הֵיטִיב עִמּוֹ חֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה טוֹבָה שֶׁבִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁצִּעֲרוֹ וְגִדְּפוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר, שֶׁלֹּא לִנְקֹם וְלִנְטֹר אֶת הַשִּׂנְאָה עָלָיו, כִּי מִי הוּא חֲבֵרוֹ וּמִי הוּא, הַכֹּל מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד יָצְאוּ, כַּכָּתוּב (דברי הימים א' י"ז כ"א): "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ", וּכְתִיב (בְּראשית מ"ו כ"ו): "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב" וְגוֹ' וְלֹא כְּתִיב נְפָשׁוֹת לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁכָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה הֵם כְּמוֹ נֶפֶשׁ אַחַת, אַךְ שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ בְּחִינָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ הָאָדָם בִּכְלָלוֹ, אַף שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא אִישׁ אֶחָד, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ אֵיבָרִים שֶׁהֵם רָאשִׁים לוֹ כְּמוֹ הָרֹאשׁ וְהַלֵּב וְיֵשׁ שֶתַּחְתֵּיהֶם כְּמוֹ הַיָּד וְהָרֶגֶל. וְגַם לְשֹׁרֶשׁ אֶחָד יֵאָסְפוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְבַסּוֹף, וְהוּא תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' כ"ה כ"ט): "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת" וְגוֹ' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בשבת קנ"ג): רַק בְּזֶה הָעוֹלָם, מִצַּד שֶׁכָּל אֶחָד מְלֻבָּשׁ בְּחֹמֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעִנְיָנָיו וַעֲסָקָיו שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מְדַמֶּה הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא אִישׁ פְּרָטִי, וְאֵינוֹ שַׁיָּךְ לַחֲבֵרוֹ הַיִּשְׂרָאֵל כְּלָל, אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כֵן הַדָּבָר.

מ״אוְלָכֵן מָצִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁאִם אָדָם עוֹשֶׂה, חַס וְשָׁלוֹם, עֲבֵרָה, הוּא מְקַלְקֵל בָּזֶה לִכְלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּמוֹ גוּף אֶחָד, וְאִם יֵשׁ לוֹ כְּאֵב גָּדוֹל בְּאֵיזֶה אֵיבָר, גַּם שְׁאָר הָאֵיבָרִים אַף שֶׁאֵין כְּאֵבָם גָּדוֹל כָּל כָּךְ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לָהֶם הַרְגָּשָׁה מֵאוֹתוֹ הַכְּאֵב. וּכְעִנְיָן שֶׁמָּצִינוּ בְּוַיִּקְרָא רַבָּה פ"ד: "שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל". נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְשֶׂה, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל שֶׂה, לוֹקֶה בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים, אַף יִשְׂרָאֵל, אֶחָד חוֹטֵא וְכֻלָּם נֶעֱנָשִׁים. תָּנֵי ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי: מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ בָּאִים בִּסְפִינָה, נָטַל אֶחָד מֵהֶם מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן? אָמַר לָהֶם: מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַּחְתַּי אֲנִי קוֹדֵחַ?! אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה מֵצִיף עָלֵינוּ אֶת הַסְּפִינָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, וְהוּא מִטַּעַם הַנַּ"ל.

מ״בוְלָכֵן אָחִי הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר מִלִּנְקֹם וְלִנְטֹר אֶת חֲבֵרְךָ, כִּי אֶת עַצְמְךָ אַתָּה נוֹקֵם וְנוֹטֵר. רַק תַּחֲשֹׁב בְּדַעְתְּךָ, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם נִסְבַּב כָּל אֵלֶּה עֲבוּר עֲוֹנוֹתֶיךָ, וּמַה לִּי אִם נִסְבַּב הַצַּעַר הַזֶּה עַל יְדֵי זֶה אוֹ עַל יְדֵי אַחֵר? וְאִם אֲקַבֵּל כָּל זֶה עָלַי, בֶּאֱמֶת יִמָּחֲלוּ עֲבוּר זֶה עֲוֹנוֹתַי, וּכְמוֹ שֶׁהֵשִׁיב דָּוִד לַאֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה, בְּעֵת שֶׁרָצָה לִנְקֹם עֲבוּרוֹ מֵאֵת שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא, עַל שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף לְדָוִד וְקִלְּלוֹ קְלָלָה נִמְרֶצֶת, לֹא הִנִּיחוֹ דָּוִד וְאָמַר (שמואל ב' ט"ז י'): "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל" וְגוֹ'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁעֲבוּר זֶה נִמְנוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּמִנּוּהוּ לְדָוִד, שֶׁיְּהֵא הָרְבִיעִי מֵרַגְלֵי הַמֶּרְכָּבָה, וּכְמוֹ שֶׁנַּאֲרִיךְ בָּזֶה אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָּן.

מ״גהג"ה. [עוֹד אָמַרְתִּי לְהַשְׁקִיט אֶת לֵב הָאָדָם, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ לִנְקֹם וְלִנְטֹר, בַּמֶּה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֶת הַכָּתוּב (ויקרא י"ח י"ט): "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה"'. דְּלִכְאוֹרָה מַה סְּמִיכוּת "אֲנִי ה"' לְרֵישָׁא דִּקְרָא? וְאָמַרְתִּי, דְּכַוָּנַת הַכָּתוּב בָּזֶה לְתָרֵץ רֵישָׁא דִּקְרָא שֶׁכָּתוּב: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ" וְגוֹ'. דְּלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא, אִם הַזְּמַן דָּחוּק לָאָדָם מְאֹד, וְהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאֵת חֲבֵרוֹ שֶׁיֵּיטִיב לוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר, וְיֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר זֶה וְאֵינוֹ רוֹצֶה, וּבִפְרָט אִם צִעֵר אוֹתוֹ, אֵיךְ יוּכַל הָאָדָם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּרְעֹמֶת עָלָיו וְאַף יֹאהֲבֶנּוּ כָּמוֹהוּ?

מ״דוּבֵאַרְתִּי אֶת הַכָּתוּב עַל פִּי מָשָׁל נָאֶה וְהוּא: רְאוּבֵן הָיְתָה לוֹ שִׂנְאָה עַל אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וְעָשָׂה מְרִיבָה עִמּוֹ. בָּא לוֹ אַחַר כָּךְ אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ יְהוּדָה, וִיהוּדָה זֶה הָיָה מֻחְזָק בְּעֵינֵי שִׁמְעוֹן וּבְעֵינֵי כֹּל, שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, וְסִפֵּר לוֹ לֵאמֹר: אֵיךְ שֶׁהָאִישׁ שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר יֵשׁ לְךָ שִׂנְאָה עָלָיו, וְאָמַרְתָּ לִי שֶׁהוּא אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אָדָם בָּזוּי, אֲנִי רָאִיתִי אַחַר כָּךְ בְּאֵיזֶה יָמִים, שֶׁהָיָה אֵצֶל גְּדוֹל הַדּוֹר אֶחָד, הַמְפֻרְסָם לְגָאוֹן וְצַדִּיק גַּם חָכָם גָּדוֹל שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ, וְכִבֵּד אוֹתוֹ הַגָּדוֹל הַהוּא לִמְאֹד וְהֶרְאָה לוֹ אוֹתוֹת אַהֲבָתוֹ בְּכַמָּה עִנְיָנִים, שָׁגַגְתָּ בָּזֶה אָחִי עַד מְאֹד. וּכְשֶׁשָּׁמַע רְאוּבֵן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, נִשְׁתּוֹמֵם עַל הָעִנְיָן הַהוּא וְהֵשִׁיב: הִכְנַסְתָּ סָפֵק בְּלִבִּי, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁהָאֱמֶת עִם ר' שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, וְרַק מֵחֲמַת שֶׁכָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, נִדְמָה לִי שֶׁהַדִּין עִמִּי, אוֹ אוּלַי בֶּאֱמֶת הַדִּין עִמִּי, אַךְ שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל הוּא אִישׁ מִרְמָה וְהִטְעָה בְּדִבּוּרָיו הַחֲלַקְלַקּוֹת לִגְדּוֹל הַדּוֹר הַנַּ"ל, עַד שֶׁנִּדְמָה בְּעֵינָיו לְאִישׁ נִכְבָּד, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אוֹסִיף עוֹד לְדַבֵּר עָלָיו מֵחֲמַת סָפֵק שֶׁהִכְנַסְתָּ בְּלִבִּי.

מ״האַחַר כָּךְ בְּעוֹד אֵיזֶה יָמִים בָּא אֵלָיו אִישׁ יְהוּדָה זֶה, הַמֻּחְזָק בְּעֵינָיו לְאִישׁ אֱמֶת, וְסִפֵּר לוֹ לֵאמֹר: אֵיךְ שֶׁרָאִיתִי דְּבַר פֶּלֶא יוֹתֵר גָּדוֹל, וְהוּא שֶׁהָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ לְךָ עֲדַיִן עוֹד סָפֵק עָלָיו, שֶׁהוּא אִישׁ מִרְמָה וְאָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, רְאִיתִיו שֶׁנִּזְדַּמֵּן אַחַר כָּךְ אֵצֶל חַכְמֵי הַדּוֹר הָרִאשׁוֹנִים, וְגַם הֵם נָשְׂאוּ לוֹ פָּנִים עַד מְאֹד וְהֶרְאוּ לוֹ אוֹתוֹת אַהֲבָה לְעֵין כֹּל, וְעַל אִישׁ גְּדוֹל הַדּוֹר אֶחָד, שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ מִתְּחִלָּה, הֲשַׁבְתַּנִי שֶׁהוּא הִטְעָה אוֹתוֹ, אֲבָל עַל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר זֶה. וּכְשֶׁשָּׁמַע רְאוּבֵן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֵשִׁיב תֵּכֶף: הַדִּין עִמְּךָ, שֶׁהַיֵּצֶר הִטְעַנִי בְּעִקַּר הַדָּבָר. הוֹסִיף עוֹד יְהוּדָה הַנַּ"ל וְסִפֵּר לוֹ עוֹד דָּבָר: הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ בָּאִישׁ שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, שֶׁנִּזְדַּמֵּן אֵצֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹנִים, ר' מֵאִיר וְר' יְהוּדָה וְרַבִּי שֶׁסִּדֵּר הַמִּשְׁנָיוֹת וַחֲבֵרָיו, דַּהֲוָה שָׁכִיחַ אֵלִיָּהוּ גַּבַּיְהוּ (שהיה אליהו מצוי אצלם) כַּיָּדוּעַ, וְגַם הֵם פֵּאֲרוּהוּ וְשִׁבְּחוּהוּ, וְסִפֵּר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִפְנֵי הַתַּנָּאִים הַנַּ"ל, אֵיךְ שֶׁדֻּבַּר אוֹדוֹת ר' שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל לְמַעְלָה וְשָׁמַע מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אוֹהֵב לְר' שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל.

מ״ווּכְשֶׁשָׁמַע רְאוּבֵן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נִרְתַּע וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמַר: אוֹי לִי, בַּמֶּה שֶּׁחָשַׁבְתִּי מִתְּחִלָּה, שֶׁאֲנִי הַצַּדִּיק וְהוּא הָרָשָׁע, כִּי לְפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה עַתָּה, לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בַּחֹשֶךְ וּבַגָּלוּי, אֲשֶׁר תָּמִים פָּעֳלוֹ וְכָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, כְּשֶׁהוּא אוֹהֵב לְהָאָדָם בְּוַדַּאי אֵין אוֹהֲבוֹ עַל לֹא דָּבָר. וּבְעִנְיָן שֶׁהָיָה לִי עִם הָאִישׁ נִכְבָּד ר' שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, אֲנִי מִתְבּוֹנֵן שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה כַּמָּה פָּנִים. א. שֶׁהַדִּין עִמּוֹ בְּעֶצֶם הָעִנְיָן. רַק מִצַּד שֶׁהָעִנְיָן נוֹגֵעַ לִי וְלֹא הִכַּרְתִּי לְשִׁמְעוֹן הַנַּ"ל נִדְמָה בְּדַעְתִּי שֶׁהָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק אִתִּי, וְזֶהוּ הַקָּרוֹב לִי יוֹתֵר מִן הַכֹּל. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁגָגָה בָּא הַדָּבָר לְיָדוֹ וְהִתְחָרֵט בְּעַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד, וְאֶפְשָׁר גַּם בְּדַעְתּוֹ לְפַיֵּס אוֹתִי עֲבוּר זֶה, אוֹ שְׁאָר עִנְיְנֵי זְכוּת שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יֵשׁ לִי עָוֹן גָּדוֹל בְּמַה שֶּׁאָמַרְתִּי עַל אִישׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר עָלָיו שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ, וּמִסְּתָמָא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה עַד מְאֹד, קְרָאתִיו וּפִרְסַמְתִּי אוֹתוֹ לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אָדָם בָּזוּי, אִישׁ מִרְמָה, מֵעַתָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עַל זֶה מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לִי שׁוּם שִׂנְאָה עָלָיו מֵאַחַר שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבוֹ.

מ״זוְזוֹהִי כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּ"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: בְּאֵיזֶה אֹפֶן אוּכַל לִפְעֹל בְּעַצְמִי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם תַּרְעוֹמוֹת עָלָיו וְאַף לֶאֱהֹב אוֹתוֹ? לָזֶה בָּא הַכָּתוּב כִּמְתָרֵץ "אֲנִי ה"', פֵּרוּשׁ: אֲנִי ה' אֲהַבְתִּיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַלְאָכִי (א' ב'): "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה"' וְגוֹ', (דברים י"ד א'), "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" וְגוֹ', גַּם אַתָּה תּוּכַל לֶאֱהֹב אוֹתוֹ. וּבֶאֱמֶת הַדָּבָר פָּשׁוּט, כִּי הָאָדָם מִצַּד שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל רַק לְמַטָּה בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּחֹמֶר גַּשְׁמִי, אֵין נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו כָּל כָּךְ, וּבִפְרָט אִם בְּאֵיזֶה דָּבָר הוּא נֶגְדּוֹ, הוּא מְבַטֵּל אוֹתוֹ בְּרַעֲיוֹנָיו, לֹא כֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעֶצֶם אֶת שֹׁרֶשׁ קְּדֻשַׁת נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא גָּדוֹל וְנוֹרָא עַד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשֹּׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל הוּא לְמַעְלָה בְּמָקוֹם נוֹרָא עַד מְאֹד, לָכֵן חֲשִׁיבוּתָם וְאַהֲבָתָם אֶצְלוֹ הוּא גַּם כֵּן לִמְאֹד].

מ״חבּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל הַזְּהִירוּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׂכָרוֹ שֶׁל מְלַמֵּד זְכוּת.

מ״טהִנֵּה בַּפְּרָקִים שֶׁעָבְרוּ בֵּאַרְנוּ אוֹדוֹת אִישׁ פְּרָטִי, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר עַד מְאֹד מִלְּלַמֵּד חוֹבָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַחֵטְא גָּדוֹל עַד מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּפְסָחִים (דף פ"ז:) מַאי דִּכְתִיב (משלי ל' י'): "אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אֲדֹנָו", (שם י"א) "דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ". אֲפִלּוּ דּוֹר שֶׁאָבִיו יְקַלֵּל וְאִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ, אַל תַּלְשִׁינוֹ אֶל אֲדוֹנָיו זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּרְאֵה נָא בִּישַׁעְיָה הַנָּבִיא, בְּעֵת שֶׁרָאָה אֶת כְּבוֹד ה' וְאָמַר (ישעיה ו' ה'): "אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ ה"' וְגוֹ', עַל שֶׁאָמַר "וּבְתוֹךְ עַם" וְגוֹ', אַף שֶׁלֹּא כִּוֵּן בָּזֶה לְבַזּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי גַּם עַל עַצְמוֹ הִקְדִּים לוֹמַר זֶה, רַקּ כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, לֹא מִצַּד מַעֲשָׂיו וְלֹא מִצַּד מַעֲשֵׂה הָעָם אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בְּקִרְבָּם, אַף עַל פִּי כֵן רְאֵה מַה כְּתִיב בַּתְרֵהּ (שם ו'): "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה וְגוֹ'; (שָׁם ז') הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ" וְגוֹ', וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא נוֹטְרִיקוֹן: רְצֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בָּנַי. וְסוֹף הָיָה שֶׁמֵּת בְּסִבַּת דָּבָר זֶה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּיבָמוֹת (דף מ"ט:): אַתְיוּהוּ לְאַרְזָא וְנַסְרוּהוּ כִּי מָטָא לַהֲדֵי פֻּמָּא נָח נַפְשֵׁהּ, (כַּאֲשֶׁר מְנַשֶּׁה רָצָה לַהֲרֹג אֶת יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, אָמַר יְשַׁעְיָהוּ שֵׁם וְנִבְלַע בְּתוֹךְ עֵץ אֶרֶז הֵבִיאוּ אֶת עֵץ הָאֶרֶז וְנִסְּרוּהוּ וחתכוהו, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְפִיו שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ, יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ), עַיֵּן שָׁם ^*וְעַיֵּן בָּרִיטְבָ"א שֶׁהִקְשָׁה, דְּהָא כְּבָר נִמְחַל לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמַּלְאָךְ (ישעיה ו' ז'): "וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר". וְתֵרֵץ דְּלֹא נִמְחַל, רַק בְּמַה שֶּׁדִּבֵּר זֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַנָּבִיא וְסִפֵּר זֶה הַלָּשׁוֹן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ שֵׁנִית. וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי נִרְאֶה לוֹמַר, דְּלֹא חָטָא הַנָּבִיא בְּמַה שֶׁסִּפֵּר אַחַר כָּךְ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּזֶה יוֹרֶה לָהֶם, כַּמָּה גָּדְלָה אַהֲבָתָם בְּעֵינֵי אֲדוֹן הַכָּל יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁבֶּאֱמֶת אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ: רְצֹץ פֶּה, דְּהַיְנוּ הָעֹנֶשׁ שֶׁהָיָה לְבַסּוֹף וְלֹא נְגִיעָה לְבַד, וּנְגִיעַת הַמַּלְאָךְ לֹא הָיְתָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר לְגַמְרֵי עַל יְדֵי זֶה, רַק שֶׁבָּזֶה יִתְלוּ לו עַד לִבְסוֹף, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ: יִסּוּרִין תּוֹלִין, וּמִיתָה מְמָרֶקֶת. וְהָעֵד הַנָּכוֹן לָזֶה, שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ, לְאַחַר שֶׁכְּבָר נָגַע בָּרִצְפָּה עַל שְׂפָתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב: "הִנֵּה נָגַע וְגוֹ' וְסָר עֲוֹנֶךְ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר" לְשׁוֹן עָתִיד, כְּמוֹ (ישעיה י"א י"ג): "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם", וּכְמוֹ כֵן תְּכֻפַּר הוּא לְשׁוֹן עָתִיד, לְהוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ לְגַמְרֵי, רַק שֶׁעַתָּה עַל יְדֵי נְגִיעַת הָרִצְפָּה מַתְחִילָה הַכַּפָּרָה וּלְבַסּוֹף יוּסַר הֶעָוֹן עַל יְדֵי רִצְפָּה זו. וְלֹא גִּלָּה לוֹ הַמַּלְאָךְ כַּוָּנַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה. אִי נַמֵּי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְסָר עֲוֹנֶךָ", הַיְנוּ הַמְקַטְרֵג שֶׁנִּבְרָא מֵאוֹתוֹ עָוֹן שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵצֶל דָּוִד, שֶׁהֵשִׁיבוֹ הַנָּבִיא (שמואל ב' י"ב י"ג): "גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ", הַיְנוּ הַמְקַטְרֵג, כְּמו שֶׁבֵּאֲרוּ חֲזַ"ל. וְעֶצֶם הַחֵטְא נִמְחַל לוֹ לַנָּבִיא לְבַסּוֹף, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב "וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר" לְשׁוֹן עָתִיד. וְיוֹתֵר נָכוֹן כְּתֵרוּץ א' שֶׁכָּתַבְנוּ: .

נ׳וְכֵן בְּמֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שֶׁאָמַר (במדבר ל"ב י"ד): "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" יָצָא מִמֶּנּוּ שְׁבוּאֵל בֶּן גֵּרְשֹׁם, שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לַעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא קמא ק"ט וירושלמי פרק הרואה פרק ט' חלכה ב'). וְיוֹתֵר מִזֶּה מָצִינוּ בְּאֵלִיָּהוּ עַל שֶׁאָמַר (מלכים א' י"ט י'): "קַנֹּא קִנֵּאתִי וְגוֹ' כִּי עָזְבוּ בְרִיתֶךָ" וְגוֹ' נִסְתַּלֵּק בִּגְלַל זֶה מִן הַנְּבוּאָה, וְצִוָּהוּ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְשֹׁחַ אֱלִישָׁע תַּחְתָּיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (הובא בילקוט מלכים).

נ״אוְכָתַב "סֵפֶר חֲרֵדִים" בְּדַף נ"א בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, דְּהַשָּׁלִישׁ שֶׁנֶּעֱנַשׁ עֲבוּר שֶׁאָמַר (מלכים ב' ז' י"ט): "הִנֵּה ה' עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם, הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה", כָּךְ אָמַר: וַדַּאי ה' יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, אַךְ הַדּוֹר הַזֶּה כְּדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁרָאוּי הָיָה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם כְּהָתָם דִּכְתִיב (בראשית ז' י"א): "וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ", אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלְּדוֹר רַע כָּזֶה יִהְיֶה נֵס גָּדוֹל כָּזֶה? הֵשִׁיבוֹ אֱלִישָׁע הַנָּבִיא: דִּלְפִי שֶׁלִּמֵּד קַטֵּגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל יִרְאֶה וְלֹא יֹאכַל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

נ״בוּרְאֵה אָחִי מְלִיצָה נוֹרָאָה בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק ז' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מְשׁוּלִים כְּכֶרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה' ז'): "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל". מִכָּאן הָיָה ר' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כַּרְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תָּצִיץ בּוֹ, (פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ בְּעַיִן לֹא תַּבִּיט בָּהֶם לְרָעָה) וְאִם הֵצַצְתָּ בּוֹ אַל תֵּרֵד לְתוֹכוֹ, וְאִם יָרַדְתָּ לְתוֹכוֹ אַל תֵּהָנֵה מִמֶּנּוּ, וְאִם נֶהֱנֵיתָ מִמֶּנּוּ אַל תֹּאכַל מִפֵּרוֹתָיו, וְאִם הֵצַצְתָּ וְיָרַדְתָּ וְנֶהֱנֵיתָ וְאָכַלְתָּ מִפֵּרוֹתָיו סוֹפוֹ שֶׁל הָאִישׁ לְהִכָּרֵת מִן הָעוֹלָם. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

נ״גוְזֶה לְשׁוֹן זֹהַר חָדָשׁ (דף כ"א:): אָמַר ר' עֲקַיבָא: אַף עַל גַּב דְיֶהֱוֶי צַדִּיקָא רַבָּא מִכָּל עָלְמָא וְיֵימַר בִּישָׁא קֳדָם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (פֵּרוּשׁ: שֶׁיִּתְלוֹנֵן, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), אוֹ דֵּלָטוֹרִין עַל יִשְׂרָאֵל, עָנְשֵׁהּ סַגִּי מִן כֻּלְּהוֹן, וְלָא אַשְׁכְּחָן צַדִּיקָא טָבָא כְּאֵלִיָּהוּ בְּכָל דָּרָא, וּמִשּׁוּם דְּאָמַר דֵּלָטוֹרִין עַל יִשְׂרָאֵל כוּ' דִּכְתִיב כוּ', בַּהּ שַׁעְתָּא אַבְאֵישׁ סַגְיָא קַמֵּהּ, תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בֵּהּ? (מלכים א' י"ט ו') "וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲֹשׂתָיו עֻגַת רְצָפִים", מַהוּ רְצָפִים? אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: כְּדֵין יָאוּת לְמֵיכַל מַאן דְּאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בָּנַי כוּ'.

נ״דאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַף עַל גַּב שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל מִכָּל הָעוֹלָם, וְיֹאמַר רַע לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [שֶׁיִּתְלוֹנֵן עלָיו] אוֹ לָשׁוֹן הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל, עָנְשׁוֹ גָּדוֹל מִכֻּלָּם, וְלֹא נִמְצָא צַדִּיק טוֹב כְּאֵלִיָּהוּ בְּכָל הַדּוֹר, וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ' דִּכְתִיב וְכוּ', בְּאוֹתָה שָׁעה חָטָא הַרְבֵּה לְפָנָיו. בֹּא וּרְאֵה, מַה כָּתוּב בּוֹ: "וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַּת רְצָפִים". מַהוּ רְצָפִים. אָמַר הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא: כָּזֶה רָאוּי לְהַאֲכִיל, לְמִי שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל בָּנַי וְכוּ'.

נ״האָמַר ר' יִצְחָק: לֹא זָז אֵלִיָּהוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹרוֹת זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכוּת הוּא מַקְּדִּים וְאוֹמֵר לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה עַכְשָׁיו פְּלוֹנִי, וְאֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁיִּכְתְּבוּ זְכוּתֵהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא דִּכְתִיב וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ בְּקִצּוּר.

נ״ומִכָּל זֶה נוּכַל לִרְאוֹת אֶת גֹּדֶל הַזְּהִירוּת, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ מִלְּלַמֵּד חוֹבָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְאַדְּרַבָּה יַרְגִּיל עַצְמוֹ תָּמִיד לְעוֹרֵר רַחֲמִים וּלְהַזְכִּיר זְכוּתָן, וַעֲבוּר זֶה יִהְיֶה אָהוּב וְחָבִיב לִפְנֵי הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּדְמָצִינוּ בְּיוֹמָא (דף ע"ז, עין שם בגרסת הב"ח) לְעִנְיַן גַּבְרִיאֵל, בְּעֵת שֶׁעָמַד חוּץ לַפַּרְגּוֹד וְעוֹרֵר זְכוּת יִשְׂרָאֵל, הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי הוּא זֶה שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל בָּנַי וְעַיְלוּהוּ לְגָוֹי (הכניסוהו לתוך הפרגוד) עֲבוּר זֶה, עַיֵּן שָׁם.

נ״זוְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מָצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ וּמֵהֶם בְּפֶרֶק י"ט בְּחֵלֶק א', שֶׁעוֹרֵר הַרְבֵּה מְאֹד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וְיַעֲלֶה עֶלְבּוֹנֵנוּ לְפָנֶיךָ, מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לָנוּ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה. וּזְכֹר כַּמָּה בַּעֲלֵי בָּתִּים יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה, וְעוֹסְקְים בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד. וּזְכֹר כַּמָּה עֲנִיִּים יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מוֹשְׁכִים אֶת בְּשָׂרָם מֵעֲלֵיהֶם (בְּמִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת), וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד. זְכֹר כַּמָּה נְעָרִים יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם, וְעוֹסְקַין בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד. זְכֹר כַּמָּה זְקַנִים וּזְקֵנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּמְחַמְּדִין וּמִתְאַוִּין וּמְצַפִּין לִישׁוּעָתְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְכוּ'. אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זְכֹר אֶת בְּרִיתְךָ שֶׁכָּרַתָּ עִם הָרִאשׁוֹנִים, עִם הַשְּׁלֹשָה צַדִּיקִים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכוּ' וְגַם כָּתַבְתָּ לָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ (ויקרא כ"ה ל"ה): "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָּה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (פֵּרוּשׁ: לָכֵן גַּם אַתָּה תַּחֲזִיק יָדֵינוּ לְבַל נִמּוֹט לְעוֹלָם). אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זְכֹר כַּמָּה פִּסְּחִים וְכַמָּה סוּמִים יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין לָהֶם מְזוֹנוֹת, וַאֲפִלּוּ הָכֵי נוֹתְנִין שָׂכָר לַמְלַמְּדִים, שֶׁיִּלְמְדוּ עִם בְּנֵיהֶם תּוֹרָה. אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם זְכֹר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קנְיָנֶיךָ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ב ו'): "הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָנֶךָ" וְגוֹ' וְאוֹמֵר (משלי ח' כ"ב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ". אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זְכֹר כַּמָּה אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹסְקַין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

נ״חוּמִזֶּה יוּכַל לִלְמֹד כָּל אָדָם, אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, כִּי גַּם הַיּוֹם יֶשְׁנָן זְכֻיּוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בִּזְמַנֵּנוּ אֶת הַמַּצָּב הַדַּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּרוּךְ ה' הַרְבֵּה לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹת וְהַרְבֵּה מַחֲזִיקַי תּוֹרָה וְגוֹמְלֵי חֶסֶד וְעוֹשֵׂי צְדָקָה בְּכָל עֵבֶר וּפִנָּה.

נ״טוְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא (פרשת שופטים) עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים ט"ז י"ח): "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק", אָמַר ר' יְהוּדָא בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם: שֶׁיִּהְיוּ מַטִּין וּמְלַמְּדִין עֲלֵיהֶם זְכוּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִמִּי אַתְּ לָמֵד? מִגִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ, שֶׁבְּיָמָיו הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד עֲלֵיהֶן זְכוּת וְלֹא הָיָה מוֹצֵא, שֶׁהָיָה הַדּוֹר דַּל בְּמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים, כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא זְכוּת בְּגִדְעוֹן, שֶׁלִּמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, מִיָּד נִגְלָה אֵלָיו הַמַּלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו' י"א): "וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה"' וְגוֹ', (שָׁם י"ד): "וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה", בְּכֹחַ זְכוּת שֶׁלִּמַּדְתָּ עַל בָּנַי. הֱוֶי: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּטּ צֶדֶק", שֶׁיִּהְיוּ מְלַמְּדִים זְכוּת עַל הַדּוֹר. מִכָּל זֶה נוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַמְלַמֵּד זְכוּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְנַעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ מֶרְכָּבָה לָאוֹר שֶׁל הֵיכַל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל הַזְּכוּת, שֶׁשָּׁם מַזְכִּירִין זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כִּדְאִיתָא בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים".

ס׳בּוֹ יְבֹאַר מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, וְשֶׁעֲבוּר זֶה נִמְחָלִין עֲוֹנוֹתָיו.

ס״אעוֹד יִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַסַּבְלָנוּת, שֶׁיִּהְיֶה מִתְרַצֶּה לְכָל מַה שֶּׁיֶּאֱרַע לוֹ. כִּדְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (פרק מ"א משנה י"א), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הֱוֵי לָמוּד לְקַבֵּל אֶת הַצַּעַר וֶהֱוֵי מוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנְךָ. וְיִהְיֶה נָקֵל לוֹ עַל יְדֵי זֶה מִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, דְּאִי לָאו הָכִי יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַבֵּר עַל יִצְרוֹ תָּמִיד, שֶׁלֹּא לָלֶכֶת וּלְסַפֵּר לַאֲחֵרִים מַה שֶּׁהָיָה בֵּינוֹ וּבֵין פְּלוֹנִי, אוֹ לְהִזָּהֵר בְּאֵיזֶה אֹפֶן לְסַפֵּר (וּכְמוֹ שִׁנִּתְבָּאֵר בֶּחָפַץ חַיִּים בְּחַלֶק א' כְּלָל י' סָעִיף י"ג י"ד ט"ו), וּפַעַם יְנַצַּח אֶת הַיֵּצֶר וּפַעַם הַיֵּצֶר יְנַצְּחֶנּוּ. וַאֲפִלּוּ אֶחָד יְחָרְפֶנּוּ בְּפָנָיו, לֹא יָשִׁיב לוֹ כְּלָל וְיֵדַע כִּי הַכֹּל מֵאֵת ה' הוּא עֲבוּר עֲוֹנוֹתָיו, וַעֲוֹנוֹתָיו הֵם הַמְחָרְפִין אוֹתוֹ.

ס״בוּכְשֶׁיִּהְיֶה מְקַבֵּל אֶת הַדִּין עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְרוֹמֵם קַרְנוֹ לְמַעְלָה עֲבוּר זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (שמואל ב ט״ז:ה׳) אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁקִּלֵּל אוֹתוֹ שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא וְעִפֵּר אוֹתוֹ בְּעָפָר, וְרָצוּ עַבְדֵי דָּוִד לְקַנְאוֹת לִכְבוֹדוֹ עֲבוּר זֶה, לֹא הִנִּיחַ לָהֶם וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ הַדִּין בְּאָמְרוֹ (שם י'): "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל", וְאָמְרוּ רַזַ"ל, שֶׁבְּאוֹתוֹ שָׁעָה זָכָה דָּוִד לִהְיוֹת הָרְבִיעִי לְרַגְלֵי מֶרְכָּבָה.

ס״גוּכְהַאי גַּוְנָא בְּכָל אָדָם וְאָדָם, אִם יִזְכֶּה לְמִדָּה זוֹ בִּשְׁלֵמוּת יִהְיֶה נֶחְשָׁב לֶעָתִיד מֵאוֹהֲבֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְיָאִיר כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת דף פ"ח): הַנֶּעֱלָבִין וְאֵינָן עוֹלְבִין, שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין, עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִין בְּיִסּוּרִין, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (שופטים ה' ל"א): "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ".

ס״דוּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים דְּקָחָשִׁיב כָּאן ג' מַדְרֵגוֹת: א. שֶׁאֵינוֹ עוֹלֵב לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁחֲבֵרוֹ מְחָרְפוֹ, אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיָּשִׁיב. ב. שֶׁמַּעֲמִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשִּׂיג יוֹתֵר בִּזָּיוֹן עַל יְדֵי זֶה מֵחֲבֵרוֹ. ג. עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִין בְּיִסּוּרִין, פֵּרוּשׁ: מַה שֶׁאֵינוֹ מֵשִׁיב הוּא מִצַּד הָאַהֲבָה לַה' וּמְקַבֵּל יִסּוּרִין אֵלּוּ בְּשִׂמְחָה ^* וְכָתוּב בְּסֵפֶר "תּוֹלְדוֹת אָדָם", שֶׁפַּעַם אַחַת נָסַע הַצַּדִּיק ר' זַלְמָן, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א זַ"ל, עִם אָחִיו הַגָּאוֹן ר' חַיִּים מִוּוֹלאָזִין זללה"ה בַּדֶּרֶךְ, וַיְהִי בְּבוֹאָם לַמָּלוֹן, דִּבֵּר אִתָּם בַּעַל הַמָּלוֹן קָשׁות וְלֹא נָתַן לָהֶם מָקוֹם לָלוּן, וְכַאֲשֶׁר נָסְעוּ מִשָּׁם, וַיַּרְא ר' חַיִּים אֶת אָחִיו ר' זַלְמָן, וְהִנֵּה הוּא בּוֹכֶה, וַיאמֶר לוֹ: לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל דִּבְרֵי הָאִישׁ, וַאֲנִי לֹא נָתַתִּי לִבִּי לְכָל הַדְבָרִים. עָנָה ר' זַלְמָן: אֵין אֲנִי בּוֹכֶה חָלִילָה עַל גְּנוּת, שֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ הָאִישׁ, אַךְ הִרְגַּשְׁתִּי מְעַט כְּאֵב לֵב מִדִּבְרֵי הָאִישׁ, וּבוֹכֶה אֲנִי, עַל שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי עֲדַיִן לְמַעֲלַת (שבת דף פ"ח:) "הַנֶּעֱלָבִין וְאֵינָן עוֹלְבִין וְכוּ' שְׂמֵחִין" וְכוּ': , וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁלִישִׁית, זוֹכֶה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, כִּי מִדָּה זוֹ בָּאָה לָאָדָם מִצַּד קְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ וּמֵאֱמוּנָתָהּ הַטְּהוֹרָה בַּה', שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל"ד כ"א): "כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ" וְגוֹ', וְעוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּיִסּוּרִין יוֹתֵר מִן הַטּוֹבָה, שֶׁאֲפִלּוּ הָאָדָם בְּטוֹבָה כָּל יָמָיו לֹא נִמְחֲלוּ לוֹ הָעֲוֹנוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וּבַמֶּה נִמְחָל לוֹ? בְּיִסּוּרִין. אָמַר ר' אֶלְעָזָר: צָרִיךְ אָדָם לְהַחֲזִיקּ טוֹבָה לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּזְמַן שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, לָמָּה? שֶׁהַיִּסּוּרִין מוֹשְׁכִין אֶת הָאָדָם לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג' י"ב): "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ", אִם יִסּוּרִין בָּאִין עַל הָאָדָם, יַעֲמֹד בָּהֶם וִיקַבְּלֵם, לָמָּה? שֶׁאֵין סוֹף לְמַתַּן שְׂכָרָן. (תהילים ל"ז ז') "דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ", צַפֵּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אִם הֵבִיא עָלֶיךָ יִסּוּרִים, אַל תְּהִי מְבַעֵט בָּהֶם, אֶלָּא הֱוֵי מְקַבְּלָן כַּחֲלִילִין (פֵּרוּשׁ: כְּלֵי זֶמֶר). עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּסְבִילַת הָעֶלְבּוֹן הוּא בִּכְלַל יִסּוּרִין כַּנַּ"ל "עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִין בְּיִסּוּרִין".

ס״הוּכְשֶׁיִּרְצֶה הָאָדָם לְהִתְדַּבֵּק בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל הַסַּבְלָנוּת, יִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בְּגוּף עֹנֶשׁ הָעֲוֹנוֹת בַּגֵּיהִנֹּם וּבַגִּלְגּוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ערובין דף י"ט.) (תהילים פ"ד ז'): "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא (זוֹ גֵּיהִנֹּם) מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ", שֶׁמּוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּנַחַל שֶׁל שִׁיתִין. וְיָדוּעַ דְּאֵשׁ שֶׁל מָדוֹר א' שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם הִיא שִׁשִּׁים פְּעָמִים יוֹתֵר מֵהָאֵשׁ שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל מָדוֹר ב' הִיא שִׁשִּׁים פְּעָמִים מִמָּדוֹר א', וְכֵן כְּהַאי גַּוְנָא יִכְפֹּל הָעֹנֶשׁ בְּכָל הַמְּדוֹרוֹת. וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּסִפְרוֹ "שַׁעַר הַגְּמוּל", שֶׁשָּׁעָה אַחַת בַּגֵּיהִנֹּם הִיא קָשָׁה יוֹתֵר מִיִּסּוּרֵי אִיּוֹב כָּל יָמָיו. וְגַם יָדוּעַ דְּעֹנֶשׁ הַגִּלְגּוּל הוּא קָשֶׁה יוֹתֵר מֵעֹנֶשׁ הַגֵּיהִנֹּם.

ס״ועַל כֵּן כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו תָּמִיד וְיֵדַע כִּי הוּא גַּם כֵּן לֹא יִנָּקֶה בְּיוֹם הַדִּין מֵהָעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא, בְּוַדַּאי יִהְיֶה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּרֹב שִׂמְחָה הַמִּדָּה הַזּוֹ לִהְיוֹת סַבְלָן וּמַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו תָּמִיד, תְּמוּרַת עֳנָשִׁין הַקָּשִׁים הַנַּ"ל. (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּשָׁמְעִי כָּל מְחָרְפַי וּמְגַדְּפַי בָּרַבִּים, אָשִׂים נֶגְדִּי כַּף מֹאזְנַיִם, בְּכַף אַחַת אַשְׁמוֹתַי, וּבְכַף שְׁנִיָּה הַחֵרוּפִין וְהַגִּדּוּפִין וָאַבִּיט, כִּי כַּף הָאֲשָׁמוֹת מָטָה מַטָּה. וָאֶשְׁתֹּק וָאַצְדִּיק דִּינִי. וְכֵן אֶעֱשֶׂה לְכָל מִינֵי צַעַר בְּדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה). דַּהֲלֹא אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁנָּקֵל לוֹ לָאָדָם לְקַבֵּל עַל עַצִמוֹ כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת, אִם עַל יְדֵי זֶה יִמָּנַע מִמֶּנּוּ הֶפְסֵד נְכָסָיו, כְּגוֹן בְּעֵת הַשְּׂרֵפָה וּשְׁאָרֵי צָרוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם יוֹדֵעַ שֶׁבָּזֶה יְסֻלַק מֵעָלָיו עָנְשֵׁי הַגּוּף הַחֲמוּרִין. וּמִכָּל זֶה נוּכַל לָדוּן בְּכָל שֶׁכֵּן לְעִנְיַן הַסַּבְלָנוּת, שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם, רַק בְּעֵת שֶׁהוּא עוֹמֵד נֶגֶד חֲבֵרוֹ וְשׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנוֹ.

ס״זוּנְבָאֵר דְּבָרֵינוּ, כִּי אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיוּ מוֹחֲלִין לוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, אֲפִלּוּ עַל עֲבֵרָה אַחַת בִּשְׁלֵמוּת, וְרַק לְהָקֵל עָנְשׁוֹ, גַּם כֵּן כְּדַאי הוּא לוֹ וְכַנַּ"ל. וְכָל שֶׁכֵּן אִם מוֹחֲלִין לוֹ בִּשְׁלֵמוּת עֲבוּר עֲבֵרָה אַחַת, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּזֶה שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ, שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ עֲבוּר זֶה עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֲפִלּוּ לְאוֹתָן הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם פֶּשַׁע, רַקּ שֶׁיִּזָּהֵר מִכָּאן וּלְהַבָּא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (יומא כ"ג.): כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז' י"ח): "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע". לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע.

ס״חאַךְ מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמְחֹל לוֹ אֲפִלּוּ עַל פְּשָׁעָיו, יִזָּהֵר גַּם כֵּן שֶׁהוּא לֹא יַקְפִּיד כְּלָל, אֲפִלּוּ יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁעָשָׂה חֲבֵרוֹ נֶגְדּוֹ בְּמֶרֶד וּבְמַעַל שֶׁזֶּה נִקְרָא פֶּשַׁע, כְּמַאֲמָרָם (יומא ל"ו:) פְּשָׁעִים אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְזֶהוּ שֶׁדִּיְּקוּ: לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, (דְּבֶאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לוֹ אֲפִלּוּ עַל פְּשָׁעָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו", וְנָקַט הַכָּתוּב "נֹשֵׂא עָוֹן" מִשּׁוּם סֵדֶר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּקָחָשִׁיב, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא עָוֹן וְגַם עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות ל"ד ז'): "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע").

ס״טוּמִדָה זוֹ מוֹעֶלֶת לָאָדָם גַּם כֵּן לִפְעָמִים לְהוֹסִיף לוֹ יָמִים, אֲפִלּוּ אִם כְּבָר נִגְזַר עָלָיו שֶׁיָּמוּת. כִּדְאִיתָא (ר"ה י"ז.) בְּמַעֲשֶׂה דְּרַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ דְּחָלַשׁ, וְעָל רַב פָּפָּא לְשִׁיּוֹלֵי בֵּהּ (פֵּרוּשׁ: לְבַקְּרוֹ), חָזָא דְּתַקּיף לֵהּ עָלְמָא, אָמַר לְהוּ: צְבִיתוּ לֵהּ זְוַדְתָּא (פֵּרוּשׁ: תַּכְרִיכִין), לְסוֹף אִתְּפַח (פֵּרוּשׁ: נִתְרַפֵּא). הֲוָה קָמִכְסִיף רַב פָּפָּא לְמֶחְזְיֵהּ. אָמַר לֵהּ: מַאי חָזֵית? אָמַר לֵהּ: אִין הָכֵי הֲוָה (מִיתָה נִקְנְסָה עָלַי), וְאָמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וְלָא מוֹקִּים בְּמִלֵּהּ, לָא תוֹקְמוּ בַּהֲדֵהּ.

ע׳רַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, נֶחֱלָה וְעָלָה רַב פָּפָּא לְבַקְרוֹ. רָאָה רַב פָּפָּא שֶׁהוֹלֵךְ לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אָמַר לַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ: הֲכִינוּ לוֹ תַּכְרִיכִין. וּלְבַסּוֹף נִתְרַפֵּא רַב הוּנָא. הָיָה רַב פָּפָּא מִתְבַּיֵּשׁ לִרְאוֹת פְּנֵי רַב הוּנָא. אָמַר לוֹ רַב הוּנָא: בֶּאֱמֶת, כָּךְ נִגְזַר עלַי, וְאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, גַּם אַתֶּם אַל תְּדַקְדְּקוּ אַחֲרָיו.

ע״אעַל כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְדַּבֵּק תָּמִיד בַּמִּדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, וְיִהְיֶה טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.

ע״בעוֹד זֹאת יִרְאֶה שֶׁלֹּא לְקַבֵּל עָלָיו שׁוּם הִתְמַנּוּת, אִם לֹא לִדְבַר מִצְוָה, כִּי קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיִּכָּשֵׁל עַל יְדֵי זֶה בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע, וִיקַּיֵּם בְּעַצְמוֹ מַאֲמַר חֲזַ"ל (סנהדרין י"ד.) הֱוֵי קָבֵל וְקַיָּם. וְהִנֵּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל יְמַעֵט הָאָדָם הָרוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁלֵם בִּדְרָכָיו הַהִתְחַבְּרוּת עִם בְּנֵי אָדָם בְּכָל יְכָלְתּוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּעַל מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁצָּרִיךְ לִפְעָמִים לְהִתְחַבֵּר עִם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כְּלָל, לִשָּׂא וְלִתֵּן עִמָּהֶם, מִכָּל מָקוֹם, כָּל זְמַן שֶׁאֵין הַהֶכְרֵחַ הַגָּדוֹל מְבִיאוֹ לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם, יִתְרַחֵק מֵהֶם.

ע״גבּוֹ יְבֹאַר מִדַּת הַבִּטָּחוֹן וּקְבִיעֵת עֵתִּים לַתּוֹרָה.

ע״דעוֹד זֹאת יִרְאֶה לְחַזֵּק תָּמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, כִּי מִלְּבַד שֶׁהִיא מִדָּה קְדוֹשָׁה וּמֻכְרַחַת לְדֶרֶךְ עֲבוֹדָה הַתַּכְלִיתִי, עוֹד זֹאת צְרִיכָה מְאֹד לְעִנְיַן מִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. כִּי יָדוּעַ הוּא שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים יֵרַע לִבּוֹ מְאֹד עַל חֲבֵרוֹ, וְהַיֵּצֶר מְסִיתוֹ לֵילֵךְ וּלְפַרְסְמוֹ לְאִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל עַל דָּבָר, שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ נָגַע לוֹ בְּעִסְקוֹ, אוֹ שֶׁנִּגְרַע לוֹ מִכְּבוֹדוֹ עַל יָדוֹ, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ בְּעִנְיָן זֶה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִתְיַשֵּׁב הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא, וּלְכָל אֶחָד יִנָּתֵן, מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, הֵן לְעִנְיַן כָּבוֹד וְהֵן לְעִנְיַן מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּיוֹמָא (דף ל"ח.): מִכָּאן אָמַר בֶּן עֲזַאי: בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לָךְ וְכוּ', אָז יִרֶף מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר.

ע״הוְאַגַּב נְבָאֵר מְעַט מִדַּת הַבִּטָּחוֹן וְנָבוֹא אַחַר כָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ. דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר (תהילים ל"ז ג'): "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". מִתְּחִלָּה הִזְהִיר אֶת הָאָדָם בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן וְאַחַר כָּךְ עַל עֲשִׂיַּת הַטּוֹב, כִּי הוּא כִּיסוֹד חָזָקּ, שֶׁיּוּכַל לְהִבָּנוֹת עָלָיו כָּל בִּנְיָן. לְמָשָׁל, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה צִוְּתָה אוֹתָנוּ שֶׁנִּזָּהֵר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה תָּמִיד, וּלְפָחוֹת בִּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה, וְכֵן בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה, וְכַדּוֹמֶה מֵעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת, אֲשֶׁר יֵרָאֶה לִכְאוֹרָה הֶפְסֵד לָאָדָם עַל יְדֵי זֶה בְּמָמוֹנוֹ. וְהַיֵּצֶר הָרָע מְסִיתוֹ לֵאמֹר: פֶּן מָה אֶעֱשֶׂה בְּאַחֲרִיתִי, אִם לֹא אֶשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר בְּעִנְיַן עֲסָקַי, וּבִפְרָט בְּעֵת זוֹ שֶׁמֻּכְשֶׁרֶת בְּיוֹתֵר לִסַּע וְלֵילֵךְ לְשָׁם וּלְשָׁם, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי? וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַפְרִיעַ מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי זֶה הָעֵת הַקְּבוּעָה לַתּוֹרָה. וְכֵן מִנְּתִינַת הַצְּדָקָה עַל יְדֵי טְעָנוֹת אֵלּוּ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב כְּמַזְהִיר: "בְּטַח בַּה"', שֶׁהוּא בְּוַדַּאי יַשְׁלִים לְךָ אֶת כָּל הָרָאוּי לָבוֹא לְךָ. "וַעֲשֵׂה טוֹב", עַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לַעֲשׂוֹת כָּל טוֹב. וְכַמֻּזְכָּר בִּירוּשַׁלְמִי (סוטה פ"ט) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹמֵד וַהֲווֹ צָוְחִין לֵהּ בִּפְרַגְּמַטְיָא (פֵּרוּשׁ: שֶׁהָיוּ צוֹעֲקִים הַקּוֹנִים שֶׁיָּבוֹא עִם סְחוֹרָתוֹ לִמְכֹּר) וַהֲוָה אָמַר: לֵית אֲנָא מְבַטֵֹּל עֹנָתִי, אִין חָמֵי לְמֵיתֵי מֵיתֵי הוּא, (וְזֶה לְשׁוֹן "קָרְבַּן הָעֵדָה": וְהָיָה אוֹמֵר: אֵין אֲנִי מְבַטֵּל הַשָּׁעָה, שֶׁקָּבַעְתִּי לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל הַרְוָחַת מָמוֹן, אִם רָאוּי שֶׁיָּבוֹא לִי רֶוַח, יָבוֹא הוּא מֵעַצְמוֹ מֵהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף לְאַחַר שֶׁאֶגְמֹר קְבִיעַת לִמּוּדִי).

ע״ווְהִנֵּה זֶה דָּבָר שֶׁהַשֵּׂכֶל יְחַיְּבֵהוּ וַדַּאי, כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִגְרַע מִן הָאָדָם מְזוֹנוֹ, שֶׁקָּבַע לוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עֲבוּר שֶׁלֹּא רָצָה לְבַטֵּל הַזְּמַן הַקָּבוּעַ לוֹ לַתּוֹרָה? וַאֲפִלּוּ אִם אֵרַע לוֹ, שֶׁעַל יְדֵי קְבִיעַת עִתִּים שֶׁלּוֹ, נִסְבַּב לוֹ מְנִיעַת הָרֶוַח בְּיוֹם זֶה, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִדְאַג מִזֶּה, כִּי הַרְבֵּה סִבּוֹת יֵשׁ לַמָּקוֹם, וְאִם לֹא בְּיוֹם זֶה, יִתֵּן לוֹ בְּיוֹם אַחֵר, וְיֵדַע לְנָכוֹן כִּי עַד כְּלוֹת זְמַן הַקָּבוּעַ לַטֶּרֶף שֶׁל שָׁנָה זוֹ, וְהוּא עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, בְּוַדַּאי מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנִּגְזַר לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. וְאֵין הַחֲרִיצוּת וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת בְּיוֹתֵר מוֹעִיל מְאוּמָה, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִתּוֹסֵף לוֹ מְאוּמָה עַל יְדֵי זֶה, שֶׁיַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַפְרִיעַ אֶת הָעֵת הַקְּבוּעָה לוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן מִלִּתֵּן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה וְכַדּוֹמֶה. אִם לֹא מִי שֶׁכָּפַר לְגַמְרֵי בַּה' וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ, דְּעָלָיו כְּתִיב (דברים ז' י'): "וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ".

ע״זוַאֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹאֶה, שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה אֲנָשִׁים, שֶׁמְּבַטְּלִים לְגַמְרֵי מִלִּמּוּדָם וּמַצְלִיחִים בְּעִסְקָם, יִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב תָּמִיד בְּעִנְיָנָם וְיִרְאֶה, שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים יִזְדַּמֵּן לָהֶם סִבּוּבִים, שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם גַּיִס וְכַדּוֹמֶה מֵעִנְיְנֵי הַסִּבּוּבִים וְיִכְלֶה הַרְבֵּה מִמָּמוֹנָם עַל יְדֵי זֶה, וְהוּא מַה שֶּׁקִּבֵּץ אֶת הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה י"ז י"א): "עֹשֶׂה עֹשֶר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ"), אוֹ בְּהַזְּמַן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, כִּי הָיָה לוֹ לְיַחֵד עֵת זֶה לְתוֹרָה וְלַעֲבוֹדַת ה'. כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כ"ט מִשְׁנָה ב' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל הַבּוֹטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה מוֹסְרִין לוֹ בַּטְלָנִין כְּנֶגְדּוֹ, (שֶׁיְּבַטְּלוּ אוֹתוֹ מֵעִנְיָנָיו שֶׁעָמַל בָּהֶן עַד עַתָּה) כְּגוֹן: אֲרִי וּזְאֵב וְנָמֵר וּבַרְדְּלָס וְנָחָשׁ וְהַגְּיָסוֹת וְהַלִּסְטִים בָּאִין וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים נ"ח י"ב): "אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שׂפְטִים בָּאָרֶץ", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, דְּתַחַת שֶׁהוּא מִבַּטֵּל מִתּוֹרָה וְעָמֵל לֶאֱסֹף הוֹן רַב, מוֹסְרִין לוֹ בַּטְלָנִין כְּנֶגְדוֹ, שֶׁיְּבַטְּלוּ אוֹתוֹ מֵעִנְיָנָיו שֶׁעָמַל בָּהֶן עַד עַתָּה, דַּאֲפִלּוּ אִם אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ הָאֲרִי וְהַזְּאֵב, נִסְבַּב לוֹ עַל כָּל פָּנִים עַל יָדָם הֶפְסֵד בְּמָמוֹנוֹ, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לִבְרֹחַ מֵהֶן וּלְהַפְקִיר אֶת רְכוּשׁוֹ, אוֹ לְרַפְּאוֹת אֶת עַצְמוֹ מִמַּכּוֹתָם. וּפְעָמִים רַבּוֹת נִסְבַּב לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם יִסּוּרִים רַבִּים וּמַחֲלוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁלְּבַסוֹף מוֹצִיא אוֹתָן הַמָּעוֹת, שֶׁלֹּא רָצָה לִתֵּן לִצְדָקָה, וּכְמַאֲמָרָם: בֵּיתָא דְּלָא פָּתוּחַ לְעַנְיָא, פָּתוּחַ לְאַסְיָא. וְגַם זֶה גּוּפָא בָּא לִפְעָמִים עֲבוּר בִּטּוּל תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ה'.) אִם רוֹאֶה אָדָם, שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. פִּשְׁפֵּשׁ וְלֹא מָצָא, יִתְלֶה בְּבִטּוּל תּוֹרָה.

ע״חוְאִם כֵּן אָחִי, לָמָּה לְךָ לְקַבֵּץ מָעוֹת שֶׁאֵינָן שֶׁלְּךָ אוֹ לְעַכֵּב מֵהַמָּעוֹת שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִתֵּן לְחֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִיא הַצְּדָקָה אוֹ לִגְזֹל מֵהַזְּמַן שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְיַחֵד לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְקַבֵּץ בְּזֶה הַזְּמַן מָעוֹת, אֲשֶׁר לְבַסּוֹף תֻּכְרַח לְהַחֲזִירָם עַל יְדֵי יִסּוּרִים וְצָרוֹת [כְּגוֹן גְּיָסוֹת וּמַחֲלוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְכַנַּ"ל] וְלִשְׂמֹחַ אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ נִשְׁאֶרֶת לְךָ בַּחַיִּים מֵהֶן? כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא בָּרָא כָּל הַבְּרוּאִים לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב (ישעיה מ"ג ז'): "כָּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" וְגוֹ', וּבְוַדַּאי לֹא יִגָּרַע מִמֶּנּוּ שׁוּם סִבָּה, אֲפִלּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁיִּגְמֹר רְצוֹנוֹ, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְמוּטָב, וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב".

ע״טגַּם זֶה מֵעֵנְיַן מִדַּת הַבִּטָּחוֹן.

פ׳וּבֶאֱמֶת כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ וּלְהִכָּלֵם, אֵיךְ לֹא נִבְטַח בַּה'. וְאַקְדִּים מַה שֶּׁבֵּאַרְתִּי הַכָּתוּב (ישעיה כ"ו ד'): "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים". וּבֵאַרְתִּי דִּלְשׁוֹן "עֲדֵי עַד" בָּא לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁאַף בִּזְמַנֵּנוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִין קְצַת הֶסְתֵּר פָּנִים וְאֵין הַהַנְהָגָה גְּלוּיָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה מִקֹּדֶם בִּזְמַן הַבַּיִת, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְצְאוּ כַּמָּה כּוֹפְרִים וּמוֹרְדִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן יִבְטַח בַּה'.

פ״אמָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיָה עַל כַּמָּה מֵאוֹת מְדִינוֹת וְנִהֵג אֶת מַלְכוּתוֹ בְּרֹב עֹז וְהָדָר, שֶׁהָיָה לוֹ דַי לְפַרְנֵס לְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ לְכָל הַשָּׂרִים וְהַמְמוּנִים שֶׁתַּחְתָּיו בְּרֹב כָּבוֹד וָעֹז, וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ אֲנָשִׁים יְחִידִים בְּעִיר אַחַת אֲשֶׁר מְתֵי מְעַט מִסְפָּרָם, שֶׁמָּרְדוּ בְּרָמַת רוּחָם בַּמֶּלֶךְ, וְנִשְׁמַע הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ. וּבְעוֹד שֶׁיָּשְׁבוּ כִּסְּאוֹת לַמִּשְׁפָּט לְעַיֵּן בְּעֹנֶשׁ הַמּוֹרְדִים, בְּתוֹךְ כָּךְ הָלַךְ הַמֶּלֶךְ בַּבֹּקֶר לְטַיֵּל בַּכֶּרֶם אֲשֶׁר לוֹ וְשָׁמַע קוֹל עוֹף מְצַפְצֵף בְּקוֹל נָעִים וְגַם טוֹב תֹּאַר מְאֹד. וְצִוָּה לְאֶחָד מֵעֲבָדָיו, שֶׁתֵּכֶף בְּיוֹם זֶה יִקָּחֶנּוּ וִישִׂימֶנּוּ בְּהֵיכָלוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה מִנְּעִימוּת קוֹלוֹ וּמִתָּאֳרוֹ, וְכֵן עָשָׂה. וּבְהוֹלִיכוֹ אֶת הָעוֹף לְהָבִיאוֹ לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, הִתְחִיל הָעוֹף לְשׁוֹרֵר בְּקוֹל מָתוֹק וְנָעִים, וַיַּעַן אֶחָד מֵהַסְּכָלִים וַיֹּאמַר: עוֹף נָעִים וְנֶחְמָד, כַּמָּה גְּדוֹלָה תְּשׁוּקָתִי לִרְאוֹתְךָ וְלִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל שִׁירָתְךָ הַנְּעִימָה, וְכַמָּה גָּדוֹל צַעֲרִי בְּזָכְרִי אֶת רֹב יְגוֹנְךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ, כִּי מֵאַיִן יִהְיֶה עַתָּה מְזוֹנְךָ, אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁמַע שֶׁיֵּשׁ מוֹרְדִים עַל הַמֶּלֶךְ? וַיַּעַן עֶבֶד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַיֹּאמַר: הוֹי סָכָל וּפֶתִי, וְכִי מֶלֶךְ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל כַּמָּה מֵאוֹת מְדִינוֹת וְאוֹצָרוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר, יִצְטָרֵךְ הָעוֹף, שֶׁנֶּהֱנָה הַמֶּלֶךְ מִתָּאֳרוֹ וְשָׂמֵחַ בְּצִפְצוּף נְעִימוּת קוֹלוֹ, לִדְאֹג עַל אֵיזֶה גַּרְגְּרֵי תְּבוּאָה שֶׁצָּרִיךְ לְדֵי סִפּוּקוֹ, מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצֵאת בְּאֵיזוֹ מְדִינָה עִיר קְטַנָּה, שֶׁבָּהּ נִמְצְאוּ שְׁנַיִם, שְׁלֹשָה מוֹרְדִים?

פ״בכֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיָנֵנוּ בְּקַל וָחֹמֶר אֶלֶף אֲלָפִים, כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, וְהוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּאֹ עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְיָדוּעַ שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִכְלָלִים עוֹלָמוֹת הַרְבֵּה, כִּמְעַט עַד אֵין שִׁעוּר, אַךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל נֶחֱשָׁבִים בּוֹ ג' עוֹלָמוֹת: אֶחָד, עוֹלַם הַיְצִירָה וְהוּא עוֹלַם הַמַּלְאָכִים, וְעָלָיו עוֹלַם הַבְּרִיאָה, וְעַל כֻּלָּם עוֹלַם הָאֲצִילוּת, שֶׁשָּׁם הוּא אֲצִילוּת קָדְשׁוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב: כָּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי (הוּא עוֹלַם הָאֲצִילוּת) וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו (הוּא עוֹלַם הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם הוּא כִּסֵּא כְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) יְצַרְתִּיו (הוּא עוֹלַם הַיְצִירָה, שֶׁשָּׁם הוּא חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁרָאָה יְחֶזְקַאל הַנָּבִיא, וְכָל עוֹלַם הַמַּלְאָכִים) אַף עֲשִׂיתִיו (הוּא עוֹלָם הַזֶּה וְכָל הַגַּלְגַּלִּים). וְיָדוּעַ שֶׁעוֹלָם הַזֶּה וְכָל גַּלְגַּלָּיו הוּא כְּאַיִן וְאֶפֶס נֶגֶד עוֹלַם הַיְצִירָה, כִּי יֵשׁ בּוֹ כִּתּוֹת מַלְאָכִים הַרְבֵּה עַד אֵין שִׁעוּר, וּבְכָל כַּת נִמְצָאִים מַלְאָכִים כִּמְעַט אֵין מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ז' י'): "אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וֻרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן" (אלף אלפים משמשים אותו, ורבי רבבות עומדים לפניו), וְאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּחֲגִיגָה (דף י"ג:), שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּכַת אַחַת, וְלַכִּתּוֹת אֵין מִסְפָּר כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב כ"ה ג'): "הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו" (וְעַיֵּן שָׁם בַּגְּמָרָא עוֹד תֵּרוּצִים). וְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק ל"א, שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה אֲלָפִים רִבְבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַקְדִּישִׁין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּמִיד, מִיצִיאַת הַחַמָּה וְעַד שְׁקִיעָתָהּ אוֹמְרִין: קָדוִֹשׁ קָדוֹשׁ וְגוֹ', וּמִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד יְצִיאָתָהּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ כְּבוֹד וְגוֹ'. וְיָדוּעַ הוּא שֶׁכָּל הַבְּרוּאִים אַף הַגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים כֻּלָּם צְרִיכִים לְהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט' ו'): "אַתָּה עָשִׂיתָ וְגוֹ' וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". אַךְ אֵין הַשְׁפָּעַת מְזוֹנָם כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא מָזוֹן רוּחָנִי וְדַק, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ע"ח כ"ה): "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, (יומא ע"ה:) שֶׁזֶּהוּ לֶחֶם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִין אוֹתוֹ.

פ״גוְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁמְּנִיעַת הַכָּבוֹד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי שֶׁנִּמְצְאוּ אֵיזֶה שׁוֹטִים שֶׁכָּפְרוּ בּוֹ אוֹ שֶׁמָּרְדוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: מַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ, הוּא רַק בְּזֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַגַּשְׁמִי, אֲשֶׁר עֵינֵי בָּשָׂר לָהֶם, כִּי לְמַעְלָה, בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כָּל הַמַּלְאָכִים מַכְתִּירִין אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וּמַכִּירִין אֶת כְּבוֹדוֹ, אֵיךְ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אוֹתָם וּמַנְהִיגָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (נחמיה שם): "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים", וְנֶאֱמַר (מלכים א' כ"ב י"ט): "רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ", (ישעיה ו' ב') "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ וְגוֹ', (שם ג') וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר" וְגוֹ', וַעֲבוּר זֶה נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׁם "צְבָאוֹת", וּכְמוֹ שֶׁמְּפֻרְסָם בְּכָל הַתּוֹרָה. וְכַאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב נִרְאֶה בֶּאֱמֶת, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא אֵינֶנּוּ אֲפִלּוּ כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל נֶגֶד הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים כֻּלָּם, (כִּי עוֹלָמוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּפֶרֶק קַמָּא, (ג:) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁט בְּכָל יוֹם בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף עוֹלָמוֹת שֶׁלּוֹ, וּבִפְרָט לְפִי הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָדוֹשׁ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת). וְאֵין נֶחֱשֶׁבֶת, חַס וְשָׁלוֹם, מְרִידָתָם לִמְאוּמָה. וּבְתוֹךְ עוֹלָם הַזֶּה מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁחֲבִיבִים לוֹ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּקְרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים י"ד א'): "בָּנִים אַתֶּם" וְגוֹ', וַעֲרֵבִים עָלָיו בְּקוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ב' י"ד): "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ". וְאֵיךְ לֹא נֵבוֹשׁ בְּעַצְמֵנוּ, אִם לֹא נִבְטַח, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁמוֹ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְכָל הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּמְצָאִים רִבֵּי רְבָבוֹת בְּכָל כַּת וְכַת. וְלֹא ירד, חַס וְשָׁלוֹם, אַף מַלְאָךְ אֶחָד מִמַּלְאֲכֵי מַעְלָה מֵעֵת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, לְהוֹדִיעַ שֶׁחָסֵר לוֹ מְעַט הַשְׁפָּעָה, וְיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ מַלְאָכִים שֶׁמִּדָּתָם כַּמָּה אַלְפֵי פַּרְסָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּחֻלִּין (צ"א:), שֶׁגַּבְרִיאֵל מִדָּתוֹ ב' אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בְּדָנִיֵּאל, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ וּגְוִיָּתוֹ כְּתַרְשִׁישׁ וְיַם תַּרְשִׁישׁ מִדָּתוֹ ב' אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת. וְיֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁגְּבוֹהִים הַרְבֵּה יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: אָמְרוּ עָלָיו עַל סַנְדַּלְפוֹן שֶׁהוּא גָּבוֹהַ ת"ק שָׁנָה יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו וְכוּ' (וּמַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי י' פַּרְסָאוֹת בְּיוֹם וְצֵא וַחֲֹשׂב). וְהָאָדָם הַקָּטָן הַזֶּה, אֲשֶׁר אַף כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל לֹא נֶחְשָׁב לְמוּלָם, אֵיךְ יִהְיֶה מֵצֵר וְדוֹאֵג תָּמִיד: מֵאַיִן תִּהְיֶה פַּרְנָסָתִי וּמֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי? וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּעִנְיָן זֶה נִצְטָרֵךְ לִתְמֹהַ עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לִתְמֹהַ עַל שְׁאֵלַת הַסָּכָל בְּעִנְיַן הָעוֹף הַנַּ"ל. וְאֵין לָנוּ רַק לְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְלֹא לִדְאֹג כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ בֶּן הַמֶּלֶךְ לִדְאֹג, אוּלַי יֶחְסַר לוֹ כִּכַּר לֶחֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י"ד א'): "בָּנִים אַתֶּם" וְגוֹ'.

פ״דוְכָל דְּבָרֵינוּ נִכְלָלִים בַּכָּתוּב בִּקְצָרָה, כִּי זֶהוּ שֶׁאָמַר (ישעיה כ"ו ד'): "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד", פֵּרוּשׁ: אַף בְּעֵת שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם חֲרֵבָה וְיִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְצְאוּ הַרְבֵּה מוֹרְדִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן בְּטַח בּוֹ, וְהוּא יַעֲזֹר לְךָ, כִּי עֲדַיִן הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ כְּמִקֹּדֶם, וּבְוַדַּאי לֹא סִלֵּק גַּם כֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, לְגַמְרֵי אֶת רְצוֹנוֹ מִן הָעוֹלָם, דְאִם לֹא כֵן הָיְתָה בְּטֵלָה הַבְּרִיאָה לְגַמְרֵי, כַּיָּדוּעַ שֶׁבְּכָל עֵת וְעֵת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה אֶת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ בְּבִרְכַּת יוֹצֵר: "הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט' ו'): "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" וְלֹא כְּתִיב הֶחְיֵיתָ, (וכמו שכתוב בזוהר). וְזֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה כ"ו ד'): "כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּאוֹת ה' מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעוֹלָם הַבָּא בְּאוֹת יוֹ"ד, וְצוּר הוּא לְשׁוֹן חֹזֶק, פֵּרוּשׁ: שְׁמוֹ יָהּ יִתְבָּרַךְ הוּא עַד הַיּוֹם חָזְקָן שֶׁל הָעוֹלָמִים. וּכְמוֹ דְּאִיתָא בָּאוֹתִיּוֹת דְּר' עֲקַיבָא, שֶׁקְּצוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ חֲתוּמִים בִּשְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַיֵּן שָׁם. וְאִלּוּ הָיָה מֵסִיר אֶת רְצוֹנוֹ מֵהֶם, הָיוּ חוֹזְרִים לְתֹהוּ וָבֹהוּ כְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה. מִכָּל זֶה נוּכַל לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַבִּטָּחוֹן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם לִבְטֹחַ בַּקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

פ״הבּוֹ יְבֹאַר, אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲסֶה לָאָדָם עֲבוּר מִדַּת הַבִּטָּחוֹן.

פ״ווְדַע דִּנְצִירַת הַלָּשׁוֹן מֵרָע, כּוֹלֶלֶת שְׁמִירָה מִכָּל חֶלְקֵי הַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא לְהָרַע אוֹ לְהַקְנִיט לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּמַחֲלֹקֶת וּקְלָלוֹת וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְאוֹנָאַת דְּבָרִים. וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לִזְכּוֹת לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, יִתְחַזֵּק מְאֹד בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן וְכַנַּ"ל בְּרֵישׁ פֶּרֶק י', כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרַע לוֹ, אִם אֶחָד יִגַּע בְּעִנְיָנָיו, וְלֹא יָבוֹא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ וְלָרִיב אִתּוֹ וּלְקַלְּלוֹ וּלְהַלְבִּין פָּנָיו וּלְהַקנִיטוֹ וְיִבְטַח בַּה', שֶׁהוּא יַזְמִין לוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר אֶת הֶחָסֵר לוֹ עַל יָדוֹ. וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל (מנחות כ"ט:) כָּל הַתּוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בַּקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הוּא מַחֲסֶה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ'. וּמִלַּת "כָּל הַתּוֹלֶה" כּוֹלֵל אֲפִלּוּ אִם אֵין הַדָּבָר הַזֶּה נוֹגֵעַ לְחֶפְצֵי שָׁמַיִם, וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמַּעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ מִלָּרִיב עִם חֲבֵרוֹ, שֶׁנָּגַע לוֹ בְּעִנְיָנָיו, מִפְּנֵי כְּבוֹד שָׁמַיִם, שֶׁיָּרֵא שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְאַפֵּק בְּעֵת הַכַּעַס מִלְּדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן עַל פִּי דִּין, עַל כֵּן הוּא מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּבוֹטֵחַ בַּה' וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּזְמִין לוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, בְּוַדַּאי יִהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ גַּם לְמַחֲסֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה.

פ״זוּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִישׁ שֶׁבָּנָיו מְסֻבִּין עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְחִלֵּק מָנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנָיו, וְחָטַף אֶחָד מִיַּד חֲבֵרוֹ. וְהָלַךְ הַבֵּן הַנִּגְזָל אֵצֶל אָבִיו וְאָמַר לוֹ: אָבִי, בִּקַּשְׁתִּי מֵאָחִי שֶׁיַּחֲזִיר לִי חֶלְקִי וְלֹא רָצָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין רְצוֹנְךָ שֶׁנַּכֶּה אִישׁ אֶת אָחִיו וְאַף לֹא נָרִיב יַחַד, עַל כֵּן בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תֵּן לִי מָנָה אַחֶרֶת. וְכִשְׁמֹעַ אָבִיו אֶת הַדָּבָר, נִשֵּׁק אוֹתוֹ וְנָתַן לוֹ מָנָה אַחֶרֶת גְּדוֹלָה. וְאָמַר לוֹ: עַתָּה מָצָאתָ בְּנִי חֵן בְּעֵינַי עֲבוּר מִדָּתְךָ הַטּוֹבָה. אָחִיךָ הַשּׁוֹטֶה יַחֲזִיק אֶת חֶלְקֶךָ, וְהָיָה לִסְעֻדָּה אַחֶרֶת אֶתֵּן לְךָ בְּכִפְלַיִם, וְלוֹ לֹא אֶתֵּן כְּלָל. אֲבָל אִם הַבֵּן הַנִּגְזָל לֹא יַעֲשֶׂה כֵן, אַךְ יָרִיב עִם אָחִיו, וְיַכּוּ זֶה אֶת זֶה לְעֵינֵי אָבִיו עַד שֶׁיּוֹצֵא בִּלְעוֹ מִפִּיו, אַף שֶׁהָאֱמֶת עִם הַבֵּן הַנִּגְזָל הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי יִהְיֶה דָּבָר זֶה לְמוֹרַת עֵינֵי אָבִיו וְיִשְׂנָא אֶת שְׁנֵיהֶם יַחַד, בְּאָמְרוֹ: הָיָה לְךָ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי מָנָה אַחֶרֶת וְהָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ בְּרֹב שִׂמְחָה, וְלֹא לְהַכּוֹת וְלָרִיב אִישׁ אֶת אָחִיו לְעֵינַי עֲבוּר דִּבְרֵי הֲבָלִים כָּאֵלֶּה.

פ״חכֵּן הַדָּבָר הַזֶּה מַמָּשׁ בְּעִנְיָן זֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְחַלֵּק מָזוֹן לְכָל בְּרוּאָיו כְּדִכְתִיב (תהילים קל"ו כ"ה): "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" הוּא אֲבִיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם בָּנָיו, כְּדִכְתִיב (דברים י"ד א'): "בָּנִים אַתֶּם" וְגוֹ', וְרוֹצֶה בִּשְׁלוֹמָם, וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּמַחְלָקְתָּן, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק כ"ח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר לָהֶם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי אֲהוּבַי, כְּלוּם חָסַרְתִּי דָּבָר שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִכֶּם? וּמָה אֲנִי מְבַקִּשׁ מִכֶּם? אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וּמְכַבְּדִין זֶה לָזֶה וְכוּ' וְלֹא יִמָּצֵא בָּכֶם עֲבֵרָה וְגֶזֶל וְכוּ' (וּכְמוֹ שֶׁהֶעְתַּקְתִּי לְעֵיל בְּפֶרֶק ה'). לָכֵן כְּשֶׁאָדָם אֶחָד נוֹגֵעַ בְּעֵסֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּבִקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיִּתְעַכֵּב מִזֶּה וְלֹא רָצָה וּבָא לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וּמִתְחַנֵּן אֵלָיו, שֶׁיִּתֵּן לוֹ מָנָה אַחֶרֶת, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לָרִיב עִם חֲבֵרוֹ, בְּוַדַּאי יִמְצָא עֲבוּר זֶה חֵן בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ עֲבוּר מִדָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמַאֲמָרָם (חלין פ"ט.) מַאי דִּכְתִיב (אִיּוֹב כ"ו ז'): "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה". עַל מִי הָעוֹלָם קַיָּם? עַל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה, וַעֲבוּר בִּטְחוֹנוֹ בַּה', וְיִתֵּן לָזֶה אַפַּיִם.

פ״טהג"ה. [וּמֵחֲבֵרוֹ יִגָּרַע תְּמוּרַת זֶה, כַּיָּדוּעַ שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֵׁק לַחֲבֵרוֹ, הוּא רַק שׁוֹטֶה וְרָשָׁע, דְּהַשְׁפָּעָתוֹ לֹא תִּתְרַבֶּה מִמַּה שֶּׁנִּגְזַר לוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עֲבוּר שֶׁעָשַׁק לַחֲבֵרוֹ, דִּתְמוּרַת זֶה שֶׁנּוֹטֵל הַהַשְׁפָּעָה שֶׁבָּאָה אוֹ שֶׁעֲתִידָה לָבוֹא לְיַד חֲבֵרוֹ, תִּנָּטֵל מִמֶּנּוּ הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁנִּגְזְרָה לוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְסוֹף דָּבָר יִהְיֶה, שֶׁמָּמוֹן הָעָוֶל יְכַלֶּה גַּם אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה, הַשְׁפָּעָה הַכְּשֵׁרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכְּבָר. כְּמַאֲמָרָם (סכה כ"ט:): מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים יוֹרְדִין לְטִמְיוֹן, וְקָחָשִׁיב אֶחָד מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁפּוֹרְקִין עֹל מֵעַל עַצְמָן וְנוֹתְנִין עַל חַבְרֵיהֶן. וְכֵן אִיתָא בְּמַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ זוּטָא פֶּרֶק ג': אִם נָטַלְתָּ אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, אֶת שֶׁלְּךָ יִטְּלוּ מִמְּךָ. וְאֵינֶנּוּ רַק כְּמַחֲלִיף הַשְׁפָּעָה כְּשֵׁרָה בַּאֲסוּרָה, שֶׁעָתִיד יִהְיֶה לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה, כְּמַאֲמָרָם (בבא קמא קי"ט.): כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, כְּאִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשׁוֹ. וְגַם הוּא מַטְרִיחַ אֶת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׁיב גְּזֵלָה לִבְעָלָיו, כְּמַאֲמָרָם (סנהדרין ח'.): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרְשָׁעִים: לֹא דַּיָּן שֶׁאַתֶּם גּוֹזְלִים, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מַטְרִיחִין אוֹתִי לְהָשִׁיב הַגְּזֵלָה לִבְעָלָיו. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ מְרֻמָּזִים בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא, דִּכְתִיב (בראשית ל"א י"א י"ב): "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹּב וְגוֹ'; שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים" [וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, שֶׁהָיוּ הַמַּלְאָכִים מְבִיאִין אוֹתָן מֵעֵדֶר הַמָּסוּר בְּיַד בְּנֵי לָבָן לָעֵדֶר שֶׁבְּיַד יַעֲקֹב] פֵּרוּשׁ: וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: אֵיךְ מֻתָּר לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה לִטֹּל מֵהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל לָבָן וְלִתֵּן אֵלֶיךָ? לָזֶה מְסַיֵּם הַמַּלְאָךְ: "כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עוֹשֶׂה לְךָ", שֶׁהֶחֱלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתְּךָ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים וְנָטַל הַשְׁפָּעָתְךָ, לְכָךְ אֲנִי מַחֲזִיר אֵלֶיךָ].

צ׳אֲבָל אִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן, וְיָרִיב תָּמִיד עִם חֲבֵרוֹ עֲבוּר זֶה, אֲפִלּוּ אִם הָאֱמֶת אִתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְהֵא דָּבָר זֶה לְנַחַת רוּחַ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כְּאָב שֶׁמִּתְקוֹטְטִין בָּנָיו אֵצֶל שֻׁלְחָנוֹ אוֹדוֹת הַחֲלָקּים שֶׁנָּתַן לָהֶם וְכַנַּ"ל.

צ״אוּכְשֶׁיִּתְנַהֵג כֵּן בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, יִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּחַסְדּוֹ וּבְטוֹבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים ל"א י"ט): "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה', אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ". וּמַה שֶּׁאָמַר "טַעֲמוּ וּרְאוּ", לְהוֹרוֹת לָנוּ, כְּמוֹ מִי שֶׁטּוֹעֵם דָּבָר בְּפִיו הוּא מַכִּיר אֶת דָּבָר הַנִּטְעָם אֵיךְ הוּא, כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הוּא מַכִּיר אֶת גֹּדֶל טוּבוֹ שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

צ״בבּוֹ יְבֹאַר, מַה שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה, שֶׁזְּכִירַת מַעֲשֵׂה מִרְיָם הִיא תּוֹעֶלֶת לְהִנָּצֵל עֵל יְדֵי זֶה מֵעָוֹן הַמַּר.

צ״גוְיֵשׁ עֵצָה כְּלָלִית לְהִנָּצֵל מֵעָוֹן הַמַּר וּמֵעָנְשׁוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁלִּמְּדָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ בְּפָרָשַׁת תֵצֵא (דברים כ"ד ח'): "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים" וְגוֹ', וְסָמִיךְ לֵהּ (שם ט'): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְּמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם". וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרִי, "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה" וְגוֹ' יָכוֹל בִּלְבָבְךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אָמוּר (דְּהַסִּפְרִי מְפָרֵשׁ "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת" מִנֶּגַע הַצָּרַעַת, וְהַכַּוָּנָה, שֶׁלֹּא נָסִיחַ לִבֵּנוּ מִלִּשְׁמֹר מֵעָוֹן הַמֵּבִיא לָזֶה), הָא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר? שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ ^* וְאִם כֵּן מַשְׁמַע לִכְאוֹרָה מִפְּשָׁטֵהּ דִּקְרָא שֶׁצָּרִיךְ לִזְכֹּר בַּפֶּה אֶת הָעֹנֶשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה לְמִרְיָם, וְאֵין נוֹהֲגִין לְהִזָּהֵר בָּזֶה וְצָרִיךְ עִיּוּן: . הֲרֵי דִּרְצוֹן הַתּוֹרָה שֶׁנִּזְכֹּר אֶת גֹּדֶל עֹנֶשׁ עָוֹן הַמַּר בַּלֵּב וְגַם בַּפֶּה, כְּדֵי לְהוֹעִיל לְנַפְשׁוֹתֵינוּ בָּזֶה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּמִצְוָה ז' מִמִּצְוֹתָיו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: נִצְטַוֵּינוּ לִזְכֹּר בַּפֶּה וּלְהָשִׁיב אֶל לִבֵּנוּ, מַה שֶּׁעָשָׂה ה' יִתְעַלֶּה לְמִרְיָם כְּשֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ, עִם הֱיוֹתָהּ נְבִיאָה, כְּדֵי שֶׁנִּתְרַחֵק מִלָּשׁוֹן הָרָע וְלֹא נִהְיֶה מֵאֲשֶׁר נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (תהילים נ' כ'): "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. כִּי בֶּאֱמֶת זְכִירַת הָאִסּוּר וְגֹדֶל עָנְשׁוֹ מֵבִיא לִידֵי שְׁמִירָה מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁזְּכִירָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה מְבִיאָה לִידֵי קִיּוּמָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו מ'): "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", וְכִדְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם.

צ״דוְאַל יִתְמַהּ הָאָדָם, הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאַחֲרֵי אֲמִירַת זָכוֹר, וְלִפְעָמִים אַף בְּעֵת אֲמִירָתוֹ, הוּא מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וְאַיֵּה אֵיפוֹא הִיא עֲצַת הַתּוֹרָה? אָמְנָם בֶּאֱמֶת הֲלֹא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּתִיב (דברים ל"ב מ"ז): "כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם", וְאִם רֵיק הוּא, מִכֶּם הוּא רֵיק. וְנִתְקַיֵּם בָּנוּ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מַה שֶּׁאָמַר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ישעיה כ"ט י"ג): "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי", כִּי אָנוּ אוֹמְרִין זָכוֹר רַק בְּפִינוּ, וְאֵין אָנוּ זוֹכְרִין בְּעֵת מַעֲשֶׂה, וְאִלּוּ הָיָה הָאָדָם מַעֲלֶה עַל לִבּוֹ לְקַיֵּם הַזְּכִירָה כְּפִי מַה שֶּׁצִּוָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי הָיְתָה תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לְהִנָּצֵל מֵעָוֹן זֶה.

צ״הוּנְבָאֵר דֶּרֶךְ אַגַּב הַפָּסוּק הַזֶּה הֵיטֵב, וּמִמֶּנּוּ יִרְאֶה כָּל בֶּן דַּעַת כִּי כֵּנִים דְּבָרֵינוּ. וְהוּא, דְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה פֵּרְשָׁה לָנוּ בְּמִצְוַת הַזְּכִירָה ד' עִנְיָנִים: א. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה", הַיְנוּ מַה שֶּׁעָשָׂה. ב. לְמִי עָשָׂה? לְמִרְיָם. ג. בְּאֵיזֶה מָקוֹם עָשָׂה? בַּדֶּרֶךְ. ד. בְּאֵיזֶה זְמַן הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. וּמַה יִּחֲדָה לָנוּ הַתּוֹרָה בְּהַזְכִּירָה אֵלּוּ ד' דְּבָרִים? מַה נָּפְקָא מִנַּהּ לָנוּ אִם הָיָה עֹנֶשׁ אַחֵר לֹא עֹנֶשׁ הַצָּרַעַת? וְאִם הָיָה דָּבָר זֶה לְמִרְיָם אוֹ לְאִישׁ אַחֵר? וְאִם הָיָה דָּבָר זֶה בַּבַּיִת אוֹ בַּדֶּרֶךְ? וְאִם הָיָה דָּבָר זֶה בִּזְמַן אַחֵר לֹא כְּעֵת צֵאתָם מִמִּצְרַיִם? אָמְנָם אֵלּוּ הַד' פְּרָטִים הֶכְרֵחִים לַזְּכִירָה, וְתוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לַמִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם. וְלָזֶה כְּתִיב: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה", הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר וְיִתְבּוֹנֵן אֶת גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ עֲבוּר דִּבּוּרָהּ בְּמֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהוּא עֹנֶשׁ הַצָּרַעַת שֶׁהוּא עֹנֶשׁ קָשֶׁה עַד מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהֵרָפֵא מִמֶּנּוּ, אִם לֹא שֶׁיִּתְנַהֵג עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְירַפְּאֶנּוּ, וְכִדְאִיתָא (במדרש רבה ויקרא ט"ז) (ויִּקְרָא י"ד ה'): "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאַחַת", לָמָּה שׁוֹחֵט אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת? לוֹמַר לְךָ, כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁחוּטָה לַחֲזֹר כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לִנְגָעִים לַחֲזֹר וְכוּ'. וְטֻמְאָתוֹ חֲמוּרָה עַד מְאֹד, שֶׁהוּא צָרִיךְ לֵישֵׁב חוּץ לְשָׁלֹש מַחֲנוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁאָר הַטְּמֵאִים. וְגַם מְטַמֵּא כָּל מִי שֶׁבָּא בְּאָהֳלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּרָא (רֶמֶז לְכָל מִי שֶׁנִּטְפָּל לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע יִטָּמֵא כָּמוֹהוּ). וְגַם הוּא חָשׁוּב כְּמֵת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (נדרים ס"ד:). וְהוּא מַה שֶּׁכָּתוּב: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה" וְגוֹ'. וּלְמִי עָשָׂה? לְמִרְיָם, שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה הַבְּאֵר עוֹלָה בִּזְכוּתָהּ, וְגַם נְבִיאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט"ו כ'): "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן" וְגוֹ', וְלֹא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ, אֲשֶׁר אֲהָבַתּוּ כְּנַפְשָׁהּ, וְסִכְּנָה עַצְמָהּ לְהַצִּילוֹ מִן הַמַּיִם וְלֹא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁהִשְׁוְתָה אוֹתוֹ לִשְׁאָר נְבִיאִים (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּסוֹף הִלְכוֹת טֻמְאַת צָרַעַת), וְלֹא דִּבְּרָה בְּפָנָיו, שֶׁיֵּבוֹשׁ, וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָהּ לְבֵין אָחִיהָ הַקָדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְכַוָּנָתָהּ הָיְתָה לְבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא לֹא הִקְפִּיד עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ב ג'): "וְהָאִישׁ מֹשֶה עָנָו מְאֹד", וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִילוּ לָהּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים וְנֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת עַל זֶה. וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נַעֲשָׂה לָהּ הָעֹנֶשׁ? בַּדֶּרֶךְ, כִּי לֹא תָּלוּ לָהּ גֹּדֶל זְכֻיּוֹתֶיהָ לְהַקִיף לָהּ עַד בֹּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחֲנוֹת בְּאֵיזֶה מָקוֹם, כִּי אָז לֹא הָיָה נִכָּר כָּל כָּךְ, אֲבָל עַתָּה שֶׁנֶּעֶנְשָׁה תֵּכֶף בַּדֶּרֶךְ בְּעֵת הֲלִיכָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט"ו): "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם", מִמֵּילָא נִתְפַּרְסֵם גֹּדֶל כְּלִמָּתָהּ לַכֹּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם י"ד): "הֲלֹא תִּכָּלֵם" וְגוֹ'. וּבְאֵיזֶה זְמַן הָיָה הַמַּעֲשֶׂה? בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הָיָה אָז בִּתְחִלַּת שָׁנָה שְׁנִיָּה לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, וַעֲדַיִן לֹא נוֹדַע לַכֹּל גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ עֲבוּר זֶה (וּמַה שֶּׁכָּתוּב אֵצֶל מֹשֶה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, תֵּכֶף וּמִיָּד הוּסַר מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד' ז'): "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ") מַה שֶּׁאֵין כֵּן אַחַר כָּךְ, בְּעֵת שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ וְנִתְקַלְקֵל עַל יְדֵי הַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁל הַמְרַגְּלִים הָיָה הֶעָוֹן הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁרָאוּ עָנְשָׁהּ שֶׁל מִרְיָם וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר, וּלְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת שְׁלַח לְפָרָשַׁת מִרְיָם וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם.

צ״ווְהִנֵּה מִכָּל זֶה יוּכַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בְּקַּל וָחֹמֶר, שֶׁהַיּוֹם שֶׁכֻּלָּנוּ כַּאֲזוֹבֵי קִיר לְגַבֵּי מִרְיָם הַנְּבִיאָה, וְגַם יָדוּעַ לַכֹּל מֵהָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל הַמַּגִּיעַ עֲבוּר זֶה מִמַּעֲשֵׂה מִרְיָם וּמְרַגְּלִים, אִם לֹא יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלָּשׁוֹן הָרָע, אֲפִלּוּ אִם לֹא יִהְיֶה רַק כְּעֵין מַעֲשֵׂה מִרְיָם, וּבִפְרָט אִם בְּכַוָּנָה יְדַבֵּר אֶת הַלָּשׁוֹן הָרָע כְּדֵי לְגַנּוֹת חֲבֵרוֹ וּלְבַיְּשׁוֹ, בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה נָקִי מֵעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁל הַצָּרַעַת אוֹ עֳנָשִׁים אֲחֵרִים תְּמוּרָתָם (וכמו שכתוב לעיל שער א' פרק ה'), וְלֹא יַקּיפוּ לוֹ עַד לְאַחַר זְמַן. וְהַשּׁוֹמֵעַ וּמְקַיֵּם תָּמִיד לִזְכֹּר בְּאֹפֶן זֶה בְּוַדַּאי יִנָּצֵל מֵעָוֹן זֶה.

צ״זוּמִמֵּילָא יוּבַן מִכָּל זֶה, דְּצָרִיךְ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לֵידַע פְּרָטֵי דִּינֵי לָשׁוֹן הָרָע, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע מִמַּה לְהִזָּהֵר, דְּאִם לֹא כֵן, מַה תּוֹעִיל לוֹ זְכִירַת מַעֲשֵׂה מִרְיָם, אִם הַיֵּצֶר מְפַתֵּהוּ שֶׁאֵין דִּבּוּר זֶה נִכְנָס בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁעַל אִישׁ כָּזֶה לֹא צִוְּתָה הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע?!

צ״חבּוֹ יְבֹאַר כַּמָּה הֶרְגֵּלִים רָעִים, שֶׁעֵל יָדָם בָּא הָאָדָם לִידֵי אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, עֵל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהֶם.

צ״טוְהִנֵּה כָּל זֶה הוּא לְמִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִרְגִּיל נַפְשׁוֹ בְּעָוֹן זֶה, וְנָקֵל לוֹ לְהִנָּצֵל מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה עַל יְדֵי עֵצוֹת אֵלּוּ. אֲבָל אִם הֻרְגַּל בָּזֶה, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לִפְרֹש מֵעָוֹן זֶה, יִתְנַהֵג בְּמַחֲלָתוֹ הַנַּפְשִׁית הַזּוֹ כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֳלִי הַגּוּף וְהָרוֹפֵא רוֹצֶה לְרַפְּאוֹתוֹ, הוּא דּוֹרֵשׁ אֶת מְקוֹר הַמַּחֲלָה, מֵאַיִן בָּאָה אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע אֵיזוֹ תַּחְבֹּשֶת לָזוּר עַל הַמַּחֲלָה. כֵּן הוּא בְּעִנְיַן הַנֶּפֶשׁ, צָרִיךְ לְהִתְחַקּוֹת עַל שָׁרְשָׁהּ, מֵאַיִן בָּאָה לְמִדָּה רָעָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לְהִזָּהֵר לָסוּר מִמּוֹקשֶׁיהָ עוֹד. וְהִנֵּה לֶּעָוֹן הַזֶּה נִמְצְאוּ כַּמָּה סִבּוֹת, וְסִימָנָם "כל גיהנ"ם". כַּעַס, לֵיצָנוּת, גַּאֲוָה, יֵאוּשׁ, הֶפְקַר, נִרְגָּנוּת, אוֹמֵר מֻתָּר. וּנְבָאֵר דְּבָרֵינוּ אַחַת לְאַחַת.

ק׳יֵשׁ שֶׁמֻּרְגָּל בְּלָשׁוֹן הָרָע מֵחֲמַת רֹב כַּעְסוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא בַּטֶּבַע כַּעְסָן גָּדוֹל וְנוֹחַ לִכְעֹס עַל כָּל דָּבָר, וּבְעֵת הַכַּעַס אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְאַפֵּק, וּמְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁעוֹלֶה בְּרוּחוֹ. וּלְאִישׁ כָּזֶה אֵין לָנוּ שׁוּם עֵצָה לִשְׁמִירַת לְשׁוֹנוֹ, כִּי בְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבֵּר כַּעְסוֹ עָלָיו הוּא שֶׁלֹּא בְּדַעְתּוֹ. אִם לֹא שֶׁיִּרְאֶה לַעֲקֹר אֶת הַמִּדָּה הָרָעָה הַזֹּאת מֵאִתּוֹ.

100

ק״אוּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ, צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַמִּדָּה הָרָעָה הַזּוֹ כְּבוֹרֵחַ מִן הָאֵשׁ. כִּי יֵדַע בְּנַפְשׁוֹ בְּבֵרוּר, שֶׁעַל יְדֵי מִדָּה רָעָה זוֹ, בְּוַדַּאי יֵצֵא לֶעָתִיד חַיָּב בְּיוֹם הַדִּין, כַּיָּדוּעַ שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֹב עֲוֹנוֹת הוּא בְּגֶדֶר רָשָׁע, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (נדרים כ"ב:): כָּל הַכּוֹעֵס בְּיָדוּעַ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ט כ"ב): "וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע". וּמַה שֶּׁכָּתוּב בִּלְשׁוֹן פֶּשַׁע, דְּהוּא מֶרֶד וְגָרוּעַ יוֹתֵר מִמֵּזִיד, מִשּׁוּם דִּבְעֵת הַכַּעַס, הֻפְקָר לְגַמְרֵי אֶצְלוֹ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל הַכּוֹעֵס אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמְקָרֵעַ בְּגָדָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְשַׁבֵּר כֵּלָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְפַזֵּר מָעוֹתָיו בַּחֲמָתוֹ, יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ', מַאי קְרָא "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר", אֵיזֶהוּ "אֵל זָר" שֶׁהוּא בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ יֵצֶר הָרָע שֶׁל כַּעַס.

101

ק״בוְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת תצוה) עַל הַפָּסוּק (ישעיה ב' כ"ב): "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא": הָכָא פַּקֵּיד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבַר נָשׁ וְאַזְהִיר לֵהּ לְאִסְתַּמְרָא מֵאִנּוּן בְּנֵי נָשָׁא דְּאַסְטוּ אוֹרְחֵיְהוּ מֵאוֹרַח טָב לְאוֹרַח בִּישׁ, וּמִסְאֲבוּ נַפְשֵׁיְהוּ בְּהַהוּא מִסְאֲבוּ אַחֲרָא וְכוּ', וּבְמַאי אִתְיַדַּע בַּר נָשׁ לְמִנְדַּע מַאן אִיהוּ לִקְרָבָא בַּהֲדֵהּ אוֹ לְאִתְמְנָעָא מִינֵהּ, בְּרוּגְזֵהּ מַמָּשׁ יֵדַע לְהִי בַּר נָשׁ וְיִשְׁתְּמוֹדַע מַאן אִיהוּ, אִי הַהוּא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא נָטַר בְּשַׁעְתָּא דְּרוּגְזֵהּ אָתֵי עֲלֵהּ, דְּלָא יֵעָקַר לַהּ מֵאַתְרְאָה בְּגִין לְמִשְׁרֵי תְּחוֹתַהּ הַהוּא אֵל זָר דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ כִּדְקָא יָאוּת וְכוּ', וְאִי הַהוּא בַּר נָשׁ לָא נָטַר לַהּ, אִיהוּ עָקַר קְדֻשָּׁה דָּא עִלָּאָה מֵאַתְרֵהּ לְמִשְׁרֵי בְּאַתְרֵהּ סִטְרָא אַחֲרָא, וַדַּאי דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּמָרֵיד בְּמָארֵהּ וְאָסוּר לִקְרָבָא בַּהֲדֵהּ וּלְאִתְחַבָּרָא עִמֵּהּ, וְדָא אִיהוּ טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ וְאִיהוּ טָרַף וְעָקַר נַפְשֵׁהּ בְּגִין רוּגְזֵהּ וְאַשְׁרֵי בְּגַוֵּהּ אֵל זָר, וְעַל דָּא כְּתִיב: "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ" דְהַהִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא טָרֵיף לַהּ וְסָאֵיב לַהּ בְּגִין אַפּוֹ, אֲשֶׁר נְשָׁמָה אַחֲלִיף בְּאַפּוֹ, "כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב" הַהוּא בַּר נָשׁ, כּוּ"מ אִתְחֲשִיב הַהוּא בַּר נָשׁ וכו', וְעַיֵּן שָׁם.

102

ק״גוְאָמְרוּ חֲזַ"ל (פסחים ס"ו:) כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, אֲפִלּוּ פּוֹסְקין לוֹ גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם, מוֹרִידִין אוֹתוֹ. וְעוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (נדרים כ"ב.): כָּל הַכּוֹעֵס, כָּל מִינֵי גֵּיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, וְהַכַּוָּנָה הוּא דִּלְכָל עָוֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֵשׁ בַּגֵּיהִנֹּם עֹנֶשׁ הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הֶעָוֹן, וְעַל יְדֵי מִדַּת הַכַּעַס בָּא הָאָדָם כִּמְעַט לְכָל מִינֵי עֲוֹנוֹת לַמִּתְבּוֹנֵן בְּרֹעַ הַמִּדָּה הַהִיא, עַד שֶׁאָמְרוּ עָלָיו חֲזַ"ל, שֶׁבְּיָדוּעַ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו, לָכֵן אָמְרוּ: כָּל מִינֵי גֵּיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהָסִיר הַכַּעַס מִלִּבּוֹ וְיִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.

103

ק״דוְיֵשׁ מֵחֲמַת לֵיצָנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהִרְגִּיל אֶת נַפְשׁוֹ לְלֵיצָנוּת וּלְחֶבְרַת אֲנָשִׁים לֵצִים, עַל כֵּן מִמֵּילָא נִמְשָׁךְ גַּם לְהִתְלוֹצֵץ מֵאֲנָשִׁים וּלְסַפֵּר בִּגְנוּתָם.

104

ק״העַל כֵּן מִי שֶׁיִּרְצֶה לְנַקּוֹת נַפְשׁוֹ, יִתְבּוֹנֵן בְּגֹדֶל אִסּוּר הַלֵיצָנוּת בְּכַמָּה עִנְיָנִים. כִּי לְבַד שֶׁהוּא חוֹטֵא בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא אֶחָד מִד' דְּבָרִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין פְּנֵי הַשְּׁכִינָה עֲבוּר זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סוטה מ"ב.), עוֹד הוּא מַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, שֶׁמְּסַבֵּב אותָם לְהַרְבּוֹת בְּלֵיצָנוּת. וְיָדוּעַ גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁל מַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (יומא פ"ז.). וּלְבַד כָּל זֶה, הַהִתְעַסְּקוּת בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיָה בּוֹ דְּבַר אִסּוּר, מְאַבֵּד אֶת הָעֵת, אֲשֶׁר יוּכַל לַעֲסֹק בָּהֶם בִּדְבַר תּוֹרָה וְלִקְנוֹת חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, וְנִרְאֶה מִדַּעְתּוֹ, שֶׁהוּא מְבַזֶּה בְּעֵינָיו דִּבְרֵי הַשֵּׁם וּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, וּכְמוֹ דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צ"ט.) עַל הַפָּסוּק (במדבר ט"ו ל"א): "כִּי דְּבַר ה' בָּזָה", רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק.

105

ק״ווְיִלְמֹד הָאָדָם דַּעַת, מִמַּה שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּיוֹשְׁבֵי בֵּית הָאֲסוּרִין, כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָן לַשּׁוֹפֵט אֶל הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה, הֵם שׁוֹמְרִין אֶת פִּיהֶם וְלֹא יוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת, שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כָּרָאוּי לְפִי עִנְיָן הַהוּא, וְגַם מְקַבְּלִין עַל עַצְמָן כָּל הַהַכָּאוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת וְלֹא יוֹדוּ עַל הָאֱמֶת, אַף שֶׁיּוֹדְעִין בְּנַפְשָׁם שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִחְיוּ חַיֵּי נֶצַח, וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדוּ, קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁלֹּא יוּמְתוּ, כִּי מִעוּטָא דְּמִעוּטָא שֶׁנִּגְמַר דִינָם לְמִיתָה, אַף עַל פִּי כֵן נָקַל לָהֶם לְקַּבֵּל עַל נַפְשָׁם כָּל הַיִּסּוּרִין מֵחֲמַת סְפֵק סְפֵקָא שֶׁל אֲרִיכַת חַיֵּי שָׁעָה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵיךְ צְרִיכִין לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִין בְּחֶבְרַת אַנְשֵׁי לָצוֹן כַּמָּה שָׁעוֹת, וְאֵין מִי שֶׁמַּכֶּה אוֹתָם וּמַכְרִיחָם לָזֶה, וְאִם יִתְאַפְּקוּ מִלְּדַבֵּר דְּבָרִים אֲסוּרִים, יִזְכּוּ לְחַיֵּי נֶצַח, כְּמוֹ דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁעַל כָּל רֶגַע וְרֶגַע, שֶׁאָדָם חוֹסֵם פִּיו, זוֹכֶה לָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאֵין כָּל מַלְאָךְ וּבְרִיָּה יָכוֹל לְשַׁעֵר, וּלְהֶפֶךְ יֵעָנְשׁוּ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּאִגַּרְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה "עָלִים לִתְרוּפָה" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ", אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (חולין דף פ"ט.), שֶׁכָּל מִצְוֹתָיו וְתוֹרוֹתָיו שֶׁל אָדָם אֵין מַסְפִּיק לְמַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו. מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלֵּם וְיַדְבִּיק שִׂפְתוֹתָיו כִּשְׁתֵּי רֵיחַיִם וְכוּ', וְכָל כַּף הַקְּלַע, הַכֹּל בְּהֶבֶל פִּיו שֶׁל דְּבָרִים בְּטֵלִים, וְעַל כָּל דִּבּוּר הֶבֶל צָרִיךְ לְהִתְקַלֵּעַ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְכָל זֶה בִּדְבָרִים יְתֵרִים, אֲבָל בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים, כְּגוֹן: לָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת וּשְׁבוּעוֹת וּנְדָרִים וּמַחֲלֹקֶת וּקְלָלוֹת, וּבִפְרָט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, עַל אֵלּוּ צָרִיךְ לֵירֵד לַשְּׁאוֹל לְמַטָּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר גֹּדֶל הַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת שֶׁסּוֹבֵל בִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד, וְלֹא נֶאֱבָד אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד שֶׁלֹּא נִכְתַּב, בַּעֲלֵי גַּדְפִין הוֹלְכִין תָּמִיד אֵצֶל כָּל אָדָם וְאֵין נִפְרָדִין מִמֶּנּוּ וְכוֹתְבִין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, כִּי "עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ. וְגָרְסִינַן (עבודה זרה י"ח:) אָמַר רַב קְטִינָא: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם.

106

ק״זהג"ה. [וְנִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ, מַה שֶּׁאָמַר לְשׁוֹן נוֹפֵל וְלֹא יִפֹּל, בְּמַה שֶּׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּמִשְׁלֵי א' פָּסוּק כ"ג בְּעִנְיַן בַּעֲלֵי הַלָּצוֹן, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גֹּדֶל הַתַּאֲוָה לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֵיצָנוּת אַף שֶׁאֵין בָּהֶם הֲנָאַת הַגּוּף, מִפְּנֵי שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה נוֹתְנִין לוֹ רוּחַ מִמָּרוֹם, וְזֶה הָרוּחַ אֵינוֹ נָח וְשָׁקֵט עַד שֶׁעוֹשֶׂה עוֹד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וּמִזֶּה יֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ הֵן בִּדְבַר מִצְוָה אוֹ בִּדְבַר עֲבֵרָה. וְזֶהוּ (אבות ד' ב'): עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה. וְכָל דְּבַר עֲבֵרָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה, גַּם הָרוּחַ הַבָּא מִמֶּנָּה הִיא גְּדוֹלָה, וּמִתְאַוֶּה יוֹתֵר לַעֲבֵרָה עוֹד, וְכֵן בִּדְבַר מִצְוָה גְּדוֹלָה, בָּא רוּחַ מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ מְאֹד וּמִתְאַוֶּה מְאֹד לַמִּצְוָה וְנֶהֱנֶה מְאֹד מֵחֲמַת זֶה מִמִּצְוָה. וְיָדוּעַ שֶׁמִּצְוָה גְּדוֹלָה מִכָּל הַמִּצְוֹת הִיא לִמּוּד הַתּוֹרָה, וּלְהֶפֶךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֵיצָנוּת, שֶׁזֶּהוּ הִפּוּךְ הַתּוֹרָה. וְלָכֵן יֵשׁ הֲנָאָה מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֵיצָנוּת יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת, אַף שֶׁאֵין בָּזֶה עוֹלָם הַזֶּה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד וְהִיא כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ, הֶפֶךְ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כְּמַעְיָן הנּוֹבֵעַ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְיָדוּעַ דְּרוּחַ הַטֻּמְאָה הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הָעֲבֵרָה, הִיא גּוּפָא הַמַּעֲנֶשֶׁת לָאָדָם אַחַר פְּטִירָתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם, וְלָזֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל לְשׁוֹן "נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם" לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁבְּעֵת אֲמִירַת הַלֵיצָנוּת, מְרַחֵף עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה הַגְּדוֹלָה וְכַנַּ"ל, וְהוּא מַמָּשׁ נוֹפֵל (רוֹצֶה לוֹמַר שׁוֹכֵן כְּמוֹ (בראשית כ"ה י"ח): "עַל פְּנֵי כָּל אֶחָיו נָפָל") בַּגֵּיהִנֹּם בְּחַיָּיו, רַחֲמָנָא לִיצְלָן. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּנֶפֶשׁ הַחַיִּים שַׁעַר א' פֶּרֶקּ י"ב. וּמַאֲמָרָם הַשֵּׁנִי יֵשׁ לוֹמַר גַּם כֵּן בִּכְגוֹן זֶה, וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ].

107

ק״חוְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאִין יִסּוּרִין עַל הָאָדָם בִּשְׁבִיל הַלֵיצָנוּת, כְּמוֹ דְּאָמְרִינַן שָׁם: אָמַר ר' אֶלְעָזָר: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ, יִסּוּרִין בָּאִין עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ח כ"ב): "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם". אָמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנָן: בְּמָטוּתָא מִנַּיְכוּ דְּלָא תִּתְלוֹצָצוּ דְּלָא לֵיתוּ יִסּוּרִין עֲלַיְכוּ (אמר להם רבא לרבנן בבקשה מכם, שלא תתלוצצו, שלא יבואו יסורים עליכם). [וְעַיֵּן בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְרַבֵּנוּ יוֹנָה שֶׁכָּתַב, שֶׁאָסוּר לְהִתְלוֹצֵץ וְגַם בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה וְאַרְעַי. וְעַל הַחֵלֶק הַזֶּה הֻצְרְכוּ הַחֲכָמִים לְהַזְהִיר לְתַלְמִידֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁרַבִּים נִכְשְׁלוּ בּוֹ דֶּרֶךְ מִקְרֶה].

108

ק״טוְגַם מְזוֹנוֹתָיו מִתְמַעֲטִין, כְּמוֹ דְּאָמְרִינַן שָׁם. וְגַם כָּל הָעוֹלָם נֶעֱנָשׁ בִּשְׁבִיל בַּעַל הַלָּצוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ גּוֹרֵם כְּלָיָה לָעוֹלָם.

109

ק״יוַאֲפִלּוּ אִם לֹא יִתְלוֹצֵץ עִמָּהֶם, רַק לֵישֵׁב בְּחֶבְרָתָם, גַּם כֵּן אִסּוּר גָּמוּר הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים א' א'): "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב". וְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק ל' (מִשְׁנָה ג'(: הַמְדַבֵּק עַצְמוֹ לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, הוּא מְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַכַּת הַזֹּאת מִלֵּישֵׁב בְּמוֹשָׁבָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמַד מֵהֶם, אֲבָל יֵשֵׁב בְּמוֹשָׁב שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְאָז אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.

110

קי״אבְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר סִבַּת לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁבָּאָה עֵל יְדֵי הֶרְגֵּל הַגַּאֲוָה.

111

קי״בוְיֵשׁ מֵחֲמַת גַּאֲוָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַחֲשִׁיב אֶת עַצְמוֹ לְחָכָם וּלְאִישׁ בַּאֲנָשִׁים, וְהַכֹּל שְׁפָלִים בְּעֵינָיו, לָכֵן מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהִתְלוֹצֵץ מֵחֲבֵרוֹ. גַּם הַגַּאֲוָה תְּבִיאֵהוּ לְקַנֵּא וְלִשְׂטֹם אֶת חֲבֵרוֹ הַמְכֻבָּד בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הָעִיר, וִיקַנֵּא וְיִשְׂטֹם אוֹתוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁיִּדְמֶה לוֹ שֶׁנִּפְחָת כְּבוֹדוֹ עַל יְדֵי זֶה, וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ: לוּלֵא הוּא, הָיִיתִי מְתֹאָר בֵּין בְּנֵי אָדָם לְאָדָם חָשׁוּב. וְיִבְחַן וְיִבְדֹק גִּנְזֵי נִסְתְּרוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לְּדַבֵּר מִמֶּנּוּ, יִהְיֶה אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶּר, כְּדֵי לְהַקְּטִין שְׁמוֹ אֵצֶל בְּנֵי אָדָם וּלְהַרְאוֹת יִתְרוֹנוֹ עָלָיו וּלְהַפְחִית מַעֲלָתוֹ וּלְהַכְלִימוֹ וּלְבַיְּשׁוֹ. וְלִפְעָמִים יְסֻבַּב עַל יְדֵי הַגַּאֲוָה כָּל ד' כִּתּוֹת חַשְׁמַ"ל (חֲנֵפִים, שַׁקְרנִים, מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, לֵיצָנִים). יְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, שֶׁיִּהְיֶה הוּא נִכְבָּד וַחֲבֵרוֹ בָּזוּי. וְיִתְלוֹצֵץ עָלָיו מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵינָיו. וְיִתְפָּאֵר בְּשֶׁקָר וּבְמַעֲלוֹת שֶׁאֵין בּוֹ. וּבַעֲבוּר גַּאֲוָתוֹ יַחֲנִיף לָרְשָׁעִים תָּמִיד וְלֹא יוֹכִיחָם, שֶׁלֹא יִשְׂנְאוּהוּ וְיִפְחַת כְּבוֹדוֹ.

112

קי״געַל כֵּן מִי שֶׁיִּרְצֶה לְטַהֵר אֶת נַפְשׁוֹ מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, יַחֲשֹׁב תָּמִיד בְּגֹדֶל גְּנוּת הַגַּאֲוָה, כִּי אֵיךְ יִתְגָּאֶה הָאָדָם, אֲשֶׁר תְּחִלַּת הֲוָיָתוֹ נוֹצָר מִטִּפָּה סְרוּחָה וְהוּא עָתִיד לֵילֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְיֹאכַל קְצָתוֹ אֶת קְצָתוֹ?

113

קי״דגַּם יִתְבּוֹנֵן בְּחֹמֶר הֶעָוֹן הַזֶּה שֶׁהוּא לֹא תַעֲשֶׂה מִמִּנְיַן תַּרְיָ"ג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח' י"ד): "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ", כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּסְּמָ"ג. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּסוֹטָה (דף ד':): כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכוּ', וְכָל זְמַן שֶׁאָדָם מִתְכַּוֵּן לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, שְׁמוֹ אוֹבֵד וּמִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, וְגוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת. גַּם יִתְבּוֹנֵן בְּגֹדֶל עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוכה כ"ט:): בִּשְׁבִיל ד' דְּבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים יוֹרְדִין לְטִמְיוֹן וְכוּ' וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ. וְאָמְרִינַן נַמֵּי בְּסוֹטָה (ה.): כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, לַסּוֹף מִתְמַעֵט וְכוּ'. וְגָרְסִינַן נַמֵּי שָׁם: אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'. וְאָמַר ר' אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'. וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, דְּתַחַת שֶׁהָיָה לוֹ לַחֲשֹׁב תָּמִיד בְּנַפְשׁוֹ, דְּסוֹפוֹ לֵילֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה וְלֹא לְהִתְגָּאוֹת וְכַנַּ"ל, וְהוּא לֹא כֵן חָשַׁב, כִּי אִם בִּמְרוֹמֵי סְלָעִים יִהְיֶה מִשְׂגַּבּוֹ תָּמִיד, וּבַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים תִּהְיֶה לָעַד מְנוּחָתוֹ יָתֵר עַל כָּל בְּנֵי גִּילוֹ, לָכֵן כַּאֲשֶׁר גּוּפוֹ נַעֲשֶׂה עָפָר, אֵין בַּעֲפָרוֹ כֹּחַ לְהִתְנַעֵר מִמְּקוֹמוֹ. וְהַכֹּל יַעַמְדוּ וְיָקוּמוּ עַל רַגְלֵיהֶם, וְהוּא יִשָּׁאֵר מֻשְׁכָּב נָמוֹךְ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי כָּל הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הִתְגָּאָה עֲלֵיהֶם בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו. וְגַם הוּא מְתֹעָב עֲבוּר זֶה בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט"ז ה'): "תּוֹעֲבַת ד' כָּל גְּבַהּ לֵב".

114

קי״הוְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם אֶת גֹּדֶל עֲנִיּוּתוֹ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, לֹא יִהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לְּהִתְגָּאוֹת. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (נדרים מ"א.): דְּדָא חָסֵר מַה קָּנָה? (כשזה חסר, מה קנה?) וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ מְעַט תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּשֶׁיַּחֲשֹׁב עִם נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת, יִתְוַדַּע לוֹ כִּי לֹא תִּקִּן עֲדַיִן אֲפִלּוּ הַחֵצִי וְאַף לִשְׁלִישׁ לֹא הִגִּיעַ לְפִי הַחָכְמָה, אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנַפְשׁוֹ.

115

קי״והג"ה.[ וְכָתְבוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים לָזֶה מָשָׁל נִמְרָץ, וְכִמְדֻמֶּה שֶׁרָאִיתִי זֶה בְּסֵפֶר "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶה", לִגְבִיר אֶחָד שֶׁשָּׁלַח שְׁנֵי אֲנָשִׁים לִמְדִינָה רְחוֹקָה לִקְנוֹת לוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת. לְאֶחָד נָתַן לְעֵסֶקּ זֶה אֶלֶף זְהוּבִים וְלַשֵּׁנִי לֹא נָתַן כִּי אִם מֵאָה זְהוּבִים, וּפִזְרוּ אֶת הַמָּעוֹת בַּדֶּרֶךְ לְדִבְרֵי הֶבֶל, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בְּיַד בַּעַל הָאֶלֶף כִּי אִם ב' מֵאוֹת זְהוּבִים וּבְיַד בַּעַל הַמֵּאָה, אַרְבָּעִים, וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּתְקוֹטְטוּ יַחַד זֶה עִם זֶה, וַיַּעַן בַּעַל הָאֶלֶף וַיֹּאמַר לַשֵּׁנִי: הֲתוּכַל לְהִתְדַּמּוֹת אֵלַי? הֲלֹא אַתָּה אִישׁ עָנִי, וְאֵין לְךָ אֲפִלּוּ חֵלֶק רְבִיעִי מִמֶּנִּי. וַיַּעַן אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמַר לְבַעַל הָאֶלֶף: הוֹי סָכָל וְגֵאֶה, בַּמֶּה תִּתְגָּאֶה? הַאִם לֹא נוֹדַע לָנוּ כִּי הַמָּעוֹת אֵינָם שֶׁלְּךָ, וְרַק שָׁלִיחַ אַתָּה לְהָבִיא סְחוֹרָה לִמְשַׁלַּחֲךָ? וּבֶאֱמֶת אַתָּה עָנִי יוֹתֵר מֵהַשֵּׁנִי אֲשֶׁר נִתְגָּאֵיתָ עָלָיו, כִּי הוּא אֵינֶנּוּ חַיָּב לִמְשַׁלְּחוֹ רַק שִׁשִּׁים זְהוּבִים, אֲשֶׁר פִּזֵּר בִּשְׁטוּתוֹ, וְאַתָּה הֲלֹא פִּזַּרְתָּ ח' מֵאוֹת זְהוּבִים עַל דִּבְרֵי הֶבֶל, וּמַה תָּשִׁיב לְשׁוֹלַחֲךָ דָּבָר עַל סָךְ רַב כָּזֶה? הֲלֹא אָז תְּכַסְּךָ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהֶעָנִי הַנֶעֱלָב הַזֶּה. כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי הֲלֹא כֻּלָּנוּ שְׁלוּחֵי דְּרַחֲמָנָא אֲנַן מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְכָאן, כָּל אֶחָד לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹ וּלְצַחְצֵחָהּ לְפִי עֵרֶךְ הַחָכְמָה, אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנַפְשׁוֹ. עַל כֵּן אֵין לוֹ לָאָדָם לְהִתְגָּאוֹת בְּיִתְרוֹן הַחָכְמָה אֲשֶׁר בּוֹ מֵחֲבֵרוֹ, כִּי הֲלֹא לֹא שֶׁלּוֹ הִיא, כִּי אִם נִתְּנָה בּוֹ לַצֹּרֶךְ הַתַּכְלִיתִי, וְיֵשׁ לוֹ לַחֲשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ, כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה שָׁנִים בִּטֵּל מִתּוֹרָה, וְעָלָיו יִהְיוּ כֻּלָּנָה לָתֵת חֶשְׁבּוֹן עַל כָּל יוֹם מִימֵי חַיָּיו בַּמֶּה עָסַק בּוֹ.

116

קי״זוְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר הַפַּרְדֵּס שֶׁל מַהֲרָ"מ קוֹרְדֹוֵירוֹ שַׁעַר הֵיכָלוֹת פֶּרֶק ב': שֶׁלְּמַעְלָה אֶחָד מִד' חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ הוּא יוּפִיאֵל שַׂר הַתּוֹרָה, וְכָל מַפְתְּחוֹת הַחָכְמָה בְּיָדוֹ. וְכַאֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה עוֹלָה וּמַגַּעַת לְמַעְלָה, אָז הַשַּׂר דֵּעָה הוּא שׁוֹאֵל לָהּ בְּעִנְיַן חָכְמָה שֶׁלָּמְדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּכְפִי אֲשֶׁר טָרַח בַּתּוֹרָה וְרָדַף אַחֲרֶיהָ, כֵּן לְפִי זֶה יִנָּתֵן הַשָׂכָר. וְאִם הָיָה יָכוֹל לַעֲסֹק בַּתּורָה יוֹתֵר וְלֹא עָסַק, דּוֹחֶה אוֹתָהּ לְמַטָּה תַּחַת הַהֵיכָל הַהוּא בְּבוּשָׁה וְחֶרְפָּה. וְכַאֲשֶׁר הַשְּׂרָפִים תַּחַת הַחַיָּה נוֹשְׂאִים כְּנָפַיִם וּמַשִׁיקְים אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְשׂוֹרְפִים אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה וְהִיא נִשְׂרֶפֶת וְאֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת וְכוּ'. וְכֵן הִיא נִדּוֹנִית בְּכָל יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיוּ לָהּ מַעֲשִׂים טוֹבִים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְעַסְּקָה בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:

117

קי״חעַל כֵּן צָרִיךְ הָאִישׁ הַנִּלְבָּב לְהִתְבּוֹנֵן בָּזֶה בְּכָל יְמֵי חַיָּיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁיִּרְאֶה אָדָם לִתְפֹּשׂ בְּיָדוֹ מַה שֶּׁלָּמַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשִּׂיגֶנּוּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה לְיוֹם הַדִּין, בְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמְרוּ: עֲמֹד וַעֲרֹךְ מִקְרָא שֶׁקָּרָאתָ וּמִשְׁנָה שֶׁשָּׁנִיתָ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ].

118

קי״טבְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁבָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה כְּהֶפְקֵר וְיֵאוּשׁ בְּעֵינֵי אֵיזֶה אֲנָשִׁים.

119

ק״כוְיֵשׁ שֶׁסִּבָּתָן הוּא מִצַּד הַיֵּאוּשׁ. דְּהַיְנוּ שֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֶּה אוֹתָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאִישׁ מְדִינִי כְּלָל לַעֲמֹד בָּזֶה, אִם לֹא שֶׁיִּפְרֹש לְגַמְרֵי מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר, וְתוֹלִין אֶת עַצְמָן בְּמַאֲמַר חֲזַ"ל (בבא בתרא קס"ה.): וְכֻלָּן בְּלָשׁוֹן הָרָע, עַל כֵּן הֵם מִתְיָאֲשִׁין לְגַמְרֵי מִשְּׁמִירַת זֶה הָעִנְיָן.

120

קכ״אוּבֶאֱמֶת זוֹהִי טָעוּת גְּדוֹלָה, דְּאִם כֵּן לָמָּה צִוְּתָה הַתּוֹרָה עַל זֶה בְּלֹא תַעֲשֶׂה? הֲלֹא יָדוּעַ הוּא, דְּאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וַהֲוָה לֵהּ לְהַתּוֹרָה לִכְתֹּב דָּבָר זֶה רַק בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת, כְּמוֹ שְׁאָר מִדּוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמָרוֹת רַק לַאֲנָשִׁים יְחִידִים. אֶלָּא וַדַּאי דְּיוֹצֵר הָאָדָם שָׂם בְּכֹחַ כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאִם רַק יָשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דְּרָכָיו, יוּכַל לְהִזָּהֵר מִזֶּה. וְכִדְאִיתָא בְּסִפְרִי פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ (דברים ל"ב ד'): "אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל", שֶׁלֹּא בָּרָא בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת רְשָׁעִים, אֶלָּא לִהְיוֹת צַדִּיקִים, (פֵּרוּשׁ: דְּאִי לָאו הָכִי יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, עָוֶל בְּחֻקּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁמַּעֲנִישָׁם אַחַר כָּךְ) וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ז' כ"ט): "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהֵמָּה בִקְּשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים". וְכָזֶה אִיתָא בְּתַנְחוּמָא פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר", לֹא בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְּרָא צַדִּיק וְיָשָׁר, אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ אֶלָּא כְּדֵי לִהְיוֹת צַדִּיק וְיָשָׁר. וְאִם תֹּאמַר: לָמָּה בְּרָאוֹ לַיֵּצֶר הָרָע שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ח' כ"א): "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"? אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא רַע, מִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ טוֹב? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה עָשִׂיתָ אוֹתוֹ רַע. תִּינוֹק הֲוָת וְלֹא חָטָאתָ, נִתְגַּדַּלְתָּ וְחָטָאתָ, [פֵּרוּשׁ: שֶׁהָאָדָם מַמְשִׁיךְ אוֹתוֹ עַל עַצְמוֹ בְּמַעֲשָׂיו וּבְעִנְיָנָיו, כִּי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן כֹּחַ לָאָדָם לִהְיוֹת מוֹשֵׁל עָלָיו, וְהַיֵּצֶר הָרָע יִהְיֶה לוֹ בִּבְחִינַת עֶבֶד לְסַיֵּעַ לוֹ בְּאֵיזֶה עִנְיָנִים לַצֹּרֶךְ הַתַּכְלִיתִי, כַּכָּתוּב (בראשית ד' ז'): "וְאַתָּה תִּמְשֹׁל בּוֹ", וּכְתִיב (מִשְׁלֵי כ"ט כ"א): "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ" וְגוֹ' וְהַדְּבָרִים אֲרֻכִּים]. וְכַמָּה דְּבָרִים קָשִׁים יֵשׁ בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִיֵּצֶר הָרָע וּמָרִים מִמֶּנּוּ, וְאַתֶּם מַמְתִּיקִים אוֹתָן, אֵין לְךָ מַר מִן תּוֹרְמְסִין, וְאַתָּה שׁוֹקֵד לְשָׁלְקָן וּלְהַמְתִּיקָן בְּמַיִם ז' פְּעָמִים עַד שֶׁהוּא מָתוֹק, וְכֵן חַרְדָּל וְצָלָף. וּמַה מָּרִים שֶׁבָּרָאתִי אוֹתָן, אַתָּה מַמְתִּיקָן לְצָרְכְּךָ, יֵצֶר הָרָע הַמָּסוּר בְּיָדֶךָ עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

121

קכ״בוְכֵן הוּא נַמֵּי בְּעִנְיָנֵנוּ, שֶׁאִם הָאָדָם יִתֵּן עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דְּרָכָיו, וְיִהְיֶה מֻסְכָּם אֶצְלוֹ לִשְׁמֹר פִּתְחֵי פִּיו שֶׁלֹּא יִפְתְּחֶנּוּ כִּי אִם לְצֹרֶךְ, וְלֹא לְדָבָר רַע וּמִרְמָה, בְּוַדַּאי לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ הָעִנְיָן הַזֶּה. וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁאִם אָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת צַדִּיק, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסֵר לוֹ מַלְאָךְ, שֶׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ בְּדֶרֶךְ צַדִּיק, וְאִם אָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסֵר לוֹ מַלְאָךְ, שֶׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ בְּדֶרֶךְ חָסִיד.

122

קכ״גוּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא בתרא קס"ה.): וְכֻלָּם בְּלָשׁוֹן הָרָע, הֲלֹא סִיְּמוּ עַל זֶה תֵּכֶף, בְּלָשׁוֹן הָרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ (כך עלה בדעתך), אֶלָּא אֵימָא (תאמר) בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע. וְאַף בְּאָבָק כָּתַב שָׁם הַמַּהַרְשָׁ"א (בחדושי אגדות קס"ד:), דְּמַה שֶּׁאָמְרוּ כֻּלָּם, הַיְנוּ רַק שֶׁאִם הָאָדָם לֹא יִתֵּן עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דִּבּוּרוֹ וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל טִבְעוֹ, בְּוַדַּאי כֻּלָּם יִכָּשְׁלוּ בּוֹ, וְלֹא כְּמוֹ גֶּזֶל וַעֲרָיוֹת, דְּאַף אִם יַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל טִבְעוֹ, יוּכַל גַּם כֵּן לִפְעָמִים לְהִנָּצֵל מִזֶּה עַל אֵיזֶה זְמַן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּלָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהוּא תָּלוּי בְּדִבּוּרוֹ. אֲבָל לֹא כִּוְּנוּ חֲזַ"ל, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר שֶׁהָאָדָם לֹא יוּכַל לְהִנָּצֵל כְּלָל מֵאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע. וְעַיֵּן בַּהַקְדָּמָה שֶׁבֵּאַרְנוּ דָּבָר זֶה בַּאֲרֻכָּה.

123

קכ״דוְיֵשׁ שֶׁסִּבַּת הֶרְגֵּל עֲוֹנוֹ בָּא לוֹ מִצַּד הֶפְקַר. דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁדָּבָר זֶה הוּא הֶפְקֵר בְּעֵינֵי הַרְבֵּה מִבְּנֵי אָדָם, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְלֹא נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם לְעָוֹן כְּלָל, עַל כֵּן נִתְרַשְׁלוּ יָדָיו מִשְׁמִירָתוֹ.

124

קכ״הוְעֵצָה לָזֶה, שֶׁיַּחְשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ, אִלּוּ הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, חוֹלֶה הוּא וְאַנְשֵׁי עִירוֹ בְּאֵיזֶה מִן מַחֲלוֹת גְּדוֹלוֹת ה' יִשְׁמְרֵנוּ, עַד שֶׁנִּלְאוּ כָּל רוֹפְאֵי הָעִיר לְבַקֵּשׁ עוֹד מָזוֹר וּתְרוּפָה לָזֶה, וְהָיָה נִשְׁמָע שֶׁבָּא לָעִיר רוֹפֵא גָּדוֹל הַמְפֻרְסָם בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בִּרְפוּאוֹתָיו, שֶׁמַּחֲזִירִין אֶת הַחוֹלֶה הַנּוֹאָשׁ לִבְרִיאוּתוֹ הַיְשָׁנָה, וְלֹא נִכָּר בּוֹ עוֹד שׁוּם שֶׁמֶץ מַחֲלָה, הַאִם הָיָה מִתְרַשֵּׁל לִשְׁלֹחַ תֵּכֶף אַחַר הָרוֹפֵא הַזֶּה, שֶׁיָּבוֹא לִרְאוֹת בְּצָרָתוֹ, שֶׁמֻּטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, אוּלַי יְרַפְּאֵהוּ מֵחָלְיוֹ? וְאִם הָיָה שׁוֹאֲלוֹ אֶחָד מֵאוֹהֲבָיו: לָמָּה אַתָּה זָרִיז יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים? בְּוַדַּאי הָיָה מְשִׁיבוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, בְּדָבָר שֶׁחַיָּי תְּלוּיִין בּוֹ, אֲפִלּוּ בִּסְפֵק סְפֵקָא אֵין אֲנִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל אֲחֵרִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּרוֹפֵא הַזֶּה, שֶׁאָנוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ בְּעַצְמֵנוּ מִכְּבָר, וְגַם הוּא מְפֻרְסָם בְּכָל הָעוֹלָם בִּרְפוּאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת שֶׁהוּא מְרַפֵּא לְכָל חֹלִי נוֹאָשׁ, הַאִם אַפְקִיר חַיָּי בִּשְׁבִיל אֵלּוּ הַשּׁוֹטִים, שֶׁאֵינָם חָסִים עַל חַיֵּיהֶם? וְאִם זֶה הָיָה בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף, קַל וָחֹמֶר בְּעִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ. שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ שֶׁמִּי שֶׁיִּנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרַע הוּא יִזְכֶּה לִחְיוֹת חַיֵּי נֶצַח בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ב-י"ג): "לְכוּ בָנִים וְגוֹ' מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" וְגוֹ', וּמִי הוּא רוֹפֵא נֶאֱמָן יוֹתֵר מֵאֲדוֹנֵנוּ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם? וּלְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ נֶצַח, וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַסּוֹף יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּזֶה עַל אֲחֵרִים.

125

קכ״ובְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר לָשׁוֹן הָרָע שֶׁבָּאָה עֵל יְדֵי נִרְגָּנוּת.

126

קכ״זוְיֵשׁ שֶׁסִּבַּת הֶרְגֵּל עֲוֹנָם בָּא לָהֶם מִצַּד מִדַּת נִרְגָּנוּת. וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ וְחֻקּוֹ לְהִתְאוֹנֵן וּלְהִתְרַעֵם וְיִמְצָא תּוֹאֲנוֹת עַל חֲבֵרוֹ תָּמִיד עַל מַעֲשָׂיו וְעַל דְּבָרָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲבֵרוֹ בְּתֻמּוֹ מִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ וְלֹא זָד עָלָיו בְּדָבָר. וְיָדוּן כָּל דָּבָר לְחוֹבָה, וְלֹא לִזְכוּת, וְכָל שְׁגָגָה יָשִׂים לְזָדוֹן וְחוֹשֵׁד חֲבֵרוֹ, שֶׁבְּשִׂנְאָתוֹ אוֹתוֹ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה, כָּאָמוּר (דברים א' כ"ז): "וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ" וְגוֹ'. וְהִנֵּה הַמְנֻגָּע בַּמִּדָה הָרָעָה הַזֹּאת, לֹא יִמָּלֵט תָּמִיד מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע עַל יְדֵי זֶה, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה אוֹ מְדַבֵּר, יִתְרָאֶה לוֹ, ִ שֶׁכִּוֵּן רַקּ נֶגְדּוֹ.

127

קכ״חוְהִנֵּה הָרוֹצֶה לְהִנָּצֵל מִמִּדָּה הָרָעָה הַזֹּאת, יִתְבּוֹנֵן בָּרָעוֹת הַמְסֻבָּבוֹת מֵהַמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִנָּצֵל מִמֶּנָּה.

128

קכ״טהִנֵּה עַל יְדֵי זֶה עוֹבֵר עַל הָעֲשֵׂה דִּ"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". וְגַם עָלוּל מְאֹד לָבוֹא לַעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ לָאו מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (ויִּקרָא י"ט י"ז): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". וְנֶחֱרַב עֲבוּר זֶה הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי כִּדְאָמְרִינַן בְּיוֹמָא (ט:) וְאָמְרִינַן בְּשַׁבָּת (ל"ב) בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם מְרִיבָה רַבָּה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְאִשְׁתּוֹ מַפֶּלֶת נְפָלִים וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מֵתִים, כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים וְכוּ'.

129

ק״לוְעוֹבֵר עַל יְדֵי זֶה גַּם עַל מַה שֶּׁאָמְרָה תּוֹרָה (ויִּקרָא י"ט ט"ו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל, שֶׁהַכַּוָּנָה לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת. וְאִיתָא בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים", שֶׁהַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף חוֹבָה הוּא מֶרְכָּבָה לִקְלִפַּת הַטֻּמְאָה הַנִּקְרֵאת חוֹבָה.

130

קל״אוְגַם עַל יְדֵי זֶה עָלוּל מְאֹד לַחְשֹׁד בִּכְשֵׁרִים, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (בשבת צ"ז.): הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ.

131

קל״בוְגַם לָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לִידֵי אִסּוּר אוֹנָאַת דְּבָרִים וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְגַם לַעֲוֹן הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁעָנְשָׁהּ קָשֶׁה עַד מְאֹד, וְכַנַּ"ל בְּשַׁעַר א' בְּפֶרֶק ט"ו.

132

קל״גהִנֵּה עַל כֵּן, הָרוֹצֶה לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, יַרְחִיק נַפְשׁוֹ מֵהַמִּדָּה הָרָעָה הַזּוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ.

133

קל״דוְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁסִּבַּת הֶרְגֵּל עֲוֹנָם בָּא לָהֶם מִצַּד אוֹמֵר מֻתָּר. דְּהַיְנוּ שֶׁהַיֵּצֶר מַטְעֶה אוֹתָם, שֶׁדָּבָר זֶה אֵינֶנּוּ בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁעַל אִישׁ כָּזֶה לֹא צִוְּתָה הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, וְאַדְּרַבָּה מִצְוָה לְגַנּוֹתוֹ מֵחֲמַת טַעַם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי.

134

קל״הוּבֶאֱמֶת כִּמְעַט רֹב אֲנָשִׁים נִכְשָׁלִים בְּלָשׁוֹן הָרָע מִצַּד חִסָּרוֹן זֶה, דְּהַיְנוּ חֶסְרוֹן יְדִיעָה, וְהִנֵּה לְחִסָּרוֹן זֶה, אֵין שׁוּם עֵצָה, רַק שֶׁיִּלְמַד תְּחִלָּה כָּל אָפְנֵי פְּרָטֵי אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע וְיֵדַע הַדִּין עַל בֻּרְיוֹ, עַד הֵיכָן מַגִּיעַ כֹּחוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע עַל פִּי דִּין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסֵפֶר חָפֵץ חַיִּים בְּחֵלֶק א' בִּכְלָל ד' וּבִכְלָל ה' עַיֵּן שָׁם.

135

קל״ווּבֶאֱמֶת עֵצָה זוֹ כִּמְעַט הִיא הַמּוֹעֶלֶת יוֹתֵר מִן הַכֹּל. וְלָאו דַּוְקָא בְּעִנְיַן לָשׁוֹן הָרָע, כִּי כֵן הָעִנְיָן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁנִּכְשָׁל בָּהּ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה הַיֵּצֶר הָרָע מוֹשֵׁל עָלָיו בְּעִנְיָן זֶה. וְלֹא חֲדָשָׁה הִיא, כִּי הִיא נִכְלֶלֶת בַּעֲצַת הַזְּכִירָה, שֶׁכָּתְבָה לָנוּ הַתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת צִיצִית (במדבר ט"ו מ'): "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, שֶׁהַזְּכִירָה מְבִיאָה לִידֵי עֲשִׂיָּה, וְהוּא שֶׁיִּלְמַד אֶת הַדִּין, שֶׁהוּא נִכְשַׁל בּוֹ, בְּעִיּוּן רַב בְּכָל פְּרָטֵי הַדִּין הַזֶּה, וְגַם יַחֲזֹר עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים, וִעַל יְדֵי זֶה יֻקְבַּע הֵיטֵב הַדִּין בְּזִכְרוֹנוֹ וְגַם יוּסַר מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַיֵּצֶר מֵעָוֹן זֶה, וְכִדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת נָשֹא וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִם יָגַעְתָּ הַרְבֵּה בְּדִבְרֵיהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִיר יֵצֶר הָרָע מִמְּךָ.

136

קל״זוְעֵצָה נְכוֹנָה הִיא לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, אֲפִלּוּ אִם כְּבָר הֻרְגַּל בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְגָבַר עָלָיו יִצְרוֹ בְּעִנְיָן זֶה, עַד שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ הַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁמּוֹצִיא בְּפִיו, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ מִזֶּה, וְיֵדַע לְנָכוֹן כִּי עַל יְדֵי חֲזָרַת הַדִּין כַּמָּה פְּעָמִים, יִתְהַפֵּךְ הָעִנְיָן וְיֻקְבַּע הַדָּבָר בְּטִבְעוֹ, שֶׁיַּרְגִּישׁ לְבַסּוֹף כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיֵּצֵא מִפִּיו. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יִהְיֶה רַק אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, יַרְגִּישׁ בּוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ בָּעֵת הַהִיא, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַע בָּאָדָם כֹּחַ הַהַרְגָּשָׁה וְהִטְבִּיעַ בּוֹ שֶׁיַּרְגִּישׁ יוֹתֵר, בְּעֵת שֶׁיִּפְגַּע הַדָּבָר בִּלְשׁוֹנוֹ (וְהוּא כְּעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּחֻלִּין: מַר בָּדֵיק לַהּ בְּלִישָׁנָא). וְהַכֹּחַ הַזֶּה מוֹעִיל מְאֹד לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁבְּעֵת שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת הַדָּבָר מִלִּבּוֹ לִלְשׁוֹנוֹ, אָז נִבְחָן הַדָּבָר אִם הוּא הָגוּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ערובין נ"ד.) (מִשְׁלֵי ד' כ"ב): "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם" (לְמוֹצִאֵיהֶם) בַּפֶּה. וְכֵן כְּהַאי גַּוְנָא בְּכָל עִנְיְנֵי הַדִּבּוּר, רַק מֵחֲמַת רֹב הַהֶרְגֵּל לְדַבֵּר דְּבָרִים יְתֵרִים וְשֶׁלֹּא לִתֵּן לֵב לָהֶם, נֶחֱלָשׁ מְאֹד זֶה הַכֹּחַ אֶצְלוֹ, אָכֵן כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כִּדְבָרֵינוּ הַנַּ"ל, וּבְוַדַּאי יָשִׂים לֵב לִדְבָרִים שֶׁיְּדַבֵּר מֵעֵת הַהִיא וָהָלְאָה, יַתְחִיל כֹּחַ הַהַרְגָּשָׁה הַזֶּה לְהִתְחַזֵּק אֶצְלוֹ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיַּעֲמֹד עַל מְכוֹנוֹ כָּרָאוּי.

137

קל״חוְהִנֵּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵדַע הָאָדָם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לוֹ הֵיטֵב עַל פִּי דִּין, עַל אֵיזֶה עִנְיָן, שֶׁדָּבָר זֶה אֵינֶנּוּ בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע אוֹ רְכִילוּת אוֹ מַחֲלֹקֶת, יִזָּהֵר מִלְּאָמְרוֹ, אֲפִלּוּ אִם הַיֵּצֶר מְפַתֵּהוּ וּמְצַדְּדוֹ לוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ בְּדָבָר זֶה צַד מִצְוָה וְיִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִשְׁמַע לוֹ, כִּי בְּאֹפֶן זֶה בְּוַדַּאי יִנָצֵל עַל כָּל פָּנִים מִדִּין שֶׁל מַעְלָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה הַדִּין עִמּוֹ, וְיִשְׁאָלוּהוּ לְמַעְלָה: מַדּוּעַ לֹא גִּנִּיתָ אֶת פְּלוֹנִי בְּעִנְיַן פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וַהֲלֹא הָיָה בְּדָבָר זֶה צַד מִצְוָה? יוּכַל לְהָשִׁיב: אֶצְלִי הָיָה סָפֵק, עַל כֵּן הָיִיתִי בְּדָבָר זֶה בְּגֶדֶר שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יְגַנֶּה אֶת פְּלוֹנִי, אוֹ יַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת עִם פְּלוֹנִי מִטַּעַם סָפֵק, שֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֵּהוּ שֶׁיֵּשׁ בְּדָבָר זֶה צַד מִצְוָה, מַה יַּעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ, אִם יִתְבָּרֵר שֶׁהָיָה בְּדָבָר זֶה עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע אוֹ מַחֲלֹקֶת וְרַק הַיֵּצֶר הֶעֱרִימוֹ בָּזֶה? מַה יָּשִׁיב לְמַעְלָה בָּזֶה? וְלֹא יוּכַל לְהָשִׁיב שֶׁמֵּחֲמַת סָפֵק דִּבֵּר, דְּזֶה אֵינוֹ, דְּמֵחֲמַת סָפֵק לֹא הָיָה לוֹ לְדַבֵּר.

138

קל״טהג"ה.[ וְנוּכַל לוֹמַר דְּזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב (משלי כ"א כ"ג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". דְּלִכְאוֹרָה, הֲלֹא זוֹכֶה גַּם לָעוֹלָם הַבָּא עֲבוּר זוֹ, כַּכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" וְגוֹ', דְּהַכַּוָּנָה לְחַיֵּי הַנֶּצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְפָרְשִׁים. אֲבָל לְפִי דְּבָרֵינוּ נִיחָא, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ תָּמִיד אַף בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא סָפֵק לוֹ, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה בְּדִבּוּרוֹ מִצְוָה, מִכָּל מָקוֹם הוּא שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִצַּד שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לוֹ. וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב דְּהַדִּין עִמּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִנָּצֵל בָּזֶה בְּוַדַּאי מִצָּרַת הַגֵּיהִנֹּם וְכַנַּ"ל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יַעֲשֶׂה בְּהִפּוּךְ, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁתַּחַת שֶׁהוּא מְקַוֶּה לְהִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן בִּשְׁבִיל זֶה, יָבוֹא בַּגֵּיהִנֹּם עַל יְדֵי זֶה, אִם יִתְבָּרֵר שֶׁאֵין הַדִּין עִמּוֹ].

139

ק״מהִנֵּה עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ אֶת הַסִּימָן "כ"ל גיהנ"ם" וְהֵם הָעִנְיָנִים הָרָעִים, אֲשֶׁר עַל יְדֵיהֶן רָגִיל הָאָדָם לְהִשְׁתָּרֵשׁ בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע. עַל כֵּן הָאָדָם, שֶׁרוֹצֶה לְרַפְּאוֹת אֶת נַפְשׁוֹ מִמַּחֲלָה הַקָּשָׁה הַזּוֹ, שֶׁהֻרְגַּל בָּהּ מִזְּמַן גָּדוֹל, תְּחִלַּת הַכֹּל יִבְדֹּק בְּנַפְשׁוֹ, אֵיזֶה מִדָּה רָעָה גָּרְמָה לוֹ זֶה, וִישָׁרְשֶׁנָּה מֵאִתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל לְרַפְּאוֹת אֶת נַפְשׁוֹ מְעַט מְעַט בְּהֶרְגֵּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, אֲשֶׁר זָכַרְנוּ עִנְיָנָם בַּפְּרָקים הַקּוֹדְמִים.

140

קמ״אבּוֹ יְבֹאַר, שֶׁהַמַּעֲנִישׁ חֲבֵרוֹ, לֹא יִנָּקֶה אִם גַּם הוּא אֵינוֹ נָקִי מֵעָוֹן זֶה.

141

קמ״בגַּם יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם וְיֵדַע, שֶׁבְּעֵת שֶׁהוּא מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, גַּם לְמַעְלָה מַזְכִּירִין הַמַּלְאָכִים אֶת עֲוֹנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרוֹקֵּחַ בְּסִפְרוֹ, וְכֵן אִיתָא גַּם כֵּן בַּאֲגָדַת מִשְׁלֵי.

142

קמ״גגַּם צָרִיךְ לַחֲקֹק בְּנַפְשׁוֹ אֶת מַה שֶּׁכָּתַב בַּסְמָ"ק בְּסִימָן רפ"ג בְּשֵׁם רִיבָ"א, דַּאֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁמִּצְוָה לְהָרְגָן, כְּמוֹ הָרוֹדֵף אַחַר הַזָּכוּר וְאַחַר נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה וְאַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, זֶה שֶׁהוֹרְגָן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר אַחַר כָּךְ מֵאָבָק שֶׁלָּהֶם. כִּי אִם, חַס וְשָׁלוֹם, יִכָּשֵׁל הַהוֹרְגָם בַּעֲבֵרָה כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, יֵחָשֵׁב לוֹ אוֹתוֹ הַנֶּהֱרָג לְדַם נָקִי. וּרְאָיָה מִיֵּהוּא, שֶׁנֶּעֱנַשׁ בִּדְמֵי בֵּית אַחְאָב, אַף עַל פִּי שֶׁצִּוָּה לוֹ הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' לְהָרְגָם, לְפִי שֶׁנִּכְשַׁל בַּעֲבֵרָה שֶׁל בֵּית אַחְאָב. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

143

קמ״דוְאַף שֶׁטּוֹבָה גְּדוֹלָה עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁאַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל וְהָעֲגָלִים, וְיֵהוּא הִשְׁמִיד אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל וַיְשִׂימֵם לְמחראות (וקרי למוצאות), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּרָא (מלכים ב' י' כ"ז), וְגַם בַּמֶּה שֶּׁהָרַג אֶת בֵּית אַחְאָב, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', וְנִתְּנָה לוֹ עֲבוּר זֶה מְלוּכָה עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּרָא. וַעֲבוֹדַת הָעֲגָלִים, שֶׁעָבַד יֵהוּא אַחַר כָּךְ, בִּשְׁגָגָה הָיָה (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסַנְהֶדְרִין (בדף ק"ב.): יֵהוּא צַדִּיקָא רַבָּא הֲוָה וְכוּ' (צַדִּיק גָּדוֹל הָיָה), אַף שֶׁחוֹתָמוֹ שֶׁל אַחִיָּה הַשִּׁלוֹנִי רָאָה וְטָעָה, וְאַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר עֲדַיִן אֶצְלוֹ מֵהֶעָוֹן שֶׁל אַחְאָב, נֶעֱנַשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הוֹשֵׁעַ (א' ד'): "וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל (פֵּרוּשׁ: שֶׁל בֵּית אַחְאָב, שֶׁהָרַג בְּיִזְרְעֶאל) עַל בֵּית יֵהוּא".

144

קמ״הוּמִדְבָרָיו שֶׁל הַסְּמָ"ק נִלְמַד, דְּהוּא הַדִּין לְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אִם אֶחָד יַעֲנִישׁ חֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁל עֹנֶשׁ: בְּהַכָּאָה אוֹ בְּהַלְבָּנַת פָּנִים אוֹ בְּסִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו, אֲפִלּוּ אִם בָּזֶה הָיָה הַדִּין עִם הַמַּלְבִּין וְהַמְסַפֵּר, אַף עַל פִּי כֵן יֵדַע בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁאִם הוּא עָבַר גַּם כֵּן מִכְּבָר עַל זֶה הָעִנְיָן גּוּפָא, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר לְבַסּוֹף עַל זֶה, יֵחָשֵׁב מִמֵּילָא צַעֲרוֹ שֶׁל זֶה הָאִישׁ, שֶׁהִלְבִּין פָּנָיו אוֹ שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו, לְדַם נָקִי, וְעָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ עָלָיו כְּמוֹ עַל הָאָדָם הַשָּׁלֵם בְּתוֹרַת ה' וּבְמִצְוֹתָיו.

145

קמ״ווְהִנֵּה עַל יְדֵי זֶה יִמָּלֵא הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ אוֹ הַמְצַעֲרוֹ בְּכָל מִינֵי צַעַר, בְּרֶתֶת וְזִיעַ. כִּי כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב יִמְצָא, שֶׁזֶּה מִקָּרוֹב עָבַר בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן בְּזֶה הָעִנְיָן גּוּפָא, אוֹ בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וַאֲפִלּוּ אִם בָּדַקּ הֵיטֵב בְּנַפְשׁוֹ וְלֹא מָצָא, אַף עַל פִּי כֵן יֵדַע בְּנַפְשׁוֹ שֶׁמֵּעַתָּה אַחַר הַסִּפּוּר, אִם יַעֲבֹר עַל זֶה, תֵּכֶף יִפָּקֵּד עָלָיו לְמַפְרֵעַ הֶעָוֹן לְמַעְלָה, בְּמַה שֶּׁדִּבֵּר בָּזֶה עַל חֲבֵרוֹ.

146

קמ״זוְזֶה הָעִנְיָן נִזְכָּר בִּיבָמוֹת (ק"ה:) דְּר' חִיָּא וְר' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי, דַּהֲווֹ יָתְבֵי וְכוּ', אָתָא ר' יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לְגַבַּיְהוּ וְכוּ', אַדְהָכֵי אָתָא רַבִּי לִמְתִיבְתָּא [לְמִדְרָשׁ וְאִבָּעֵי כָּל חַד לְמֵיתַב אֲדוּכְתֵהּ] אִינְהוּ דַּהֲווֹ קלִילֵי עוּלוּ יְתִיבוּ בְּדוּכְתַיְהוּ, ר' יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אַגַּב יוּקְרֵהּ הֲוָה מַפְסַע וְאָזִיל (מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בַּעַל בָּשָׂר, הוֹלֵךְ לְאַט). אָמַר לֵהּ אַבְדַּן: מִי הוּא זֶה שֶׁמַּפְסִיעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לֵהּ: אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, שֶׁבָּאתִי לִלְמֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי. אָמַר לֵהּ: וְכִי אַתָּה הָגוּן לִלְמֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי? אָמַר לֵהּ: וְכִי מֹשֶה הָיָה רָאוּי לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה? אָמַר לֵהּ: וְכִי מֹשֶה אַתָּה? אָמַר לֵהּ: וְכִי רַבָּךְ אֱלֹקִים הוּא? וְכוּ'. אַדְהָכֵי אַתְיָא יְבָמָה לְקַמֵּהּ דְּרַבִּי לְמֶחְלַץ, אָמַר לֵהּ רַבִּי לְאַבְדַּן: פּוּק בִּדְקַהּ (פֵּרוּשׁ: הָיָה מִצְוָה לְבָדְקָהּ, אִם הֵבִיאָה ב' שְׂעָרוֹת, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לַחֲלֹץ) לְבָתַר דְּנָפַק אָמַר לֵהּ ר' יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: כָּךְ אָמַר אַבָּא, אִישׁ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, אֲבָל אִשָּׁה בֵּין גְּדוֹלָה וּבֵין קְטַנָּה. אָמַר לֵהּ רַבִּי לְאַבְדַּן: תִּיב אֲדוּכְתָךְ (שב במקומך) לָא צְרִיכַת (אֵינְךָ צריך) כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. הֲוָה קָמַפְסַע אַבְדַּן וְאָתֵי, אָמַר לֵהּ ר' יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ, יִפְסַע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ, מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ, אֵיךְ יִפְסַע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לֵהּ רַבִּי לְאַבְדַּן: קוּם בְּדוּכְתָךְ. תָּנָא: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִצְטָרַע אַבְדַּן, (שֶׁעָנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים) וְטָבְעוּ שְׁנֵי בָּנָיו וּמֵאֲנוּ שְׁתֵּי כַּלּוֹתָיו.

147

קמ״חשֶׁר' חִיָּא וְר' שִׁמְעוֹן הָיוּ יוֹשְׁבִים וְכוּ'. בָּא ר' יִשְׁמָעַאל בֶּן ר' יוֹסֵי אֲלֵיהֶם וְכוּ'. בֵּין כֹּה וָכֹה הִגִּיעַ רַבִּי לַיְשִׁיבָה לִדְרֹש, וְהֻצְרַךְ כָּל אֶחָד לֵישֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. הֵם, שֶׁהָיוּ קַלִּים, עלוּ וְיָשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם, ר' יִשְׁמָעַאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, מֵחֲמַת כָּבְדוֹ (שֶׁהָיָה בַּעַל בָּשָׂר) פָּסַע לְאַט. אָמַר לוֹ אַבְדַּן: מִי הוּא זֶה שֶׁמַּפְסִיעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ. אָמַר לוֹ: אֲנִי יִשְׁמָעַאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, שֶׁבָּאתִי לִלְמֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי. אָמַר לוֹ: וְכִי אַתָּה הָגוּן לִלְמֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי. אָמַר לוֹ: וְכִי מֹשֶה הָיָה רָאוּי לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה. אָמר לוֹ: וְכִי מֹשֶה אַתָּה. אָמַר לוֹ: וְכִי רַבְּךְ אֱלֹקִים הוּא, וְכוּ'. בֵּינְתַיִם הִגִּיעה יְבָמָה לִפְנֵי רַבִּי בִּשְׁבִיל לַחֲלֹץ. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדַּן: צֵא וּבָדְקָהּ. (פֵּרוּשׁ: הָיָה מְצַוֶּה לְבָדְקָהּ, אִם הֵבִיאָה ב' שְׂערוֹת, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לַחֲלֹץ), אַחֲרֵי שֶיָּצָא, אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעַאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי: כָּךְ אָמַר אַבָּא: אִישׁ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, אֲבָל אִשָּה בֵּין גְּדוֹלָה וּבֵין קְטַנָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדַּן: שֵׁב בִּמְקוֹמְךְ. אֵינְךְ צָרִיךְ, כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. הָיָה פּוֹסֵעַ אַבְדַּן וּבָא (לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ), אָמַר לוֹ ר' יִשְׁמָעַאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ, יִפְסַע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ, מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ, אֵיךְ יִפְסַע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדַן: עֲמֹד בִּמְקוֹמְךְ. לָמַדְנוּ: בְּאוֹתָהּ שָׁעה נִצְטָרַע אַבְדַּן, (שֶׁעָנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע נְגָעַים), וְטָבְעוּ שְׁנֵי בָּנָיו וּמֵאֲנוּ שְׁתֵּי כַּלּוֹתָיו.

148

קמ״טוְהִנֵּה לִכְאוֹרָה, מַה סִּבֵּב ה' שֶׁאַדְהָכֵי אַתְיָא יְבָמָה וְכוּ', אֶלָּא שֶׁזֶּה הוּא הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ, דְּהִנֵּה אַבְדַּן גִּנָּה מִתְּחִלָּה לְר' יִשְׁמָעֵאל בְּר' יוֹסֵי עַל שֶׁפָּסַע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ. וְהִנֵּה, אַף שֶׁבְּוַדַּאי אֵין הַדִּין עִמּוֹ, בְּמַה שֶּׁאָמַר: וְכִי הָגוּן אַתָּה וְכוּ', דְּזֶה הוּא אוֹנָאַת דְּבָרִים מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מָקוֹם לִתְפֹּס בָּזֶה כָּל כָּךְ לְאַבְדַּן, עַד שֶׁיֵּעָנֵשׁ עַל זֶה בְּעֹנֶשׁ הַצָּרַעַת, אִם עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בִּשְׁבִיל קנְאַת הָאֱמֶת, אַף שֶׁטָּעָה בְּמַאֲמָר זֶה, וְעַל כֵּן נִסּוּהוּ תֵּכֶף מִלְּמַעְלָה, וְאַדְהָכֵי אַתְיָא הַהִיא יְבָמָה וְכוּ' וְהֻצְרַךְ אַבְדַּן לָצֵאת. וּבְתוֹךְ כָּךְ הוֹרָה' ר' יִשְׁמָעֵאל בְּר' יוֹסֵי וְכוּ', כְּבָר הוֹרָה זָקֵן וְכוּ', הֲוָה קָמַפְסַע אַבְדַּן וְאָתֵי וְכוּ', תָּנָא: בְּאוֹתָהּ וְכוּ'. פֵּרוּשׁ: כֵּיוָן שֶׁגַּם הוּא אֵין נִזְהָר בָּזֶה, עַל כֵּן נֶעֱנַשׁ לְמַפְרֵעַ עַל מַה שֶּׁגִּנָּה לְר' יִשְׁמָעֵאל בְּר' יוֹסֵי. גַּם הֶרְאוּהוּ שֶׁלֹּא כַּדִּין אָמַר לְר' יִשְׁמָעֵאל: וְכִי הָגוּן אַתָּה לִלְמֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי, שֶׁהֲרֵי הִכְרִיעַ בִּדְבָרָיו לְשִׁטַּת רַבִּי, שֶׁהָיָה סָבוּר מִתְּחִלָּה דְּלַחֲלִיצָה בְּעִינַן גְּדוֹלָה. וְעַל כֵּן נֶעֱנַשׁ בְּעֹנֶשׁ הַצָּרַעַת. וְגַם טָבְעוּ שְׁנֵי בָּנָיו, כִּי כַּיָּדוּעַ עֹנֶשׁ הַטְּבִיעָה וְעֹנֶשׁ אַסְכָּרָה הוּא עֹנֶשׁ אֶחָד (כִּדְאָמְרִינַן בִּכְתֻבּוֹת דַּף ל' או טוֹבֵעַ בַּנָּהָר אוֹ מֵת בִּסְרוּנְכִי), וְיָדוּעַ שֶׁעֲבוּר לָשׁוֹן הָרָע הוּא מִיתַת אַסְכָּרָה כִּדְאָמְרִינַן בְּשַׁבָּת (דף ל"ג.), עַיֵּן שָׁם.

149

ק״נכְּלַל הַדְּבָרִים, יִרְאֶה הָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹתָיו, שֶׁיִּהְיֶה מִן הַטּוֹבִים וְלֹא מִן הָרָעִים. וּמִמִּדַּת הַטּוֹבִים לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ בְּכָל יְכָלְתּוֹ וּלְחַפּוֹת עַל חֶסְרוֹנוֹתָיו כְּמוֹ עַל חֶסְרוֹן עַצְמוֹ. וְאִם יִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ עַל חֲבֵרוֹ כַּעַס מֵאֵיזֶה אָדָם, יְסַלְּקוֹ מִמֶּנּוּ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת, וְזוֹ הִיא חָכְמָה וּגְבוּרָה בֶּאֱמֶת. וְהָרָעִים עוֹשִׂים כָּל זֶה לְהֶפֶךְ מַמָּשׁ, שֶׁמֵּרֵעַ לַחֲבֵרוֹ וְשָׂמֵחַ בְּמַפַּלְתּוֹ וּמְגַלֶּה חֶסְרוֹנוֹתָיו הַשְּׁגָגוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתָן לִזְדוֹנוֹת לְעֵין כֹּל וּמְעוֹרֵר מְדָנִים בֵּין בְּנֵי אָדָם וּמְשַׁסֶּה אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וּמְהַלֵּל אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁעָשָׂה בָּזֶה חָכְמָה וּגְבוּרָה. וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, וְכִדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב (פ' נ"ב), שֶׁמַּיְרֵי שָׁם בְּדוֹאֵג, שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע לִפְנֵי שָׁאוּל עַל דָּוִד וַאֲחִימֶלֶךְ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּפָּסוּק (תהילים נ', ב ג'): "מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר", אָמַר לוֹ דָּוִד: וְזוֹ גְּבוּרָה הִיא, שֶׁרוֹאֶה אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ עַל פִּי הַבּוֹר וְדוֹחֲפוֹ לַבּוֹר וְרוֹאֶה אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ הַגָּג וְדוֹחֲפוֹ? זוֹ גְּבוּרָה הִיא? אֶלָּא אֵימָתַי הוּא גִּבּוֹר? בְּשָׁעָה שֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ לִפֹּל, וְאוֹחֲזוֹ בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל, וְכֵן מִי שֶׁרוֹאֶה חֲבֵרוֹ, שֶׁנּוֹפֵל לַבּוֹר, וּמַעֲלֵהוּ. וְאַתָּה רָאִיתָ שָׁאוּל כּוֹעֵס עָלַי וְהֵטַלְתָּ מַיִם עַל אֵיבָרַי, כָּךְ אָדָם עוֹשֶׂה? עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

150

קנ״אוּרְאֵה אֶת גֹּדֶל הַשִּׂנְאָה שֶׁיֵּשׁ עַל הָרָעִים, דְּמִלְּבַד שֶׁנִּדְּחִים מִשֻּׁלְחַן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא (שבת קמ"ט:): צַדִּיק אַתָּה ה' לֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע. אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים מְבַקְּשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב לָהֶם, אֵינָם רוֹצִים לְבַקֵּשׁ כְּלָל עַל הָרָעִים, וְאַדְּרַבָּה פּוֹרְטִים בִּתְפִלָּתָם בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, שֶׁאֵינָם מְבַקְּשִׁים כְּלָל עַל הָרָעִים, כְּמוֹ דִּכְתִיב (תהילים קכ"ה ד'): "הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם".

151

קנ״בוּמַה מְּאֹד צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּמַפֶּלֶת חֲבֵרוֹ וּבְבִזְיוֹנוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ"ד י"ז-י"ח): "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ; פֶּן יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו" וְגוֹ'. וְהֶעָוֹן הַזֶּה מְעוֹרֵר מְאֹד אֶת כֹּחַ הַדִּין עַל הָאָדָם. וְיֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לְהַחֲרִיב, מַמָּשׁ כְּמוֹ עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כֵן מָצִינוּ בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (איכה רבה פתיחתא), כִּי בְּעֵת חֻרְבַּן הַבַּיִת, כְּשֶׁנִּכְנַס אַבְרָהָם אָבִינוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁאָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַה לִּידִידִי בְּבֵיתִי? הֵשִׁיב: מִפְּנֵי מַה גָּלוּ בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם? וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִפְּנֵי שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׂמֵחִין בְּמַפַּלְתָּן אֵלּוּ עַל אֵלּוּ. הֲרֵי שֶׁהִשְׁוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָוֹן זֶה לַעֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. אֶלָּא יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם תָּמִיד בְּעַצְמוֹ, שֶׁלְּפִי עֲוֹנוֹתָיו וְחֶסְרוֹנוֹתָיו הוּא רָאוּי גַּם כֵּן לִגְנוּת וּלְבִזָּיוֹן, אֶלָּא שֶׁמְּרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו.

152