שמירת הלשון, חלק שניShemirat HaLashon, Book II

א׳בּוֹ יְבֹאַר, שֶׁמִּי שֶׁמַּפְקִיר אֶת פִּיו, עָלוּל שֶׁיִּכְלוּ עֵל יְדֵי זֶה כָּל מִצְוֹתָיו.

ב׳כְּתִיב בְּמִשְׁלֵי (י"ג ז'): "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל" וְגוֹ'. וְיָדוּעַ, שֶׁמִּשְׁלֵי הוּא תָּמִיד מְשָׁלִים, וְהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁבְּעִנְיְנֵי הַמָּמוֹן רָגִיל הוּא לָאָדָם, שֶׁמִּתְעַשֵּׁר בַּעֲסָקָיו וְהוֹלֵךְ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁבָּא לְחֶשְׁבּוֹן צֶדֶקּ, יִמְצָא, שֶׁאֵין לוֹ מְאוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁכְּנֶגֶד שֶׁהָיָה רֶוַח הַרְבֵּה בָּעֵסֶק, הָיוּ הֶזֵּקוֹת הַרְבֵּה, עַד שֶׁכְּשֶׁנַּעֲמִיד זֶה כְּנֶגֶד זֶה, יִרְאֶה, שֶׁלֹּא נִשְׁאָר מְאוּמָה בְּיָדוֹ. כָּךְ בְּעִנְיְנֵי הַנֶּצַח, יֵשׁ לְךָ אָדָם, שֶׁעוֹשֶׂה תָּמִיד מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אָכֵן יֵשׁ לוֹ טֶבַע רַע שֶׁטִּבְעוֹ לְהַטִּיל דֹּפִי עַל הַבְּרִיוֹת. אִישׁ כָּזֶה, כַּאֲשֶׁר יָבוֹא לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, יִרְאֶה שָׁם, שֶׁאֵין לוֹ מְאוּמָה, שֶׁכָּל הַגְּפָנִים וְהַנְּטִיעוֹת שֶׁנָּטַע בְּגַן עֵדֶן בְּמַעֲשָׂיו, נִתְכַּסּוּ פְּנֵיהֶם בְּקוֹצִים וּבַרְקָנִים, וְלֹא מִנְכָּר כְּלָל הַגְּפָנִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ^* וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אומְרִים בְּסוף תְּפִלָּתֵנוּ: "אֱלֹהי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע" וְאַחַר כָּךְ אָנוּ מְבַקְּשִׁים: "פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ", דְּאִי לָאו הָכִי אֵין הַתּוֹרָה נֶחְשֶׁבֶת לִכְלוּם: . כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (משלי כ"ד ל'): "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב". וְהַיְנוּ, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֲנָשִׁים: אֶחָד עָצֵל לְהַשִּׂיג לְנַפְשׁוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְזֶהוּ: "שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל" שֶׁלֹּא לָמַד אוֹ שָׁכַח עַל יְדֵי עַצְלָנוּתוֹ, וְהַשֵׁנִי "חֲסַר לֵב" שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל לִבּוֹ חֲסַר דְּאָגָה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ. וּמְפָרֵשׁ עַל הָרִאשׁוֹן (שם ל"א): "וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׁנִים" שֶׁתַּחַת נְטִיעוֹת יָפוֹת מִדִּבְרֵי תּוֹרָה גָּדְלוּ קוֹצִים וּבַרְקָנִים מִדְּבָרִים בְּטֵלִים, וְעַל הַשֵּׁנִי "כָּסּוּ פָנָיו חֲרלִּים" וְגוֹ'. וּבֵאוּרוֹ הוּא לְפִי עִנְיָנֵנוּ, שֶׁכָּל דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה שֶׁדִּבֵּר וְהָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָן לַעֲלוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי הִלּוּלִים קֹדֶשׁ לַה', נִתְכַּסָּה וְנִמְשְׁכָה עָלָיו מִלְּמַעְלָה רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל יְדֵי דִּבּוּרָיו הָאֲסוּרִים.

ג׳וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, פָּרָשַׁת פְקּוּדֵי, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְהַאי רוּחָא בִּישָׁא תָּלְיָן כַּמָּה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִנּוּן מְמֻנִּין לַאֲחָדָא מִלָּה בִּישָׁא אוֹ מִלָּה טִנּוּפָא, דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵהּ, וּלְבָתַר אַפִּיק מִלִּין קַדִּישִׁין וְכוּ'. וַי לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, וַי לוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּאִלֵּין רוּחִין מְסָאֲבִין נָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא, וְכַד אַפִּיק בַּר נָשׁ לְבָתַר מִלִּין קַדִּישִׁין, אַקְּדִּימֵי אִלֵּין רוּחֵי מְסָאֲבִין, וְנָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא וּמְסָאֲבֵי לְהַהוּא מִלָּה קַדִּישָׁא, וְלָא זָכֵי לֵהּ בַּר נָשׁ, וְכִבְיָכוֹל תָּשְׁשָׁא חֵילָא קַדִּישָׁא. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ד׳וּבְרוּחַ רָעה זוֹ תְּלוּיִים כַּמָּה מְעוֹרְרֵי דִּין אֲחֵרִים, שֶׁהֵם מְמֻנִּים לֶאֱחֹז בִּדִבּוּר רַע אוֹ דִּבּוּר טִנּוּף, שֶהוֹצִיא אָדָם מִפִּיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא מִלִּים קְדוֹשׁוֹת. אוֹי לָהֶם, אוֹי לְחַיֵּיהֶם, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָן רוּחוֹת טְמֵאוֹת נוֹטְלוֹת אוֹתָהּ מִלָּה טְמֵאָה, וְכַאֲשֶׁר מוֹצִיא הָאָדָם אַחַר כָּךְ מִלִּים קְדוֹשוֹת, מַקְדִּימוֹת אוֹתָן הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְלוֹקְחוֹת לְאוֹתוֹ דִּבּוּר טָמֵא וּמְטַמְּאִים לְאוֹתוֹ דִּבּוּר קָדוֹשׁ, וְלֹא זוֹכֶה לוֹ הָאָדָם, וְכִבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ הַכֹּחַ הקָדוֹשׁ.

ה׳וּכְעֵין זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (במשלי י"ג ג'): "פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ", וּבֵאֵר הַגְּרָ"א, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִי שֶׁמַּרְחִיב שְׂפָתָיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶפֶשׁ טוֹב וְעָשָׂה מִצְוֹת הַרְבֵּה וְכַמָּה גְּדָרִים פִּיו יִהְיֶה לוֹ מְחִתָּה לַכֹּל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ו׳וְסִיֵּם הַכָּתוּב (משלי כ"ד ל"א): "וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֶרָסָה", וּבֵאוּרוֹ שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן, אַף גָּדֵר שֶׁל אֲבָנִים הֶחָזָק נֶהֱרַס, וְנַעֲשָׂה הַכֶּרֶם לְמִדְרַס רַגְלַיִם לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב וְאֵין שָׁוֶה מְאוּמָה. וְכֵן הוּא הָאָדָם, אֲשֶׁר לֹא יַבִּיט לְמוֹצַא שְׂפָתָיו, וְהֵם כְּהֶפְקֵר אֶצְלוֹ: כָּל הַגְּדָרִים הַחֲזָקַים שֶׁהָיָה לוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַנְהָגָתוֹ כֻּלָּם יִהְיוּ נֵהֱרָסִים. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאִישׁ הַנִּלְבָּב, כְּשֶׁרוֹצֶה לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו, תְּחִלַּת הַכֹּל לַעֲשׂוֹת גָּדֵר לְכַרְמוֹ, דְּהַיְנוּ לִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ בִּשֶׁמִירָה יְתֵרָה, שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְדַאֲבָה עוֹד.

ז׳וּמַה שֶּׁהִמְשִׁיל בְּשֵׁם הַכֶּרֶם, לְבַד שֶׁכָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲשׁוּבִין כְּכֶרֶם, כְּמוֹ דְּכָתוּב בִּישַׁעְיָה (ה' ז'): "כִּי כֶרֶם ד' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל", וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּכֶּרֶם הַזֶּה. לְבַד זֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ כֶּרֶם מְיֻחָד בְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הוֹלֵךְ הָאָדָם לְבֵית עוֹלָמוֹ; וְצָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ שְׁמִירָה יְתֵרָה לִנְטֹעַ בּוֹ נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּלְשָׁמְרוֹ שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל.

ח׳וְגַם צָרִיךְ לַעֲקֹר קוֹצִים וּבַרְקָנִים מִכַּרְמוֹ, דְּהַיְנוּ לָאֲנָשִׁים שֶׁהִפְסִידָם בִּלְשׁוֹנוֹ אוֹ שֶׁבִּזָּה אוֹתָם וְצִעֲרָם, צָרִיךְ לְפַיְּסָם בְּפִיו, וְגַם לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי ה' עַל שֶׁעָבַר עַל רְצוֹנוֹ הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, דְּכָל עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הוּא גַּם כֵּן עָוֹן שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כַּיָּדוּעַ. וַאֲפִלּוּ אִם דִּבֵּר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו צָרִיךְ לָשׁוּב עַל כָּל פָּנִים לִפְנֵי ה', וּבָזֶה יַעַבְרוּ הַקּוֹצִים מִכַּרְמוֹ, וּתְסֻלַּק רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁכִּסְּתָה פָּנָיו. וְעַיֵּן בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן, שַׁעַר הַתּוֹרָה, פֶּרֶק א', שֶׁהִרְחַבְנוּ שָׁם הַדִּבּוּר בָּזֶה. [וְסוֹף הַכָּתוּב (משלי י"ג ז'): "מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב". וּבֵאוּרוֹ הוּא: לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, כָּל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁעָשָׂה מִתְּחִלָּה נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, וְנִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה יוֹתֵר עֲוֹנוֹת מִתְּחִלָּה וְנַעֲשָׂה רָשׁ בְּיוֹתֵר, יִמְצָא אַחַר כָּךְ עַל יְֹדֵי זֶה הוֹן רַב. וְהַטַּעַם אֶפְשָׁר כִּפְשׁוּטוֹ, דְּמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, בְּוַדַּאי מִתְמַרְמֵר עַל כָּל עָוֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּבוֹכֶה וּמִתְאוֹנֵן, אֵיךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲבֹר עַל רְצוֹן הַבּוֹרֵא, הַמְחַיֶּה כָּל הַמְּצִיאוּת בְּחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ, וּמִמֵּילָא נֶעֱקָר הַחֵטְא מֵעִקָּרוֹ, וּמְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תְּשׁוּבָה. וְנִמְצָא, שֶׁבְּכָל חֵטְא שֶׁעָשָׂה מִתְּחִלָּה יֵשׁ עַתָּה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תְּשׁוּבָה].

ט׳עוֹד מִעֵנְיָן זֶה.

י׳וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹמָא (ל"ט.) עַל הַפָּסוּק (ויקרא י"א מ"ג): "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם": אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה. מִלְּמַטָּה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. בָּעוֹלָם הַזֶּה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהִנֵּה רַשִּׁ"י פֵּרשׁ שָׁם: מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִטָּמֵא הַרְבֵּה, אֲבָל לְשׁוֹן מְטַמְּאִין דָּחוּק לְפִי זֶה.

י״אאָכֵן לְפִי מַה שֶּׁהֶעְתַּקְנוּ לְעֵיל דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָדוֹשׁ, נִיחָא בִּפְשִׁיטוּת, וְהוּא שֶׁכָּתַב שָׁם, דְּעַל יְדֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים שֶׁדִּבֵּר, נִמְשְׁכָה רוּחַ הַטֻּמְאָה עֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין הַחִצּוֹנִים, אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים הַטְּמֵאִים, וּמְטַּמְּאִין בָּהֶם כָּל דִּבְרֵי הַקְּדֻשָׁה, וּמְאַבֵּד אוֹתָם בָּזֶה, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְדוֹרוֹן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, אַחֲרֵי שֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ: מִלְמַטָּה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשֶׁכֶת טֻמְאָה מִלְּמַעְלָה גַּם עַל שׂרֶשׁ נַפְשׁוֹ.

י״בוּמַה שֶּׁאָמְרוּ: מְטַמְּאִין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁיָּמוּת, וְנַפְשׁוֹ תָּשׁוּב לֵאלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ לִתֵּן שָׁם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וּרְצוֹנוֹ יִהְיֶה בְּוַדַּאי, שֶׁיַּכְנִיסוּהוּ לְגַן עֵדֶן יִפְגְּעוּהוּ הַמַּשְׁחִיתִים וְיַלְבִּישׁוּהוּ לְבוּשׁ מָאוּס וְטָמֵא שֶׁנִּבְרָא מֵעֲוֹנוֹתָיו, וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גֹּדֶל הַבִּזָּיוֹן וְהַכְּלִמָּה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל יְדֵי לְבוּשׁ הַזֶּה, וּמֻכְרָח עַל יְדֵי זֶה לֵירֵד לַגֵּיהִנֹּם מְקוֹם חֹשֶךְ וְצַלְמָוֶת לְהִתְכַּבֵּס שָׁם מֵחֶלְאַת עֲוֹנוֹתָיו.

י״גוּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחָתָן, שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינִין לְהַכְנִיסוֹ לְחֻפָּה, וּבְתוֹךְ כָּךְ פְּגָעוּהוּ רֵיקים וּפוֹחֲזִים, וַיַּשְׁלִיכוּ עָלָיו רֶפֶשׁ וְטִיט וְכָל דָּבָר מָאוּס מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִצְעֲקוּ עֲלֵיהֶם: הֵי, רֵיקִים וּפוֹחֲזִים! לָמָּה תַּעֲשׂוּ כָּכָה? וְאַיֵּה הִשַּׂגְתֶּם כָּל כָּךְ רֶפֶשׁ וְטִיט? הֵם מַרְאִים לַכֹּל, שֶׁהֶחָתָן הוּא מִמְּיֻדָּעֵיהֶם, וְהוּא בְּעַצְמוֹ הֵכִין הָרֶפֶשׁ וְטִיטּ עַד לְמַרְבֵּה. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה מַמָּשׁ. הָאָדָם בְּעַצְמוֹ עַל יְדֵי חֶלְאַת עֲוֹנוֹתָיו בּוֹרֵא עַל יְדֵי זֶה לְבוּשׁ מָאוּס וְטָמֵא, וּבְעַל כָּרְחוֹ מִתְלַבֵּשׁ בּוֹ, וְלֹא יוּכַל לִפְטֹר עַצְמוֹ מִזֶּה אַחֲרֵי שֶׁהוּא הֵכִינוֹ בְּעַצְמוֹ. וְהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה נ' י"א): "לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקּוֹת בִּעַרְתֶּם, מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם". וּכְעֵין זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל (עבודה זרה כ':): אַל יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם, וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה. הוֹרוּ לָנוּ בָּזֶה, שֶׁאִם לֹא הִכְנִיס מִתְּחִלָּה בְּמַחְשְׁבוֹתָיו הַהִרְהוּר, לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וּלְטַמְּאוֹתוֹ.

י״דוְכָל זֶה רָמַז לָנוּ הַכָּתוּב בְּעִנְיַן יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, דִּכְתִיב (זכריה ג' א'): "וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה', וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ וְגוֹ', וַיַּעַן וַיֹּאמֶר וְגוֹ': (שם ד') הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו" וְגוֹ'. וְהִנֵּה הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מוֹרִים עַל טֻמְאַת הָעֲוֹנוֹת, שֶׁמְּאוּסָה כְּמוֹ צוֹאָה, וּמִדִּכְתִיב: "הָסִירוּ מֵעָלָיו" מוּכָח, שֶׁמֵּעִקָּרָא הָיָה מְלֻבָּשׁ בָּהֶן בְּעַל כָּרְחוֹ ^* וְאַף שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, אָכֵן מִפְּנֵי שֶׁבָּנָיו נָטוּ מִדֶּרֶךְ ה' וְנָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וְהָיָה חִלּוּל ה' גָּדוֹל, עַל כֵּן נִמְשְׁכָה רוּחַ הַטֻמְאָה גַּם עָלָיו: . וְזֶהוּ שֶׁכָּתְבָה לָנוּ הַתּוֹרָה בִּקְצָרָה (ויקרא י"א מ"ג): "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם".

ט״ווְהִנֵּה הַכָּתוּב אוֹמֵר (שם מ"ד): "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קדוֹשִׁים". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (יומא ל"ט.): אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה. מִלְּמַטָּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהִנֵּה בָּזֶה כָּל הַמַּאֲמָר כִּפְשׁוּטוֹ. הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מְקוֹר הַטּוֹב וְהַחֶסֶד, מִכֵּיוָן שֶׁאָדָם כּוֹפֶה יִצְרוֹ וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְצַד הַקִּדֻשָׁה מְעַט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו קְדֻשָׁה הַרְבֵּה בִּמְלֹא חָפְנַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שיר רבה ה'): פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּמַחַט שֶׁל סִדְקִית וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. מִלְּמַטָּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, הַיְנוּ, שֶׁנִּמְשֶׁכֶת קְדֻשָּׁה מִלְּמַעְלָה עַל שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה לְמַעְלָה וְיִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד לִפְנֵי כִּסֵּא ה', מַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ בִּגְדֵי הוֹד וְהָדָר שֶׁל קדֻשָּׁה (וְהוּא מַה שֶׁכָּתַב שָׁם אֵצֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק (זכריה ג' ד'): "וְהַלְבֵּשׁ אוֹתְךָ מַחֲלָצוֹת").

ט״זוְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו מ'): "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קדֹשִים לֵאלֹקַיכֶם". וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה, מַה שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" הוּא מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב מִקֹּדֶם (שם ל"ט): "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", וְהָיָה לוֹ לִכְתֹּב שָׁם (שם מ'): "וִהְיִיתֶם קדֹשִים לֵאלֹקַיכֶם"? אֶלָּא הַכָּתוּב מְרַמֵּז לָנוּ עוֹד עִנְיָן נָחוּץ מְאֹד, שֶׁאֵימָתַי מוֹעִילִין הַמִּצְוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁעַל יָדָם יִהְיֶה הָאָדָם קָדוֹשׁ לַה'? כְּשֶׁהוּא זָהִיר מִלָּתוּר אַחֲרֵי מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת עֵינָיו. וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות י"ב:) עַל הַפָּסוּק הַזֶּה: "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" זוֹ מִינוּת, "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" זוֹ זְנוּת. וְכָתַב הַחִנּוּךְ, שֶׁבִּכְלַל מִינוּת הוּא כָּל מַחֲשָׁבוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶךְ דַּעַת הַתּוֹרָה, וּבִכְלַל זְנוּת הוּא מִי שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם, עַיֵּן שָׁם.

י״זוּמָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁבֵּיתוֹ מָלֵא רֶפֶשׁ וְטִיט, אֲפִלּוּ אִם יַכְנִיס בְּבֵיתוֹ כְּלֵי זָהָב וָפָז אֵין בֵּיתוֹ מִתְיַפֶּה עַל יְדֵי זֶה, וּמֻכְרָח מִתְּחִלָּה לְהָסִיר הָרֶפֶשׁ וְהַטִּיט וְאַחַר כָּךְ יַכְנִיס הַכֵּלִים הַנָּאִים. וְאַף כָּאן בְּעִנְיָנֵנוּ, לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִתָּן לוֹ הַכֹּחַ וְהָעֹז עַל יְדֵי הִתְדַּבְּקוּתוֹ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת, שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁרִישׁ בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ קְדֻשַּׁת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ל"ח ל"ד): "אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". אֲבָל אֵימָתַי? כְּשֶׁלֹא יַנִּיחַ לַיֵּצֶר לְהִתְאַכְסֵן שָׁם עַל יְדֵי דֵּעוֹתָיו הַכּוֹזְבוֹת אוֹ הִרְהוּרָיו הַמְטֻנָּפִים. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו ל"ט): "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם, (וְהַיְנוּ שֶׁתִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִכָּאן וּלְהַבָּא שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ כֵּן), לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" וְגוֹ'. וְהַיְנוּ כְּשֶׁתִּהְיוּ זְהִירִים מִלָּתוּר וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל, יָבוֹא מִזֶּה הָעִנְיָן הַגָּדוֹל, שֶׁעַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת תִּהְיוּ מְקֻדָּשִׁים לַה' (כְּמוֹ שֶׁתִּקִּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לְבָרֵךְ עַל הַמִּצְוָה: אֲשֶׁר קדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וְהַאי לְמַעַן אַ"וִהְיִיתֶם קדֹשִים" קָאֵי). אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, "תָתוּרוּ" לֹא יוֹעִילוּ הַמִּצְוֹת שֶׁתִּהְיוּ קדוֹשִׁים. וּכְעֵין זֶה פֵּרֵשׁ לָנוּ הַנָּבִיא (ירמיה ד' ג'): "נִירוּ לָכֶם נִיר, וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קֹצִים". וְאַשְׁרֵי הַמִּתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה, וְיִיטַב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.

י״ח[וּבָזֶה בֵּאַרְתִּי הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים (פ"א י'): "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר, אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ". וְלִכְאוֹרָה, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב מִתְּחִלָּה: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ וְגוֹ' ", וְאַחַר כָּךְ: "לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֵל זָר", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְלָמָּה הָפַךְ הַסֵּדֶר? אָכֵן חֲזַ"ל אָמְרוּ לָנוּ (שבת ק"ה:): אֵיזֶהוּ אֵל זָר שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם? זֶה הַיֵּצֶר הָרָע (דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה מְסִיתוֹ לַעֲבֹר עֲבֵרוֹת, שֶׁאֵינָן חֲמוּרוֹת כָּל כָּךְ, אַךְ שֶׁלְּבַסוֹף עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה וּמַתִּירוֹ אֲפִלּוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה. עַיֵּן שָׁם בַּגְּמָרָא). וּבֵאוּר הַכָּתוּב (שם י"א): "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, הַמַּעַלְךָ" וְכוּ' הוּא כֵּן: הֲלֹא הֶעֱלִיתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ג' י"ב): "וְזֶה לְךָ הָאוֹת וְגוֹ', בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקים עַל הָהָר הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְצִיאָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, וְעַל כֵּן (תהילים פ"א י"א): "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ". וְהוּא כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הָרַב לְתַלְמִידוֹ: פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ. וּמַה שֶּׁאָמַר: "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ", כִּי הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לִתֵּן לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, אָכֵן בֶּאֱמֶת תָּלוּי הַכֹּל לְפִי כֹּחַ הַמְקַבֵּל, וְלָזֶה אָמַר: "הַרְחֶב פִּיךָ", רָצָה לוֹמַר: הָכֵן עַצְמְךָ לְקַּבֵּל הַרְבֵּה, "וַאֲמַלְאֵהוּ" לְפִי הַהַרְחָבָה שֶׁלְּךָ. אָכֵן הִקדִּים הַכָּתוּב: דְּאֵימָתַי יִתְקַיֵּם זֶה בְּיָדֶךָ? כְּשֶׁ"לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֵל זָר", זֶהוּ הַיֵּצֶר הָרָע, לֹא יִהְיֶה לוֹ אַכְסַנְיָא בְּגוּפְךָ, וְאָז תּוּכַל לְהִתְחַזֵּק וּלְהַרְחִיב פִּיךָ לַתּוֹרָה, "וַאֲמַלְאֵהוּ". כִּי בַּעֲבוּר זֶה הֶעֱלִיתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י"ג ט'): "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וְגוֹ', לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ"). אֲבָל אִם יֵשׁ בְּגוּפְךָ אֵל זָר, דְּהַיְנוּ מָלֵא הִרְהוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא אוּכַל לְמַלְּאוֹת רְצוֹנְךָ לְהַרְחִיב פִּיךָ בַּתּוֹרָה. ]

י״טוּבְכָל זֹאת אַל יִפֹּל לֵב הָאָדָם עָלָיו, אַף מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתָיו וּלְהָסִיר לְגַמְרֵי הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה מִלִּבּוֹ, דְּאִם כֵּן גַּם מִצְוֹתָיו וְתוֹרוֹתָיו לֹא יוֹעִילוּ לְקַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ וְאֵיךְ יַגִּיעַ לְתַכְלִיתוֹ? אֲבָל הָעִקָּר בָּזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ זַ"ל (יוֹמָא ל"ח:): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁבְּכָל לְבָבוֹ הוּא חָפֵץ לְהָסִיר מַחֲשָׁבָה רָעָה מִלִּבּוֹ, בְּוַדַּאי יַעַזְרוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם עַל זֶה, וְחָלִילָה אֵין לוֹ לְבַטֵּל שׁוּם מִצְוָה וְתוֹרָה אַף שֶׁאֵין מַחֲשַׁבְתּוֹ טְהוֹרָה לְגַמְרֵי. וּבִכְגוֹן זֶה אָמְרוּ (פסחים נ':): לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת אַף שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ שֶׁקְּדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה יְסַיְּעוּהוּ, שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת וְלִלְמֹד גַּם לִשְׁמָהּ. וְזֶה שֶׁנִּרְמַז בַּפָּסוּק הַנִּזְכָּר לְעֵיל גּוּפֵהּ, שֶׁמִּתְּחִלָּה כָּתוּב (במדבר ט"ו ל"ט): "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", כָּתַב מִצְוֹת ה', הַיְנוּ לְשֵׁם ה', רַק לְעִנְיַן זְכִירָה, אֲבָל לֹא בַּעֲשִׂיָּה, שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן לְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, בְּכָל זֹאת יָבִיאוּ אוֹתוֹ * מַעֲשָׂיו אֵלֶּה לְהָסִיר מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וּלְהִתְחַזֵּק עַל תַּאֲווֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא לְמַדְרֵגָה (שם מ'): "וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" שֶׁגַּם הָעֲשִׂיָּה תִּהְיֶה רַק לְשֵׁם ה', וּבָזֶה יָבוֹא לְמַדְרֵגַת הַקְּדֻשָּׁה: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִים". אָמְנָם כָּל זֶה בְּמִי שֶׁבָּא לִטָּהֵר וּמִתְחַזֵּק לְהָסִיר מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּלְהִמָּנַע מִתַּאֲווֹתָיו, אָז "הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ"].

כ׳בּוֹ יְבֹאֲרוּ כַּמָּה פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה הַמְדַבְּרוֹת בָּזֶה.

כ״ארִאְשׁוֹן לַכֹּל, מַעֲשֵׂה דְּנָחָשׁ, שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָזֶה גָּרַם מִיתָה לְכָּל בָּאֵי עוֹלָם. וּבְפָרָשַׁת וַיֵּצֵא (בראשית כ"ח כ'): "אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי" וְגוֹ'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "וּשְׁמָרַנִי" מִלָּשׁוֹן הָרָע. וּבְפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, בְּמַעֲשֵׂה דְּיוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב (בראשית ל"ז ב'): "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם", שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה לִירִידַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם. וּבְפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ב' י"ד): "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י וּבְמַה שֶּׁנִּכְתֹּב לְקַמָּן). עוֹד שָׁם, שֶׁאָמַר מֹשֶה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות ד' א'): "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", שֶׁהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שָׁם ב'): "מַה זֶּה בְּיָדֶךָ" וְגוֹ', וַיְהִי לְנָחָשׁ. עוֹד שָׁם (שם ו'): "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". וּבְפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות י"ז ב'): "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶה וְגוֹ' עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', וְסָמִיךְ לֵהּ (שם ח'): "וַיָּבֹא עֲמָלֵק". וּבְפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", שֶׁהוּא קָאֵי עַל הַמְסַפֵּר וְעַל הַמְקַבֵּל כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (מכות כ"ג.), וְסָמִיךְ (שָׁם ב'): "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת". וּבְפָרָשַׁת תְּצַוֶּה: עִנְיַן הַמְּעִיל (שמות כ"ח ל"ב): "שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב" וְכָל הַפָּרָשָׁה (שם ל"ה) "וְנִשְׁמַע קוֹלּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ'. וְכָל פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ וּמְצֹרָע: נִגְעֵי בָּתִּים, נִגְעֵי בְּגָדִים, נִגְעֵי אָדָם (ויקרא י"ג מ"ו): "בָּדָד יֵשֵׁב", מְרֻחָק אַף מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְכַפָּרָתוֹ צִפֳּרִים הַמְפַטְפְּטִין. וּבְפָרָשַׁת קְדֹשִים (ויקרא י"ט ט"ז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", (שָׁם י"ז) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". וּבְפָרָשַׁת בְּהַר (ויקרא כ"ה י"ז): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", שֶׁזֶּה קָאֵי עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים, שֶׁהוּא גַּם כֵּן דִּבּוּר רַע. וּבְפָרָשַׁת נָשֹא (במדבר ה' ב'): "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ", הַיְנוּ, אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כְּדוֹאֵג. וּבְפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (במדבר י"ב א'): "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶה" וְגוֹ'. וְכָל פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ, הַמְדַבֶּרֶת מֵעִנְיַן הַמְרַגְּלִים. וּבְפָרָשַׁת חֻקַּת (במדבר כ"א ה'): "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה". וּבְפָרָשַׁת כִּי תֵצֵא (דברים כ"ג י'): "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: דָּבָר רָע דִּבּוּר רָע. וּבְפָרָשַׁת תֵצֵא, פָּרָשָׁה שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע, עוֹד פָּסוּק (דברים כ"ד ט'): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" וְגוֹ'. וּבְפָרָשַׁת תָבֹא (דברים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע. וְיָדוּעַ, שֶׁכָּל הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ בִּבְרָכָה וְאָמְרוּ: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר לֹא יַכֶּה" וְגוֹ' הֲרֵי שֶׁהַזָּהִיר בָּזֶה, תִּהְיֶה לוֹ בְּרָכָה.

כ״בהִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל (סנהדרין כ"ו:), שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדוֹאֵג הָרָשָׁע, כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְפָרָשִׁיּוֹת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע מָה אַתָּה דּוֹרֵשׁ בָּהֶן? וּבֵאוּרוֹ, שֶׁאָדָם כְּשֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה, בַּטֶּבַע הוּא מִתְבַּיֵּשׁ וּמֵצֵר בְּנַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַגִּיעַ בְּעִנְיָן זֶּה בַּתּוֹרָה, וּמִפְּנֵי זֶּה כָּתַב הָאֵלִיָּהוּ רַבָּה בְּסוֹף סִימָן קל"ח: מִי שֶׁהוּא עִוֵּר אוֹ פִּסֵּחַ, אֵין לִקרוֹתוֹ לַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁה זוֹ, שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ, וְכֵן מִי שֶׁנֶּחְשָׁד עַל הָעֲרָיוֹת, אֵין לִקרוֹתוֹ בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם כֵּן נִרְאֶה לְעִנְיָנֵנוּ, הֲרֵי בֵּרַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁחֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה מְדַבֵּר מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְאָדָם, שֶׁהוּא מַרְחִיב שְׂפָתוֹ וּמַפְקַיר אֶת דִּבּוּרוֹ לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יִצְרוֹ, בְּוַדַּאי בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו יַעֲבֹר עַל כָּל דָּבָר כַּמָּה עַשְׂרוֹת פְּעָמִים, וְכַמָּה תִּסְתַּעֵר נַפְשׁוֹ, כְּשֶׁיַּרְאוּהוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁבִּמְעַט יְמֵי חַיָּיו עָבַר עַל כַּמָּה עַשְׂרוֹת פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה. וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (חגיגה ה:) עַל הַפָּסוּק (עמוס ד' י"ג): "כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ" שֶׁאֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה מַגִּידִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת הַדִּין, וְכָל שֶׁכֵּן דִּבּוּרִים אֲסוּרִים הַחֲמוּרִים הָאֵלּוּ, בְּוַדַּאי יוֹכִיחוּהוּ וְיַעַרְכוּהוּ לְנֶגֶד עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים נ' כ'): "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי וְגוֹ' אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ". וְיָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב הַגְּרָ"א, שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר הָאָסוּר (כְּלָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּכְהַאי גַּוְנָא) צָרִיךְ לֵירֵד לַשְּׁאוֹל לְמַטָּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר גֹּדֶל הַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת שֶׁסּוֹבֵל בִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד.

כ״גוְהִנֵּה אֲפִלּוּ לְבַסּוֹף, כְּשֶׁיִּנָּקֶה מֵעֲוֹנוֹתָיו עַל יְדֵי רֹב הַיִּסּוּרִים שֶׁיִּסְבֹּל, וְיִזְכֶּה בִּשְׁבִיל מִצְוֹתָיו לִטֹּל חֶלְקוֹ בְּגַן עֵדֶן, כַּמָּה יִתְבַּיֵּשׁ שָׁם לָנֶצַח, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ (כִּי כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל זוֹכָה שָׁם לֵהָנוֹת מֵאוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁלָּמַד בִּימֵי חַיָּיו) וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו יִהְיֶה בָּהֶם, וְזֶהוּ לֹא לְשָׁנָה וְלֹא לִשְׁתַּיִם, כִּי אִם לְאַלְפֵי אֲלָפִים שָׁנִים. בְּכָל אֵימַת שֶׁיָּבוֹא לְפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ, יִנְהַם עַל נַפְשׁוֹ, אֵיךְ פָּעַל בְּעַצְמוֹ לְהַפְקִיר חֵלֶק גָּדוֹל מִסֵּפֶר תּוֹרָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה כָּזוֹ, כִּי שָׁם יִרְאֶה בְּעַצְמוֹ, אֵיךְ כָּל הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים זָעִים וְחָלִיםִ מִמַּאֲמַר ה', וְהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה, שְׁפָלָה וַאֲפֵלָה, הִפְקִיר בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ אֶת דִּבְרֵי ה' לְמֵאוֹת וַאֲלָפִים פְּעָמִים בִּימֵי חַיָּיו. אַשְׁרֵי לְאָדָם, שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה בְּעוֹדוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאָז אַשְׁרֵי וְטוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.

כ״דוְהִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים", שֶׁמִּצְוָה שֶׁאֵין לָהּ דּוֹרְשִׁים הִיא כְּמֵת מִצְוָה, וְאוֹתָהּ מִצְוָה מְקַטְרֶגֶת וְאוֹמֶרֶת: כַּמָּה גְּרוּעָה אָנֹכִי, שֶׁנִּתְעַלַּמְתִּי מִכֹּל וָכֹל. וְהִנֵּה זוֹ הִיא אֲפִלּוּ רַק בְּמִצְוָה אַחַת, וְכָל שֶׁכֵּן לְפִי מַה שֶּׁעָרַכְנוּ לִפְנֵי הַקוֹרֵא, שֶׁיֵּשׁ חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, הַמְדַבֵּר מֵעִנְיַן זְהִירוּת כֹּחַ הַדִּבּוּר, וּמִמֵּילָא מוּבָן, כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים אֵינָם זְהִירִים בָּזֶה וּמְשַׁלְּחִים לְשׁוֹנָם כַּאֲשֶׁר יַחְפְּצוּ, חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן. וְכַמָּה גָּדוֹל שְׂכַר הַנִּזְהָר בָּזֶה שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, וְהוּא נוֹתֵן כָּבוֹד לַמִּצְוֹת הָאֵלּוּ, וְעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב (שמואל א' ב' ל'): "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" וְכוּ'.

כ״ה[וּרְאֵה נָא אָחִי, עוֹד לְפִי כְּלַל חֲזַ"ל (בבא בתרא קס"ה.), דְּכֻלָּם בְּלָשׁוֹן הָרָע, אִם כֵּן אֵין לְךָ שׁוּם אִסּוּר בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הֶפְקֵר כְּלָשׁוֹן הָרָע, שֶׁבְּגֶזֶל לֹא נִכְשְׁלוּ, רַק רֻבָּן, וּבְלָשׁוֹן הָרָע כֻּלָּם, וְאַף כִּי אָמְרוּ, כִּי כֻּלָּם הוּא רַקּ בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, וְלֹא בְּלָשׁוֹן הָרָע עַצְמָהּ, כְּבָר כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי הַלְוַאי נִשָּׁמֵר מֵעֶצֶם הָאִסּוּר. וְאִם כֵּן אֵין לְךָ מִצְוָה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה הֶפְקַר כְּמוֹתָהּ, וְהַמִּתְחַזֵּק בָּזֶה אָמְנָם נוֹתֵן כָּבוֹד לַמִּצְוָה, וּתְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת לְמַעְלָה שֶׁהוּא חָשׁ לִכְבוֹדָהּ].

כ״ווְהִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהַמְקַיֵּם מִצְוָה, אַף שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עַל זֶה מִפִּי ה' יִתְבָּרַךְ, מַחֲשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חִדֵּשׁ הַמִּצְוָה, וְזֶהוּ אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה אַחַת, וְכָל שֶׁכֵּן בְּזֶה, שֶׁהוּא חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, יִתְחַזֵּק לְקַיְּמָם וְיַחֲשִׁיבוּ לוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חִדֵּשׁ מִדַּעְתּוֹ אֶת כָּל הָעִנְיָנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכְּתוּבִים בְּאֵלּוּ הַפָּרָשִׁיּוֹת, כַּמָּה גְּדֻלָּה וְכָבוֹד יְקַבֵּל לֶעָתִיד לָבוֹא עֲבוּר זֶה, וְכַמָּה יִשְׂמַח לִבּוֹ עֲבוּר זֶה, וִיקֻיַּם עַל זֶה הָאִישׁ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים ק"ח ג'): "יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה' ".

כ״זבּוֹ יְבֹאַר, שֶׁעֵל יְדֵי חֵטְא הַלָּשׁוֹן, מִתְפַּרְסְמִין עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לְמַעְלָה, וּמְקַלְקֵל לְעַצְמוֹ וְגַּם לְכָל הָעוֹלָם.

כ״חכְּתִיב בַּתּוֹרָה (שמות ב' י"ד): "וַיִּירָא מֹשֶה וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: שֶׁהָיָה מֹשֶה מִתַּמֵּהַ, עַל מַה נִּלְקִים יִשְׂרָאֵל יָתֵר מִכָּל הָעַמִּים, וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהֵם רְאוּיִים לְכָךְ. וְלִכְאוֹרָה, הֲלֹא כְּתִיב בִּיחֶזְקֵאל (קפיטל כ'), שֶׁהָיוּ לָהֶם עֲוֹנוֹת גְּדוֹלִים, עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה הֶחָמוּר מְאֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה מִתַּמֵּהַ עַל צָרוֹתָם: וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁנִּצְטָרֵף לָזֶה גַּם עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע נִתְיַשֵׁב הַדָּבָר אֶצְלוֹ?

כ״טאָכֵן עַל פִּי הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעַל יְדֵי עָוֹן שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא מְעוֹרֵר אֶת הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְזֶה גּוֹרֵם מִיתָה וְחַרְבָּא וּקְטָלָא בְּעָלְמָא. וְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקוּדֵי: אִית רוּחָא חֲדָא דְּקַיְּמָא עַל כָּל אִנּוּן מָארֵי דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּכַד מִתְעָרֵי בְּנֵי נָשָׁא בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, אוֹ הַהוּא בַּר נָשׁ דְּמִתְעָרֵי בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, כְּדֵין אִתְּעַר הַהוּא רוּחָא בִּישָׁא מְסָאֲבָא דִּלְעֵילָא דְּאִקְרֵי סַכְסוּכָא. וְאִיהוּ שָׁארֵי עַל הַהוּא אִתְעָרוּתָא דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּשָארוּ בֵּהּ בְּנֵי נָשָׁא, וְאִיהוּ עָאל לְעֵילָא וְגָרֵים בְּהַהוּא אִתְעָרוּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא מוֹתָא וְחַרְבָּא וּקְטָלָא בְּעָלְמָא. וַי לְאִנּוּן דְּמִתְעָרֵי לְהַאי סִטְרָא בִּישָׁא, וְלָא נָטְרֵי פּוּמַיְיהוּ וְלִישַׁנְהוֹן וְלָא חָשְׁשׁוּ עַל דָּא וְלָא יָדְעֵי דְּהָא בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא תָּלְיָא אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, בֵּין לְטָב בֵּין לְבִישׁ כוּ', וְכֻלְּהוּ דֵּלָטוֹרִין לְאִתְעָרֵי לְהַאי חִוְיָא רַבָּא לְמֶהֱוֵי דֵּלָטוֹרָא עַל עָלְמָא, וְכֻלְּהוּ בְּגִין הַאי אִתְעָרוּ דְּלִישָׁנָא בִּיִשָׁא כַּד קַיְּמָא אִתְעָרוּתָא דִּילֵהּ לְתַתָּא.

ל׳יֵשׁ רוּחַ אַחַת. שֶעוֹמֶדֶת עַל כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי לָשוֹן הָרָע, וּמָתַי שֶׁמִּתְעוֹרְרִים בְּנֵי אָדָם בְּלָשׁוֹן הָרָע, אוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּלָשׁוֹן הָרָע אָז מִתְעוֹרֶרֶת אוֹתָהּ הָרוּחַ רָעה הַטְּמֵאָה שֶׁלְּמַעַלָה הַנִּקְרֵאת סַכְסוּכָא, וְהִיא. שוֹרָה עַל אוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַלָּשׁוֹן הָרָע, שֶׁפָּתְחוּ בָּהּ בְּנֵי אָדָם, וְהִיא עוֹלָה לְמַעְלָה וְגוֹרֶמֶת בְּזוֹ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע מָוֶת וְחֶרֶב וְהֶרֶג בָּעוֹלָם, אוֹי לְאוֹתָם שֶׁמְּעוֹרְרִים לְאוֹתוֹ צַד הָרַע וְלֹא שׁוֹמְרִים פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם וְלֹא חוֹשְשִים עַל זֶה וְלֹא יוֹדְעַים שֶׁבַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה תְּלוּיָה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע וְכוּ', וְכֻלָּם מְקַטְרְגִים לְעוֹרֵר לְאוֹתוֹ נָחָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁיְּהֵא מְקַטְרֵג עַל הָעוֹלָם, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע כְּשֶׁנִּמְצֵאת הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ לְמַטָּה.

ל״אעַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּבֵאַרְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, דִּבְלֹא חֵטְא הַלָּשׁוֹן לֹא נִתַּן לוֹ הַכֹּחַ הַהוּא לְהוֹדִיעַ לְמַעְלָה אֶת תּוֹעֲבַת בְּנֵי אָדָם וְלִתְבֹּעַ דִּין עֲלֵיהֶם, נִיחָא הַכֹּל. דְּגַם מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁיֵּשׁ בְּמִצְרַיִם עֲוֹנוֹת גְּדוֹלִים מְאֹד, אָכֵן הָיָה סָבוּר מִתְּחִלָּה, שֶׁאֵין בָּהֶם חֵטְא הַלָּשׁוֹן, וּמִמֵּילָא לֹא הָיָה יָכוֹל הַשָּׂטָן לְקַטְרֵג [וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ויקרא רבה כ"ו): דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב, אַף שֶׁהָיָה בְּיָדָם עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, הָיוּ יוֹרְדִין לְמִלְחָמָה וְנוֹצְחִין, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן דֵּלָטוֹרְיָא. דּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד, וְהַיְנוּ בִּימֵי שָׁאוּל, אַף שֶׁהָיָה בָּהֶן תִּינוֹקוֹת, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין מ"ט פָּנִים לַתּוֹרָה, הָיוּ יוֹרְדִין לְמִלְחָמָה וְנוֹפְלִין, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בָּהֶן דֵּלָטוֹרְיָא]. אָכֵן כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דֵּלָטוֹרְיָא, אָמַר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", וּכְאוֹמֵר: אָכֵן כָּעֵת נוֹדַע הַדָּבָר הַיָּדוּעַ שֶׁהוּא חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה, נוֹדַע לְמַעְלָה וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר, וּמְגַלְגְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶן, וּבִשְׁבִיל זֶה נִלְקִים כָּל כָּךְ.

ל״בוְהִנֵּה מִכָּל זֶה יוּכַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן כַּמָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר מִזֶּה הַחֵטְא, שֶׁלֹּא יְקַלְקַל לְעַצְמוֹ [כִּי בְּעֵת שֶׁהוּא מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, נֶעֱנָשׁ מִדָּה בְּמִדָּה שֶׁמְּסַפְּרִים עָלָיו לְמַעְלָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַל, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּהַזְכִּירְךָ רָעַת חֲבֵרְךָ, יְסַפְּרוּ עֲוֹנוֹתֶיךָ] וְגַם לֹא יְקַלְקַל לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

ל״גוְהִנֵּה מָצִינוּ בַּתּוֹרָה, שֶׁאִם אֶחָד גָּזַל מֵחֲבֵרוֹ, תִּקּוּנוֹ שֶׁיָּשִׁיב הַגְּזֵלָה לִבְעָלָיו, וְאִם צִעֲרוֹ וּבִיְּשׁוֹ, תִּקּוּנוֹ שֶׁיְּפַיְּסֶנּוּ וְיִמְחַל לוֹ. אָכֵן מִי שֶׁמּרְגִּיל עַצְמוֹ בְּזֶה הַחֵטְא, בְּוַדַּאי נִתְעוֹרֵר עַל יָדוֹ הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל לְקַּטְרֵג עַל הָעוֹלָם. מִי יוֹדֵעַ, כַּמָּה בְּנֵי אָדָם יָרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם עַל יָדוֹ, וְכַמָּה מֵתוּ עַל יָדוֹ. וְאַף שֶׁבְּדִינֵי אָדָם לֹא נוּכַל לְהַעֲנִישׁוֹ עַל זֶה, אֲבָל בְּדִינֵי שָׁמַיִם, שֶׁהוּא אֲפִלּוּ עַל גְּרָמָא (כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קָמָא נ"ה וְדַף קי"ט בְּמַעשַׂה דְּשָׁאוּל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב) בְּוַדַּאי לֹא יִנָּקֶה מִזֶּה. וְעַל כֵּן הַשּׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ, יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה מְאֹד מְאֹד.

ל״דבּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל הַפְּגָּם, שֶׁמַּגִּיעֵ לְמַעְלָה עֵל יְדֵי חֵטְא הַלָּשׁוֹן.

ל״ההִנֵּה מָצִינוּ בַּתּוֹרָה, כְּשֶׁעוֹשֶׂה אָדָם אֵיזֶה עֲבֵרָה, שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת מֵבִיא חַטָּאת, וּזְרִיקָתוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. וְכֹהֵן הַמָּשׁוּחַ, כְּשֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת הֲזָאָתוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְעַל פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ. וְהַטַּעַם הוּא כִּפְשׁוּטוֹ: דִּבְכָל עֲבֵרָה, שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, מַגִּיעַ הַקּלְקּוּל לְמַעְלָה בָּעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְפִי גֹּדֶל נִשְׁמָתוֹ. וְיָדוּעַ (תענית ה.), שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ מֵעֵין זֶה לְמַעְלָה: יֵשׁ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, וְיֵשׁ לְמַעְלָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, וְיֵשׁ הַר ה', שֶׁהוּא הַר הַבַּיִת, לְמַטָּה, וְכֵן יֵשׁ לְמַעְלָה מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא הַר ה', וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא מַחֲנֵה שְׁכִינָה, שֶׁהוּא חֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד, וְכֵן לְמַעְלָה. וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (תהילים כ"ד ג'): "וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ". וְהִנֵּה כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, הוּא מַכְנִיס טֻמְאָה לְמַעְלָה בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁל מַעְלָה, לְכָךְ צָרִיךְ לִזְרֹקּ פֹּה עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וּבָזֶה תּוּסַר הַטֻּמְאָה לְמַעְלָה. אֲבָל כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ, שֶׁמַּדְרֵגָתוֹ קְדוֹשָׁה מְאֹד, מַגִּיעַ קלְקוּלוֹ בַּמָּקוֹם הַיּוֹתֵר גָּבוֹהַ, וְהוּא בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁל מַעְלָה, לְכָךְ צָרִיךְ לְהַזּוֹת פֹּה גַּם כֵּן עַל אֹהֶל מוֹעֵד.

ל״ווְהִנֵּה מָצִינוּ לִפְעָמִים אֲפִלּוּ בְּאָדָם פָּשׁוּט, מִפְּנֵי גֹּדֶל קלְקוּלוֹ הִגִּיעַ הֶעָוֹן עַד לְמַעְלָה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, וְהוּא כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳדָשִׁים, וְעַל כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה לְהַזּוֹת כְּנֶגֶד אוֹתוֹ מָקוֹם בִּשְׁבִילוֹ. וּמָצִינוּ דָּבָר זֶה בַּמְצֹרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא י"ד ט"ז): "וְטָבַל הַכֹּהֵן וְגוֹ' וְהִזָּה מִן הַשֶּׁמֶן בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי ה"'. וְאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים [וְהוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י]: כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳדָשִׁים. וְהַטַּעַם, שֶׁבְּגֹדֶל קַלְקּוּלוֹ הִגִּיעַ עֲוֹנוֹ לְמַעְלָה בְּקֹדֶשׁ הַקֳדָשִׁים, לְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת הֲזָאָה גַּם כֵּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ מָקוֹם לְטַהֲרוֹ.

ל״זוְכַמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזְדַּעְזֵעַ מִזֶּה, כְּשֶׁיִּזְכֹּר שֶׁעֲוֹנוֹתָיו הִגִּיעוּ עַד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וּבֶאֱמֶת מָצִינוּ כְּעֵין זֶה בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁהוּא מְסַפֵּר, הוּא עוֹלֶה עַד כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ע"ג ט'): "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ".

ל״חוְיוֹתֵר מִזֶּה נוּכַל לִרְאוֹת דָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, כְּשֶׁהוּא נִכְנָס פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה בְּבֵית קֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ קֹדֶם קַבָּלַת דַּם הַפָּר וּזְרִיקָתוֹ הָיְתָה הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת, כְּדִכְתִיב בַּתּוֹרָה, וְאִיתָא בְּיוֹמָא (דף מ"ד.), שֶׁהַקְּטֹרֶת הָיְתָה מְכַפֶּרֶת עַל חֵטְא הַלָּשׁוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם: יָבוֹא דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֶׂה חֲשָׁאִי. מִזֶּה נוּכַל לְהָבִין גֹּדֶל קִלְקוּלוֹ שֶׁל הַלָּשׁוֹן, שֶׁהִגִּיעַ עַד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לִפְנַי וְלִפְנִים, וְשָׁם צָרִיךְ לְזֶה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהוּא הָאִישׁ הַמְקֻדָּשׁ מִכָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא יִרְאֶה לְכַפֵּר שָׁם לִפְנֵי ה'.

ל״טוְהִתְבּוֹנֵן עוֹד, אָחִי, בָּזֶה, שֶׁאַף שֶׁפַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה הֻתַּר לְכֹהֵן גָּדוֹל לִכְנֹס לִפְנַי וְלִפְנִים, לֹא הֻתַּר לוֹ, כִּי אִם בַּעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְהָסִיר עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע, וּבְלֹא זֶה חַיָּב מִיתָה, וְאַחַר כָּךְ הֲזָאַת הַדָּם, הֲרֵי דְּעָוֹן זֶה מְעַכֵּב כָּל הַכַּפָּרָה דַּעֲבוֹדַת פְּנִים, חֻקָּה כְּתִיב בְּהוּ, כַּיָּדוּעַ (יומא מ'.).

מ׳גַּם נוּכַל כֻּלָּנוּ לִלְמֹד מִזֶּה הַנְהָגָה יְשָׁרָה, שֶׁבְּבוֹא הָאָדָם לְתַקֵּן אֶת עִנְיָנָיו וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי ה' עַל חַטְאוֹתָיו, תְּחִלַּת הַכֹּל צָרִיךְ לִרְאוֹת לְתַקֵּן דָּבָר זֶה, וְהַיְנוּ חֵטְא הַלָּשׁוֹן, וְאָז תִּתְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, שֶׁקֹּדֶם בּוֹאוֹ לְכַפֵּר עֲוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו, אַף שֶׁהוּא גַּם כֵּן עֲוֹן כָּרֵת, מִכָּל מָקוֹם צִוְּתָה הַתּוֹרָה אוֹתוֹ לְתַקֵּן מִתְּחִלָּה לְכַפֵּר חֵטְא הַלָּשׁוֹן עַל יְדֵי הַקְּטֹרֶת.

מ״אבּוֹ יְבֹאַר שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת מַמָּשׁ, יֶחְסַר לוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה עַל יְדֵי זֶה.

מ״בהָאָדָם, שֶׁחֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ יְמֵי חַיָּיו, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְאַבְּדָם בִּרְצוֹנוֹ, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֵין אָנוּ נִזְהָרִים בָּזֶה. וּנְבָאֵר דְּבָרֵינוּ: אִם הָיָה בַּמְּצִיאוּת, שֶׁהָיָה אָדָם יָכוֹל לִמְסֹר לַחֲבֵרוֹ יְמֵי חַיָּיו, וְאַף עַל פִּי כֵן יָדוּעַ שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא הָיָה מִתְרַצֶּה בָּזֶה, אֲפִלּוּ לִתֵּן לַחֲבֵרוֹ אֵיזֶה חֹדֶשׁ אוֹ שָׁבוּעַ מִימֵי חַיָּיו, וּבֶאֱמֶת הַדִּין עִמּוֹ, כִּי אֵין דָּבָר יָקָר כַּזְּמַן, כִּי בַּזְּמַן הַקָּצוּב שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם בְּחַסְדּוֹ, יָכוֹל לְהַנְחִיל לְעַצְמוֹ נֶצַח. וּבְעֵינֵינוּ אָנוּ רוֹאִין, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, כָּלֶה אֶצְלוֹ בְּכָל יוֹם מִדַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ זְמַן רַב, לִפְעָמִים כַּמָּה שָׁעוֹת, וּלְכָל הַפָּחוֹת שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם הוֹלֶכֶת אֶצְלוֹ לְטִמְיוֹן, שֶׁדִּבֵּר עִם אֲנָשִׁים אֲפִלּוּ דְּבָרִים, שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לוֹ לְעִסְקוֹ, רַק פִּטְפּוּטֵי דְּבָרִים בְּעָלְמָא. וְיָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי, שֶׁמִּי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְעַקֵּשׁ יֹאמַר שֶׁלֹּא כֵן הַדָּבָר, אֲבָל כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לְצָרֵף כָּל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר בַּיּוֹם, שֶׁלֹּא הָיָה מֻכְרָח לַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ, יִמְצָא שֶׁכִּלָּה עַל זֶה שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם מֵהַיּוֹם, וּבְחֶשְׁבּוֹן חֹדֶשׁ הוּא שְׁלֹשִים שָׁעוֹת וּבְחֶשְׁבּוֹן שָׁנָה, אֲפִלּוּ אִם לֹא נְחַשֵּׁב, רַק שָׁעָה אַחַת בְּיוֹם, יִצְטָרְפוּ יוֹתֵר מִשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִישִׁים שָׁעוֹת שֶׁהָלְכוּ אֶצְלוֹ לְטִמְיוֹן, וּבְוַדַּאי לֹא הִשְׂתַּכֵּר בָּזֶה לֹא עוֹלָם הַבָּא וְאַף לֹא עוֹלָם הַזֶּה, וְרַק זֶה הָרֶוַח שֶׁיֶּחְסַר לוֹ עַל יְדֵי זֶה חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ נָתַן לוֹ לָאָדָם חֵלֶק הַחַיִּים כְּפִי צָרְכּוֹ לְתוֹרָתוֹ וְעוֹלָמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת", וְהוּא הֵסֵב אֶת הַחֵלֶק לִדְבָרִים בְּטֵלִים, [לְבַד מַה שֶּׁמֻּגְבָּל בָּהֶם בְּוַדַּאי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְאוֹנָאַת דְּבָרִים וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים].

מ״גאָכֵן לְהֶפֶךְ, מִי שֶׁנָּדְבָה רוּחוֹ לִשְׁמֹר כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, וְאִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי לֹא יֵלֵךְ לְשׁוּם חֲבוּרַת אֲנָשִׁים, כִּי שָׁם אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים שֶׁיְּדַבֵּר בְּעַצְמוֹ, אוֹ עַל כָּל פָּנִים בִּשְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, [כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי בְּחֵלֶקּ רִאשׁוֹן], אוֹ כְּשֶׁמִּזְדַּמֵּן עִם אָדָם אֶחָד, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹדוֹת שׁוּם אָדָם, אִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי יִתּוֹסְפוּ לוֹ כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁעוֹת בְּשָׁבוּעַ, שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיוֹת לוֹ לִלְמֹד הַתּוֹרָה וּלְקַיֵּם הַמִּצְוֹת.

מ״דוְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ט' ט'): "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ וְגוֹ', כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים". וְ"אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" הוּא רֶמֶז עַל הַתּוֹרָה [וּמַה שֶּׁאָמַר: "אֲשֶׁר אָהַבְתָּ", שֶׁאֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ (עבודה זרה י"ט.)], וְהִזְהִיר לָנוּ הַכָּתוּב, שֶׁלֹּא יְחַסֵּר יוֹם אֶחָד מִן הַתּוֹרָה, כִּי הוּא חֶלְקוֹ בַּחַיִּים. וְאָמַר "הֶבְלֶךָ" לִרְמֹז, מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ לִשְׁמֹר כָּל הַיָּמִים שֶׁהוּא חַי עַל הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מִמֶּנּוּ יוֹם אֶחָד לָרִיק. מִי שֶׁמֵּבִין בְּדַעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ שֶׁהָעוֹלָם הוּא עוֹלָם שֶׁל הֶבֶל, וְלֹא נִשְׁלַח לְפֹה, רַק לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתֵהּ דְּמָרֵהּ עָלְמָא לְהַשִּׂיג חֶלְקּוֹ בַּתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת כְּדֵי לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים לֶעָתִיד לָבוֹא, עַל זֶה הָאִישׁ נוּכַל לְקַוּוֹת בּוֹ שֶׁיִּשְׁמֹר יָמָיו, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מִמֶּנּוּ יוֹם אֶחָד לְאִבּוּד. כְּלַל הַדְּבָרִים: כְּמוֹ הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַשְּׁטָרוֹת הַגְּדוֹלִים עַל כַּמָּה אֲלָפִים (הַנִּקְרָא סֶערְיֶעס), שׁוֹמְרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁמִירָה כָּל שְׁטָר וּשְׁטָר שֶׁלֹּא יֹאבַד מִמֶּנּוּ, כִּי כָּל אֶחָד מֵהֶן הוּא הַחֵלֶק מֵעָשְׁרוֹ, כֵּן מַמָּשׁ צָרִיךְ הָאִישׁ הַנִּלְבָּב לִשְׁמֹר אֶת יָמָיו וּשְׁעוֹתָיו, כִּי כָּל יוֹם הוּא חֶלְקוֹ בַּחַיִּים, וְהִנֵּה יָדוּעַ מַאֲמַר הֶחָכָם: אֵין אֲבֵדָה כַּאֲבֵדַת הַזְּמַן, כִּי כְּשֶׁיֹּאבַד לְאָדָם דִּינָר מִכִּיסוֹ, יָכוֹל לְקַוּוֹת שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ, אוֹ שֶׁיַּזְמִין לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ דִּינָר אַחֵר תַּחְתָּיו, אֲבָל אִם תַּעֲלֶה לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּתֹּהוּ, לֹא יִמְצָאֶנָּה עַד עוֹלְמֵי עַד, וְיַרְגִּישׁ דָּבָר זֶה כְּשֶׁיָּבוֹא לְחֶשְׁבּוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא, וְיַעֲרִיכוּ לְפָנָיו בַּמֶּה הוֹצִיא אֶת יָמָיו וּשְׁעוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ' כ"א): "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ". אָמְרוּ חֲזַ"ל: שֶׁמְּאִירִין לוֹ כָּל מַעֲשָׂיו בְּפָנָיו, אָז יִנְהַם בְּעַצְמוֹ עַל הַנְהָגָתוֹ, אֲבָל מִי יוּכַל לְהוֹעִיל לוֹ אָז? וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו.

מ״העוֹד יֵשׁ לוֹ, לְאָדָם שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת דִּבּוּרוֹ, רֶוַח תְּמִידִי, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁהוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר, וְהוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה חֲשַׁשׁ אִסּוּר שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע אוֹ אוֹנָאַת דְּבָרִים אוֹ לֵיצָנוּת וְכַדּוֹמֶה, וְכוֹבֵשׁ אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, נֶחֱשָׁב לוֹ לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ מְקַיֵּם מִצְוָה בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (מכות כ"ג.): יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה כְּשֶׁבָּא לְיָדוֹ, נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְיִתּוֹסֵף לוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּשָׁנָה כַּמָּה אַלְפֵי מִצְוֹת.

מ״ובּוֹ יְבֹאַר שֶׁהַזָּהִיר מִזֶּה הַחֵטְא הֶחָמוּר הוּא מְסַיֵּעֵ לְבִנְיַן הַבַּיִת הֶעָתִיד.

מ״זהִנֵּה יָדוּעַ מַאֲמַר חֲזַ"ל (יומא ט:), דְּדוֹר שֶׁל בַּיִת שֵׁנִי, הָיָה בּוֹ תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְחֻרְבָּנוֹ הָיָה בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם וְלָשׁוֹן הָרָע. וְכָתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים, דְּמַה שֶּׁהָיָה כֹּחַ בֶּעָוֹן הַזֶּה לְהַחֲרִיב בַּיִת הַבָּנוּי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לִבְנוֹתוֹ מֵחָדָשׁ. וְזֶהוּ רֶמֶז מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו. וְאִם כֵּן, עַל כָּרְחֲךָ שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּקּ לְתַקֵּן הַחֵטְא הַזֶּה, דְּהַיְנוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בּוֹ, דְּעַד מָתַי נִהְיֶה בַּגּוֹלָה?

מ״חאָכֵן בֶּאֱמֶת נִתְבּוֹנֵן מִי יוּכַל לְתַקִּן הַחֵטְא הַזֶּה. הָאִישׁ הַפָּשׁוּט בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר הָעִנְיָן הַזֶּה כַּהֲלָכָה, אַחֲרֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא לָשׁוֹן הָרָע וּמַה הוּא רְכִילוּת, וְאֵיזֶה דָּבָר נִכְנָס בִּכְלָלָם. וְעִקַּר הַתִּקּוּן תָּלוּי בְּמִי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה. הוּא יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בְּהִלְכוֹתֶיהָ וּלְהִזָּהֵר וּלְקַיְּמָם.

מ״טוְהִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל (שמות רבה ו'): בְּשָׁעָה שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה וְעָבַר עַל "לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים", עָלְתָה הַיּוּ"ד דְּ"לֹא יַרְבֶּה" לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְאָמְרָה: דְּיָתֵיקַי (שטר מתנה) שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כֻּלָּהּ. אִם שְׁלֹמֹה יְבַטְּלֵנִי, מִי יְקַיְּמֵנִי? [רוֹצֶה לוֹמַר דְּמִצְוָה זוֹ אֵינָהּ תְּלוּיָה, רַק בַּמֶּלֶךְ]. עָנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בּוֹ יִהְיוּ בְּטֵלִין, וְאַל תִּבָּטֵל אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה. וּמִזֶּה נִרְאֶה בַּעֲלִיל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד גָּדוֹל כְּשֶׁדָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה הֶפְקֵר לַכֹּל. וְכַאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אֵיזֶה דָּבָר מִן הַתּוֹרָה הוּא הֶפְקֵר, נִמְצָא שֶׁהֶעָוֹן שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא הֶפְקֵר בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם תּוֹרָה.

נ׳[וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין דִּינֵי הַתּוֹרָה, גַּם כֵּן אֵין חָמוּר בְּדַעְתּוֹ הֶעָוֹן הַזֶּה כָּל כָּךְ כִּשְׁאָר עֲוֹנוֹת. וּרְאָיָה לָזֶה, דְּאִם יֶאֱרַע לְאָדָם, שֶׁמֵּאֵיזוֹ סִבָּה נִתְחַלֵּף לוֹ בָּשָׂר כָּשֵׁר לִבְשַׂר נְבֵלָה וּטְרֵפָה וְנִכְשַׁל בָּזֶה, יִתְמַרְמֵר לִבּוֹ בְּקַרְבּוֹ וְיֵרַע דָּבָר זֶה לְנַפְשׁוֹ מַמָּשׁ וְיִתְעַנֶּה עַל זֶה וְכָל יְמֵי חַיָּיו יִזְכֹּר דָּבָר זֶה, שֶׁנִּכְשַׁל בִּבְשַׂר נְבֵלָה וּטְרֵפָה. וְלֹא כֵן בֶּעָוֹן הַזֶּה, אֲפִלּוּ אִם נִכְשַׁל בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים אוֹ בְּהַלְבָּנַת פָּנִים אוֹ בְּלָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת מַמָּשׁ, שֶׁעַל כָּל זֶה יֵשׁ לָאוִין מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אִם עָשָׂה כֻּלָּן בְּיַחַד, שֶׁסִּבֵּב מְרִיבָה וְהָיוּ בָּזֶה אוֹנָאַת דְּבָרִים וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְלָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת כֻּלָּן יַחַד, גַּם כֵּן לֹא יִסְתַּעֵר לִבּוֹ עַל זֶה כָּל כָּךְ. וַאֲפִלּוּ אִם יֶאֱרַע אַחַר הַמְּרִיבָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן שֶׁסִּבֵּב בְּעַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם לֹא תֶּהֱמֶה נַפְשׁוֹ עַל זֶה כָּל כָּךְ לֵילֵךְ לְחָכָם וּלְחַפֵּשׂ עֵצוֹת עַל זֶה כְּמוֹ עַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכַדּוֹמֶה. וְעוֹד רְאָיָה לָזֶה, שֶׁלֹּא יִזְכֹּר, רַק אֵיזֶה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה שָׁכוּחַ הַדָּבָר הַזֶּה לְגַמְרֵי מִלִּבּוֹ, כְּמִי שֶׁלֹּא טָעַם הַחֲטָאִים הָאֵלּוּ מִיָּמָיו. כָּל זֶה רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע אֵינוֹ מַנִּיחַ אֲפִלּוּ לָאָדָם הַנִּלְבָּב לָשׂוּם עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים].

נ״אוְאִם כֵּן כַּמָּה צָרִיךְ בֶּן תּוֹרָה עַל כָּל פָּנִים לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת זָהִיר בְּאִסּוּרִים אֵלּוּ, הַתְּלוּיִם בְּכֹחַ הַדִּבּוּר, [שֶׁהוּא לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְאוֹנָאַת דְּבָרִים וְהַלְבָּנַת פָּנִים], כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ דִּבְרֵי ה' כְּהֶפְקֵר.

נ״בוְהִנֵּה לְפִי מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל, תָּלוּי בָּזֶה בִּנְיַן הַבַּיִת דְּלֶעָתִיד, [וְהִנֵּה כָּתְבוּ הַסְּפָרִים בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא חֲדָא (שבית כנסת אחד), אִם הָיוּ שׁוֹמְרִים מִדַּת הַשָּׁלוֹם כִּדְבָעֵי, יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. אִם כֵּן בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תְּלוּיָה בְּיָדֵינוּ. וְיָדוּעַ, שֶׁבְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת בָּהּ, רַק אִם נִהְיֶה זְהִירִים מִתְּחִלָּה מֵעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם וְלָשׁוֹן הָרָע], וְכָל אֶחָד שֶׁיִּתְחַזֵּק לְתַקִּן הַחֵטְא הַזֶּה, יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בַּבַּיִת הַבָּנוּי לֶעָתִיד, דְּבִלְתָּם הָיָה הַבַּיִת חָרֵב לְעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם.

נ״גוְהִנֵּה אִם הָיְתָה לָנוּ רְשׁוּת לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָיָה צָרִיךְ כֶּסֶף לָזֶה, יָדוּעַ דְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה מְנַדֵּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כָּל מַה שֶּׁבְּכֹחוֹ לָזֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶקּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבְעִנְיָנֵנוּ אֵין צָרִיךְ כֶּסֶף כְּלָל, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהִתְרַחֵק מִן הַחֵטְא הֶחָמוּר שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וְשִׂנְאַת חִנָּם, וְלֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה יְתֻקַּן הַחֵטְא וְנִזְכֶּה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן הַמִּקְדָּשׁ.

נ״דוְכַמָּה יִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא הָיָה הַסִּבָּה לְבִנְיַן הַבַּיִת, וְכַאֲשֶׁר נִמְצָא בִּנְחֶמְיָה (פרק ג'), נִרְשְׁמוּ שָׁם לָנֶצַח שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, שֶׁנָּתְנוּ חֵלֶק בַּחוֹמָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בַּבַּיִת גּוּפָא.

נ״הדִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין בְּעֵנְיַן חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ.

נ״וגָּרְסִינַן (בבבא בתרא דף ע"ח:): אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר ר' יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב (במדבר כ"א כ"ז): "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן". הַמֹּשְלִים אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָן. בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט יָדוּעַ, שֶׁזֶּה לְעוֹלָם וְזֶה לִזְמַן, וְגַם שֶׁזֶּה תַּעֲנוּג קָלוּשׁ מְאֹד וְזֶה תַּעֲנוּג נוֹרָא, שֶׁשָּׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא הִיא יָפָה מִכָּל חֶלְקֵּי הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן לְהֶפֶךְ לְעִנְיַן עֲבֵרָה.

נ״זוְעוֹד נִרְאֶה לִי, שֶׁיְּצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁכַּפּוֹת מֹאזְנַיִם עוֹמְדוֹת לְנֶגְדּוֹ, וּבְכַף אַחַת כָּתוּב הַהֶפְסֵד שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ עַל יְדֵי קיּוּם הַמִּצְוָה, וּבְכַף שֶׁכְּנֶגְדָּהּ כָּתוּב הַשָׂכָר, וְתִרְאֶה, כִּי כַּף הַשָּׂכָר מַכְרִיעַ הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה יוֹתֵר, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵין נִרְאֵית כְּלָל הַכַּף שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּגֵף הַיֵּצֶר. וְכֵן לְהֶפֶךְ בַּעֲבֵרָה, יְצַיֵּר שֶׁבְּצַד אֶחָד שֶׁל הַכַּף עוֹמֵד הַתַּעֲנוּג שֶׁל הָעֲבֵרָה, וּבְכַף שֶׁכְּנֶגְדָּהּ רוֹאֶה אֶת הַמַּשְׁחִיתִים עוֹמְדִים וּמְחַשְּׁבִים עָלָיו לְיַסְּרוֹ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים.

נ״חתִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא שָׁם. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן מַאי סָמַךְ רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הַמּוּסָר לַֹפָּסוּק הַזֶּה, מַאי שַׁיְּכָא הָכָא? וְנִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּחֲגִיגָה (דף ט"ו.): צַדִּיק נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, רָשָׁע נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בַּגֵּיהִנֹּם. וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה יִקְשֶׁה: הֲלֹא אֱלֹקים אֱמֶת הוּא וְשׁוֹפֵט צֶדֶק, וְגַם לְאֵיזֶה צַדִּיק נוֹתְנִים זֶה? אָכֵן בֵּאוּר הַדָּבָר הוּא, כְּגוֹן שֶׁשְּׁנֵיהֶם דָּרִים בְּעִיר אַחַת, וְהָרָשָׁע מִתְלוֹצֵץ תָּמִיד עַל הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, עַל תּוֹרָתוֹ וְעַל עֲבוֹדָתוֹ וּמַטִּיל דֹּפִי עָלָיו בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, וְהַצַּדִּיק מִתְחַזֵּק וְסוֹבֵל עֶלְבּוֹנוֹ וְאֵינוֹ בָּא בְּרִיב עִמּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' לְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, אָז כְּשֶׁיָּבוֹא לַדִּין לֶעָתִיד לָבוֹא, הָרָשָׁע מְאַבֵּד חֶלְקוֹ בִּזְכֻיּוֹתָיו, כִּי מִלְּבַד שֶׁהוּא לֹא רָצָה לַעֲבֹד לַה', עוֹד הָיָה מִתְלוֹצֵץ מִמִּי שֶׁהוּא עוֹבֵד ה', וְגַם קֵרֵר עַל יְדֵי זֶה עֲבוֹדַת ה' בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת. וּלְמִי שַׁיָּכוֹת כָּל זְכֻיּוֹתָיו - לַצַּדִּיק שְׁכֵנוֹ, שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ עָלָיו, וְגָרַם לוֹ בִּזָּיוֹן וּכְלִמָּה, וְגַם הָיָה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד וְלֹא לְהִתְרַפּוֹת מֵעֲבוֹדָתוֹ, [וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן].

נ״טוּמַה שֶּׁאָמְרוּ: רָשָׁע נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בַּגֵּיהִנֹּם, כְּגוֹן: שֶׁעַל יְדֵי הַלַּעַג וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ תָּמִיד מִן הַצַּדִּיק, נִתְהַוּוּ לַצַּדִּיק כַּמָּה קִלְקוּלִים בַּעֲבוֹדָתוֹ, אָז מֻכְרָח הָרָשָׁע לְקַבֵּל אוֹתָן הַיִּסּוּרִים עַל עַצְמוֹ אַחֲרֵי שֶׁעַל יָדוֹ נִסְבַּב הַדָּבָר הַזֶּה.

ס׳וְעַתָּה נָבוֹא לְעִנְיָנֵנוּ. הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ הָעֲיָרוֹת שַׁיָּכוֹת לְמוֹאָב, וְאָמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים לְסִיחוֹן וְחַיָּלָיו: בּוֹאוּ לְעִיר חֶשְׁבּוֹן, וְהִיא תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת עַתָּה לָעִיר סִיחוֹן. וְהַנִּמְשָׁל בְּעִנְיָנֵנוּ: חֶלְקֵי הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּגַן עֵדֶן עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, יִהְיוּ שַׁיָּכִים לַצַּדִּיקִים, הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם, וְעָבְדוּ לַה' וְלֹא הִסְתַּכְּלוּ עַל הָרְשָׁעִים, שֶׁבִּזּוּ אוֹתָם וַעֲבוֹדָתָם.

ס״אוְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יִתְכּוֹנְנוּ הַצַּדִּיקִים בִּשְׁלֵמוּת, כִּי לְבַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֶלְקָם מַה שֶּׁתִּקְּנוּ בְּעַצְמָם, עוֹד יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק הָרְשָׁעִים.

ס״בוְדָרְשׁוּ עוֹד תֵּבַת עִיר סִיחוֹן בְּגַוְנָא אַחֲרִינָא (באפן אחר), דִּכְתִיב אַחֲרָיו (בַּמִּדְבָּר כ"א כ"ח): "כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן, לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן, אָכְלָה עָר מוֹאָב, בַּעֲלֵי בָמוֹת אַרְנוֹן". וְדָרְשׁוּ הָכֵי: אִם אָדָם עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כָּעַיִר (פירוש: חמור צעיר) הַזֶּה, שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר סְיָחָה נָאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּתֶּה בְּיִצְרוֹ, תֵּצֵא אֵשׁ מֵחֶשְׁבּוֹן, דְּהַיְנוּ מִמְּחַשְּׁבִין חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. "לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחוֹן" אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁנִּקְרְאוּ שִׂיחִין (אִילָנוֹת טוֹבִים), וְתֹאכַל אֶת שֶׁאֵינָן מְחַשְּׁבִין אֶת סוֹפָן. וּבֵאוּר הַדְּבָרִים לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי הוּא עַל פְּרָט הָאַחֵר שֶׁהוֹדִיעוּ לָנוּ חֲזַ"ל, שֶׁהָרָשָׁע נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בַּגֵּיהִנֹּם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ: "כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן" הַיְנוּ אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנִּבְרְאָה עַל יְדֵי הָעֲוֹנוֹת, תֵּצֵא אֵשׁ מֵהֶם, שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם. וְעַל מִי תִּשְׁלֹט? עַל הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָם מְחַשְּׁבִים אֶת סוֹפָם. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב: אָכְלָה עָר מוֹאָב לִרְמֹז שֶׁתֹּאכַל בַּעֲלֵי תַּאֲווֹת (כְּמָה דִּכְתִיב (במדבר כ"ה א'): "וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב"). "בַּעֲלֵי בָמוֹת אַרְנוֹן" אֵלּוּ גַּסֵּי הָרוּחַ ^* וּבָזֶה נִיחָא לִי מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים לְיַעֵץ לָאָדָם, שֶׁיְּהֵא תָּמִיד מַזְכִּיר שְׁמוֹ בְּרֶמֶז בְּסוֹף שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, דְּהַיְנוּ אִם שְׁמוֹ אַבְרָהָם יֹאמַר פָּסוּק שֶׁמַּתְחִיל בָּאוֹת א' וּמְסַיֵּם בָּאוֹת מ' וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכָתְבוּ שֶׁזּוֹהִי תּוֹעֶלֶת שֵׁיִּזְכֹּר שְׁמוֹ, דְּמֵרֹב הפַּחַד וְהַחֲרָדָה בִּשְׁעַת הַדִּין, כְּשֶׁשּׁוֹאלִים לוֹ אֶת שְׁמוֹ, שׁוֹכֵחַ וְלֹא יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב. וְהִנֵּה בֵּאוּר הַדָּבָר אָמַרְתִּי בִּפְשִׁיטוּת, דְּטֶבַע הָאִישׁ שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָרֶשַׁע לְדַבֵּר וּלְהִתְלוֹצֵץ מֵאֲנָשִׁים, שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וִהַצֶּדֶק. וּמִמֵּילָא יָדוּעַ שֶׁהָעֲוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל פְּלוֹנִי בְּמַה שֶּׁהִתְרַשֵּׁל מֵעֲבוֹדָתוֹ, עַל יְדֵי זֶה נִרְשָׁמִים עַל שְׁמוֹ, אַף שֶׁשֵׁם פְּלוֹנִי הוּא שֵׁם יַעֲקֹב וְהָיָה רָשׁוּם הֶעָוֹן שֶׁל שֵׁם יַעֲקֹב וְהוּא שְׁמוֹ עָכָן, הוֹלְכִים הַמְקַטְרְגִים לְעָכָן, אַף שֶׁצּוֹעֵק: אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי הֶעָוֹן, שֶׁאֲנִי שְׁמִי עָכָן וְלֹא יַעֲקֹב, הַמַּשְׁחִיתִים הַהוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין מִסְתַּכְּלִים עַל זֶה כְּלָל, וּמְשִׁיבִים לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים דָבָר. אָנוּ הֻזְהַרְנוּ בִּשְׁלִיחוּתֵנוּ לֵילֵךְ אֵלֶיךָ וּלְהַעֲנִישְׁךָ, מִסְּתָמָא שִׁמְךָ יַעֲקֹב, וְתֻכְרַח לְקַבֵּל הָעֹנֶשׁ. וְהִנֵּה הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמֻּכְרָח לְקַבֵּל הָעֹנֶשׁ חוֹשֵׁב בְּנַפְשׁוֹ: אוּלַי בֶּאֱמֶת שְׁמִי יַעֲקֹב, וְשָׁכַחְתִּי עַל יְדֵי הַמִּיתָה אֶת הַמַּעֲשִׂים וְאֶת שְׁמִי. וְהִנֵּה הָאִישׁ שֶׁדַּרְכּוֹ לְבַזּוֹת לַאֲנָשִׁים וּלְצַעֲרָם בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְלָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת, בְּוַדַּאי לֹא פַּעַם אַחַת נִכְשַׁל בָּזֶה בִּימֵי חַיָּיו, בְּוַדַּאי כַּמָּה מֵאוֹת פְּעָמִים עָשָׂה כָּזֶה לְכַמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים, וּמִמֵּילָא נֶחֱשָׁבִים עָלָיו עֲוֹנוֹתֵיהֶם וְכָל אִישׁ וְאִישׁ יֵשׁ לוֹ שֵׁם אַחֵר וְהוּא מֻכְרָח לִסְבֹּל מִכֻּלָּם. וּמִמֵּילָא הוּא מְבֻלְבָּל מְאֹד שֶׁכָּל מַשְׁחִית בָּא לוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּשֵׁם אַחֵר, וְעַל כֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, אֵיךְ הוּא הָאֱמֶת, כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ שֶׁיַּגִּיד שְׁמוֹ. וְלָזֶה יָעֲצוּ שֶׁיֹּאמַר בְּכָל יוֹם אֶת הַפָּסוּק הַמְרַמֵּז עַל שְׁמוֹ, שֵׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֹּר הֵיטֵב. וְגַם עַל יְדֵי זֶה יִתְבּוֹנֵן, אֵיךְ לִזָּהֵר מֵחֵטְא הַלָּשׁוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי. וְנִרְאֶה עוֹד שֶׁלָּזֶה יָעֲצוּ לוֹמַר הַפָּסוּק אַחַר "אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע", וּכְאוֹמֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֹּר שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה: .

ס״געְנְינֵי שְמִירַת הַלָּשוֹן לְפִי סֵדֵר פָּרָשִיּוֹת הַתּוֹרָה

ס״דפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית

ס״הגָּרְסִינַן בַּעֲרָכִין (דף ט"ו:): אָמַר ר' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ב ה'): "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ". וְהַכַּוָּנָה, דְּדֶרֶךְ מִי שֶׁהוּא חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנוֹ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ לִפְנֵי אֲנָשִׁים תָּמִיד וְלוֹמַר: כַּאֲשֶׁר אֲנִי אֶפְתַּח רַק אֶת שְׂפָתַי עָלָיו, אֲכַלֶּנּוּ בִּלְשׁוֹנִי, וְיִהְיֶה לְמִרְמָס לִפְנֵי הַכֹּל, וּמִי יוּכַל לְהִתְגַבֵּר נֶגֶד לְשׁוֹנִי, וַאֲפִלּוּ אִם בַּפַּעַם הַזּוֹ לֹא אֲכַלֶּנּוּ בְּשְׁלֵמוּת, הֲלֹא שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, וְאוּכַל לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, עַד שֶׁיִּהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הַכֹּל, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל שֶׁיֵּשׁ עֶלְיוֹן עַל כֹּל, שֶׁעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ.

ס״ווּבֶאֱמֶת בְּכָל הָעֲבֵרוֹת יֵשׁ שֶׁבָּאוֹת מֵחֲמַת תַּאֲווֹת, וְיֵשׁ שֶׁבָּאוֹת מֵחֲמַת חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, שֶׁהֵן הִתְגַּבְּרוּ עָלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְשַׁל וְעָבַר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּסִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִזֶּה, כְּמוֹ דִּכְתִיב (קהלת י' י"א): "וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן". אֵין זֶה, כִּי אִם שֶׁדְבַר ה' בְּעֵינָיו כְּהֶפְקַר, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לַצִּוּוּי שֶׁל יוֹצֵר הַכֹּל, וְעַל כֵּן חֲשָׁבוּהוּ כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר.

ס״זוְעוֹד טַעַם כָּתְבוּ בְּסִפְרֵי יְרֵאִים, כִּי יָדוּעַ הוּא, שֶׁמִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, הוּא מִסְתַּכֵּל בְּכָל צְדָדָיו אוּלַי עוֹמֵד שָׁם הָאִישׁ הַהוּא וְעוֹשֶׂה עַיִן שֶׁל מַעְלָה, כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּגַנָּב.

ס״חוְכַאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן עוֹד נִמְצָא, שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרָע הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּא לָעוֹלָם הָיָה עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ וְעַל יְדֵי כְּפִירָה בֵּאלֹקִים חַיִּים, שֶׁאָמַר לְחַוָּה (בראשית ג' ה'): "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם", וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמַר: כָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ, מִן הָאִילָן הַזֶּה אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, אִכְלוּ אַתֶּם, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם, וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יוֹצְרֵי עוֹלָמוֹת. וְזֶה גָּרַם מִיתָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. וְעָנְשׁוֹ הָיָה מִדָּה בְּמִדָה, שֶׁכָּל הַבְּרִיוֹת שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ וְרוֹצִים לְהָרְגוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם ט"ו): "וְאֵיבָה אָשִׁית וְגוֹ', הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ". [מִלְּבַד שְׁאָר הָעֳנָשִׁים שֶׁהֻטְּלוּ עָלָיו, נִקְצְצוּ רַגְלָיו, כְּמוֹ דִּכְתִיב (שם י"ד): "עַל גְּחֹנְךָ תֵּלֵךְ", וּמַאֲכָלוֹ עָפָר, כְּדִכְתִיב (שם י"ד): "וְעָפָר תֹּאכַל" וְגוֹ'], וְנִטַּל מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַדִּבּוּר.

ס״טוְאַף בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא כֵּן. כְּשֶׁיִּתְפַּרְסֵם לַאֲנָשִׁים טִבְעוֹ הָרָע, הַכֹּל יִשְׂנְאוּהוּ וְיִשְׁמְרוּ עַצְמָם מִמֶּנּוּ, פֶּן יַעֲשֵׂם לְבוּז וּלְחֶרְפָּה, וְגַם לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּזְכֶּה לָקּוּם בִּתְחִיָּה, יִהְיֶה כְּאִלֵּם מַמָּשׁ, לֹא יִפְתַּח פִּיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (דברים רבה ו'), שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחְתֹּךְ לְשׁוֹנָם שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ב ד'): "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֵת גְּדֹלוֹת", וִכַוָּנָתָם הִיא לְעֵת הַתְּחִיָּה. וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גֹּדֶל צַעֲרוֹ שֶל הָאִישׁ הַהוּא וּבִזְיוֹנוֹ לָנֶצַח, שֶׁאָז יֵדְעוּ הַכֹּל טִבְעוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁהָיָה אִישׁ רַע מַעֲלָלִים, וּבִשְׂפָתָיו הַחֲלַקְלַקּוֹת הָיָה מַטִּיל שִׂנְאָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י"ב י"ג): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע", וְתִרְגֵּם בַּתַּרְגּוּם: כָּל עוֹבְדֵי בְּנֵי עָלְמָא עֲתִידִין דְּיִתְפַּרְסְמוּן וְכוּ' (כל מעשי בני אדם עתידין שיתפרסמו וכו'). עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן בָּא עָלָיו הָעֹנֶשׁ הַזֶּה, שֶׁכָּל אֲנָשִׁים קָמוּ בְּחַיּוּתָן וּבְדִבּוּרָם בִּשְׁלֵמוּת כְּמֵאָז, וְזֶה הָאִישׁ כְּאִלֵּם מַמָּשׁ. מִכָּל זֶה יוּכַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן חֹמֶר הֶעָוֹן, שֶׁהוּא נוֹגֵעַ לְנַפְשׁוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.

ע׳וְדַע עוֹד, דִּכְשֵׁם שֶׁהַנָּחָשׁ נֶעֱנַשׁ בְּעִנְיַן מְזוֹנוֹ, כְּדִכְתִיב: "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ", כֵּן הוּא מִי שֶׁהוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע נֶעֱנַשׁ בַּעֲוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּ"סֵפֶר הַקָּנֶה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רְאֵה וְהָבֵן, שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע מִפִּיו, נִדּוֹן בְּצָרַעַת. וּמְסַיֵּם שָׁם בְּסוֹף דְּבָרָיו, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה מְצֹרָע, נִדּוֹן בַּעֲנִיּוּת, וּשְׁקוּלָה הָעֲנִיּוּת כְּצָרַעַת, וַהֲרֵי הוּא עָנִי הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם. עַיֵּן שָׁם.

ע״אוּבֶאֱמֶת לְפֶלֶא הוּא בְּעֵינַי, שֶׁטֶּבַע בְּנֵי הָאָדָם לְחַפֵּשׂ סְגֻלּוֹת וּבְרָכוֹת מֵאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים לְהַצְלָחָה עַל פַּרְנָסָה, וּמַה יּוֹעִילוּ לָהֶם כָּל הַסְּגֻלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת, אִם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֻרְגָּל בְּזֶה הַחֵטְא שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, הֲרֵי יֵשׁ עַל זֶה אָרוּר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (דברים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבועות ל"ו.): אָרוּר, בּוֹ קְלָלָה, בּוֹ נִדּוּי. וְזֶה לֹא יָצָא מִפִּי אִישׁ אֶחָד, כִּי אִם בְּהֶסְכֵּם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּצֵרוּף הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, כְּדִכְתִיב בַּקְּרָא, וַהֲרֵי הוּא מְכַלֶּה הַשְׁפָּעָתוֹ.

ע״בוְאִם הָיוּ שׁוֹמְעִים לִדְבָרַי, הָיִיתִי מְיַעֵץ לָהֶם יוֹתֵר, שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַצְמָם בִּזְהִירוּת יְתֵרָה מִזֶּה הַחֵטְא, וּבִפְרָט מִלַּעֲשׂוֹת בְּפֹעַל מַמָּשׁ רַע לַחֲבֵרוֹ מֵעִנְיַן גֶּזֶל וְחָמָס וְאוֹנָאָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, [שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי גּוֹרֵם גָּדוֹל שֶׁיְּבֻזְבְּזוּ נְכָסָיו עַל יְדֵי זֶה וְיֵרְדוּ לְטִמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּקוֹנְטְרֵס "שְׂפַת תָּמִים" בְּפֶרֶק שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי מִכַּמָּה פְּסוּקים וּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל, עַיֵּן שָׁם], שֶׁאָז בְּוַדַּאי יִתְבָּרְכוּ נִכְסֵיהֶם יוֹתֵר מִכָּל הַסְּגֻלּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁכָּל הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ מִתְּחִלָּה בִּבְרָכָה וְאָמְרוּ: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר לֹא יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ", וְכָל יִשְׂרָאֵל עָנוּ עַל זֶה אָמֵן, וּבְוַדַּאי תִּתְקַיֵּם הַבְּרָכָה הַזּוֹ.

ע״גפָּרָשַׁת נֹחַ

ע״דוַיַּגֶּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ (בראשית ט' כ"ב). סִפְּרָה לָנוּ הַתּוֹרָה עֲוֹנוֹ, דִּלְבַד שֶׁלֹּא כִּסָּהוּ בְּעַצְמוֹ, עוֹד סִפֵּר בַּחוּץ, הַיְנוּ בַּשּׁוּק, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם הַתַּרְגּוּם, וְלֹא חָשַׁשׁ כְּלָל עַל קְלוֹנוֹ, שֶׁלֹּא לְבַזּוֹתוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים, וּלְכָךְ קִּלְּלוֹ.

ע״הפָּרָשַׁת וַיֵּצֵא

ע״ובְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ (בראשית כ"ח כ'): "וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ". אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: "וּשְׁמָרַנִי" מִלָּשׁוֹן הָרָע, וּכְעֵין זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּסִפְרִי עַל הַפָּסוּק (דברים כ"ג י'): "כִּי תֵצֵא (לַמִּלְחָמָה) מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע", שֶׁהוּא מְרַמֵּז עַל לָשׁוֹן הָרָע. וּפָשׁוּט, שֶׁבְּעֵת שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה, וּכְדִכְתִיב הָתָם (שם ט"ו): "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ" וְגוֹ'. וְיָדוּעַ, שֶׁבַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע מִסְתַּלֶּקֶת הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ. וְכֵן בְּיַעֲקֹּב, כְּשֶׁהָלַךְ אֵצֶל לָבָן, שֶׁהוּא מְקוֹם סַכָּנָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין מִסּוֹף מַעֲשֶׂה, שֶׁרָדַף אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ, לוּלֵא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אוֹתוֹ, וּכְדִכְתִיב (דברים כ"ו ה'): "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי", לָכֵן בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּזֶה.

ע״זפָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב

ע״חהִנֵּה עִנְיַן יוֹסֵף עִם אֶחָיו. הֶאֱרִיכָה הַתּוֹרָה מְאֹד בְּסִפּוּר הָעִנְיָן אוֹדוֹתָיו וְאוֹדוֹת אֶחָיו, וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר מִזֶּה סִבַּת יְרִידָתוֹ לְמִצְרַיִם, וְעוֹד כַּמָּה עִנְיָנִים נוֹרָאִים, שֶׁנִּשְׁתַּלְשְׁלוּ עַל יְדֵי זֶה, כְּדֵי שֶׁמִּזֶּה יִקַּח כָּל אָדָם מוּסָר אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ.

ע״טוְהִנֵּה בְּאָבוֹת (א' י"ג) אִיתָא, שֶׁהִלֵּל הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי וְכוּ'. זֶה הַמַּאֲמָר כּוֹלֵל הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד. לְפִי פְּשׁוּטוֹ הוּא מְרַמֵּז עַל עִנְיַן זְרִיזוּת לַעֲבוֹדַת ה', וְאוֹמֵר: אִם אֵין הָאָדָם בְּעַצְמוֹ מִזְדָּרֵז בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו וּבְעוֹדוֹ בְּכֹחוֹ, מִי יָכוֹל לְהוֹעִיל לוֹ? וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב (קהלת ט' י'): "כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה", בְּכֹחֲךָ דַּיְקָא. וּכְבָר הֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהָאָדָם לֹא יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל בָּנָיו כִּי אִם מְעַט מִן הַמְּעַט, וְהָעִקָּר לְהָכִין לְעַצְמוֹ צֵידָה לְבֵית מוֹעֲדוֹ. וּלְפִי זֶה יֹאמַר הִלֵּל מַאֲמָר פָּשׁוּט: אִם הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לֹא יֵיטִיב לְנַפְשׁוֹ, מִי יָכוֹל לְהֵיטִיב לוֹ?

פ׳וְעוֹד רָמַז בָּזֶה עִנְיָן נוֹרָא, וְהוּא: אִם הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ רָעָה, מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה? כִּי הָאֱמֶת כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּסְבָּבִים לָאָדָם, הֵן לְטוֹב וְהֵן לְרַע, הַכֹּל הָאָדָם מְסַבֵּב לְעַצְמוֹ. וְהָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ, עִנְיַן הַיְרִידָה לְמִצְרַיִם, סִבָּה הָרִאשׁוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (בראשית ט"ו ח'): "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"? הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הִוּא (שם י"ג): "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בָּאָרֶץ". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת פ"ט:): רָאוּי הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לֵירֵד בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל לְמִצְרַיִם, אֶלָּא שֶׁזְּכוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ שֶׁנָּהֲגוּ עִמּוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד לָבוֹא לִבְנוֹ הַמּוֹלֵךְ בְּמִצְרַיִם.

פ״אוְסִבַּת הַדָּבָר שֶׁיּוֹסֵף יִהְיֶה הַמּוֹלֵךְ, וּשְׁאָר בָּנָיו יִהְיוּ נִכְנָעִים לוֹ, גַּם כֵּן גָּרַם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּעַצְמוֹ לָזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁחָרָה אַפּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עַל רָחֵל שֶׁאָמְרָה (בראשית ל' א'): "הָבָה לִי בָּנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי". וְעָנָה לָהּ (שם ב'): "הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן"? אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְכִי כָּךְ עוֹנִין אֶת הַמְעוּקוֹת? חַיֶּיךָ, שֶׁבָּנֶיךָ עוֹמְדִים לִפְנֵי בְּנָהּ.

פ״בכְּלַל הַדָּבָר הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת מְאֹד זָהִיר בְּדִבּוּרָיו, שֶׁהוּא בְּדִבּוּרוֹ מְסַדֵּר בָּזֶה אֶת הַהַנְהָגָה לְעַצְמוֹ, אִם יִתְנַהֲגוּ עִמּוֹ בְּמִדַּת הַחֶסֶד אוֹ לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם.

פ״גוַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם (בראשית ל"ז ב'). שֶׁאָמַר, שֶׁהָיוּ קּוֹרִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים וְשֶׁחֲשׁוּדִים עַל הָעֲרָיוֹת וְשֶׁחֲשׁוּדִים עַל אֵיבָר מִן הַחַי. וְהִנֵּה הַכָּתוּב סִפֵּר לָנוּ, שֶׁלֹּא דִּבֵּר זֶה לְשׁוּם אָדָם, רַקּ לַאֲבִיהֶם, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה כְּדֵי שֶׁיּוֹכִיחֵם אָבִיו, וְאַף עַל פִּי כֵן עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, שֶׁהָיָה לוֹ לְהוֹכִיחָם בְּעַצְמוֹ מִתְּחִלָּה עַל זֶה, שֶׁדִּין הוֹכָחָה הוּא אֲפִלּוּ תַּלְמִיד לְרַב, וְלֹא לְגַלּוֹת לְאָבִיו. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ מוֹדִין לוֹ בְּמַה שֶׁקּוֹרִין לָהֶם עֲבָדִים, שֶׁלֹּא כַּדִּין הוּא, כִּי בֶּאֱמֶת יַעֲקֹב קֹדֶם שֶׁנְּשָׂאָן שִׁחְרְרָן וּלְקָחָן לְנָשִׁים, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (בראשית ל"ז ב'): "נְשֵׁי אָבִיו", אוֹ שֶׁהָיוּ מַרְאִין לוֹ עַל עֶצֶם הַחֲשָׁד, שֶׁטָּעוּת הוּא. וּמַה שֶּׁאָמַר שֶׁחֲשׁוּדִים עַל הָעֲרָיוֹת, טָעוּת הָיְתָה, שֶׁעַל יְדֵי סֵפֶר הַיְצִירָה בָּרְאוּ גֹּלֶם כִּתְמוּנַת אִשָּׁה.

פ״דוְאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל זֶה בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה מ"ד) (משלי ט"ז י"א): "פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה"', שֶׁעַל כֻּלּוֹ נֶעֱנַשׁ מִדָּה בְּמִדָּה: עַל שֶׁאָמַר: קוֹרִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים, [וְהַיְנוּ שֶׁאִם כֵּן רְאוּיִים לְהִמָּכֵר לַעֲבָדִים מִדָּה בְּמִדָּה, עַיֵּן בְּקדּוּשִׁין (דף ע:)] "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף". וְעַל שֶׁאָמַר, שֶׁחֲשׁוּדִים עַל הָעֲרָיוֹת חֲשָׁדוּהוּ כָּל מִצְרַיִם בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר. וְשֶׁאָמַר שֶׁחֲשׁוּדִין עַל אֵיבָר מִן הַחַי, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָם שׁוֹחֲטִים טָעוּת הָיְתָה, וְהוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב (בראשית ל"ז ל"א): "וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים" בִּמְכִירָתוֹ, וְלֹא אֲכָלוּהוּ חַי.

פ״הוְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו, כִּי בֶּן זְקוּנִים הוּא לוֹ (בראשית ל"ז ג'). הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב בָּזֶה, שֶׁלֹּא קַבֵּל יַעֲקֹב אָבִינוּ הַלָּשׁוֹן הָרָע, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם, וְאָהֲבוֹ רַק מִטַּעַם שֶׁבֶּן זְקוּנִים הוּא לוֹ.

פ״ווַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וְגוֹ', הַמָּלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ וְגוֹ' (שם ח'). הֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב בְּעִנְיַן הַחֲלוֹמוֹת, לְהַצְדִּיק קְצָת אֶת הַשְּׁבָטִים מֵאַיִן בָּאוּ לְשִׂנְאָה גְּדוֹלָה כָּזֹאת, שֶׁיַּעֲלֶה בְּלִבָּם לְסַלְּקוֹ מִן הָעוֹלָם, וְהוּא מִפְּנֵי שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁרוֹצֶה לִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, וּלְכָךְ הוּא מְסַפֵּר דִּבָּה רָעָה לַאֲבִיהֶם, כְּדֵי שֶׁאֲבִיהֶם יְסַלְּקָם מֵעַל פָּנָיו, [וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י (בראשית ל"ז ח'): "עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו" עַל הַדִּבָּה הָרָעָה שֶׁהֵבִיא, וְהָיוּ לָהֶם דְּבָרִים הַנִּכָּרִים מִכְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁעָשָׂה לוֹ, מִסְּתָמָא קִבֵּל דְּבָרָיו]. וְאֶפְשָׁר, חַס וְשָׁלוֹם, יַסְכִּים לָזֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה הַגְּבִיר עֲלֵיהֶם, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹּב (בראשית כ"ז כ"ט): "הֱוֵה גְּבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ". אוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, יְסַלְּקָם לְגַמְרֵי, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר נֹחַ (בראשית ט' כ"ה): "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו", וּלְכָךְ חָשְׁבוּ עֵצָה אֵיךְ לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ.

פ״זוַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן (שם י"ד) מֵעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיקּ, הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (בראשית ט"ו י"ג): "כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם". הַנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁמִּצְרַיִם הָיְתָה עֶרְוַת הָאָרֶץ, מְקוֹם טֻמְאָה מְאֹד, וּלְכָךְ הֻסְכַּם שֶׁמִּתְּחִלָּה יָבוֹא אֶחָד מִבְּנֵי יַעֲקֹּב לְפַרְסֵם שָׁם אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, וּכְדִכְתִיב (בראשית מ"א כ"ח): "אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עוֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה". וְכֵן בְּמַה שֶּׁצִּוָּה אַחַר כָּךְ אוֹתָם שֶׁיִּמּוֹלוּ, וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַחֲלִישׁ אֶת כֹּחַ הַטֻּמְאָה, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי אַחַר כָּךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָגוּר שָׁם;

פ״חוַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹּעֶה בַּשָּׂדֶה וְגוֹ' (שם ט"ו). הֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּלֵא, אֵיךְ נִסְבְּבָה צָרָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ עַל יְדֵי שְׁלִיחוּת מִצְוָה, שֶׁהָלַךְ לְקַיֵּם רְצוֹן אָבִיו, וְגַם אֵיךְ נִסְבַּב עַל יְדֵי יַעֲקֹּב עִנְיָן כָּזֶה, וְסִפֵּר לָנוּ הַכָּתוּב, כִּי הַשְּׁלִיחוּת נִשְׁלְמָה בִּשְׁכֶם, וּמַה שֶּׁהָלַךְ אַחַר כָּךְ הָיָה מֵעַצְמוֹ.

פ״טכִּי שָׁמַעֶתִּי אֹמְרִים: נֵלְכָה דֹּתָיְנָה (שם י"ז). וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָּתוֹת, שֶׁיְּמִיתוּךָ בָּהֶם. הָעִנְיָן הוּא, שֶׁהֻחְלַט אֶצְלָם, שֶׁהוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע וּמַטִּיל שִׂנְאָה עֲלֵיהֶם אֵצֶל אֲבִיהֶם, וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה מַחֲלֹקֶת יְסֻבַּב עַל יָדוֹ בֵּינֵיהֶם, וְחִפְּשׂוּ עֵצָה לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ בְּאֵיִזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא, שֶׁעַל פִּי הַדִּין לֹא יִהְיוּ בִּכְלַל רוֹצְחִים, וּמַה שֶּׁיּוּמַת עַל יְדֵי גְּרָמָא דִּידְהוּ, לֹא חָשְׁשׁוּ לָזֶה. וְעַל כֵּן אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁשִׁסּוּ עָלָיו אֶת הַכְּלָבִים (וּמַה שֶּׁאָמְרוּ (בראשית ל"ז כ'): "לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ", לֹא הֲרִיגָה מַמָּשׁ אֶלָּא עַל יְדֵי גְּרָמָא דִּידְהוּ). וְיָדוּעַ מַה דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (מכות כ"ג.): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וְסָמִיךְ לֵהּ (שמות כ"ב ל'): "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ". וְהִנֵּה אִיתָא בַּגְּמָרָא (בבא קמא כ"ד:): שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב פָּטוּר, וְאַף בְּוַדַּאי שֶׁבְּדִינֵי שָׁמַיִם חַיָּב עַל גְּרָמָא גַּם כֵּן, חָשְׁבוּ בְּנַפְשָׁם שֶׁבְּדִינֵי שָׁמַיִם לֹא יִתְחַיְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת.

צ׳הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְגוֹ', לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו. נִמְצָא דְּבַעֲצָתוֹ הָיְתָה טוֹבָה לְיוֹסֵף, שֶׁנִּצַּל מִיָּדָם, וּמִכָּל מָקוֹם עֶצֶם הַהַשְׁלָכָה הָיְתָה סַכָּנָה, שֶׁהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, (אַךְ הוּא לֹא יָדַע מִזֶּה, דְּאִי לָאו הָכִי (דאם לא כן) הוּא בִּכְלַל רְצִיחָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ בְּסוֹף יְבָמוֹת (קכ"א:): נָפַל לְבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת), וּלְקַמָּן נְבָאֵר מִדָּה בְּמִדָּה שֶׁהָיְתָה בָּזֶה;

צ״אוַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לָחֶם וְגוֹ'. סִפֵּר לָנוּ הַכָּתוּב, שֶׁעָשׂוּ עַוְלָה בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ לֶעָוֹן הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁחַיָּבִין מִיתָה עָלָיו, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הֲלָנַת הַדִּין, שֶׁאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיוּ מְחֻיָּבִים לְהִתְבּוֹנֵן בְּעֶצֶם הַדִּין, וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, וּלְקַמָּן נְבָאֵר הַצַּעַר מִדָּה בְּמִדָּה, שֶׁהָיָה לָהֶם עַל זֶה.

צ״בוְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים וְגוֹ' לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. סִפֵּר לָנוּ הַכָּתוּב, כִּי מַה שֶּׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהָרַע לַחֲבֵרוֹ, בְּזוֹ הַסִּבָּה גּוּפָא, דֶּרֶךְ ה' יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב לוֹ. וְכָאן, שֶׁמְּכָרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, הֱבִיאוּהוּ לְמִצְרַיִם לְבֵית פּוֹטִיפַר, וְשָׁם הָיָה נִסָּיוֹן וְעָמַד בּוֹ, וּבִזְכוּתוֹ עָלָה לִגְדֻלָּה;

צ״גוַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו: מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג וְגוֹ', לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְגוֹ'. וּבַעֲצָתוֹ זוֹ מִצַּד אֶחָד נִסְבְּבָה לְיוֹסֵף טוֹבָה גְּדוֹלָה, שֶׁנִּצַּל מִמָּוֶת, וּמִצַּד שֵׁנִי רָעָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִסְכִּימוּ לְמָכְרוֹ לְעֶבֶד, וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וְגוֹ'. וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלוֹתָיו וְגוֹ', וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים".

צ״דוּמִכָּאן וָאֵילָךְ הִתְחִיל הַכָּתוּב לְסַפֵּר הָענָשִׁים וְהַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁסָּבְלוּ עֲבוּר זֶה, וְהַכֹּל מִדָּה בְּמִדָּה. רִאשׁוֹן לַכֹּל נֶעֱנַשׁ יְהוּדָה, שֶׁהוּא הָיָה הַסִּבָּה לַמְּכִירָה, שֶׁנַּעֲשָׂה אָבֵל עַל בָּנָיו, וּבְוַדַּאי קָרַע עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן כַּדִּין, וְגַם אֶחָיו לֹא נִפְטְרוּ מֵעֹנֶשׁ הַקְּרִיעָה, שֶׁגַּם הֵם קָרְעוּ בְּרֹב צַעֲרָם אֶת בִּגְדֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּסוֹף מִקֵּץ. וְעַל שֶׁכָּתוּב, שֶׁהִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים, לָכֵן כָּתוּב גַּם כֵּן (בראשית ל"ח י"ב): "וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה". וְעַל שֶׁרִמָּה אֶת אָבִיו בִּגְדִי עִזִּים, שֶׁהִטְבִּיל כְּתֹנֶת יוֹסֵף בְּדָמוֹ, רִמּוּהוּ גַּם כֵּן בִּגְדִי עִזִּים, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ. וְעַל שֶׁאָמְרוּ (בראשית ל"ז ל"ב): "הַכֶּר נָא", נֶעֱנַשׁ גַּם כֵּן עַל יְדֵי תָּמָר (בראשית ל"ח כ"ה) בְּ"הַכֶּר נָא לְמִי הַחוֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים" וְגוֹ'. וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גֹּדֶל הַבִּזָּיוֹן וְהַכְּלִמָּה שֶׁהָיוּ לוֹ אָז מִזֶּה.

צ״הוּמִכָּל מָקוֹם נוּכַל לִרְאוֹת גֹּדֶל חַסְדֵּי ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הִנֵּה תֵּכֶף שֶׁאָמַר "צָדְקָּה", וְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַדִּין, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: צָדְקָה, מִמֶּנִּי יָצְאוּ כְּבוּשִׁים. וְהָעִקָּר שֶׁהָעִנְיָן כֻּלּוֹ הוּא סִבָּה מִן הַשָּׁמַיִם (עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י), וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה נִזְדַּמֵּן לוֹ אָז, הֲרֵי שֶׁמִּן הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, מִזֶּה גּוּפָא נָצְצָה עָלָיו טוֹבָה רַבָּה, שֶׁנִּתְעַבְּרָה בִּשְׁנֵי בָּנִים צַדִּיקַים, וּמִזֶּה יָצְאָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד.

צ״ווְכָזֶה מָצִינוּ גַּם כֵּן אֵצֶל נָעֳמִי, דִּכְתִיב (רות א' י"ט): "וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁיָּצְאוּ הַכֹּל לִקְבֹּר אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז, וְאָמְרוּ הַכֹּל: רְאוּ מָה עָלְתָה לָהּ, שֶׁיָּצָאת לְחוּץ לָאָרֶץ. וְלִכְאוֹרָה מַה זֶּה שֶׁהִזְדַּמֵּן כָּכָה? וְהָאֱמֶת, שֶׁהוּא מִדָּה בְּמִדָּה, דִּבְוַדַּאי בְּשָׁעָה שֶׁהִיא וּבַעְלָהּ נָסְעוּ מִבֵּית לֶחֶם בְּעֵת הָרָעָב מִפְּנֵי הָעֲנִיִּים הַבָּאִים, בְּוַדַּאי נִקְבְּצוּ כֻּלָּם וּבָכוּ בְּאָמְרָם: מִי יְחַיֵּינוּ עַתָּה, בְּעֵת הָרָעָב? וַעֲבוּר זֶה נִגְזַר עָלֶיהָ, שֶׁבְּבוֹאָהּ לְבֵית לֶחֶם תִּהְיֶה הוֹמָה כָּל הָעִיר וְיֹאמְרוּ: רְאוּ מָה עָלְתָה לָהּ, עַד שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַדִּין, שֶׁאָמְרָה (שם כ'): "אַל תִּקְרֶאנָה לִּי נָעֳמִי וְגוֹ', וַה' עָנָה בִי" וְגוֹ'.

צ״זאָכֵן נִתְבּוֹנֵן נָא עוֹד וְנִרְאֶה גֹּדֶל טוֹבוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּעֹנֶשׁ גּוּפָא נִסְבְּבָה טוֹבָה גְּדוֹלָה, שֶׁהוּכַן בָּזֶה מָקּוֹם לְהָשִׁיב לָהּ שְׁבוּתָהּ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתָהּ, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז, הוּכַן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּשָּׂא אֶת רוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּ"מֵה' אִשָּׁה" וְגוֹ', וְעַל יְדֵי זֶה יִוָּלֵד לָהּ עוֹבֵד, שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהוּא מַחְלוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְקֻבָּלִים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (רות ד' י"ז): "יֻלַּד בֶּן לְנָעֳמִי וְגוֹ', וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ". כְּלַל הַדָּבָר, צָרִיךְ הָאָדָם לְהַאֲמִין, שֶׁמִּפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת, וְאִם נִסְבָּב אֵיזֶה דְּבַר צַעַר, צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דָּבָר טוֹב.

צ״חוְעַתָּה נְדַבֵּר אוֹדוֹת יוֹסֵף, מַה נִּסְבַּב לוֹ. רִאשׁוֹן לַכֹּל כָּתְבָה לָנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁאַף שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לִהְיוֹת עֶבֶד תַּחַת אֲשֶׁר אָמַר עַל אֶחָיו, שֶׁקּוֹרִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים, בְּכָל זֹאת הָיוּ עָלָיו רַחֲמֵי שָׁמַיִם, שֶׁגָּדְלָה הַצְלָחָתוֹ שָׁם, שֶׁנַּעֲשָׂה פָּקַיד עַל בֵּית פּוֹטִיפַר;

צ״טוַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וְגוֹ' (בראשית ל"ט ו'). כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י: כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ. אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל, וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ? הֲרֵינִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב. (בראשית ל"ט ז') "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו", וְנִסְבַּב מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁשָּׂמוּ אוֹתוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים.

ק׳וְהִנֵּה לְפִי הַיָּדוּעַ מֵחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לֹא עָבַד בְּבֵית פּוֹטִיפַר כִּי אִם שָׁנָה אַחַת, וּבְבֵית הָאֲסוּרִים יָשַׁב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, [שֶׁנִּגְרַשׁ מִבֵּית אָבִיו כְּשֶׁהָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה הָיָה בֶּן שְׁלֹשִים], וְאִיתָא בִּשְׁמוֹת רַבָּה פָּרָשָׁה ז', שֶׁעֶשֶׂר שָׁנִים הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בְּבֵית הָאֲסוּרִים, עַל שֶׁהוֹצִיא דִּבָּה עַל עֲשָׂרָה אֶחָיו, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ' י"ד): "כִּי אִם זְכַרְתָּנִי וְגוֹ' וְהִזְכַּרְתַּנִי" וְגוֹ', נִגְזַר עָלָיו עוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים. אָכֵן, כַּאֲשֶׁר נִשְׁלַם הַזְּמַן, לֹא נִשְׁתַּהָה שָׁם רֶגַע יוֹתֵר, כָּאָמוּר (בראשית מ"א י"ד): "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר", וְלֹא כָּתַב: וַיּוֹצִיאוּהוּ מִן הַבּוֹר, דְּהָיָה מִשְׁתַּהֶה עַל יְדֵי זֶה יוֹתֵר כַּמָּה רְגָעִים.

100

ק״אוּמִכָּל זֶה אָנוּ רוֹאִין חֹמֶר הָאִסּוּר שֶׁל חֵטְא הַלָּשׁוֹן, שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עֲבוּר כָּל אִישׁ, כְּמִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, וּבְעֵת שֶׁיָּשַׁב, הָיוּ כָּל מִצְרַיִם מְדַבְּרִים אוֹדוֹתָיו בְּעִנְיַן הַחֲשָׁד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק (בראשית מ' א'): "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדֻּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ" וְגוֹ', וְהָיָה זֶה עַל שֶׁחָשַׁד אוֹתָם, אַךְ אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁלַם עָנְשׁוֹ, זָכַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת צִדְקּוֹתָיו, וַיַּעֲלֵהוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְנִתְפַּרְסֵם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וּלְאִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ, כָּאָמוּר (בראשית מ"א ל"ח): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ".

101

ק״בהֶמְשֵׁךְ פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב

102

ק״גוַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֶת הַחֲלֹמוֹת וְגוֹ', וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מְרַגְּלִים אַתֶּם וְגוֹ' (בראשית מלכים ב ט׳:י״א), בְּכָל זֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְכַפֵּר עֲוֹנָם. וְכֵן בְּמַה שֶּׁכָּתוּב (בראשית מ"ב כ"ה): "וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְּאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ" וְגוֹ'. וּבֶאֱמֶת עַל יְדֵי הַכֶּסֶף הָיָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מְאֹד מִתְּחִלָּה בַּדֶּרֶךְ, כְּשֶׁפָּתַח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ, וְהוּא לֵוִי, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י. כָּתוּב עַל זֶה (שם כ"ח): "וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ". וְגַם בַּסּוֹף, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל אֲבִיהֶם (שם ל"ה): "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקִּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וַיִּרְאוּ" וְגוֹ', הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ, וְכֵן בְּפָסוּק י"ח (פרק מ"ג): "וַיִּרְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ: עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ" וְגוֹ', מֵעִנְיַן הַכֶּסֶף הָיָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מְאֹד, וְזֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפֵּר לָהֶם עַל הַכֶּסֶף שֶׁלָּקְחוּ בִּשְׁבִילוֹ.

103

ק״דוְכֵן הָיָה שֶׁנִּזְדַּמֵּן מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁהָרִאשׁוֹן שֶׁפָּתַח אֶת שַׂקּוֹ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָא הַכֶּסֶף הָיָה לֵוִי, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י, וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר אֶל אָחִיו שִׁמְעוֹן (בראשית ל"ז י"ט כ'): "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא: וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ".

104

ק״הוַיֹּאמֶר רְאוּבֵן וְגוֹ': אֶת שְׁנֵי בָּנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְגוֹ' (בראשית מב ל"ז). וַיֹּאמֶר: לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם', (בראשית מ"ב ל"ז ל"ח). אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁאָמַר יַעֲקֹב עָלָיו (בראשית רבה צ"א): בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא, בָּנָיו וְלֹא בָּנַי הֵם? וְצָרִיךְ לְהָבִין בֶּאֱמֶת דִּבְרֵי רְאוּבֵן. אֲבָל הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ הוּא כָּךְ: כָּל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִפִּי הָאָדָם, [לְבַד מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְיִרְאַת הַשֵׁם, שֶׁזֶּה תָּלוּי בִּבְחִירַת הָאָדָם], הוּא הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, וְזֶהוּ מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ל"ג:): הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁמַּאֲמַר רְאוּבֵן נִתְקַיֵּם בְּבָנָיו דָּתָן וַאֲבִירָם, וּבֶאֱמֶת הוּא עַצְמוֹ גָּרַם לָזֶה, שֶׁאָמַר (בראשית ל"ז כ"ב): "הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר", וְהַמַּעֲשֶׂה הָיָה רַע מְאֹד, וְכֵן הָיָה שֶׁיָּרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה לְתוֹךְ הַבּוֹר. וּבְמַה שֶּׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ שָׁם הָיְתָה לְטוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): "לְמַעַן הַצִּיל אוֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו", זָכָה שֶׁאֶחָד מִבָּנָיו, וְהוּא אוֹן בֶּן פֶּלֶת, נִצּוֹל, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְעַל זֶה נִקְרָא שְׁמוֹ אוֹן, שֶׁהָיָה בַּאֲנִינוּת כָּל יָמָיו עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

105

ק״ווְהִנֵּה יְהוּדָה אָמַר (בראשית מ"ג ט'): "אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים", שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל יְדֵי זֶה נִסְבַּב לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד יוֹתֵר מִכָּל הָאַחִים, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ. וְסִבַּת הַדָּבָר, כִּי הוּא סִבֵּב הַדָּבָר לְמָכְרוֹ לְעֶבֶד. וּבֶאֱמֶת הוּא הָיָה הֶחָשׁוּב שֶׁבָּאַחִים, וְהָיָה לוֹ לְהִתְחַזֵּק לְהָשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו, וְעַל כֵּן נֶעֱנַשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ בְּעַרְבוּת נוֹרָאָה עַל אָח אַחֵר לְהָבִיאוֹ אֶל אָבִיו, וּבָזֶה יִתְחַזֵּקּ בְּכָל כֹּחוֹ וְגַם יִתְרַצֶּה בְּעַצְמוֹ וְיִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי אֲדוֹן הָאָרֶץ שֶׁיִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד, כְּדֵי שֶׁהָאָח יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ לְאָבִיו. וְגַם כָּל יֶתֶר הָאַחִים שֶׁנִּתְרַצּוּ בַּמְּכִירָה, נִסְבְּבָה לָהֶם דְּאָגָה רַבָּה, אֲשֶׁר נִתְרַצּוּ עַל יְדֵי זֶה כֻּלָּם לִהְיוֹת עֲבָדִים, כַּכָּתוּב שֶׁאָמְרוּ (בראשית מ"ד ט'): "וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאֲדֹנִי לַעֲבָדִים"; וְגַם בְּסוֹף פָּרָשַׁת וַיְחִי (בראשית נ' י"ח): "וְיֵלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ: הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים".

106

ק״זוְיֵשׁ עוֹד עִנְיָן נוֹרָא מְאֹד שֶׁנִּסְבַּב לִיהוּדָה, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבבא קמא דף צ"ב.), שֶׁהָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין בַּאֲרוֹן שֶׁהָיָה מְנֻדֶּה, עַד שֶׁבָּא מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּבִקֵּשׁ עֲבוּרוֹ: שְׁמַע, ה' קוֹל יְהוּדָה, וְהִתִּירוּ לוֹ נִדּוּיוֹ. לֹא הֲווֹ מְעַיְלֵי לֵהּ לִמְתִיבְתָּא דִּרְקַיעָא (לא הכניסוהו לישיבה של מעלה). עַל זֶה בִּקֵּשׁ (דברים ל"ג ז'): וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ. לֹא הֲוָה יָדַע לְמִשְׁקַל וּלְמִטְרֵי בִּשְׁמַעְתָּא (לא היה יודע לשקל ולתרץ בסברא). יָדָיו רַב לוֹ, וְעַיֵּן שָׁם עוֹד. וְכָל זֶה בָּא לוֹ מִפְּנֵי שֶׁאָמַר (בראשית מ"ד ל"ב): "אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ", וְהוּא כְּבָר הֱבִיאוֹ, אַךְ קַלְלַת חָכָם מִתְקַיֶּמֶת אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי (מכות י"א:). וּכְבָר אָמַרְנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם מְדַבֵּר הוּא הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ. וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁהֶחֱרִימוּ כָּל מִי שֶׁיְּגַלֶּה זֶה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, וְשִׁתְּפוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וְעַל כֵּן נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵאֵת יַעֲקֹב אָבִינוּ, עַד לְבַסּוֹף שֶׁכָּתוּב (בראשית מ"ה כ"ז): "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹּב אֲבִיהֶם", וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם הַתַּרְגּוּם: וּשְׁרַת רוּחַ דְּקֻדְשָׁא (ושרתה רוח הקודש), וְתַחַת הַחֵרֶם הַזֶּה נִגְזַר עָלָיו, שֶׁתִּסְתַּלֵּקּ מִמֶּנּוּ הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, כְּמוֹ אָדָם שֶׁהוּא מָחְרָם מַמָּשׁ, וְעַל כֵּן נִסְבַּב הַדָּבָר שֶׁיְּהֵא מְקַבֵּל נִדּוּי עַל עַצְמוֹ שֶׁיאמַר (בראשית מ"ד ל"ב): "וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים".

107

ק״חוּרְאֵה עוֹד, שֶׁאֵין הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שָׂכָר. וּכְבָר אָמַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁבַּעֲצַת יְהוּדָה הָיְתָה גַּם כֵּן טוֹבָה גְּדוֹלָה לְיוֹסֵף, שֶׁהִצִּילוֹ מִן הַמִּיתָה, וְעַל זֶה אָמַר יַעֲקֹב אֵלָיו (בראשית מ"ט ח'): "יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהִצִּילוֹ מִן הַמִּיתָה, רִחֵם ה' עַל מַלְכוּת בֵּית יְהוּדָה, שֶׁלֹּא כִּלָּה זַרְעָם עַד חֻרְבַּן הַבַּיִת, וְלֹא כְּמוֹ שְׁאָר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ רַק לִזְמַן, וְכַאֲשֶׁר כָּלָה זְמַנּוֹ, קָם אַחֵר וְהָרַג אוֹתוֹ וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ, לֹא הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מַלְכֵי בֵּית דָּוִד, שֶׁהוּא מִזֶּרַע יְהוּדָה.

108

ק״טוּרְאֵה עוֹד עִנְיָן נוֹרָא מְאֹד, שֶׁנִּסְבַּב בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים מִדָּה בְּמִדָּה, שֶׁהִנֵּה יוֹסֵף נִכְשַׁל בְּחֵטְא הַלָּשׁוֹן, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְלֹא רָצוּ אֶחָיו לִמְחֹל לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁהָלְכוּ אִתּוֹ בְּעֹמֶק הַדִּין, שֶׁאָמְרוּ (בראשית ל"ז כ'): "לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ", דְּהַיְנוּ: נְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים, וּכְהַאי גַּוְנָא, וְנִתְרַצּוּ לְמָכְרוֹ לְעֶבֶד עֲבוּר זֶה, אַף שֶׁיְּהוּדָה הֵגֵן בַּעֲדוֹ, וְלֹא הִנִּיחָם לְהָרְגוֹ, שֶׁאָמַר (בראשית ל"ז כ"ו): "מַה בֶּצַע" וְגוֹ', אֲפִלּוּ הָכֵי לִמְחֹל לוֹ לֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁאָמַר (שם כ"ז): "לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ", וְתַחַת זֶה בַּדּוֹרוֹת הַעֲתִידִים, שֶׁנִּכְשַׁל אֶחָד מִזֶּרַע יְהוּדָה בְּאִסּוּר קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע, לֹא רָצָה אֶחָד הַמְיֻחָד מִזֶּרַע יוֹסֵף לִמְחֹל לוֹ. וּמִי הוּא שֶׁנִּכְשַׁל בִּשְׁגָגָה כָּזוֹ? אֲדוֹנֵנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֶאֱמִין לְצִיבָא מַה שֶּׁדִּבֵּר עַל מְפִיבֹשֶת רָעָה, וְאָמַר (שמואל ב' י"ט ל'): "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה", יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם [שֶׁהוּא מִזֶּרַע יוֹסֵף] יְחַלְּקוּ אֶת הַמְּלוּכָה. וְכַכָּתוּב בַּקְּרָא, שֶׁאַחֲרֵי מוֹת שְׁלֹמֹה בָּא יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל לִרְחַבְעָם וּבִקִּשׁוּ שֶׁיָּקַל מֵהֶם מְעַט עֹל הַקָּשֶׁה וְיַעַבְדוּהוּ, וְהֵשִׁיב לָהֶם קָשׁוֹת (מלכים א' י"ב י"ד): "אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". מִיָּד הֵשִׁיבוּ כֻּלָּם (דברי הימים ב' י' ט"ז): "אִישׁ לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" וְהִמְלִיכוּ אֶת יָרָבְעָם. וְהַסִּבָּה הָיְתָה מִפְּנֵי קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִלְמָלֵא קִבֵּל דָּוִד לָשׁוֹן הָרָע, לֹא נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וִלֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְלֹא גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ. וְזֶהוּ הַכֹּל מִדָּה בְּמִדָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

109

ק״יוְעַתָּה נִרְאֶה הַצַּעַר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם בְּעִנְיַן הַלֶּחֶם, תַּחַת יְשִׁיבָתָם לֶאֱכֹל לֶחֶם. דְּהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ לוֹ אֶת בִּנְיָמִין, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף, הָיוּ סְבוּרִים בְּעַצְמָם, שֶׁבָּזֶה כְּבָר מִלְּאוּ אֶת רְצוֹנוֹ, וְיַרְשֶׁה לָהֶם לֵילֵךְ לְבֵיתָם, אֲבָל לֹא כֵן הָיָה, כְּדִכְתִיב (בראשית מ"ג ט"ז): "וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין, וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא הָאֲנָשִׁים הַבַּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם", וְכֵן לְהַלָּן כְּתִיב (שם כ"ה): "כִּי שָׁמְעוּ כִּי שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם", (שם י"ח) "וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף וְגוֹ', וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ לָקַחַת אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים", וּבְפָסוּק ל"א: "וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם", (שם ל"ג) "וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ". וְכֵן כָּל הָעִנְיָן שֶׁל הַגָּבִיעַ, הַכֹּל נִסְבַּב עַל יְדֵי הַסְּעֻדָּה, שֶׁרָאוּ אֶת הַגָּבִיעַ בַּסְּעֻדָּה, שֶׁהָיָה מְנַחֵשׁ בּוֹ, וּמָצָא מָקוֹם לַחְשֹׁד אוֹתָם, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה מְבַקְּשָׁם לֵישֵׁב אִתּוֹ בַּסְּעֻדָּה וְלִרְאוֹת אֶת הַגָּבִיעַ, שֶׁהָיָה מְנַחֵשׁ בּוֹ, בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לָבוֹא לְבַסּוֹף לַחֲשָׁד שֶׁל הַגְּנֵבָה וְלָבוֹא לִידֵי הַצַּעַר הַגָּדוֹל, שֶׁנִּתְרַצּוּ עַל יְדֵי זֶה לִהְיוֹת כֻּלָּם עבָדִים.

110

קי״אאֲבָל בֶּאֱמֶת הָיָה כָּל זֶה מִדָּה בְּמִדָּה. תַּחַת יְשִׁיבָתָם לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּעֵת שֶׁהוּא מֻנָּח בַּבּוֹר, נִגְזַר עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן הִזְדַּמְּנוּת שֶׁל יְשִׁיבָה לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּאֹפֶן מַבְהִיל שֶׁל צַעַר גָּדוֹל וְנוֹרָא, עַד אֲשֶׁר אָמַר יְהוּדָה בְּעַצְמוֹ (בראשית מ"ד ט"ז): "מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק, הָאֱלֹקִים מָצָא עֲוֹן עֲבָדֶיךָ, [וְהוּא כִּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הַדִּין שֶׁל מַעְלָה]. הִנֶּנוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי" וְגוֹ'. וּבָזֶה נִסְתַּלֵּק מֵעָלָיו עִקַּר הַדִּין שֶׁל הַמְּכִירָה. [וַהֲגַם שֶׁיּוֹסֵף לֹא נִתְרַצָּה עֲדַיִן בְּפָרָשָׁה זוֹ וְאָמַר (שם י"ז): "עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם, וְרַק הָאִישׁ הַנִּמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ, הוּא יִשָּׁאֵר לְעֶבֶד". יְהוּדָה לֹא הִסְכִּים לָזֶה. (שם י"ח) "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה', וְגוֹ', עַד סוֹף הָעִנְיָן. (בראשית מ"ח א') "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק" וְגוֹ'].

111

קי״בוְהִנֵּה מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא הַזֶּה, נוּכַל לְהָבִין כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לִשְׁמֹר דִּבּוּרוֹ וּמַעֲשָׂיו. וְכֵן מִיּוֹסֵף נוּכַל לְהָבִין אֶת מִדָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאָמַר (בראשית מ"ה ה'): "וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה" וְכֵן בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (בראשית נ' כ"א): "וַיְנַחֵם אֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם". וּרְאֵה עוֹד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁלֹּא סִפֵּר לְאָבִיו מֶה הָיְתָה הַסִּבָּה אִתּוֹ, עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ, לְאָבִיו, בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ קֹדֶם פְּטִירָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּרָא (בראשית מ"ט כ"ג): "וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ" וְגוֹ'. וְיוֹתֵר מִזֶּה מָצִינוּ בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁהָיָה נִזְהָר מִלְּהִתְיַחֵד עִם אָבִיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ אֶחָיו שֶׁיְּסַפֵּר לְאָבִיו מַה שֶּׁקָרָה לוֹ אִתָּם.

112

קי״גפָּרָשַׁת שְׁמוֹת

113

קי״דוַיִּירָא מֹשֶה וַיֹּאמַר (שמות ב' יד) אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (שְׁמוֹת ב' י"ד). עַיֵּן לְעֵיל בְּפֶרֶק ד'.

114

קי״העוֹד כְּתִיב שָׁם (שמות ד' א' ב'): "וַיַּעַן מֹשֶה וַיֹּאמֶר: וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, כִּי יֹאמְרוּ: לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ וְגוֹ': וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה': מַה זֶּה בְיָדֶךָ". לִכְאוֹרָה מַה זֶּה שֶׁהִקְפִּיד עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲלֹא הָיָה צָרִיךְ לִשְׁאֹל דָּבָר זֶה? וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי הַגָּאוֹן ר' אֵלִיָּהוּ שִׁיק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַהַקְפָּדָה הָיְתָה עַל שֶׁאָמַר: "הֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", שֶׁהוּא דָּבָר מֻחְלָט, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר: פֶּן לֹא יַאֲמִינוּ לִי כִּדְבַר סָפֵק. [וּבֵאֵר בָּזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ל"א י"ד): "הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת", אָמַר לוֹ מֹשֶה: בְּהֵן קִלַּסְתִּיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י' י"ד): "הֵן לַה' אֱלֹקֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָׁמַיִם" וְגוֹ', וּבְהֵן הֲשִׁיבוֹתָ לִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: גַּם אַתָּה אָמַרְתָּ: "הֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", וְלִכְאוֹרָה אֵין לוֹ בֵּאוּר. אֲבָל בְּפֵרוּשׁוֹ נִיחָא, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "הֵן קָרְבוּ" וְגוֹ', דָּבָר מֻחְלָט, וְזֶה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְמֹשֶה, וְאָמַר לוֹ: בְּהֵן קִלַּסְתִּיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן לַה' אֱלֹקֶיךָ" וְגוֹ', וּבְהֵן הֲשִׁיבוֹתָ לִי, וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזּוֹהִי מִדָּה בְּמִדָּה עַל שֶׁאָמַר הוּא גַּם כֵּן "הֵן"].

115

קי״ווּלְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁבָּזֶה שֶׁאָמַר: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", גָּרַם שֶׁיִּמָּצְאוּ אֲנָשִׁים שֶׁיְּפַקְפְּקוּ בִּנְבוּאָתוֹ, כְּמַעֲשֶׂה דְּקֹרַח. [הֲגַם שֶׁבַּסּוֹף הָיָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה אֲמִתַּת נְבוּאָתוֹ לְעֵינֵי הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י"א ב'): "כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אֱלֹקֵיכֶם וְגוֹ', (שם ו') וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְגוֹ', (שָׁם ז') כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה". מִכָּל מָקּוֹם מִתְּחִלָּה הָיָה עַל יְדֵי קֹרַח, דָּתָן וַאֲבִירָם צַעַר גָּדוֹל].

116

קי״זמַה זֶּה בְּיָדֶךָ, וַיֹּאמֶר: מַטֶּה וְגוֹ' (שמות ד' ב'). עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁאָמַר לוֹ: מִזֶּה שֶׁבְּיָדְךָ אַתָּה רָאוּי לִלְקוֹת. וּמִזֶּה נוּכַל לְהָבִין, דְּכָל עִנְיְנֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, שֶׁיָּדוּעַ מַה דְּאִיתָא בְּתוֹסֶפְתָּא דְּפֵאָה, שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא הוּא גַּם כֵּן בְּאֹפֶן זֶה, שֶׁלֹּא נִצְרָךְ לְהָבִיא לוֹ סִבָּה רְחוֹקָה לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, אֶלָּא מֵהָעֵסֶק שֶׁבְּיָדוֹ יְסֻבַּב לוֹ הָעֹנֶשׁ.

117

קי״חוְאַף לַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁבְּרַשִּׁ"י, שֶׁהוּא כְּאוֹמֵר לוֹ: הֲלֹא גָּלוּי לַכֹּל שֶׁהוּא מַטֶּה, וְלֹא יוּכַל לְהַזִּיק מְאוּמָה, אַרְאֶךָ אֵיךְ יְסֻבַּב עַל יָדוֹ פַּחַד מָוֶת. וְהַנִּמְשָׁל הוּא גַּם כֵּן בְּאֹפֶן זֶה, שֶׁעַל יְדֵי חֵטְא הַלָּשׁוֹן נִסְבָּב גַּם כֵּן מִדָּבָר קָטָן וָקַל חֲשַׁשׁ פַּחַד מָוֶת.

118

קי״טוַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה, וַיְהִי לְנָחָשׁ (שמות ד' ג'). עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר שֶׁרָמַז לוֹ, שֶׁבְּדִבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע נִבְרָא הַנָּחָשׁ הַמְקַטְרֵג לְמַעְלָה עַל הָאָדָם, שֶׁרוֹצֶה לִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ.

119

ק״כ"שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שם ד'). רָמַז לוֹ, שֶׁבָּזֶה שֶׁיָּנוּס מִפָּנָיו, עֲדַיִן אֵין נִצּוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הָעֹנֶשׁ;

120

קכ״אוַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ (שם). לֹא נֶאֱמַר: וַיֹּאחַז בּוֹ, רַק וַיַּחֲזֶק בּוֹ, רֶמֶז שֶׁעָשָׂה מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּרְצוֹן ה', וְעוֹד יוֹתֵר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ, שֶׁבָּזֶה הוּא מְסֻכָּן יוֹתֵר, אֲבָל תֵּכֶף שֶׁנִּתְרַצָּה לָזֶה, נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הָעֹנֶשׁ;

121

קכ״בוַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ (שם). בְּכַפּוֹ דַּיְקָא. רָמַז בָּזֶה, שֶׁבָּזֶה שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הַיִּסּוּרִים שֶׁהוּבְאוּ עָלָיו, תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה.

122

קכ״גוּבָזֶה יְבֹאַר מַה דְּאִיתָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה (דף ט"ז:) כְּשֶׁנִּתְפַּס ר' אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת (מִינִין תְּפָסוּהוּ לְכוֹפוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים), הֶעֱלוּהוּ לַגַּרְדּוֹם לָדוּן. אָמַד לוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲסֹק בַּדְּבָרִים הַבְּטֵלִים הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּן. כְּסָבוּר אוֹתוֹ הֶגְמוֹן עָלָיו הוּא אוֹמֵר, וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא כְּנֶגֶד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהֶאֱמַנְתָּ עָלֶיךָ דִימוּס, פָּטוּר אַתָּה, עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא. וְהָעִנְיָן הוּא, דְּכֵיוָן שֶׁר' אֱלִיעֶזֶר קִבֵּל עָלָיו דִין שָׁמַיִם, תֵּכֶף נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדִּין, וְעָלָה בְּלֵב הַהֶגְמוֹן, שֶׁעָלָיו הוּא אוֹמֵר וּפְטָּרוֹ.

123

קכ״דוַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וְגוֹ' (שם ו'). עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, שֶׁבָּזֶה גַּם כֵּן רָמַז שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וַעֲבוּר זֶה יִלְקָה בְּצָרַעַת. וְאַף שֶׁמִּתְּחִלָּה קַבֵּל הָעֹנֶשׁ מִפַּחַד הַנָּחָשׁ, זֶה הָיָה מִפְּנֵי מַאֲמָר הַשֵּׁנִי שֶׁאָמַר: וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי. וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הָיָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ (שמות ד' ל"א): "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ" וְגוֹ';

124

קכ״הוַיֹּאמֶר: הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ וְגוֹ' (שם ז'). לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁלֹּא הַחֵיק גּוֹרֵם הַצָּרַעַת, אֶלָּא הַחֵטְא גּוֹרֵם, וּכְשֶׁיָּסוּר הַחֵטְא, יִהְיֶה מוּכָן הַחֵיק גּוּפָא לִרְפוּאַת יָדוֹ.

125

קכ״ופָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח

126

קכ״זבְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח (שמות י"ז ז'): "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה, עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסּוֹתָם אֶת ה' לֵאמֹר: הֲיֵשׁ ה' בְּקַרְבֵּנוּ אִם אַיִן", וְסָמִיךְ לֵהּ (שם ח'): "וַיָּבֹא עֲמָלֵק". מִסְּמִיכַת הַכְּתוּבִים אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁהַחֵטְא שֶׁל מְרִיבָה הָיָה גַּם כֵּן סִיּוּעַ לְהָבִיא עַל יְדֵי זֶה אֶת עֲמָלֵק עֲלֵיהֶם, וְהוּא הַדִּין שְׁאָר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מִמְּרִיבָה מְאֹד.

127

קכ״חפָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים

128

קכ״טפָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים. (שמות כ"ג א') "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא". וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קי"ח.): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וְכוּ', רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וְקָרֵי בֵּהּ: "לֹא תַשִּׂיא שֵׁמַע שָׁוְא", וְסָמִיךְ לֵהּ (שם כ"ב ל'): "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ". וּפְשׁוּטוֹ הוּא, כִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל כֶּלֶב תָּמִיד לְהַגְבִּיהַ קוֹלוֹ וּלְהַבְעִית, וְלִפְעָמִים גַּם לִנְשֹׁךְ לְמִי שֶׁעוֹבֵר לְפָנָיו, אֲפִלּוּ אִם אוֹתוֹ הָאִישׁ הוֹלֵךְ לְפִי תֻּמּוֹ. כֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, לְקַלְקֵל בְּקוֹלוֹ עַל הַכֹּל, עַל כֻּלָּם הוּא מוֹצֵא עַוְלוֹת וּמְבַזֶּה אוֹתָם, וְעַל כֵּן רָאוּי הוּא שֶׁיֻּשְׁלַךְ לִפְנֵי הַכְּלָבִים וְיַבְעִיתוּהוּ וְיִנְשְׁכוּהוּ כְּמִדָּתוֹ.

129

ק״לוּמַהֲרַ"ל מִפְּרָאג כָּתַב עוֹד טַעַם, כִּי הַכְּלָבִים הָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת עַצְמָם בְּעֵת הַצֹּרֶךְ מִלַּחֲרֹץ לְשׁוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י"א ז'): "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ". וְהוּא, אֲשֶׁר חָלַק לוֹ ה' בִּינָה וָדַעַת, לֹא יוּכַל לַעֲצֹר אֶת יִצְרוֹ מִזֶּה, וְעַל כֵּן הוּא גָּרוּעַ מִזֶּה.

130

קל״אוּבַעָל "סֵפֶר חֲרֵדִים" בְּפֶרֶק ז' כָּתַב בְּשֵׁם הַמְקֻבָּלִים, שֶׁלִּפְעָמִים מַעֲנִישִׁים אוֹתוֹ לְמַעְלָה, שֶׁמְגַּלְגְּלִים נִשְׁמָתוֹ בְּכֶלֶב. וְזֶה רֶמֶז מַה שֶּׁאָמְרוּ: רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, עַיֵּן שָׁם.

131

קל״בוְהִנֵּה סָמוּךְ לָזֶה הַכָּתוּב (שמות כ"ג ב'): "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת". וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, דְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה בְּאֵיזֶה עָוֹן שֶׁהֻרְגְּלוּ רַבִּים לַעֲבֹר עָלָיו, שֶׁלֹּא לֵילֵךְ אַחֲרֵיהֶם. וְעַל כֵּן בְּעִנְיָנֵנוּ, אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁרַבִּים מִמַּכִּירָיו וְרֵעָיו גַּם כֵּן נִכְשָׁלִים בְּחֵטְא הַלָּשׁוֹן, לֹא יִפְתֶּה לִבּוֹ לֵילֵךְ בְּעִקִּבוֹתֵיהֶם.

132

קל״גפָּרָשַׁת תְּצַוֶּה

133

קל״דגָּרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (דף טז.), דְּהַמְּעִיל הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע. אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבוֹא דָּבָר שֶׁבְּקוֹל וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הַקּוֹל. וְדַוְקָא אִם לֹא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו (הועילו מעשיו), אֲבָל אִם אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו (הועילו מעשיו), [כְּגוֹן שֶׁנִּתְקוֹטְטוּ עַל יָדוֹ וְכַדּוֹמֶה] אָתוּ נְגָעִים עֲלֵהּ (בָּאוּ נְגָעִים עָלָיו). עַיֵּן שָׁם בַּגְּמָרָא. וּנְבָאֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַפָּרָשְׁה שֶׁבַּתּוֹרָה, הָאֲמוּרָה בָּעִנְין הַזֶּה, כָּל תֵּבָה וְתֵבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ;

134

קל״ה"וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת". וְנִרְאֶה שֶׁלְּכָךְ בָּא תְּכֵלֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל צִיצִית (מנחות פ"ט.), שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בִּפְתִיל תְּכֵלֶת, שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לְיָם וְיָם דּוֹמֶה לְרָקיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַיְנוּ שֶׁעַל יָדָם יִזְכֹּר שֶׁיָּבוֹא לְדִין לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כֵּן הוּא גַּם בָּזֶה, כִּי אִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁהוּא מְסַפֵּר, הוּא עוֹלֶה עַד כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ע"ג ט'): "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ". וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא לָבוּשׁ תְּכֵלֶת, יִזְכֹּר וְיִתְבּוֹנֵן אַיֵּה דְּבָרָיו עוֹלִים וְיִשָּׁמֵר מִזֶּה.

135

קל״ו"וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ" (שמות כ"ח ל"ב). רָמַז בָּזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַפָּסוּק (איוב כ"ו ז'): "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה", עַל מִי הָעוֹלָם קַיָּם? עַל מִי שֶׁבּוֹלֵם פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה, וְהַיְנוּ שֶׁיִּכְבֹּש אָז אֶת כָּל דִּבּוּרוֹ, שֶׁלֹא יֵצֵא לַחוּץ;

136

קל״ז"שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג" (שמות שם). וְהַיְנוּ שֶׁיְּצַיֵּר אָז בְּנַפְשׁוֹ, כְּאִלּוּ יֵשׁ עוֹד עַל פִּיו מִבַּחוּץ מַעֲשֵׂה אוֹרֵג, שֶׁנֶּאֶרְגוּ הַשְּׂפָתַיִם זוֹ לָזוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְפָתְחָם;

137

קל״ח"כְּפִי תַחֲרָא יִהְיֶה לוֹ, לֹא יִקָּרֵעַ". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: לָמַדְנוּ שֶׁהָיוּ שִׁרְיוֹנִים שֶׁלָּהֶם פִּיהֶם כָּפוּל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָרַע. וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה לָמָּה הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְבָאֵר לָנוּ "כְּפִי תַחֲרָא", הֲלֹא דַּי לָנוּ בְּמַה שֶּׁכָּתוּב מִתְּחִלָּה: "וְהָֹיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ, שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו"? אֶלָּא לִרְמֹז לָנוּ כְּמוֹ שֶׁהַשִּׁרְיוֹן (הוּא הַמָּגֵן) שֶׁלּוֹבְשׁוֹ הָאָדָם הוּא לְמָגֵן וּמַחֲסֶה, שֶׁלֹּא יֻזַּק מִן הַחִצִּים שֶׁזּוֹרְקִים עָלָיו, כֵּן הוּא מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת פִּיו, הוּא לוֹ לְמָגֵן בִּפְנֵי הַמֵּרִיב עִמּוֹ, שֶׁסּוֹף דָּבָר יִהְיֶה שֶׁיִּשְׁתֹּק הַמֵּרִיב, כֵּיוָן שֶׁאֵין עוֹנֶה אוֹתוֹ דָּבָר. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יַעֲנֶה לוֹ, תִּתְרַחֵב הַמְּרִיבָה, וּבָא לִידֵי מַהֲלוּמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ"א י"ח): "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף" וְגוֹ'. וְגַם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא לוֹ לְמָגֵן וּמַחֲסֶה עֲבוּר זֶה, כֵּיוָן שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם בִּשְׁבִילוֹ, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל.

138

קל״ט"וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְגוֹ' וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב: פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן וְגוֹ' עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב" (שמות כ"ח ל"ג ל"ד). וְהָרֶמֶז בְּדָבָר זֶה נִרְאֶה עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חלין פ"ט.): מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם. יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר (תהילים נ"ח ב'): "צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן". נִמְצָא לְפִי זֶה, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאָדָם פְּנַאי, לֹא יֵשֵׁב בָּטֵל, אֶלָּא יִלְמַד תּוֹרָה, וְהַלִּמּוּד לֹא יִהְיֶה בִּלְחִישָׁה, כִּדְאִיתָא בְּעֵרוּבִין (דף נד.). וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁהִיא, יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו. וְלָזֶה הָיָה עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן. פַּעֲמֹן זָהָב הוּא דָּבָר בְּקוֹל, רוֹמֵז עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וּבְתוֹךְ כָּךְ, כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, יֹאחַז בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות א' ט"ז): אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה], וְלָזֶה רוֹמֵז הָרִמּוֹן שֶׁאֵצֶל הַפַּעֲמֹן, הַיְנוּ כְּרִמּוֹן, שֶׁאֵין נִשְׁמָע מִמֶּנּוּ שׁוּם קוֹל. וְאִם מִתְנַהֵג בְּאֹפֶן זֶה, הִבְטִיחָה לָנוּ הַתּוֹרָה (שמות כ"ח ל"ה): "וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ", הַיְנוּ שֶׁתִּתְקַבֵּל לְמַעְלָה קוֹל תְּפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת כֹּחַ דִּבּוּרוֹ וּמְעָרֵב בְּדִבּוּרוֹ לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְכַדּוֹמֶה, אָז מְטַמְּאִין הַדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים אֶת דִּבְרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, וְלֹא יִתְקַבְּלוּ לְמַעְלָה, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּפֶרֶק א'.

139

ק״מוּמַה שֶּׁכָּתוּב (שם): "וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת", הַיְנוּ גַּם כֵּן, כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם. יִמְצָא שָׁם גַּם כֵּן אֶת כָּל דִּבּוּרוֹ שֶׁדִבֵּר לְשֵׁם ה', וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, דַּאֲפִלּוּ הַבְלָא חֲדָא, דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵהּ, לָא אִתְאֲבִיד (אפילו הבל אחד שמוציא אדם מפיו לשם שמים - לא נאבד). וְלֹא יָמוּת, הַיְנוּ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל יְדֵי זֶה שָׁם חַיִּים נִצְחִיִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י"ח ה'): "וָחַי בָּהֶם".

140

קמ״אפָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ וּמְצֹרָע

141

קמ״בהִנֵּה בְּפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ הֶאֱרִיכָה הַתּוֹרָה הַרְבֵּה בְּגֹדֶל טֻמְאָתוֹ שֶׁל מְצֹרָע וּבְעִנְיַן טָהֳרָתוֹ. וְיָדוּעַ מַה דְּאִיתָא בַּעֲרָכִין (ט"ו:), דְּהוּא בָּא עַל חֵטְא הַלָּשׁוֹן, דְּגָרְסִינַן שָׁם: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, נְגָעִים בָּאִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"א ה'): "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ, אוֹתוֹ אַצְמִית", וְהַיְנוּ לַחֲלוּטִין, כְּדִכְתִיב: לִצְמִיתוּת, וּמְתַרְגְּמִינַן: לַחֲלוּטִין, וְהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מְצֹרָע מֻחְלָט, וּתְנַן: אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה. וְהָא דְּאָמְרִינַן שָׁם (ערכין ט"ז.), דְּעַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים, כָּתַב הַמַּהַרְשָׁ"א שָׁם, דְּהָתָם אֶפְשָׁר שֶׁיְּכֻפַּר לוֹ עַל יְדֵי צָרַעַת, שֶׁדִּינוֹ בְּהֶסְגֵּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחֵטְא הַלָּשׁוֹן הוּא מְצֹרָע מֻחְלָט.

142

קמ״גוּרְאֵה אֶת גֹּדֶל טֻמְאָתוֹ שֶׁל מְצֹרָע, שֶׁהַבָּא בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס שָׁם רֹאשׁוֹ וֻרֵבּוֹ, נִטְמָא, וַאֲפִלּוּ הוּא יוֹשֵׁב תַּחַת הָאִילָן, וְטָהוֹר עוֹבֵר דֶּרֶךְ שָׁם, נִטְמָא.

143

קמ״דוְהִנֵּה יֵשׁ שְׁלֹשָה מִינֵי טֻמְאוֹת: טֻמְאַת טְמֵא מֵת וְטֻמְאַת זִיבָה וְטֻמְאַת מְצֹרָע. טְמֵא מֵת מִשְׁתַּלֵּחַ רַק מִחוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, זָב וּבַעַל קֶרִי חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת וּמְצֹרָע חוּץ לִשְׁלֹשָה מַחֲנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ג מ"ו): "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לְמַחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", וְהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ שְׁאָר טְמֵאִים לֹא יֵשְׁבוּ עִמּוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין ט"ז:): מַה נִּשְׁתַּנָּה מְצֹרָע לֵישֵׁב בָּדָד? הוּא הִבְדִּיל בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לְפִיכָךְ "בָּדָד יֵשֵׁב".

144

קמ״הוְעוֹד כְּתִיב בַּתּוֹרָה (שם מ"ה): "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרוּמִים [קרוּעִים] וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ" [מְגֻדָּל שֵׂעָר]. וְאֶפְשָׁר שֶׁהַטַּעַם הוּא, שֶׁעִקַּר חֵטְא הַלָּשׁוֹן בָּא עַל יְדֵי גַּאֲוָה, שֶׁהוּא מַחֲשִׁיב עַצְמוֹ לְאִישׁ חָשׁוּב בַּאֲנָשִׁים, לְפִיכָךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ לְגַנּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיָה מַכִּיר אֶת נִגְעֵי עַצְמוֹ, לֹא הָיָה מְחַפֵּשׂ מוּמֵי זוּלָתוֹ. וְהָעֵד לָזֶה, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּטָהֳרָתוֹ, שֶׁיִּקַּח עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אִם נִתְגָּאָה כְּאֶרֶז, יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּתוֹלַעַת וּכְאֵזוֹב, וְיִתְכַּפֵּר לוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב, שֶׁבְּגָדָיו יִהְיוּ קְרוּעִים, וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה מְגֻדָּל כְּדֵי לְנַוְּלוֹ, שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה לַכֹּל כְּבָזוּי, וְלֹא יִתְגָּאֶה לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּזוּלָתוֹ.

145

קמ״ועוֹד נִרְאֶה, לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ, שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְוֹת נִבְרָאִים בְּגָדִים יְקָּרִים לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ כְּשֶׁתַּעֲלֶה לְמַעְלָה, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, (וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר הַגְּרָ"א בָּזֶה אֶת הַפָּסוּק (קהלת ט' ח'): "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים"). וְיָדוּעַ עוֹד, שֶׁעַל יְדֵי חֵטְא הַלָּשׁוֹן נִמְשֶׁכֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל כָּל דִּבְרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא מוֹצִיא אַחַר כָּךְ, וְלֹא יִזְכֶּה בָּהֶן. כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקוּדֵי, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

146

קמ״זוּמֵהַאי רוּחָא בִּישָׁא תָּלְיָן כַּמָּה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִנּוּן מְמֻנִּין לַאֲחָדָא מִלָּה בִּישָׁא אוֹ מִלָּה טִנּוּפָה, דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵהּ וּלְבָתַר אַפִּיק מִלִּין קַדִּישִׁין, וַי לוֹן, וַי לְחַיֵּיהוֹן. וַי לוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, וַי לוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין דְּאִלֵּין רוּחִין מְסָאֲבִין נָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא, וְכַד אַפִּיק בַּר נָשׁ לְבָתַר מִלִּין קַדִּישִׁין, אַקְדִּימֵי אִלֵּין רוּחֵי מְסָאֲבֵי מִלֵּי הַהוּא מְסָאֲבָא, וּמְסָאֲבֵי לְהַהוּא מִלָּה קַדִּישָׁא, וְלָא זָכֵי לֵהּ בַּר נָשׁ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

147

קמ״חוּמֵאוֹתָהּ רוּחַ רָעה תְּלוּיִים כַּמָּה מְעוֹרְרֵי דִּין אֲחֵרִים, שֶׁהֵם מְמֻנִּים לֶאֱחֹז בְּדִבּוּר רַע אוֹ דִּבּוּר טִנּוּף, שֶׁהוֹצִיא אָדָם מִפִּיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא מִלִּים קְדוֹשוֹת, אוֹי לָהֶם, אוֹי לְחַיֵּיהֶם, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה נוֹטְלוֹת אוֹתָהּ מִלָּה טְמֵאָה, וְכַאֲשֶׁר מוֹצִיא הָאָדָם אַחַר כָּךְ מִלִּים קְדוֹשׁוֹת מַקְדִּימוֹת אוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וְלוֹקְחוֹת לְאוֹתוֹ דִּבּוּר טֻמְאָה וּמְטַמְּאִים לְאוֹתוֹ דְּבַר קְדֻשָּׁה, וְלֹא זוֹכֶה לָהּ הָאָדָם, וְכִבְיָכוֹל נֶחֱלָשׁ כֹּחַ הַקְדֻשָּׁה.

148

קמ״טוְאִם כֵּן, כְּשֶׁמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וְאַחַר כָּךְ מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דִּקְרִיאַת שְׁמַע אוֹ תְּפִלָּה אוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אוֹ שְׁאָר בְּרָכוֹת מֵהַמֵּאָה בְּרָכוֹת דְּכָל יוֹם, וּבְוַדַּאי נִבְרָא עַל יְדֵי זֶה מַחֲלָצוֹת לַנֶּפֶשׁ, וְכַאֲשֶׁר הַדִּבּוּרִים הַטְּמֵאִים מַמְשִׁיכִים עֲלֵיהֶם רוּחַ הַטֻּמְאָה, תֵּכֶף מִתְקַלְקְלִים וְנִמְאָסִים, וְאֵינָם רְאוּיִם עוֹד לַנֶּפֶשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן. וְלָזֶה כָּתְבָה הַתּוֹרָה (ויקרא י"ג מ"ו): "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרוּמִים" לִרְמֹז עַל בִּגְדֵי נַפְשׁוֹ; "וְעִל שָׂפָם יַעֲטֶה" (שם מ"ה). הוּא תַּחַת אֲשֶׁר בְּוַדַּאי אָמַר מִתְּחִלָּה (תְּהִלִּים י"ב ה'): "לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ", צִוָּנוּ ה', שֶׁכָּעֵת יִהְיֶה מְעֻטָּף עַל שְׂפָתוֹ;

149

ק״נוְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא (שם). יַשְׁמִיעַ לָרַבִּים שֶׁהוּא טָמֵא, וְיִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי תַּחַת אֲשֶׁר מִתְּחִלָּה הָיָה דַּרְכּוֹ לְגַלּוֹת קְלוֹן חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים, לָכֵן הֻכְרַח עַתָּה לְגַלּוֹת קְלוֹן עַצְמוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים.

150

קנ״אוְהִנֵּה, כְּשֶׁנָּבוֹא לְהַאֲרִיךְ גְּדֻלַּת עֲוֹן חֵטְא הַלָּשׁוֹן, מַה שֶּׁהָאָדָם יָכוֹל לִפְגֹּם בִּלְשׁוֹנוֹ, אֵין בְּכֹחֵנוּ, כִּי מָלֵא מִזֶּה בְּכָל הַתּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּבְדֶרֶךְ כְּלָל יֵדַע הָאָדָם, כִּי הוּא מְקַלְקֵל בָּזֶה לְמַעְלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים [כִּי הוּא מַגְבִּיר בָּזֶה הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְנוֹתֵן לוֹ כֹּחַ לְהַלְשִׁין עַל כָּל הָעוֹלָם] וּמְקַלְקֵל לְמַטָּה בְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ וּמְקַלְקֵל לְעַצְמוֹ, [שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ בָּזֶה רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל כָּל אֵיבְרֵי נַפְשׁוֹ, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע] וּמְקַלְקֵל לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין ט"ו:): לִישָׁנָא תְּלִיתָאֵי (לָשׁון שְׁלִישִׁית) [זֶה לְשׁוֹן הָרוֹכֵל, שֶׁהוּא שְׁלִישִׁית בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ לְגַלּוֹת לוֹ סוֹד] קָטֵיל תְּלִיתָאֵי (הורג שלשה): הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמָר עָלָיו. וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אָמְרוּ (שָׁם): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹתָיו עַד לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ע"ג ט'): "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ". וּפְשׁוּטוֹ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁעוֹרֵר בָּזֶה אֶת הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְגָרֵים בָּזֶה מוֹתָא וְחַרְבָּא וּקְטָלָא בְּעָלְמָא (וגורם מות וחרב והרג לעולם), כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְהֶעְתַּקְנוּ לְשׁוֹנוֹ לְעֵיל בְּפֶרֶק ג', עַיֵּן שָׁם.

151

קנ״בוְעוֹד נוּכַל לוֹמַר בָּזֶה בִּפְשִׁיטוּת, דֻּמַה שֶּׁאָמְרוּ: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע יֵאָמֵר עַל מִי שֶׁמֻּרְגָּל בָּזֶה וְאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, וְאִישׁ כָּזֶה מָצוּי בְּכָל יוֹם, שֶׁמּוֹצֵא עַל מִי לְדַבֵּר, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא נְחַשֵּׁב הַרְבֵּה תֵּבוֹת, כִּי אִם אַרְבַּע וְחָמֵשׁ תֵּבוֹת בְּיוֹם, וְהוּא בְּעֵרֶךְ שְׁלֹשִים תֵּבוֹת בְּשָׁבוּעַ, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁנָה הוּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מֵאוֹת תֵּבוֹת. וְאִם כֵּן, אֲפִלּוּ אִם לֹא נַחְשִׁיב לָשׁוֹן הָרָע, כִּי אִם לְלָאו אֶחָד, יִתְקַבְּצוּ בְּשָׁנָה אַחַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מֵאוֹת לָאוִין דְּאוֹרַיְתָא, כִּי בְּוַדַּאי, כְּמוֹ בְּדִבְרֵי קְדֻשָׁה, כָּל תֵּבָה מִצְוַת עֲשֵׂה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כֵּן בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים כָּל תֵּבָה הוּא אִסּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאִם יִתְנַהֵג בְּאֹפֶן זֶה כָּל יְמֵי חַיָּיו, יִתְקַבְּצוּ בְּעֵרֶךְ שְׁמוֹנִים אֶלֶף וְיוֹתֵר. וְיָדוּעַ, שֶׁמִּכָּל עֲבֵרָה נִבְרָא מְקַטְרֵג, כִּדְאִיתָא כְּאָבוֹת (אבות ד' י"א): כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד, [וְכַמָּה יִסְתַּעֵר לֵב הָאָדָם בְּהִתְבּוֹנְנוֹ, שֶׁיֵּשׁ' עָלָיו חַיִל גָּדוֹל שֶׁל מְקַטְרְגִים כָּזֶה]. וְזֶה חִשַּׁבְנוּ לְאַרְבַּע וְחָמֵשׁ תֵּבוֹת בְּיוֹם, וְזֶה מָצוּי כִּמְעַט לְכַמָּה אֲנָשִׁים, וּבִפְרָט לְבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע גְּדוֹלִים מָצוּי כַּמָּה פְּעָמִים מָאתַיִם תֵּבוֹת בְּיוֹם אֶחָד. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (ערכין ט"ו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹתָיו עַד לַשָּׁמַיִם.

152

קנ״גוְלֹא יַחֲשֹׁב הָאָדָם: הֲלֹא אֲנִי אוֹמֵר בְּכָל יוֹם: סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ. זֶה הָיָה טוֹב אִם הָיָה מַחֲשִׁיב זֶה לְחֵטְא, וְהָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, כִּי לִתְשׁוּבָה צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים חֲרָטָה גְּמוּרָה וְקַבָּלָה גַּם לְהַבָּא. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אִישׁ הַמֻּרְגָּל בָּזֶה, אֵינוֹ חוֹשֵׁב זֶה לְעָוֹן כְּלָל. וְגַם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹמֵר: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָשׁוֹן הָרָע, אֵינוֹ מְקַּבֵּל עַל עַצְמוֹ שְׁמִירָה עַל לְהַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם נֹאמַר שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עַל לְהַבָּא, הֲלֹא הוּא מִדְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּפַיֵּס לַחֲבֵרוֹ (יומא פ"ה:). וְאִישׁ כָּזֶה הֲלֹא בְּוַדַּאי קִלְקֵּל בִּלְשׁוֹנוֹ לְכַמָּה עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים, לָזֶה צִעֵר בִּלְשׁוֹנוֹ בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים וְלָזֶה בְּלָשׁוֹן הָרָע וְלָזֶה בְּהַלְבָּנַת פָּנִים וְכַדּוֹמֶה. וְלָזֶה יָפֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהָאָדָם, בִּלְשׁוֹנוֹ הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹתָיו עַד לַשָׁמַיִם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָשִׂים לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לָזֶה, שֶׁלֹּא יִלָּכֵד לְמַעְלָה בְּחֵטְא זֶה. עוֹד אָמְרוּ: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"א ה'): "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית" וְגוֹ', "אוֹתוֹ לֹא אוּכַל", אַל תִּקְרֵי "אוֹתוֹ" אֶלָּא אִתּוֹ.

153

קנ״דוּרְאֵה עוֹד, כִּי בְּכָל מָקוֹם מָצִינוּ שֶׁצָּרִיךְ לָחוּשׁ לִכְבוֹד הַבְּרִיוֹת וְלֹא לְגַלּוֹת קְלוֹנָם, וְאִלּוּ בְּאָדָם זֶה לֹא חָשׁוּ כְּלָל לִכְבוֹדוֹ, וְאַדְּרַבָּה, רָאוּ שֶׁיִּתְפַּרְסֵם קְלוֹן הָאִישׁ הַזֶּה, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע, וְיִתְכַּפֵּר לוֹ, כִּי הִנֵּה מִלְּפָנִים, כְּשֶׁאֶחָד הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא נְסָכִים לְקָרְבָּנוֹת, הֻצְרַךְ לֵילֵךְ בְּמָעוֹתָיו לַמְמֻנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת (שקלים פרק ה') וְהִגִּיד לוֹ לְאֵיזֶה קָרְבָּן צָרִיךְ נְסָכִים, [כִּי חֶשְׁבּוֹן הַנְּסָכִים אֵין שָׁוֶה לַכֹּל], וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ חוֹתָם, וּבָזֶה הַחוֹתָם הָיָה הוֹלֵךְ לַמְמֻנֶּה עַל הַנְּסָכִים, וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְעַל הַחוֹתָמוֹת הָיָה כָּתוּב עֲלֵיהֶן: עֵגֶל, זָכָר, גְּדִי, חוֹטֵא [הַיְנוּ מְצֹרָע], כְּדֵי שֶׁיֵּדַע כַּמָּה נְסָכִים צָרִיךְ לִקַּח. הֲרֵי דְּעַל מְצֹרָע לֹא חָשְׁשׁוּ כְּלָל לִכְבוֹדוֹ, וְכָתְבוּ עַל חוֹתָמוֹ חוֹטֵא, וּמִזֶּה הָיָה נוֹדָע לוֹ כַּמָּה נְסָכִים צָרִיךְ לְקָרְבְּנוֹתָיו.

154

קנ״הוּרְאֵה עוֹד, שֶׁמִּטָּהֳרָתוֹ יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹּדֶל חֶטְאוֹ, שֶׁהִצְרִיךְ הַכָּתוּב לִתֵּן מִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר, מַה שֶּׁלֹּא מָצִינוּ כֵּן בְּשׁוּם מָקוֹם, וְהוּא מִפְּנֵי שֶׁעָבַר בְּוַדַּאי עַל קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע גַּם כֵּן, וְאִסּוּר קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע הוּא מִפְּנֵי שֶׁמַּאֲמִין בְּדַעְתּוֹ לַלָּשׁוֹן הָרָע בְּהַחְלָטָה, שֶׁעָבַר בָּזֶה עַל לָאו (שמות כ"ג א') דְּ"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וּכְמוֹ שֶׁבֵּרַרְנוּ דָּבָר זֶה בְּסֵפֶר "חָפֵץ חַיִּים" בְּשֵׁם הָרִאשׁוֹנִים. וְאִם כֵּן בְּוַדַּאי מָלְאָה דַּעְתּוֹ פְּגָמִים וּגְנוּת עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְלָזֶה הִצְרִיכָה הַתּוֹרָה לְטַהֵר אֶת רֹאשׁוֹ, וּכְדֵי שֶׁמִּכָּאן וּלְהַבָּא לֹא יֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ עוֹד, וְיָדִין הַכֹּל לְכַף זְכוּת.

155

קנ״ופָּרָשַׁת קְדֹשִים, בְּהַר

156

קנ״זכְּתִיב: (ויקרא י"ט ט"ז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ". הִנֵּה לָאו זֶה כּוֹלֵל רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע יַחַד, כִּדְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי. רְכִילוּת נִקְרָא, אִם אֶחָד אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: פְּלוֹנִי דִּבֵּר עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ, אוֹ עָשָׂה לְךָ כָּךְ וְכָךְ, וְלָשׁוֹן הָרָע נִקְרָא, אִם אֶחָד מְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ דְּבַר גְּנַאי עַל אֶחָד, אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים הַגּוֹרְמִים לְהַזִּיק לוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ לְהָצֵר לוֹ. וְלָאו זֶה כּוֹלֵל גַּם לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּבֵאוּרָם עַל פָּסוּק זֶה: לֹא תִהְיֶה כְּרוֹכֵל, שֶׁטּוֹעֵן מִזֶּה לָזֶה: וְיָדוּעַ, דְּלָאו זֶה הוּא אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים. דְּאִם הוּא שֶׁקֶר, הוּא בִּכְלַל מוֹצִיא שֵׁם רָע, וְחָמוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסְּתַם לָשׁוֹן הָרָע, וְהִנֵּה סָמוּךְ לַמִּקְרָא הַזֶּה כָּתוּב (ויקרא י"ט ט"ו): בְּ"צֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה (אבות א' ה'): הֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. וְהוּא שַׁיָּךְ גַּם כֵּן לְעִנְיָנֵנוּ, דְּהַיְנוּ אַף שֶׁאַתָּה רוֹאֶה עָלָיו דִּבְרֵי גְּנַאי, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ עָלָיו זְכוּת, שֶׁמָּא בִּשְׁגָגָה דִּבֵּר אוֹ עָשָׂה דָּבָר זֶה, אוֹ שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁדָּבָר זֶה אָסוּר לַעֲשׂוֹת אוֹ לְדַבֵּר, אוֹ שֶׁמָּא כְּבָר הִתְחָרֵט עַל הָעִנְיָן הַזֶּה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְעַל כֵּן הִזְהִיר, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה רָכִיל עָלָיו לְסַפֵּר לַאֲנָשִׁים דִּבְרֵי הַגְּנַאי שֶׁיָּדַעְתָּ עָלָיו. וְכָל פְּרָטֵי דִּין לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְגֹדֶל שְׂכָרוֹ לְמִי שֶׁנִּזְהָר בָּזֶה וְהָעֹנֶשׁ לְהָעוֹבֵר מְבֹאָר בְּסֵפֶר "חָפֵץ חַיִּים" וּ"שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן" חֵלֶק א'.

157

קנ״חלֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ, אֲנִי ה' (שם ט"ז). וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ, וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ, כְּגוֹן טוֹבֵעַ בַּנָּהָר אוֹ חַיָּה אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו. וְעַיֵּן בְּסַנְהֶדְרִין (דף ע"ג.), שֶׁאִם אֵינוֹ יָכוֹל בְּעַצְמוֹ לְהַצִּילוֹ, מְחֻיָּב לִטְרֹחַ וְלִשְׂכֹּר אֲנָשִׁים כְּדֵי לְהַצִּילוֹ. וְהִנֵּה סְמָכוֹ הַכָּתוּב (שם) לְ"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל". נִרְאֶה שֶׁבָּא הַכָּתוּב לוֹמַר, שֶׁאִם עָבַר וְעָשָׂה רְכִילוּת גְּדוֹלָה עַל אָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה הִכְנִיס כַּעַס גָּדוֹל בְּלֵב פְּלוֹנִי עָלָיו, וְיוּכַל לָבוֹא לִידֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת [כָּעִנְיָן שֶׁעָשָׂה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי לִפְנֵי שָׁאוּל עַל דָּוִד], מְחֻיָּב אַחַר כָּךְ לִרְאוֹת לְהָסִיר הַסַּכָּנָה מֵעָלָיו. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל עַל יְדֵי עַצְמוֹ, מְחֻיָּב עַל יְדֵי אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַצִּילוֹ. וְסִיֵּם הַכָּתוּב: "אֲנִי ה"', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר, לְמִי שֶׁזָּהִיר מִלִּהְיוֹת רָכִיל וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל חֲבֵרוֹ מִסַּכָּנָה וְנֶאֱמָן לִפְרֹעַ, לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה בְּהֶפְכּוֹ, וְכִדְאִיתָא בְּתוֹסֶפְתָּא דְּפֵאָה (פרק א' הלכה ב'): עַל שָׁלֹש עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקְּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע נֶגֶד כֻּלָּם.

158

קנ״טהוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא (ויקרא י"ט י"ז). דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פָּנָיו בָּרַבִּים, אַף שֶׁהוּא דֶּרֶךְ תּוֹכָחָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ תּוֹכָחָה. הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ, גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא מְצִיעָא (דף נ"ח:): כָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. וְאִיתָא שָׁם בַּגְּמָרָא (נ"ט.): נֹחַ לוֹ לְאָדָם, שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים. מְנָא לָן? מִתָּמָר, דִּכְתִיב (בראשית ל"ח כ"ה): "הִיא מוּצֵאת, וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר" וְגוֹ'. וּמוּכָח מִזֶּה, דַּאֲפִלּוּ אִם אוֹתוֹ הָאִישׁ גַּם כֵּן חַיָּב בַּדָּבָר, אֲפִלּוּ הָכֵי צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְבַיְּשׁוֹ, וּמוּכָח שָׁם עוֹד בַּגְּמָרָא, דְּמִי שֶׁרָגִיל לְהַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

159

ק״סבְּפָרָשַׁת בְּהַר (ויקרא כ"ח י"ז): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ". כָּאן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים. וְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא (בבא מציאה נ"ח:): גְּדוֹלָה אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה בְּגוּפוֹ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ, וְזֶה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן. וְאָמְרִינַן שָׁם (שם נ"ט.): כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ, חוּץ מִן שַׁעֲרֵי אוֹנָאָה, לְהִפָּרַע מְן הַמְאַנֶּה. וְאוֹנָאַת דְּבָרִים הִיא גַּם כֵּן נִכְנֶסֶת בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף מ"ד.).

160

קס״אפָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ

161

קס״בוַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶה עַל אוֹדוֹת וְגוֹ' (במדבר י"ב א'). מִפָּרָשָׁה זוֹ אָנוּ לְמֵדִים כַּמָּה עִנְיָנִים:

162

קס״גא. שֶׁאִסּוּרוֹ הוּא אֲפִלּוּ אִם הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עָלָיו הוּא עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ, וְאֵינוֹ מַקפִּיד עַל מַה שֶׁדּוֹבֵר עָלָיו. [דִּלְפִיכָךְ נִסְמַךְ (שם ג'): "וְהָאִישׁ מֹשֶה עָנָו מְאֹד"].

163

קס״דב. אֲפִלּוּ אִם מִתְּחִלָּה הֵיטִיב עִמּוֹ כַּמָּה טוֹבוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מִסְכֵּן בְּאֵיזֶה עִנְיָן, וְהוּא הִשְׁתַּדֵּל בֶּעָמָל רַב, עַד שֶׁהִצִּילוֹ מִן הַסַּכָּנָה. [וְזֶה הָיָה בְּמִרְיָם בְּמַה שֶּׁהִצִּילָתוֹ מִן הַיָּם].

164

קס״הג. שֶׁאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע הוּא אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ מְדַבֵּר עָלָיו בִּפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים, רַק עִם אֶחָד, וְאוֹתוֹ הָאֶחָד הוּא קְרוֹבוֹ, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וִיסַפֵּר לִשְׁאָר אֲנָשִׁים.

165

קס״וד. אִם אֶחָד אוֹמֵר עַל גְּדוֹל הַמְּדִינָה: הַנְהָגָתוֹ אֵינָהּ לְפִי גַּדְלוּתוֹ, דְּהַנְהָגָתוֹ זוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָיְתָה רְאוּיָה, אִם הָיָה יָחִיד בַּדּוֹר, אֲבָל בַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָחִיד בַּדּוֹר, כִּי הוּא כִּשְׁאָר גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה, הַנְהָגָתוֹ זוֹ גְּבוֹהָה לְפִי עֶרְכּוֹ, גַּם זֶה הוּא לָשׁוֹן הָרָע גְּמוּרָה, שֶׁטָּעוּתָם הָיְתָה בְּמַה שֶּׁהִשְׁווּהוּ לִשְׁאָר נְבִיאִים וּלְמַדְרֵגַת הָאָבוֹת, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרִי, וְלָזֶה הָיְתָה לָהֶם פְּלִיאָה עַל מַה שֶּׁפָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, הֲלֹא גַּם הֵם לֹא פָּרְשׁוּ. וְלָזֶה הֵשִׁיב לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שם ו' ז'): "אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם וְגוֹ': לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶה" וְגוֹ', שֶׁמַּדְרֵגָתוֹ נַעֲלָה מֵעַל כֻּלָּם, שֶׁבְּכָל רֶגַע הוּא מוּכָן לִנְבוּאָה, וּמֻכְרָח הוּא לִפְרֹש;

166

קס״זוַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרַעַת (שם י'). כִּי בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִים. וְהִנֵּה עָנְשׁוֹ לִהְיוֹת מְצֹרָע מֻחְלָט, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ערכין ט"ו) מִמַּה דִּכְתִיב (תהילים ק"א ה'): "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית", וְהוּא מִלְּשׁוֹן לִצְמִיתוּת, וּמְתַרְגְּמִינַן: לַחֲלוּטִין, וְהוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶה, אֲבָל לֹא לְגַמְרֵי, וְרַק לַעֲשׂוֹתָהּ מִן מְצֹרָע מֻחְלָט לִמְצֹרָע מֻסְגָּר.

167

קס״חפָּרָשַׁת שְׁלַח

168

קס״טיֵדַע הָאָדָם כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, כִּי הִנֵּה כְּשֶׁהָיִינוּ בַּמִּדְבָּר כַּמָּה פְּעָמִים, מָרִינוּ אֶת פִּי ה' בָּעֵגֶל וּכְהַאי גַּוְנָא, וַאֲפִלּוּ הָכֵי לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם עֲלֵיהֶם אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל מְרַגְּלִים בִּלְבַד, וְכִדְאִיתָא בַּעֲרָכִין (דף ט"ו) בַּמִּשְׁנָה. וְאִיתָא שָׁם, דְּהָאֲמִירָה שֶׁמְּקַלְקֵל הָאָדָם בְּפִיו חֲמוּרָה מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, דַּהֲרֵי הַמְאַנֵּס אֶת הַבְּתוּלָה נוֹתֵן רַק חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, וְאִלּוּ בַּמּוֹצִיא שֵׁם רָע קְנַסְתּוֹ הַתּוֹרָה מֵאָה כֶּסֶף עַל הַשֵּׁם רַע שֶׁהוֹצִיא, כְּדִכְתִיב (דברים כ"ב י"ט): "כִּי הוֹצִיא שֵׁם רַע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל", וְגַם הוּא מְחֻיָּב מַלְקוֹת עֲבוּר זֶה, כְּדִכְתִיב (שם י"ח): "וְיִסְּרוּ אֹתוֹ" (וּכְעֵין מַה דְּאִיתָא בִּפְסָחִים דַּף קּי"ג בְּזִיגוּד).

169

ק״עוְעַתָּה נְבָאֵר מְעַט אֶת עִנְיַן הַמְרַגְּלִים. דְּלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא מְאֹד, מַהִי הַסִּבָּה שֶׁהִטְעֲתָה אוֹתָם לֵירֵד פְּלָאִים כָּל כָּךְ, וְהִטְעוּ אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאַף הַסַּנְהֶדְרִין טָעוּ בָּזֶה, כְּדִכְתִיב (במדבר י"ד א'): "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם" וְגוֹ'; וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: סַנְהֶדְרָאוֹת. וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאָמְרוּ (במדבר י"ג ל"א): "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ". וּפֵרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין ט"ו.), שֶׁכִּבְיָכוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם, וְאֵיךְ אָמְרוּ שְׁטוּת כָּזוֹ?

170

קע״אאָכֵן, כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב נִמְצָא, שֶׁכָּל זֶה הַטָּעוּת שֶׁל מְרַגְּלִים נִמְצָא גַּם אֶצְלֵנוּ מִין יֵצֶר הָרָע זֶה. וְנַסְבִּיר זֶה הָעִנְיָן בְּסוֹף דְּבָרֵינוּ. אַךְ מִתְּחִלָּה נְדַבֵּר אוֹדוֹת הַמְרַגְּלִים, שֶׁהָלְכוּ לְרַגֵּל הָאָרֶץ, כִּי מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר (שם י"ח): "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא", וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וְיֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים; יֵשׁ מְגַדֶּלֶת אוּכְלוּסִין וְכוּ'. וּמָה הָאָרֶץ, הַשְׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה וְגוֹ', וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ, כִּי הָאָרֶץ שֶׁאָנוּ רוֹאִין, פֵּרוֹתֶיהָ גְּדוֹלִים וְטוֹבִים, הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה, וְכֵן כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁהִיא מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וּגְבוֹהֵי קוֹמָה, וְכֵן שֶׁעַמָּהּ רַב הוּא, סִימָן שֶׁאֲוִירָהּ טוֹב מְאֹד. אֲבָל כָּל זֶה הוּא לְמִי שֶׁמַּאֲמִין בְּדִבְרֵי ה', שֶׁהִבְטִיחַ לָתֵת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, וּבְוַדַּאי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם. אֲבָל מִי שֶׁמְפַקְפֵּק בְּעִקַּר הָעִנְיָן, וּמַתְחִיל לְהִסְתַּפֵּק וְלַחֲשֹׁב, שֶׁלְּנַצֵּחַ גִּבּוֹרֵי כֹּחַ כָּאֵלּוּ וְעַם רַב כָּזֶה, צָרִיךְ לָזֶה זְכוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל בְּגֶדֶר צַדִּיקִים וּקְּדוֹשִׁים, וְאֵין לָנוּ אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ. כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה יוֹתֵר בִּמְדִינָה, שֶׁאֲנָשֶׁיהָ רַבִּים מְאֹד וְגִבּוֹרִים וּגְבוֹהֵי קוֹמָה, שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לָהֶם מִדָּה לְגָבְהָן, הוּא הַכֹּל חִסָּרוֹן אֶצְלוֹ, וְנָפַל לִבּוֹ עַל יְדֵי זֶה.

171

קע״בוְהִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁדֶּרֶךְ הַיֵּצֶר לְהִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וּלְכָךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל שְׁנֵי מַפְתְּחֵי הַלֵּב (ברכות ס"א.), דְּהַיְנוּ לִפְעָמִים הוּא מַטִּיל גֵּאוּת בְּלֵב הָאָדָם לַחֲשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא מִיִּרְאֵי ה' וְאֶפְשָׁר אַף מֵאוֹהֲבָיו, וּכְשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן בְּאָדָם, שֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בְּאֵיזֶה עִנְיָן לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ כְּדֶרֶךְ הָאוֹהֵב הַנֶּאֱמָן, הוּא מַפִּיל עַצְבוּת בְּלֵב הָאָדָם, וְחוֹשֵׁב שֶׁזּוֹ הַמִּצְוָה אוֹ הָעִנְיָן אֵין נָאוֹת לוֹ, וְרַק לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הוּא, אֲבָל לֹא לִקְטַנִּים כָּמוֹהוּ, וּמוֹלִיד בְּרַעֲיוֹנָיו פְּעֻלּוֹת מְגֻנּוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בִּימֵי קֶדֶם, וְאַף שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הִתְחָרֵט וְהִתְמַרְמֵר עַל זֶה, דָּבָר זֶה מַשְׁכִּיחוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַזְכִּירוֹ רַק בְּדָבָר שֶׁנָּאוֹת לוֹ לְעִנְיָנוֹ לְשִׁיטָתוֹ כְּדֵי לְהַקְטִינוֹ וּלְהַשְׁפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ שׁוּם תְּשׁוּקָה לַמִּצְוָה הַהִיא.

172

קע״גוְאַף כָּאן, כְּשֶׁבָּאוּ לְרַגֵּל הָאָרֶץ, הִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר עֲלֵיהֶם לוֹמַר: לְנַצֵּחַ עַם רַב כָּזֶה וְגִבּוֹרִים כָּאֵלּוּ, צָרִיךְ לָזֶה זְכוּת גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה, אֲבָל לֹא לַאֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ, שֶׁזֶּה מִקָּרוֹב עָשִׂינוּ הָעֵגֶל וְגַם בְּשַׂר תַּאֲוָה. [הֲגַם שֶׁכְּבָר עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וּבָכוּ הַרְבֵּה בֶּכִי, כִּדְאִיתָא בְּפִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר; שֶׁבַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָלָה מֹשֶה לָהָר, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁלְּמָחָר יֵרֵד מִן הָהָר, לָנוּ בְּתַעֲנִית כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהָלְכוּ לְמָחָר לְקַבֵּל פָּנָיו בְּרִדְתּוֹ וּבָכוּ הַרְבֵּה בֶּכִי, וְנִתְבַּשֵּׂר לָהֶם שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָחַל לָהֶם, וְנִקְבַּע זֶה לָהֶם לִמְחִילָה לְדוֹרוֹת]. וְלָזֶה אָמְרוּ (שם כ"ז): "בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא, וְזֶה פִּרְיָהּ: אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵב בָּאָרֶץ וְגוֹ', וְגַם יַלְדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם: עֲמָלֵקּ יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב", וּכְאוֹמֵר: וְצָרִיךְ לָזֶה זְכוּת מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִכְּבָר, וּכְאוֹמֵר: מִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּחְיֶה עַד אָז, כִּי הָיָה לָהֶם גִּלּוּי דַּעַת מִנְּבוּאַת אֶלְדָּד וּמֵידָד (סנהדרין י"ז.), וּמִלְּבַד זֶה, (שם כ"ט) "וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי" וְגוֹ', וּכְאוֹמֵר, שֶׁלְּנַצֵּחַ כֻּלָּם קֹדֶם שֶׁנָּבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ גַּם כֵּן לָזֶה זְכוּת גְּדוֹלָה, וּבִפְרָט לָבוֹא אֶל הָעָם בְּאֶרֶץ יִשׂרָאֵל וּלְהִתְגַּבֵּר שָׁם עֲלֵיהֶם.

173

קע״דוַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶה (שם ל'), וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שֶׁהִשְׁתִּיקָם, שֶׁאָמַר: "וְכִי זוֹ בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם, וַהֲלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן" וְכוּ'; וְכַוָּנָתוֹ: אִלּוּ בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּנוּ בְּדִין, לֹא הָיָה נִקְרַע לָנוּ הַיָּם וְלֹא הוֹרִיד הַמָּן, כִּי גַּם בַּיָּם הָיָה שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, כְּמוֹ דִּכְתִיב (תהילים ק"ו ז'): "וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף". וְכֵן עַל הַמָּן הָיָה מִתְּחִלָּה תְּלוּנָה, וְכֵן כָּל אוֹתוֹ הָעֵת עַד כָּעֵת [וּכְמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אַחַר כָּךְ (במדבר י"ד י"ט): "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה"]. וְאַף כָּעֵת עָלֹה נַעֲלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶה: "וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ" כַּאֲשֶׁר נָבוֹא שָׁם;

174

קע״הוְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ: לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם [הַיְנוּ אֲפִלּוּ לַעֲלוֹת לֹא נוּכַל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ מִתְּחִלָּה: "עֲמָלֵקּ יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי" וְגוֹ'] כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (במדבר י"ג ל"א), כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת כֵּלָיו מִשָׁם. וְכַוָּנָתָם: אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הָאֻמָּה? כְּשֶׁמּוֹצֵא אַחֶרֶת שֶׁהִיא טוֹבָה הֵימֶנָּה, הוּא נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ לְכַלּוֹתָם וּלְהוֹרִישׁ אֶת מְקוֹמָם, אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ, שֶׁאָנוּ חוֹטְאִים גְּדוֹלִים בָּעֵגֶל וּבִבְשַׂר תַּאֲוָה, לֹא יְכַלֶּה עֲבוּרֵנוּ אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלּוּ, וּמַה שֶּׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, הוּא דַּוְקָא אִם הָיִינוּ זַכָּאִים בְּגֶדֶר צַדִּיקַים, הָיָה מְגָרֵשׁ מִפָּנֵינוּ הָאוֹיֵב, וְהָיָה נוֹתֵן לָנוּ רְשׁוּת לְהַשְׁמִידָם.

175

קע״ווְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַמְרַגְּלִים, שֶׁהָעָם פּוֹסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, כִּי יֵשׁ מֵהֶם שֶׁנִּתְקַבְּלוּ דִּבְרֵי כָּלֵב בְּאָזְנֵיהֶם, הוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ וְאָמְרוּ (שם ל"ב): "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָּהּ לָתוּר אֹתָהּ", רָצוּ לוֹמַר: דִּקְדַּקְנוּ מְאֹד וְרָאִינוּ שֶׁאֲוִירָהּ רַע מְאֹד, וּמַזֶּקֶת לַבְּרִיּוֹת, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָּהּ, כִּי אִם הַגִּבּוֹרִים הַגְּדוֹלִים [וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז רָמְזוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר תָּבוֹאוּ לָאָרֶץ, שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת מְאֹד, מִדַּת הַדִּין שׁוִֹרָה בָּהּ, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ חוּץ לַפָּלָטִין אוֹ בַּפָּלָטִין שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בָּהּ, כִּי אִם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְאֵין אָנוּ בְּמַדְרֵגָה זוֹ, עַל כֵּן אֵינָהּ כְּדָאִית לָנוּ]. (שם ל"ג) "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים וְגוֹ', וַנְהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים". רָצוּ לוֹמַר: וְנָמַס לְבָבֵנוּ, וְאַף אַתֶּם, אִם תָּבוֹאוּ שָׁמָּה, יִמַּס לְבַבְכֶם מִפְּנֵי הַפַּחַד, וּמִמֵּילָא שְׁמִירָה הָעֶלְיוֹנָה תָּסוּר גַּם כֵּן מִכֶּם, כִּי שְׁמִירָתוֹ הִיא לְפִי גֶּדֶר בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם בּוֹ, כַּיָּדוּעַ;

176

קע״זוַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וְגוֹ' (שם י"ד א'); וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: סַנְהֶדְרָאוֹת. וְהָעִנְיָן, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם חָשׁוּב יוֹתֵר, הוּא מַכִּיר אֶת עֶרְכּוֹ הַדַּל יוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: הֲלֹא כָל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל וְכוּ'. וְעַל כֵּן הוּא שָׁפֵל בְּעֵינָיו בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים כ"ב ז'): "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם", וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר הִצִּיעוּ לִפְנֵיהֶם הַמְרַגְּלִים, שֶׁדּוֹרָם אֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵינֵי ה' מִצַּד רֹעַ מַעֲשֵׂיהֶם וּקְשֵׁה עָרְפָּם, וְאֵינָם רְאוּיִים שֶׁיֵּעָשֶׂה לָהֶם נֵס לְהִתְגַּבֵּר עַל עֲנָקִים כָּאֵלּוּ, נִתְקַבֵּל הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם.

177

קע״חוְהִנֵּה עַל שְׁתֵּי הַטְּעָנוֹת הָאֵלּוּ הֵשִׁיבוּ יְהוֹשֻׁעַ ^* וְאַגַּב נְבָאֵר מַהוּ זֶה דִּכְתִיב (במדבר י"ג ט"ז): "וַיִּקְרָא משֶה לְהוֹשֵׁעַ בֶּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ", וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י שֶׁאָמַר לו (במדבר רבה פרשה י"ח): "יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים". וְלָמָּה לֹא בֵּרֵךְ גַּם לְכָלֵב, וְכִי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר גַּם מַהוּ דִּכְתִיב (במדבר י"ג כ"ב): "וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁכָּלֵב לְבַדּו הָלַךְ לְשָׁם וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁלֹא יְהֵא נִסַּת מֵחֲבֵרָיו לִהְיוֹת בַּעֲצָתָם. מַדּוּעַ לֹא הָלַךְ גַּם יְהוֹשֻׁעַ וְגַם מַהוּ שֶׁכָּתַב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה? (בַּמִּדְבָּר י"ד כ"ד): "וְעַבְדִּי כָּלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי", מַדּוּעַ לֹא הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יְהוֹשֻׁעַ גַּם כֵּן לְשֶׁבַח, שֶׁהוּא הָיָה מִתְנַגֵּד לְשִׁטַּת הַמְרַגְּלִים מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף אָכֵן, בֶּאֱמֶת נִיחָא הַכֹּל בַּחֲדָא מַחְתָּא, וְהוּא דְּיֵשׁ שְׁתֵּי דְרָכִים בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. בְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים כֹּחוֹת הַתּוֹעִים בָּעוֹלָם, וְאֶחָד מֵעובְדֵי ה' הֻכְרַח לַעֲמֹד עִמָּהֶם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, אִם יוֹצִיא אָז כֹּחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים לַחוּץ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּפַרְסֵם שִׁטָּתו הָאֲמִתִּית לְעֵינֵיהֶם וְיָרִיב עִמָּם עַל דַּעְתָּם הַכּוזֶבֶת, אוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק לְעֵינֵיהֶם, וְאֶפְשָׁר גַּם שֶׁיַּסְכִּים עִמָּהֶם לְפָנִים, עַד שֶׁיָּבוֹא בָּרַבִּים לִפְנֵי קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְאָז יְבָרֵר אֶת שִׁטָּתוֹ הָאֲמִתִּית וּלְהֶפֶךְ אֶת דַּעְתָּם הַכּוֹזֶבֶת לְעֵינֵי כֹּל.
וְיֵשׁ בְּכָל דֶּרֶךְ מַעֲלָה וְחִסָּרוֹן. בָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן יֵשׁ מַעֲלָה, דְּאִם יִשְׁתֹּק כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן וְגַם יַסְכִּים עִמָּהֶם, לְאַט לְאַט הוֹלֵךְ כֹּחוֹ הַפְּנִימִי וְנֶחְלָשׁ, עַד שֶׁהֻתְּרָה אֶצְלוֹ דַּעְתָּם הַכּוֹזֶבֶת. וְדֻגְמָא, כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד אָדָם בַּחֹרֶף בַּחוּץ בַּקֹּר הֶחָזָק זְמַן רַב, מִתְקָרֵר חֻמּו הַפְּנִימִי וָמֵת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם מִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם נֶגְדָּם, לֹא יִתְקָרְרוּ כֹּחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים. אֲבָל בְּאֹפֶן זֶה יֵשׁ חִסָּרוֹן גַּם כֵּן, דְּיוּכְלוּ לְהִתְיַעֵץ יַחְדָּו נֶגְדּוֹ וּלְהַזִּיקוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ, וְצָרִיךְ לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם שֶׁיַּצִּילוּהוּ מִיָּדָם. וּבָאֹפֶן הַשֵׁנִי יֵשׁ מַעֲלָה, שֶׁלֹּא יִתְיַעֲצוּ לְהַזִּיקוֹ, אַחֲרֵי שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהוּא גַּם כֵּן אוֹחֵז בְּשִׁטָּתָם. וְעוֹד מַעֲלָה יְתֵרָה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁבְּבוֹאוֹ לִפְנֵי קָהָל וְעֵדָה הוּא וְהֵם, בְּוַדַּאי יִתְפָּאֲרוּ הַתּוֹעִים וְיאמְרוּ, שֶׁפְּלוֹנִי הַנִּכְבָּד אוֹחֵז גַּם כֵּן בְּשִׁטָּתָם, וְאָז יוּכַל לְבָרֵר שִׁטָּתוֹ הָאֲמִתִּית לְעֵינֵי הַכֹּל. וְהִנֵּה מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם, יְהוֹשֻׁעַ הָיָה כֹּחוֹ בָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן, וְעַל כֵּן הוּא צָרִיךְ לְּרַחֲמֵי שָׁמַיִם שֶׁלֹּא יִיעֲצוּ עָלָיו רָעָה, וּלְכָךְ בֵּרְכוּ: "יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים". וְכָלֵב הָיָה כֹּחוֹ בָּאֹפֶן הַשֵּׁנִי וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִבְרָכָה.
וְהִנֵּה כְּשֶׁבָּאוּ לְחֶבְרוֹן וְרָאוּ שָׁם אֶת אַחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, וְנָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם, תֵּכֶף הָיְתָה דַּעְתָּם לְהָרַע, וְהִתְבּוֹנֵן כָּלֵב אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְהֻסְכַּם אֶצְלוֹ לְהַסְכִּים עִמָּהֶם בַּפֶּה כָּל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְבַסּוֹף לְהַשְׁתִּיקָם וּלְבָרֵר לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁטָּה הָאֲמִתִּית, אַךְ הָיָה יָרֵא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכְלוּ כֹּחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים לְהִתְחַלֵּף בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן וְלִהְיוֹת נִסַּת לַעֲצָתָם, לְכָךְ הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁיַּעַזְרוּהוּ בִּזְכוּתָם, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן. וְהִנֵּה בְּוַדַּאי כְּשֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים מִן הַדֶרֶךְ, אָמְרוּ: כֻּלָּנוּ נִשְׁלַחְנוּ לָאָרֶץ לָתוּר אוֹתָהּ וְלוֹמַר הָאֱמֶת, וְכֻלָּנוּ מַסְכִּימִים לְדֵעָה אַחַת לְבַד מֵאֶחָד וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ, וְדֵעָה אַחַת כְּמַאן דְּלֵיתָא דַּמְיָא. וְהִנֵּה כְּשֶׁכָּלֵב רָאָה זֶה, הִתְחִיל לוֹמַר: וְכִי זֶה בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב: "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי", וּכְפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהַשְׁתִּיקָם. וְהִנֵּה אֹפֶן הָרִאשׁוֹן וְאֹפֶן הַשֵּׁנִי שְׁנֵיהֶם דְּרָכִים יְשָׁרִים לִפְנֵי ה', כִּי אַף שֶׁבָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מְשֻׁמֶּרֶת, מִכָּל מָקוֹם אִם אֹפֶן הַשֵּׁנִי כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם הוּא גַּם כֵּן אֹפֶן טוֹב וּכְמַעֲשֶׂה דְּכָלֵב. וּבָזֶה נִיחָא מַה דְּאִיתָא בַּתּוסֶפְתָּא, שֶׁלִּפְעָמִים הִקְדִּים הַכָּתוּב לִיהוֹשֻׁעַ וְלִפְעָמִים לְכָלֵב לְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים. וְלִכְאוֹרָה הֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ בְּוַדַּאי הָיָה גָּדוֹל מִכָּלֵב, שֶׁמּשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מָסַר הַתּוֹרָה לִיהושֻׁעַ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱמִידוֹ תַּחַת מֹשֶה, אֲבָל הַכַּוָּנָה לְעִנְיָן זֶה שֶׁשְּׁתֵּי הַדְּרָכִים צוֹדְקוֹת וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ: וְכָלֵב בִּקְצָרָה: עַל מַה שֶּׁאַתֶּם מוֹצִיאִים דִּבָּה וְאוֹמְרִים, שֶׁדִּקדַּקְתֶּם הֵיטֵב לִרְאוֹת, וּרְאִיתֶם שֶׁאֲוִירָהּ רַע, גַּם אֲנַחְנוּ עָבַרְנוּ לָתוּר אוֹתָהּ, וְדִקדַּקְנוּ לִרְאוֹת, וְרָאִינוּ (במדבר י"ד ז') שֶׁ"טּוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד" וְגוֹ'.

178

קע״טוְעַל הַטַּעֲנָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁהַבְטָחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּנְתִינַת הָאָרֶץ הִיא דַּוְקָא אִם נִהְיֶה צַדִּיקַים, הִיא טָעוּת מֵעִקָּרָהּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְדַקְדֵּק עַל הָאָדָם לוֹמַר: אוֹשִׁיעֲךָ רַק בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה צַדִּיק, רַק אוֹמֵר לוֹ: לֹא אוֹשִׁיעֲךָ אִם תִּהְיֶה מוֹרֵד, חַס וְשָׁלוֹם, וְלָזֶה סִיְּמוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וְאָמְרוּ (שם ט'): "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲקֹר מִצְוֹתָיו בְּכַוָּנָה, יוּכַל לְקַוּוֹת לְכָל טוֹב. וּמַה שֶּׁאַתֶּם מְיָרְאִים אֶת הָעָם, כִּי שָׁם יֶשְׁנָם אַנְשֵׁי מִדּוֹת וַעֲנָקִים (שם): "אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם", וְכִי אִם יִזְדַּמֵּן לִפְנֵי הָאָדָם לֶחֶם גָּדוֹל לַאֲכִילָה, שֶׁהוּא גָּבוֹהַ כְּמֵאָה אַמָּה, יִהְיֶה יָרֵא לָגֶשֶׁת אֵלָיו? הֲלֹא אֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים שֶׁיִּלָּחֵם אִתּוֹ. וּלְהֶפֶךְ, הוּא מְזֻמָּן לְפָנָיו לְאָכְלוֹ וְלֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. אַף כָּאן, (שם) "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם", שֶׁה' הִפִּיל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, וְהֵם לָנוּ לַאֲכִילָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב (דברים ז' ט"ז): "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים". כִּי הָעֲנָקִים, עִם כָּל תָּקְפָּם וּגְבוּרָתָם, נִכְנָע לִבָּם יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָעָם, וְהָיוּ נֶחְבָּאִים בֶּהָרִים וּבֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (יהושע י"א כ"א): "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקַים מִן הָהָר, מִן חֶבְרוֹן, מִן דְּבִיר מִן עֵנָב וּמִכָּל הַר יְהוּדָה". וְכֵן: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל וְכוּ' בְּחֶבְרוֹן וְגוֹ' וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימָן וְאֶת תַּלְמָי".

179

ק״פוְעַתָּה נְבָאֵר מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלָּה, שֶׁמִּין יֵצֶר הָרָע זֶה שֶׁל מְרַגְּלִים נִמְצָא גַּם אֶצְלֵנוּ וְהוּא, דְּאִם נָבוֹא לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְנֹאמַר לוֹ: אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר גָּדוֹל לִמְקַיְּמֵי הַתּוֹרָה? יָשִׁיב לְךָ: בְּוַדַּאי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיָּפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאִם תֹּאמַר לוֹ: אִם כֵּן, לָמָּה אַתָּה מִתְרַפֶּה מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה בָּא מִמֵּילָא רִפְיוֹן גָּדוֹל לְקִיּוּם הַמִּצְוֹת? יָשִׁיב לְךָ: אֱמֶת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְלִמּוּד הַתּוֹרָה וּלְקִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ, וְיִזְכֶּה בָּזֶה לְעֹנֶג גָּדוֹל שֶׁל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל מִי יוּכַל לִזְכּוֹת לָזֶה, אִם לֹא אֲנָשִׁים יְחִידִים בָּעוֹלָם, כִּי לָזֶה צָרִיךְ לְהַפְקִיר כָּל כֹּחוֹת הַגּוּף, וְלֹא יִהְיוּ חַיָּיו חֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ כְּלָל, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִפְרֹש מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם וְלֵישֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ יוֹם וָלַיְלָה, וְיִהְיוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו דְּבוּקוֹת בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ, וּלְהַנְהָגָה כָּזוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ קָדוֹשׁ. אִישׁ כָּזֶה זוֹכֶה לְגַן עֵדֶן, אֲבָל לֹא אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כָּמוֹנִי.

180

קפ״אאָכֵן בֶּאֱמֶת זוֹהִי טָעוּת מֵעִקָּרָהּ. לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה לְבַעַל הַבַּיִת, שֶׁיִּלְמַד כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה וְלֹא יִתְעַסֵּק בְּעֵסֶק כְּלָל, רַק שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּעֵסֶק וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה. אָכֵן זֶה צִוְּתָה הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בֶּאֱמוּנָה וּבְלִי תַּרְמִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל"א.), שֶׁשּׁוֹאֲלִין לוֹ לְאָדָם: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה? קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה? וְכֵן לְכָל הַמִּצְוֹת, כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב נִמְצָא, שֶׁלֹּא הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה כְּלָל עַל הָאָדָם, וְזֶהוּ מַה דִּכְתִיב בַּקְּרָא (מיכה ו' ג'): "עַמִּי, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ, עֲנֵה בִּי". וְרַקּ הָעִקָּר צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִהְיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מוֹרֵד בְּמַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לְבַטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּיָדַיִם מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁלֹּא לְקַיְּמָן אוֹ לַעֲבֹר בְּיָדַיִם עַל הַלָּאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה. אֲבָל אִם אֵינֶנּוּ מוֹרֵד, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְמַעֲלָה בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר נַעֲלֶה.

181

קפ״בוְכַאֲשֶׁר רוֹאֶה הַיֵּצֶר, שֶׁבְּאֹפֶן זֶה לֹא יוּכַל לְפַתּוֹת הָאָדָם, מַתְחִיל לְפַתּוֹתוֹ בְּפָנִים אֲחֵרִים. אֱמֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְרַצֶּה לָאָדָם אִם רַק יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה, אֲבָל תֵּדַע, שֶׁכַּאֲשֶׁר תָּבוֹא לְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מַעְלָה לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁם מְדַקְדְּקִים מְאֹד בְּעִנְיַן לִמּוּד הַתּוֹרָה. [כְּהַאי גַּוְנָא (פירוש: וכמו כן) בְּעִנְיַן קִיּוּם הַמִּצְוֹת], אִם הָיָה כַּהֹגֶן וּבְלִי שׁוּם פְּנִיָּה בָּעוֹלָם, וְגַם אֹפֶן הַלִּמּוּד, אִם הִפְסַקְתָּ בְּאֶמְצַע בְּדִבְרֵי שִׂיחָה בְּטֵלָה, וּכְהַאי גַּוְנָא שְׁאֵלוֹת חֲזָקוֹת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם הוּא אֱלֹקִים אֱמֶת, וּמִי יוּכַל לִזְכּוֹת בַּדִּין, כִּי אִם צַדִּיקִים גְּמוּרִים. הִנֵּה בְּכָל טְעָנוֹת אֵלֶּה בָּא הַיֵּצֶר הָרָע עַל הָאָדָם כְּדֵי לְיָאֲשׁוֹ וּלְהַקְטִינוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מִתְרַשֵּׁל מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל אֵלּוּ הַטְּעָנוֹת הֵן צוֹדְקוֹת, אֲבָל הַיֵּצֶר הָרָע מַשְׁכִּיחַ לָאָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אוֹהֵב חֶסֶד וְרוֹצֶה לְזַכּוֹת בְּרִיּוֹתָיו, בָּרָא בִּשְׁבִיל זֶה הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא קֹדֶם לָעוֹלָם. וְעַל כֵּן, אִם מָצָא אֶת עַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה הַמִּצְוָה אוֹ לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן כָּל כָּךְ, צָרִיךְ תֵּכֶף לְהִתְחָרֵט עַל זֶה וּלְקַבֵּל עַל לְהַבָּא לְהִתְנַהֵג כַּהֹגֶן.

182

קפ״גפָּרָשַׁת קרֹח

183

קפ״דגָּרְסִינַן בַּעֲרָכִין (דף ט"ו.) דְּבַעֲוֹן שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִים עַל הָאָדָם, וּמַקְשָׁה הַגְּמָרָא: וְהָאָמַר ר' עֲנָנִי בַּר שָׂשׂוֹן, דִּמְעִיל מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע. יָבוֹא דָּבָר שֶׁבְּקּוֹל [דְּפַעֲמוֹנֵי זָהָב שֶׁל הַמְּעִיל נִשְׁמָעִין], וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הַקּוֹל. וּמְשַׁנֵּי לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, הָא דְּלָא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו. אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו [שֶׁנִּתְקוֹטְטוּ עַל יָדוֹ] אָתוּ נְגָעִים עֲלֵהּ. לָא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו מְעִיל מְכַפֵּר. וּמַקְשָׁה הַגְּמָרָא: וְהָאָמַר רַב סִימוֹן מִשְּׁמֵהּ דְּר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּלָשׁוֹן הָרָע מִתְכַּפֵּר עַל יְדֵי קְּטֹרֶת, דְּתָנֵי ר' חֲנִינָא: לָמַדְנוּ לַקְּטֹרֶת שֶׁמְכַפֶּרֶת, דִּכְתִיב (במדבר י"ז י"ב): "וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם". וְתָנָא ר' יִשְׁמָעֵאל: עַל מַה קְּטֹרֶת מְכַפֶּרֶת? עַל לָשׁוֹן הָרָע, יָבוֹא דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֶׂה חֲשָׁאִי, וּמְשַׁנֵּי לָא קַשְׁיָא, הָא בְּצִנְעָא הָא בְּפַרְהֶסְיָא. הַיּוֹצֵא מִזֶּה, דִּבְאַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, אָתוּ נְגָעִים עֲלֵהּ, אֲפִלּוּ אִם הַלָּשׁוֹן הָרָע הָיָה בְּצִנְעָא. וּבְלֹא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו יֵשׁ חִלּוּק, דְּאִם הַלָּשׁוֹן הָרָע הָיָה בְּצִנְעָא, הַקְטֹרֶת, שֶׁהָיְתָה גַּם כֵּן בַּחֲשַׁאי, שֶׁהָיָה צָרִיךְ כָּל אָדָם לִפְרֹש אָז, מְכַפֶּרֶת, וְאִם הַלָּשׁוֹן הָרָע הָיְתָה בְּפַרְהֶסְיָא, מְכַפֵּר עַל זֶה הַמְּעִיל, שֶׁהָיָה נִשְׁמָע קוֹלוֹ בְּבוֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ.

184

קפ״הוְקָשֶׁה הָא הַקְּרָא (שם) דְּ"וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם". שָׁם הָיְתָה הַלָּשׁוֹן הָרָע בְּפַרְהֶסְיָא, דְּהָא כְּתִיב (שם ו'): "וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה"'. וְאֶפְשָׁר, דְּמִשּׁוּם זֶה הֻצְרַךְ אַהֲרֹן לְהוֹלִיךְ הַקְּטֹרֶת אֶל הָעָם בְּפִרְסוּם וּלְכַפֵּר שָׁם עֲלֵיהֶם, וְלֹא הָיָה סַגִּי לֵהּ בַּקִּטֹרֶת, שֶׁבְּכָל יוֹם שֶׁהָיָה בַּחֲשַׁאי, כֵּיוָן שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרָע הָיָה בְּפִרְסוּם.

185

קפ״ווְהָא דְּלָא הָיָה סַגִּי לֵהּ הַכַּפָּרָה בַּמְּעִיל, שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֶפְשָׁר מִשּׁוּם דְּהַלָּשׁוֹן הָרָע הָיָה עַל אַהֲרֹן גּוּפָא, כְּדִכְתִיב בַּקְּרָא, לֹא אֶפְשָׁר לְהִתְכַּפֵּר עַל יְדֵי מְעִילוֹ.

186

קפ״ז[וְיוֹתֵר נִרְאֶה לִי לוֹמַר, דְּהָכָא שֶׁאָמְרוּ (שם): "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה' " מִקְרֵי אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, דְּהָא רַשִּׁ"י פֵּרֵשׁ אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, שֶׁנִּתְקוֹטְטוּ עַל יָדוֹ, וּמִמֵּילָא מַה שֶּׁאָמְרוּ: לֹא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא בָּאָה מְרִיבָה עַל יְדֵי זֶה. וְזֶהוּ שַׁיָּךְ רַק לְעִנְיַן לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁדִבֵּר עַל אֵיזֶה אִישׁ, שֶׁבִּזָּהוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְלֹא בָּא לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שׁוּם רֵעוּתָא עַל יְדֵי זֶה. אֲבָל לְעִנְיַן אוֹנָאַת דְּבָרִים, שֶׁמְּבַזֶּה אוֹתוֹ וּמַקנִיטוֹ, [שֶׁגַּם זֶה נִכְנָס בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, כִּדְמוּכָח בְּמַעֲשֵׂה דְּאַבְדָן, הַמְבֹאָר לְקַמֵּה, וְכֵן בְּיוֹמָא (דף מ"ד.) בְּרַשִּׁ"י דִבּוּר הַמַּתְחִיל "עַל לָשׁוֹן הָרָע". עַיֵּן שָׁם], לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר לֹא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, שֶׁזֶּה גּוּפָא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו, שֶׁמְּבַזֶּה אוֹתוֹ וּמַקְנִיטוֹ. וּרְאָיָה לַדָּבָר מִמַּה דְּאִיתָא בִּיבָמוֹת (דף ק"ה:) בְּמַעֲשֵׂה דְּאַבְדָן, שֶׁבִּזָּה לְר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן ר' יוֹסִי, וְאָמַר לוֹ: וְכִי הָגוּן אַתָּה לִלְמֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי? אִיתָא שָׁם, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִצְטָרַע אַבְדָּן, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, שֶׁעָנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים. נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, דְּהָכָא שֶׁאָמְרוּ לְמֹשֶה וְאַהֲרֹן בִּפְנֵיהֶם: "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה"', מִקְרֵי אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו. וְלָזֶה בְּוַדַּאי לֹא מְהַנֵּי מְעִיל, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ערכין ט"ו.), וְלֹא זְכוּת הַקְּטֹרֶת שֶׁמַּקְרִיבִין בְּכָל יוֹם.

187

קפ״חוְהִנֵּה לִכְאוֹרָה לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שם י'): "וַאֲכַלֶּה אוֹתָם כְּרָגַע", הֲלֹא הָיָה דַּי בְּעֹנֶשׁ נְגָעִים? וְאֶפְשָׁר, מִשּׁוּם שֶׁהֵם הוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, [שֶׁהוּא הַנֶּאֱמָן בְּכָל בֵּית ה', וְלֹא עָשָׂה דָּבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ מִפִּי ה'], וְעַל אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה', בְּבִזָּיוֹן גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁהֵם הֵמִיתוּ אֶת עַם ה'. וְאִם כֵּן לְדִבְרֵיהֶם נִתְחַיְּבוּ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן נִגְזַר עַל הַמְדַבְּרִים, שֶׁהֵם יָמוּתוּ בַּמַּגֵּפָה, שֶׁהוּא חָמוּר הַרְבֵּה מֵעֹנֶשׁ נְגָעִים, וְרַק אַחַר שֶׁכָּלוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים עַל יְדֵי הַמַּגֵּפָה, עַל הָאֲנָשִׁים הַנִּשְׁאָרִים הֵגֵן עַל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁלָּהֶם זְכוּת הַקְּטֹרֶת שֶׁהִקְטִיר אַהֲרֹן בְּפַרְהֶסְיָא, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל, וּבָזֶה נִיחָא לִי, מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁמִּרְיָם נֶעֶנְשָׁה בְּעֹנֶשׁ הַצָּרַעַת, בַּעֲבוּר שֶׁדִּבְּרָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן עַל מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וַהֲלֹא הִיא דִּבְּרָה עִם אַהֲרֹן רַק בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ, וְלֹא בָּרַבִּים, וְהָיָה עֲלֵיהֶם לְהָגֵן זְכוּת הַקְּטֹרֶת, שֶׁמְּכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁבַּחֲשַׁאי. וְעַל כֵּן כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרָע, שֶׁהוּא עַל אֲדוֹן הַנְּבִיאִים, חָמוּר טְפֵי וְלֹא מִתְכַּפֵּר בַּקְּטֹרֶת כִּי אִם בִּנְגָעִים. וּמִכָּל מָקוֹם הֵקֵל הַכָּתוּב עָלֶיהָ עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶה, שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁעַל לָשׁוֹן הָרָע בָּא עֹנֶשׁ נְגָעִים לִהְיוֹת מְצֹרָע מֻחְלָט, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, וְעָלֶיהָ הֵקֵל הַכָּתוּב לִהְיוֹת רַק מְסֻגֶּרֶת עַל שִׁבְעָה יָמִים].

188

קפ״טפָּרָשַׁת חֻקַּת

189

ק״צוַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ' (במדבר כ"א ד'). הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁזֶּה הָיָה בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁנִּשְׁלְמָה כְּבָר מִיתַת מְתֵי מִדְבָּר, וְהָיוּ קרוֹבִים לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַךְ עַל יְדֵי הַסִּבּוּב לְאֶרֶץ אֱדוֹם, שֶׁלֹּא נְתָנָם לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ, אָמְרוּ שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יִמָּשֵׁךְ עוֹד הַרְבֵּה שָׁנִים, וְזֶהִוּ שֶׁגָּרַם לָהֶם לְדַבֵּר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וְנֶעֶנְשׁוּ מְאֹד עַל יְדֵי זֶה.

190

קצ״אוְכָל זֶה רֶמֶז לְסוֹף הַגָּלוּת, שֶׁיִּמָּצְאוּ אֲנָשִׁים שֶׁיְּדַבְּרוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן גַּם כֵּן כָּזֶה, וַעֲבוּר זֶה יֵעָנְשׁוּ מְאֹד. וְעַל כֵּן הָאִישׁ הַנִּלְבָּב יִזָּהֵר מְאֹד בָּזֶה שֶׁלֹּא לְדַבֵּר תּוֹעָה עַל ה', חַס וְשָׁלוֹם.

191

קצ״בוַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה וְגוֹ, (שם ה'). יֵשׁ כָּאן שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת:

192

קצ״גא. בִּתְחִלָּה כְּתִיב: "בֵּאלֹקִּים וּבְמֹשֶה", וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב: "כִּי דִבַּרְנוּ בַּה"', הִזְכִּיר שֵׁם הֲוָיָה.

193

קצ״דב. מַהוּ שֶׁכָּתַב (שם ו'): "וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם"? לָשׁוֹן זֶה מוֹרֶה בְּכָל מָקוֹם עַל הַגְּרוּעִים, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב (שם): "וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל".

194

קצ״הג. מַהוּ שֶׁכָּתַב (שם ז'): "וַיָּסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ"? הָיָה לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַנְּחָשִׁים, וְכִי נָחָשׁ אֶחָד הָיָה?

195

קצ״וד. לָמָּה לֹא הוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶה לְהָסִירוֹ מֵעֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי?

196

קצ״זה. מַהוּ שֶׁכָּתַב מִתְּחִלָּה (שם ח'): "כָּל הַנָּשׁוּךְ"? מַשְׁמַע אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב כָּל כָּךְ, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב (שם ט'): "וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ". וְגַם מִתְּחִלָּה כָּתַב לְשׁוֹן רְאִיָּה, מַשְׁמַע רְאִיָּה בְּעָלְמָא, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב הַבָּטָה, מַשְׁמַע בְּכַוָּנָה.

197

קצ״חוְנֹאמַר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַהוּ זֶה שֶׁכָּתַב מִתְּחִלָּה (שם ה'): "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִּים"? כִּי תָּפְשׂוּ מַעֲשֵׂה נָחָשׁ, שֶׁדִּבֵּר גַּם כֵּן עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר, שֶׁלְּפִיכָךְ לֹא הִרְשָׁה אֱלֹקִים לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת. (בראשית ג' ה') "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם וְגוֹ', וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקְים", [וּכְתַרְגּוּמוֹ: וּתְהוֹן כְּרַבְרְבִין]. לְפִיכָךְ מָנַע הַטּוֹב מִכֶּם. וְאַף כָּאן, מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם הַמָּן הוּא לֶחֶם הַקְלוֹקַל, וְהוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִכֶּם עַל יָדוֹ [וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י], שֶׁיִּתְפַּח בַּמֵּעַיִם כַּאֲשֶׁר לֹא יִהְיוּ זַכָּאִים כָּל כָּךְ, כִּי הוּא רוֹצֶה לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּמִדַּת הַדִּין. וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי לְמַעַן רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו נָתַן לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם פְּסֹלֶת, מַה שֶּׁלֹּא נָתַן לֶחֶם הַזֶּה אֲפִלּוּ לָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח' ג'): "וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ, כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא" וְגוֹ'. וְגַם רָצָה לְמַעֵט לָהֶם טִרְחָה, שֶׁהֲלֹא יָדוּעַ, שֶׁעֲנַן ה' הָיָה שׁוֹכֵן עִמָּהֶם, וְכָתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כ"ג י"ג): "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ [וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: חוּץ לֶעָנָן] לַמַּחֲנֶה, וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ". וּלְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם לֶאֱכֹל מָן, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם פְּסֹלֶת, וְהָיָה נִבְלָע בָּאֵיבָרִים, וְיִהְיוּ תָּמִיד נְקִיִּים וּטְהוֹרִים. וְעַל כֵּן אָמְרוּ אַחַר כָּךְ (במדבר כ"א ז'): "חָטָאנוּ כִּי דִּבַּרְנוּ בַּה"', שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל רַחֲמִים, שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַמָּן בְּרַחֲמָיו.

198

קצ״טוַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים (שם ו'). וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁבְּדִבּוּרָם אִתְּעַר הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי וְקִטְרֵג עֲלֵיהֶם, וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקּוּדֵי: אִית רוּחָא חֲדָא, דְּקַיְּמָא עַל כָּל אִנּוּן מָארֵי דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּכַד מִתְעָרֵי בְּנֵי נָשָׁא בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, אוֹ הַהוּא בַּר נָשׁ דְּמִתְעָרֵי בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, כְּדֵין אִתְּעַר הַהוּא רוּחָא בִּישָׁא מְסָאֲבָא דִּלְעֵילָא, דְּאִקְרֵי סַכְסוּכָא, וְאִיהוּ שָׁארֵי עַל הַהוּא אִתְעָרוּתָא דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא דְּשָׁארוּ בֵּהּ בְּנֵי נָשָׁא, וְאִיהוּ עָאל לְעֵילָא וְגָרֵים בְּהַהוּא אִתְעָרוּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא מוֹתָא וְחַרְבָּא וּקְּטָלָא בְּעָלְמָא. וַי לְאִנּוּן דְּמִתְעָרֵי לְהַאי סִטְרָא בִּישָׁא, וְלָא נָטְרֵי פּוּמַיְהוּ וְלִישַׁנְהוֹן וְלָא יָדְעֵי דְּהָא בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא תָּלְיָא אִתְעָרוּ דִּלְעֵילָא, בֵּין לְטָב בֵּין לְבִישׁ וְכוּ', וְכֻלְּהוּ דֵּלָטוֹרִין לְאַתְעָרָא לְהַאי חִוְיָא רַבָּא לְמֶהֱוֵי דֵּלָטוֹרָא עַל עָלְמָא, וְכֻלְּהוּ בְּגִין הַאי אִתְעָרוּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

199

ר׳יֵשׁ רוּחַ אַחַת, שֶׁעוֹמֶדֶת עַל כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, וּמָתַי שֶׁמִּתְעוֹרְרִים בְּנֵי אָדָם בְּלָשׁוֹן הָרָע, אוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּלָשׁוֹן הָרָע, אָז מִתְעוֹרֶרֶת אוֹתָהּ הָרוּחַ רָעה הַטְּמֵאָה שֶׁלְּמַעְלָה, הַנִּקְרֵאת סַכְסוּכָא, וְהִיא שׁוֹרָה עַל אוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַלָּשׁוֹן הָרָע, שֶׁפָּתְחוּ בָּהּ בְּנֵי אָדָם, וְהִיא עוֹלָה לְמַעְלָה, וְגוֹרֶמֶת בְּזוֹ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע מָוֶת וְחֶרֶב וְהֶרֶג בָּעוֹלָם. אוֹי לְאוֹתָם שֶׁמְּעוֹרְרִים לְאוֹתוֹ צַד הָרַע וְלֹא שׁוֹמְרִים פִּיהֶם וּלְשוֹנָם וְלֹא חוֹשְׁשִׁים עַל זֶה וְלֹא יוֹדְעַים שֶׁבַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה תְּלוּיָה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע וְכוּ', וְכֻלָּם מְקַטְרְגִים לְעוֹרֵר לְאוֹתוֹ נָחָשׁ הַגָּדוֹל, שֶׁיְּהֵא מְקַטְרֵג עַל הָעוֹלָם, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, כְּשֶׁנִּמְצֵאת הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ לְמַטָּה.

200

ר״אוְעַל כֵּן שָׁלַח ה' [וּכְתִיב שֵׁם הֲוָיָה, כְּדֵי לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם בְּמִיתָתָם עַל שֶׁדִּבְּרוּ עַל ה', וְיִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.] בָּהֶם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַהֲגַם שֶׁאַף בְּלֹא זֶה הָיוּ מְצוּיִים גַּם כֵּן בַּמִּדְבָּר נְחָשִׁים שְׂרָפִים, וּכְדִכְתִיב (דברים ח' ט"ו): "בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ, שָׂרָף וְעַקְּרָב" וְגוֹ', עִם כָּל זֶה הָיְתָה הַשְׁגָּחַת ה' שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹגְעִין בָּהֶן, וְלֹא כֵן עַתָּה, שֶׁלְּבַד שֶׁלֹּא הָיוּ מְשֻׁמָּרִים מֵהֶם, אֶלָּא שֶׁגֵּרָה בָּם, וְעִנְיַן הַגֵּרוּי הָיָה רַק עַל הָעָם, שֶׁהֵם הָיוּ עִקַּר הַמְדַבְּרִים, וְעַל מִי שֶׁהָיָה בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה גֵּרוּי. אָכֵן מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל שֶׁקּטְרֵג מִלְּמַעְלָה, נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁמִירָה מִכֻּלָּם, וּמִמֵּילָא מֵת עַם רַב מִיִּשְׂרָאֵל גַּם כֵּן, וּבָזֶה סָרָה הַקֻשְׁיָא הַשְׁנִיָה.

201

ר״בוְעַתָּה נָבוֹא לְבָאֵר מַה שֶּׁכָּתַב: "וַיָּסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ" (במדבר כ"א ז'), וְהַיְנוּ שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ, שֶׁבְּדִבּוּרָם עוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, הַחִוְיָא רַבָּה (הנחש הגדול), שֶׁהוּא מְקַטְרֵג וְהוֹלֵךְ. הִתְפַּלֵּל לַה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹתוֹ, וּמִמֵּילָא תָּסוּר הַמַּכָּה לְגַמְרֵי, וְתָשׁוּב הַשְׁמִירָה כְּשֶׁהָיְתָה, וְשָׁמַע מֹשֶה לְדִבְרֵיהֶם וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר לוֹ ה': "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף" (שם ח'). הַיְנוּ שֶׁמַּה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָסִיר לְגַמְרֵי שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁמָּרִים כְּבַתְּחִלָּה וְלֹא יִגְּעוּ הַנְּחָשִׁים בָּהֶם, זֶה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּתְנוּ כֹּחַ בְּדִבּוּרָם לְקַטְרֵג, אִי אֶפְשָׁר לִסְתֹּם פִּיו לְגַמְרֵי, וְשֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁמָּרִים כְּבַתְּחִלָּה, אֶלָּא לְזֶה תּוֹעִיל תְּפִלָּתְךָ, מִכָּאן וָאֵילָךְ לֹא אֲגָרֶה בָּהֶם הַנְּחָשִׁים. וְאַף שֶׁמִּכָּל מָקּוֹם הֵם מְסֻכָּנִים, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אוֹתוֹ עַל נֵס בַּגֹּבַהּ, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ תָּמִיד, שֶׁבְּדִבּוּרָם עוֹרְרוּ אֶת הַשָּׂרָף הָעֶלְיוֹן, וְהוּא קִטְרֵג עֲלֵיהֶם לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד [וּכְמוֹ דְּאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁהַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁהָאָדָם מְסַפֵּר הוּא עוֹלֶה עַד כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ע"ג ט'): "שַׁתּוּ בַשָׁמַיִם פִּיהֶם, ' וְגו'], וְעַל יְדֵי זֶה, יִהְיוּ נִכְנָעִים לַה', וִירַחֵם עֲלֵיהֶם. וּבָזֶה סָרָה הַקֻשְׁיָא הָרְבִיעִית.

202

ר״גוְעַתָּה נָבוֹא לְבָאֵר סוֹף הַפָּסוּק (שם): "וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ" וְגוֹ', וְהוּא, כִּי הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין אֲנָשִׁים, שֶׁאָדָם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב כָּל כָּךְ, מַעֲשָׂיו וְדִבּוּרָיו אֵינָם פּוֹגְמִים רַק לְפִי עֵרֶךְ נִשְׁמָתוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אָדָם חָשׁוּב בְּמַעֲלָה, נוֹגֵעַ הַפְּגָם לְמַעְלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ", הַיְנוּ אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב, וְהוּא רַק בְּמַדְרֵגַת עַם, "וְרָאָה אוֹתוֹ וָחָי". הַיְנוּ לְדִידֵהּ סַגִּי (לו די) בִּרְאִיָּה בִּלְבַד, וּבְהִתְבּוֹנְנוּת מְמֻצַּעַת, אֲבָל אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ, הַיְנוּ אָדָם חָשׁוּב שֶׁקִּלְקֵל, וְנָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אוֹתוֹ. וְהִבִּיט, הַיְנוּ הַבָּטָה בְּכַוָּנָה וּבְהִתְבּוֹנְנוּת יְתֵרָה עַל הַשָּׂרָף הָעוֹמֵד לְנֵס, וְשֶׁאֵין הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁךְ בְּחִנָּם, וּמִסְּתָמָא קִלְקֵל מִתְּחִלָּה וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵה' עַל חַטָּאתוֹ וּמְקַָּבֵּל עַל לְהַבָּא, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, "וָחָי".

203

ר״דפָּרָשַׁת תֵצֵא

204

ר״הכִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וְגוֹ', וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְגוֹ', וְיִסְּרוּ אֹתוֹ (דברים כ"ב י"ג י"ד). וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּמַלְקִין אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁעָבַר עַל (ויקרא י"ט ט"ז) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל";

205

ר״ווְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶּסֶף, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רַע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל (דברים כ"ב י"ט). וְאִיתָא בַּעֲרָכִין (דף ט"ו) בַּמִּשְׁנָה: נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, [שֶׁעַל אוֹנֵס וּמְפַתֶּה אֵין צָרִיךְ לִתֵּן, רַק חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, וְגַם אֵינוֹ מִתְחַיֵּב מַלְקוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמוֹצִיא שֵׁם רָע]. וְנוּכַל לוֹמַר, דְּזוֹהִי כַּוָּנַת הַכָּתוּב (עמוס ד' י"ג): "כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ". וְהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן לִפְרָקִים עַל עִנְיָנָיו, אֵינוֹ מִתְבּוֹנֵן, רַק עַל מַעֲשָׂיו, אֲבָל אוֹדוֹת דִּבּוּרָיו אֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל, כִּי חוֹשֵׁב בְּנַפְשׁוֹ: מַה קִּלְקוּל יוּכַל לְהַגִּיעַ עַל יְדֵי דִּבּוּר, הֲלֹא הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ? אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי הַקִּלְקוּל שֶׁמַּגִּיעַ לְמַעְלָה עַל יְדֵי דִּבּוּרָיו הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּגִּיעַ עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם בִּשְׁעַת הַדִּין יַעֲרִיכוּ לְפָנָיו וְיַרְאוּהוּ לְעֵינָיו [וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תחלים נ' כ"א): "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ"] מַה קִּלְקֵל עַל יְדֵי שִׂיחוֹתָיו. וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב מַה דִּבּוּרוֹ אֶלָּא "מַה שֵּׂחוֹ", מִשּׁוּם דִּלְשׁוֹן שִׂיחָה נֶאֱמַר עַל דְּבָרִים קַלִּים וּפְשׁוּטִים, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ה.): אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַּלָּה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ מַגִּידִין לוֹ, לָאָדָם, בִּשְׁעַת הַדִּין, וְלֹא נֶאֱבָד אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד שֶׁלֹּא נִכְתַּב, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י' כ'): "כִּי עוֹף הַשָׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר". וּבַעַל כְּנָפַיִם, הוּא מַלְאָךְ גַּבְרִיאֵל, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא מַכְרִיז לְמַעְלָה כָּל הָעִנְיָנִים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמַה שֶׁאָמַר: יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, כִּי הָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַטִּבְעִיִּים, כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, הַקּוֹל עִם כָּל אוֹת וְאוֹת שֶׁאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו נִמְצָא בָּאֲוִיר, וְלֹא נֶאֱבֶדֶת אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, וְזֶהוּ הָעִנְיָן כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, הַקּוֹל עִם כָּל אוֹתִיּוֹתָיו מַגִּיעִים לְאָזְנֵי חֲבֵרוֹ. וּכְעִנְיָן זֶה אָמְרוּ גַּם כֵּן (בבבא מציעא דף נ"ח:): אָמַר ר' יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי: גְּדוֹלָה אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, אַף דְּאוֹנָאַת מָמוֹן הוּא בְּמַעֲשֶׂה וְאוֹנָאַת דְּבָרִים הוּא רַק בְּדִבּוּר, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בּוֹ (ויקרא כ"ה י"ז): "וְיָרֵאתָ מֵאלֹקֶיךָ", וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵאלֹקֶיךָ", וְר' אֶלְעָזָר אָמַר: זֶה בְּגוּפוֹ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ. ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: זֶה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן. וְכָל שֶׁכֵּן אִם גָּרַם לוֹ זֶה, עַד שֶׁהִלְבִּין פָּנָיו עַל יְדֵי זֶה, גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא, וּכְמוֹ דְּאִיתָא שָׁם: כָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

206

ר״זכְּתִיב בַּקְּרָא (דברים כ"ג י"ד): "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ". דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא (כתובות דף ה.): מַאי דִּכְתִיב: "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ", אַל תִּקְרִי אֲזֵנֶךָ אֶלָּא אָזְנֶךָ, שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ בְּאָזְנוֹ. [וְהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מֵבִין שֶׁרוֹצִים לְהַשְׁמִיעוֹ, אִי נַמֵּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעוּהוּ יוֹתֵר]. וְהַיְנוּ דְּאָמַר ר' אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל אָדָם דּוֹמוֹת כִּיתֵדוֹת [הַיְנוּ שֶׁרָאשֵׁיהֶן דּוֹמוֹת לִיתֵדוֹת] ? דְּאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ בְּאָזְנָיו. וְתָנָא דְּבֵי ר' יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה אֹזֶן כֻּלָּהּ קָשָׁה וְהָאַלְיָה רַכָּה? דְּאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יָכֹף אַלְיָה לְתוֹכָהּ, [וּבְאֶצְבָּעוֹ בִּלְבַד אֵינוֹ נִסְתָּם יָפֶה]. תָּנוּ רַבָּנָן: אַל יַשְׁמִיעַ אָדָם לְאָזְנָיו דְּבָרִים בְּטֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נִכְוִים תְּחִלָּה לָאֵיבָרִים.

207

ר״חהִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְגוֹ', "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כ"ד ח' ט'). וְאִיתָא בְּסִפְרִי: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ" וְגוֹ'. יָכוֹל בִּלְבָבְךָ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "זָכוֹר"? דְּתְהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וּפֵרוּשָׁהּ: כִּי אֶצְלָם "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת" מִנֶּגַע הַצָּרַעַת, "לִשְׁמֹר מְאֹד" שֶׁלֹּא תְּבוֹאֶךָ, וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ "כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים".

208

ר״טוְזָכוֹר אֵת אֲשֶֹׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם (שם ט'), שֶׁתְּהֵא מַזְכִּיר זֶה בְּפִיךָ תָּמִיד [רַמְבָּ"ן]. וְכָתַב שָׁם, שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה מַמָּשׁ, כְּמוֹ (שמות כ' ח'): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". (שמות י"ג ג') "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם" וְכוּ', וְגַם זוֹ כְּמוֹתָם, מִצְוָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, שֶׁנִּזְכַּר הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה ה' לַצַּדֶּקֶת הַנְּבִיאָה, שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ גְּמוּל נַפְשָׁהּ, אֲשֶׁר אֲהָבַתּוּ כְּנַפְשָׁהּ, וְלֹא דִּבְּרָה בְּפָנָיו שֶׁיֵּבוֹשׁ, וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָהּ לְבֵין אָחִיהָ הַקָדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְכָל מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים לֹא הוֹעִילוּהָ. גַּם אַתָּה, אִם תֵּשֵׁב, בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי, לֹא תִּנָּצֵל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

209

ר״יפָּרָשַׁת תָּבוֹא

210

רי״אוְהִנֵּה לְבַד כָּל אֵלּוּ הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, הַמְדַבְּרוֹת בְּעִנְיַן אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, בֵּרֵךְ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת לְמִי שֶׁנִּזְהָר מֵחֵטְא זֶה, וּלְהֶפֶךְ לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע נֶאֱמַר עָלָיו אָרוּר, וְהוּא בְּפָרָשַׁת תָּבוֹא (דברים כ"ז י"ב): "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִּים" וְגוֹ'; שֶׁכָּל אַחַד עָשָׂר הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ מִתְּחִלָּה בְּבָרוּךְ לְמִי שֶׁנִּזְהָר בָּזֶה, וְעַל כֵּן אָמְרוּ מִתְּחִלָּה בַּבְּרָכָה בְּקוֹל רָם (שם י"ד) "אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" לְמִי שֶׁנִּזְהָר מֵחֵטְא זֶה, וְכָל יִשְׂרָאֵל עָנוּ עַל זֶה אָמֵן, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ (דבדים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּסִפְרִי, וְכָל יִשְׂרָאֵל עָנוּ עַל זֶה אָמֵן. וְכַמָּה יֵשׁ לִזָּהֵר מֵחֵטְא זֶה, שֶׁהוּא מְקֻלָּל עֲבוּר זֶה מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁנִּזְהָר מֵחֵטְא זֶה, שֶׁהוּא מְבֹרָךְ מִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד.

211

רי״באֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וְגוֹ' (דברים כ"ו י"ז), מִזֶּה הַפָּסוּק אָנוּ לְמֵדִין גֹּדֶל מַדְרֵגַת הַמִּתְחַזֵּק לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת רַחוּם וְחַנּוּן וְכַדּוֹמֶה, שֶׁהֲרֵי מָנָה הַכָּתוּב מַעלָה זוֹ קֹדֶם שְׁמִירַת הַחֻקּים וִהַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהִיא קוֹדֶמֶת בַּמַּעֲלָה. [דֻּגְמָא מַה שֶּׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת (דף מ"א:) עַל הַפָּסוּק, שֶׁמַּזְכִּיר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, (דְּבָרִים ח' ח') "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה" וְגוֹ' כָּל הַקּוֹדֵם, קוֹדֵם לִבְרָכָה], וּמְאֹד צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בָּעִנְיָן הַזֶּה, וּמִמֵּילָא אָנוּ לְמֵדִין לְעִנְיָנֵנוּ לִהְיוֹת זְהִירִים מֵאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁגַּם זֶה מִדַּרְכֵי מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַעֲשֵׂה דְּעָכָן (סנהדרין מ"ג:), שֶׁמָּעַל מַעַל בַּחֵרֶם, וְנָפְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה בַּמִּלְחָמָה. "וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' " וְגוֹ'; וְאָמַר לוֹ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (יהושע ז' י'): "לָמָּה זֶה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ גוֹ', וְגַם גָּנְבוּ גַּם כִּחֲשׁוּ וְגוֹ', לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם, אִם לֹא תַּשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם". אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: אֱמֹר לִי מִי מָעַל. אָמַר לוֹ: וְכִי דֵּילָטוֹר אֲנִי? לֵךְ, הַטֵּל גּוֹרָלוֹת וְיִתְוַדַּע לְךָ. וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁמִּצְוָה לְבָרֵר, כְּמַעֲשֵׂה דְּעָכָן, שֶׁהָיוּ מְחֻיָּבִין לְבַעֵר הַחֵרֶם, אֲפִלּוּ הָכֵי, כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לְהִתְבָּרֵר מִמֵּילָא וְלֹא לוֹמַר בַּפֶּה, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן.

212

רי״גוּבֶאֱמֶת, כֵּיוָן שֶׁבְּרָאוֹ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצַלְמוֹ, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה, יֵשׁ לְהִתְדַּמּוֹת לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל. וְהִנֵּה בַּעֲבוּר גְּדֻלַּת הַמִּדָּה הַזֹּאת, שֶׁהוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, פֵּרֵט לָנוּ הַכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ (דברים י"ט, ט'): "וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים". וְהַיְנוּ, שֶׁלֹּא דַּי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּמִקְרֶה אִישׁ טוֹב, רַחוּם וְחַנּוּן וְרַב חֶסֶד וְכַדּוֹמֶה, כִּי אִם כָּל הַיָּמִים יִהְיֶה זָהִיר בַּמִּדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת, אַף שֶׁגַּם אוֹתָן צָרִיךְ לִשְׁמֹר כָּל הַיָּמִים, לֹא פֵּרֵט לָנוּ הַכָּתוּב עַל כָּל מִצְוָה בִּפְרָט, כִּי אִם בְּדֶרֶךְ כְּלָל. (דברים כ"ט כ"ח) "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקַינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂות אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

213

רי״דהִנֵּה הֶרְאֵיתִי לְעֵינֵי הַכֹּל רִבּוּי הַפָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה, הַמְסַפְּרִים וּמַזְהִירִים מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים. וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה עַשְׂרוֹת פְּסוּקַים בִּנְבִיאִים וּכְתוּבִים, הַמְתַעֲבִים אֶת הָאִישׁ הַמַּפְקיר פִּיו לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יִצְרוֹ. אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ, הֶחָס עַל כְּבוֹד תּוֹרַת ה' וְזָהִיר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עָלֶיהָ. מֵחֶלְקוֹ יִהְיֶה חֶלְקַנוּ, וּמִגּוֹרָלוֹ יִהְיֶה גּוֹרָלֵנוּ.

214

רי״היְבֹאַר שֶׁאַף מִי שֶׁהָיָה לָקוּי בִּשְמִירַת פִּיו חֵלֶק גָּדוֹל מִימֵי חַיָּיו, עִם כָּל זֶה יִתְחַזֵּק בְּיָמָיו הַנּוֹתָרִים.

215

רי״ווְדַע עוֹד, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא שָׁמַר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ עִדָּן וְעִדָּנִים, מִכָּל מָקוֹם יְחַזֵּק עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים עַל לְהַבָּא בְּיֶתֶר הַיָּמִים שֶׁיְּחַיֶּה אוֹתוֹ הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְקֻלְקָלִים. וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִישׁ שֶׁשָּׂכַר שׁוֹמֵר לִשְׁמֹר כַּרְמוֹ כְּכָל יְמֵי הַקַּיִץ, וּפָשַׁע הַשּׁוֹמֵר וְלֹא שְׁמָרוֹ אֵיזֶה חֳדָשִׁים, וּמֵחֲמַת זֶה נֶהֱרַס הַכֶּרֶם מְאֹד, שֶׁפָּרְצוּ הַגַּנָּבִים אֶת גְּדֵרוֹ וְגָנְבוּ הַרְבֵּה מִן הַכֶּרֶם. הֲיִתָּכֵן שֶׁיַּעֲזֹב בַּעַל הַבַּיִת בִּשְׁבִיל זֶה עַתָּה אֶת כַּרְמוֹ לְגַמְרֵי וְיַנִּיחֶנּוּ לְמִרְמָס לְחַיַּת הַשָׂדֶה? וְאַדְּרַבָּה, הוּא מוֹסִיף עַתָּה שְׁמִירָה עַל שְׁמִירָתוֹ וּמְתַקֵּן אֶת גְּדֵרוֹ, וְנוֹתֵן עֵינָיו וְלִבּוֹ עָלָיו, שֶׁלֹּא יֹאבַד אֲפִלּוּ פְּרִי אֶחָד. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִשְׁלֵי (כ"ד ל'): "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֶרָסָה". וַעֲצָתוֹ לְעִנְיַן כַּרְמוֹ, שֶׁיְּתַקֵּן גְּדֵרוֹ וְיַעֲקֹר הַקִמְשׁוֹנִים וַחֲרֻלִּים מִמֶּנּוּ וְיָשִׂים עֵינוֹ עָלָיו, שֶׁלֹּא יִתּוֹסְפוּ עוֹד חֲרֻלִּים עָלָיו.

216

רי״זוּבְעִנְיָנֵנוּ גַּם כֵּן תִּקּוּנוֹ עַל לְהַבָּא, שֶׁיַּעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ גְּדָרִים, שֶׁיַּרְחִיק עַצְמוֹ מֵחֲבוּרַת אֲנָשִׁים, וְשֶׁלֹּא יְדַבֵּר אוֹדוֹת שׁוּם אִישׁ, וּלְמִי שֶׁקִּלְקֵל בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁחֵרְפוֹ וְגִדְּפוֹ, יְפַיְּסֶנּוּ. וְיִשְׁמֹר יֶתֶר יְמֵי חַיָּיו אֶת פִּיו בִּשְׁמִירָה, שֶׁדִּבּוּרוֹ יִהְיֶה רַקּ בְּדִבְרֵי קְּדֻשָּׁה וְדִבְרֵי תּוֹרָה [לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר הֶכְרֵחִי וּלְפַרְנָסָתוֹ], וְאָז יוּכַל לוֹמַר עַל עַצְמוֹ: אַשְׁרֵי זִקְנָתֵנוּ שֶׁכִּפְּרָה יַלְדּוּתֵנוּ.

217

רי״חטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה

218

רי״טוְהִנֵּה עַד כֹּה דִּבַּרְנוּ לְעִנְיַן חֵלֶק הַדִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה עַל מְכוֹנוֹ, שֶׁהוּא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֵׁם אָדָם עָלָיו, וְלֹא שֵׁם בַּעֲלֵי חַיִּים. וְהַכָּתוּב גַּם כֵּן הִקְדִּימוֹ, כְּדִכְתִיב (דברים ל' י"ד): "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". וְעַתָּה נְדַבֵּר קְצָת אוֹדוֹת חֵלֶק הַמַּחֲשָׁבָה הַתְּלוּיָה בְּלֵב הָאָדָם, שֶׁחֲשָׁבוֹ הַכָּתוּב גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב: "וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ". וְהִנֵּה הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהילים כ"ד ג'): "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וְגוֹ', נְקִּי כַפַּיִם [זֶהוּ דָּבָר הַתָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה לִהְיוֹת נָקִי מִגֶּזֶל] וּבַר לֵבָב". לָמַדְנוּ מִזֶּה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לֵב הָאָדָם מְבֹרָר, וְלֹא עִם תַּעֲרוֹבוֹת שֶׁל הֶבֶל וָרִיק. וְהִנֵּה אָנוּ אוֹמְרִין בְּכָל יוֹם: "וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ וְגוֹ' וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד". וּבֵאוּרוֹ הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, דְּיָדוּעַ מַה מֻּנָּח בְּתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בִּתְמִידוּת: אֱמוּנָה בַּה' אֱלֹקֵּי הַשָּׁמַיִם וְתוֹרָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ עֶצֶם הַקְּדֻשָּׁה. [וְזֶה רָמַז הַכָּתוּב (במדבר ל"ה ל"ד): "אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"], וְלָזֶה אָנוּ מְבַקִּשִׁים מֵה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמוֹ, וְלֹא תִּתְעָרֵב לָזֶה אַהֲבָה אַחֶרֶת, דְּאִם בְּתוֹךְ לִבּוֹ, שֶׁשָּׁם הוּא מְקוֹם הַמַּחֲשָׁבָה, תִּהְיֶה תְּקוּעָה אַהֲבָה גַּם לְהַבְלֵי הָעוֹלָם, יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לְבַסּוֹף מִזֶּה לָנֶצַח, דְּהִנֵּה יָדוּעַ, דְּכָל עִנְיָנָיו שֶׁל הָאָדָם, בֵּין מַעֲשָׂיו וּבֵין מַחְשְׁבוֹתָיו, הַכֹּל יָבוֹאוּ לְמַעְלָה לִפְנֵי ה'. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין בִּתְפִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה: "כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וְכוּ', מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו". וְהַכֹּל יַעֲרִיכוּ לְעֵינֵי הָאָדָם, כְּדִכְתִיב (תהילים ג' כ"א): "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ", וְיִתְבַּיֵּשׁ הָאָדָם מְאֹד.

219

ר״כוּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִגְבִיר אֶחָד, סוֹחֵר שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, שֶׁנָסַע מִבֵּיתוֹ, וּבִקֵשׁ לְאֶחָד מִמְּקֹרָבָיו שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עַל נְכָסָיו, וַיַּרְשֵׁהוּ לִרְאוֹת אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הַיָּפוֹת אֲשֶׁר לוֹ. וַיִּפְתַּח הַתֵּבָה, וַיַּרְא הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַיָּפוֹת, וּבְצִדָּם סָמוּךְ לָהֶם בְּתוֹךְ הַתֵּבָה רָאָה הַרְבֵּה עָפָר בָּלוּי. וַיֹּאמֶר בִּלְבָבוֹ: הֶעָשִׁיר הַזֶּה שׁוֹטֶה הוּא. אֵיךְ מַנִּיחַ עָפָר בָּלוּי עִם אֲבָנִים טוֹבוֹת בְּיַחַד? וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מֵאֵלָיו, דַּהֲלֹא בָּרוּר הוּא, דְּכָל חֲמוּדֵי הַתֵּבֵל בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים יִתְהַפְּכוּ הַכֹּל לְעָפָר, בֵּין מִמֶּנּוּ גּוּפָא וּבֵין מִכָּל דָּבָר שֶׁהָיְתָה תְּשׁוּקָתוֹ אֵלָיו בְּחַיָּיו, כְּדִכְתִיב (קהלת ג' כ'): "הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר". וְיִתְמַהּ עַל נַפְשׁוֹ לָנֶצַח, אֵיךְ הִרְכִּיב בְּתֵבָתוֹ [הַיְנוּ בְּלִבּוֹ] שְׁתֵּי אֲהָבוֹת יַחַד: אַהֲבָה לַה' וּלְתוֹרָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז, וְאַהֲבָה לֶעָפָר יַחַד. וְכִי לֹא יָדַע בְּחַיָּיו, שֶׁסּוֹף דָבָר יִהְיֶה, שֶׁיָּשׁוּב הַכֹּל לֶעָפָר? וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁיְּגָרֵשׁ מִמַּחְשְׁבוֹתָיו הִרְהוּרֵי הַתַּאֲוָה לַחֲמוּדֵי הַתֵּבֵל. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: "וְיַחֵד לְבָבֵנוּ וְכוּ', וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד". וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין בִּקרִיאַת שְׁמַע (דברים ו' ה'): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ" וְגוֹ'.

220

רכ״אבּוֹ יְבֹאַר שֶׁחֹב עֵל הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְיִרְאָה גַּם יַחַד.

221

רכ״בכְּתִיב בְּמִשְׁלֵי (ט' י'): "תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה"'. מִזֶּה מוּכָח, שֶׁרֵאשִׁית חָכְמָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁרוֹצֶה לְהַחְכִּים יִרְאֶה תְּחִלַּת הַכֹּל לְהַשִׂיג יִרְאַת ה'. וּמָצָאנוּ כָּתוּב אַחֵר בְּמִשְׁלֵי (ד' ז'): "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה". מִלָּשׁוֹן זֶה מוּכָח, שֶׁתְּחִלַּת הַכֹּל, מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַחְכִּים, יִרְאֶה לְהִתְבּוֹנֵן בַּחָכְמָה [וְהַיְנוּ חָכְמַת הַתּוֹרָה]. אָמְנָם בֶּאֱמֶת נִיחָא, שֶׁשְּׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, רָצָה לַהֲבִינֵנוּ דַּעַת, אֵיךְ שֶׁשְּׁנֵיהֶם הֶכְרֵחִיִּים, וְאֶחָד בְּלֹא חֲבֵרוֹ אֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם. [וּכְמַאֲמַר הַתַּנָּא בְּאָבוֹת (ג' י"ז): אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה; אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה]. דְּהַיְנוּ, אִם אֶחָד יִרְצֶה לַעֲשׂוֹת כָּל עֲמָלוֹ וּתְבוּנָתוֹ אֵיךְ לְהַשִּׂיג יִרְאַת ה', וְיַחֲשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ אוֹדוֹת חָכְמָה: אֶרְאֶה לְהַשִּׂיגָהּ אַחַר כָּךְ, הוֹרָה לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁלְּהַשִּׂיג יִרְאָה כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, צָרִיךְ לְבַקִּשָׁהּ כַּכֶּסֶף, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ב' ד'): "אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְגוֹ' אָז תָּבִין יִרְאַת ה"'. וּבַקָּשַׁת הַכֶּסֶף אֵינָהּ עַל יוֹם אֶחָד אוֹ עַל שָׁבוּעַ אֶחָד אוֹ עַל חֹדֶשׁ אֶחָד, כִּי אִם תָּמִיד דַּעְתּוֹ עַל הַכֶּסֶף. כֵּן הָאָדָם, הָרוֹצֶה לְהַשִּׂיג יִרְאַת ה', צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בִּגְדֻלָּתוֹ וּבְטוֹבוֹתָיו הָעוֹדְפוֹת עָלָיו יוֹם יוֹם וּלְהוֹסִיף יִרְאַת ה' בְּנַפְשׁוֹ, וְאִם יַמְתִּין מִלְּהִתְבּוֹנֵן בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, עַד אֲשֶׁר יִהְיֶה יְרֵא ה' בֶּאֱמֶת, יִמָּשֵׁךְ הַדָּבָר הַרְבֵּה, וּמִמֵּילָא כָּל אוֹתָהּ הָעֵת, אֲשֶׁר יִהְיֶה לִבּוֹ רֵיק מֵחָכְמָה, אֵין יִרְאָתוֹ חֲשׁוּבָה לִכְלוּם, כִּי אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה, דְּאֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא (אבות ב' ה').

222

רכ״גוּנְצַיֵּר מְעַט, כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה לִבּוֹ נִלְהָב לְקַיֵּם רְצוֹן הַבּוֹרֵא בְּמִצְוַת תְּפִלִּין, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יֵדַע מְקוֹם הֲנָחַת תְּפִלִּין, אִם הוּא עַל רֹאשׁוֹ דַּוְקָא אוֹ עַל מִצְחוֹ גַּם כֵּן טוֹב; וְכֵן בְּשֶׁל יָד אֶת מְקוֹם הַנָּחָתוֹ בְּצִמְצוּם, אִם הוּא דַּוְקָא עַל הַקִבֹּרֶת, אוֹ אַף לְמַטָּה מִזֶּה; וְכֵן אִם הֵם דַּוְקָא מְרֻבָּעִין, אוֹ אֲפִלּוּ עֲגֻלִּין קְצָת; וּמַה צָּרִיךְ לְכַוֵּן בְּהַנָּחָתוֹ, וּכְהַאי גַּוְנָא. וִיצֻיַּר, דְּאִם לֹא יֵדַע הִלְכוֹת תְּפִלִּין, יִהְיֶה כַּמָּה שָׁנִים בְּלֹא תְּפִלִּין, וְכֵן כְּהַאי גַּוְנָא בְּכַמָּה מִצְוֹת. וְעַל כֵּן, תֵּכֶף בְּעֵת שֶׁקּוֹבֵעַ דַּעְתּוֹ, שֶׁעִקַּר תַּכְלִיתוֹ בָּעוֹלָם הוּא לְהַשִּׂיג יִרְאַת ה', יִרְאֶה תֵּכֶף לְהִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא תַּרְאֶה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ, וְעַל יָדָהּ יִתְבּוֹנֵן וְיַכִּיר אֶת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

223

רכ״דוְכֵן לְהֶפֶךְ, אִם יִרְצֶה לְהַשְׁקַיעַ דַּעְתּוֹ בְּעִנְיַן הַחָכְמָה, דְּהַיְנוּ יְדִיעַת הַתּוֹרָה לְבַד, וּבְעִנְיַן הַשָּׂגַת הַיִּרְאָה יָשִׂים דָּבָר זֶה אַחַר גֵּווֹ, הַחָכְמָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה לִכְלוּם, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בְּאָבוֹת: אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה, וּבֵאוּרוֹ: כַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי ה', וּמִמֵּילָא כָּל מִצְוֹתָיו גַּם כֵּן אֵין קְבוּעִין בְּדַעְתּוֹ לְקַיֵּם אוֹתָן, וְכֵן כָּל חוּשָׁיו, כְּמוֹ חוּשׁ הַדִּבּוּר וְחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה הֵם חָפְשִׁיִּים לְדַבֵּר וְלִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁיַּעֲלֶה עַל רוּחוֹ, הֵן דִּבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע אוֹ רְכִילוּת אוֹ אוֹנָאַת דְּבָרִים אוֹ לֵיצָנוּת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הַכֹּל סְחוֹרָה הוּא אֶצְלוֹ.

224

רכ״ה[וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב (משלי ד' ז'): "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה". וּמַה שֶּׁסִּיֵּם הַכָּתוּב: "וּבְכָל קַנְיָנֶךָ קְנֵה בִּינָה". בֵּאוּרוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁחָכְמָה יִקָּרֵא דְּבָרִים פְּשׁוּטִים, מֻשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, מַה שֶּׁלּוֹמֵד מֵאֲחֵרִים, וּבִינָה יִקָּרֵא מַה שֶּׁמִּתְבּוֹנֵן אַחַר כָּךְ בְּעַצְמוֹ לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. וְלָכֵן אָמַר: מִתְּחִלָּה צָרִיךְ לִקְנוֹת חָכְמָה, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק עוֹד וּלְהָבִין בְּעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ (בשבת דף ל"א.), שֶׁשּׁוֹאֲלִין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת הַדִּין: פִּלְפַּלְתָּ בַּחָכְמָה? הֵבַנְתָּ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר? וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: "וּבְכָל קִנְיָנֶךָ", יוּבַן עַל פִּי מַה דְּאִיתָא בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים (פרשה ח') בְּעִנְיַן ר' חִיָּא בַּר אַבָּא וְר' יוֹחָנָן, שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ וּפָגְעוּ בְּחַד חַקְלָא (שָׂדֶה), וְאָמַר לוֹ ר' יוֹחָנָן: דֵּין הֲוֵי דִּידִי, וְזַבָּנִית בְּגִין לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְכֵן לַחֲקַל אַחֲרוֹן (הגיעו לשדה אחד, ואמר לו ר' יוחנן זה היה שלי, ומכרתיו כדי לעסק בתורה, וכן לשדה האחרון), שָׁרֵי (התחיל) ר' חִיָּא בַּר אַבָּא בָּכֵי (לבכות), וְאָמַר לוֹ: מַה תַּנִּיחַ לְעֵת זִקְנָתְךָ? וְהֵשִׁיב לוֹ ר' יוֹחָנָן: מַה יִּרַע לְךָ? מָכַרְתִּי דָּבָר שֶׁבְּרִיאָתוֹ הָיְתָה בְּשֵׁשֶׁת יָמִים, כְּדִכְתִיב (שמות כ' י"א): "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה"' וְגוֹ', וְקָנִיתִי דָּבָר, שֶׁלְּמָדוּהָ בְּאַרְבָּעִים יוֹם, כְּדִכְתִיב (שמות ל"ד כ"ח): "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם" וְגוֹ'. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ. וְזֶהוּ שֶׁרָמַז לָנוּ הַכָּתוּב (משלי שם): "וּבְכָל קַנְיָנֶךָ קְנֵה בִּינָה", שֶׁנָּכוֹן שֶׁיִּמְסֹר כָּל נְכָסָיו כְּדֵי לִקְנוֹת בִּינָה, וְהַיְנוּ שֶׁיִּתְחַכֵּם בְּכָל עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר.]

225

רכ״ווְהִנֵּה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא מְאִירִין לוֹ כָּל מַעֲשָׂיו בְּפָנָיו, וְכֵן דִּבּוּרוֹ. כָּל מַה שֶּׁדִּבֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא נֶאֱבָד אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד שֶׁלֹּא נִכְתַּב, וַאֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁדִּבֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה מַגִּידִין לוֹ, לָאָדָם, בִּשְׁעַת הַדִּין. וְיָדוּעַ מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְהַאי רוּחָא בִּישָׁא תָּלְיָן כַּמָּה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִנּוּן מְמֻנִּין לַאֲחָדָא מִלָּה בִּישָׁא אוֹ מִלָּה טִנּוּפָא, דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵהּ, וּלְבָתַר אַפִּיקּ מִלִּין קַדִּישִׁין וְכוּ'. וַי לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, וַי לוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּאִלֵּין רוּחִין מְסָאֲבִין נָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא, וְכַד אַפִּיק בַּר נָשׁ לְבָתַר מִלִּין קַדִּישִׁין, אַקְדִּימֵי אִלֵּין רוּחֵי מְסָאֲבִין וְנָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא, וּמְסָאֲבֵי לְהַהוּא מִלָּה קַדִּישָׁא, וְלָא זָכֵי לֵהּ בַּר נָשׁ.

226

רכ״זוּמֵאוֹתָהּ רוּחַ רָעה תְּלוּיִים כַּמָּה מְעוֹרְרֵי דִּין אֲחֵרִים, שֶׁהֵם מְמֻנִּים לֶאֱחֹז בְּדִבּוּר רַע אוֹ דִּבּוּר טִנּוּף, שֶׁהוֹצִיא אָדָם מִפִּיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא מִלִּים קְדוֹשוֹת, אוֹי לָהֶם, אוֹי לְחַיֵּיהֶם, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה נוֹטְלוֹת אוֹתָהּ מִלָּה טְמֵאָה, וְכַאֲשֶׁר מוֹצִיא הָאָדָם אַחַר כָּךְ מִלִּים קְדוֹשׁוֹת, מַקְדִּימוֹת אוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וְלוֹקְחוֹת לְאוֹתוֹ דִּבּוּר טֻמְאָה וּמְטַמְּאִים לְאוֹתוֹ דְּבַר קְדֻשָּׁה, וְלֹא זוֹכֶה לָהּ הָאָדָם, וְכִבְיָכוֹל נֶחֱלָשׁ כֹּחַ הַקְדֻשָׁה.

227

רכ״חעַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. [וּבָזֶה פֵּרַשְׁתִּי לְעֵיל בְּפֶרֶק ב' מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביומא ל"ט.) עַל הַפָּסוּק (ויקרא י"א מ"ג): "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם", אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה. עַיֵּן שָׁם].

228

רכ״טוְהִנֵּה אִם הָאָדָם הַזֶּה לָמַד בְּכָל יוֹם מִקְרָא וּמִשְׁנָה אוֹ גְּמָרָא, וּבִשְׁעַת הַדִּין יֵדַע שֶׁיַּצִּיעוּ לְנֶגֶד עֵינָיו כָּל הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא שֶׁלָּמַד, מַה גְּדוֹלָה תְּשׁוּקָתוֹ לָזֶה כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה, אֵימָתַי יָבוֹא לָזֶה וְיַמְלִיצוּ עָלָיו. אָכֵן, כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ אַחַר כָּךְ כָּל אוֹתָם הַסְּפָרִים, וְיִרְאֶה שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל כָּל דַּף וְדַף רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל יְדֵי דִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, שֶׁדִּבֵּר מִתְּחִלָּה אוֹ בְּאֶמְצַע, וְאֵין שָׁוִים מְאוּמָה, מַה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה תּוּגָתוֹ אָז, כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן בְּנַפְשׁוֹ, אֵיךְ בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ אִבֵּד בְּעַצְמוֹ אֶת תּוֹרָתוֹ.

229

ר״לוּמָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁקָּנָה מֵחֲבֵרוֹ שַׁ"ס שָׁלֵם וּמְכֹרָךְ בְּעוֹר יָפֶה, וּבְלִי רְאִיָּה בִּפְנִים, שֶׁסָּמַךְ כֵּיוָן שֶׁלְּמַעְלָה הוּא נָאֶה, וְשִׁלֵּם בַּעֲדוֹ, וְהַמּוֹכֵר נָסַע לְדַרְכּוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לְקָחוֹ לְבֵיתוֹ, רָאָה שֶׁכָּל הַשַּׁ"ס הָיָה מְטֻשְׁטָשׁ מְאֹד, מִפְּנֵי חֵלֶב וְשׁוּמָן שֶׁנִּשְׁפַּךְ עָלָיו, וַאֲפִלּוּ מַסֶּכֶת אַחַת לֹא מָצָא כַּהֹגֶן, וְכַמָּה הִתְמַרְמֵר עַל נַפְשׁוֹ אֵיךְ נִתְפַּתָּה לְדִבְרֵי הַמּוֹכֵר, שֶׁשִּׁבְּחוֹ בְּפָנָיו, וְלֹא פְּתָחוֹ בְּעַצְמוֹ לִרְאוֹת מַה שֶּׁקָּנָה.

230

רל״אכֵּן הוּא הַדָּבָר הַזֶּה. מִי שֶׁפִּיו פָּתוּחַ תָּמִיד, וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל עַצְמוֹ, אֲפִלּוּ אִם יִלְמַד כָּל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה וְכָל הַשַּׁ"ס כַּמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁיָּבוֹא לְמַעְלָה, לֹא יִמְצָא אֲפִלּוּ גְּמָרָא אַחַת שֶׁתָּגֵן עָלָיו, כִּי כָּל אַחַת נִמְשָׁךְ עָלֶיהָ רוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמָאוּס לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ. עַל כֵּן הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, בְּעֵת שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְחַכֵּם בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ד' ז'): "רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה", צָרִיךְ לְקַיֵּם (תהילים קי"א י') "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה"', וְאָז אַשְׁרֵי וְטוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא, כִּי תּוֹרָתוֹ חֲבִיבָה מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין עָלֶיהָ דֹּפִי. וְאִישׁ כָּזֶה צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז וּלְהוֹסִיך חָכְמָה כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְאִם מְבַטֵּל שָׁעָה אַחַת מִן הַתּוֹרָה, הוּא הֶזֵּק נוֹרָא, כִּי אֵין דוֹמֶה עֶבֶד עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה מַחַט לְעֶבֶד נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת.

231

רל״בשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אָדָם לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְוֹת לְלֹא יוֹצֵא מֵהַכְּלָל.

232

רל״גוְהִנֵּה עַד כֹּה דִּבַּרְנוּ אוֹדוֹת הַתְחָלַת הַפָּסוּק (תהילים ל"ד י"ג ט"ו): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ', נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וְגוֹ'. וְעַתָּה נְבָאֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אֶת סוֹף הַפָּסוּק: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב", מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְרֵישָׁא דִּקְרָא: "מִי הָאִישׁ', וְגוֹ'. וָאַעַן וָאֹמַר: יָדוּעַ הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּבֵאוּר הַפָּסוּק הַזֶּה: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" בָּעוֹלָם הַבָּא, "אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ וְגוֹ', סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב". וְנַקְדִּים לָזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּשֵׁם הַגְּרָ"א עַל הַפָּסוּק (ישעיה ג' י' י"א): "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, כִּי פְּרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ; אוֹי לָרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ". בְּצֵרוּף הַקְדָּמָה לָזֶה, כִּי הַמִּצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כְּשֶׁמְּקַיְּמָן, עִקַּר שְׂכָרָן בָּעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן עָנְשָׁן כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן. וְהַמִּצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא מֵיטִיב בָּזֶה לִבְנֵי אָדָם, מְקַבֵּל שְׂכָרוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, לְבַד עָנְשׁוֹ הַשָּׁמוּר לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, נֶעֱנָשׁ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בַּעֲבוּר שֶׁבְּמַעֲשָׂיו הֵצֵר לִבְנֵי אָדָם. וְשֵׁם צַדִּיק וְרָשָׁע מֻנָּח עַל עִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וְשֵׁם טוֹב וְרַע מֻנָּח עַל עִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּבָזֶה יְבֹאַר הַפָּסוּק עַל נָכוֹן: "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב" הַיְנוּ שֶׁבְּמַעֲשָׂיו הֵיטִיב גַּם לַבְּרִיּוֹת, "כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ". "אוֹי לָרָשָׁע רָע" הַיְנוּ שֶׁהוּא רַע גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, "כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ". וְעַתָּה יְבֹאַר גַּם הַפָּסוּק הַנִּזְכָּר לְעֵיל: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" בָּעוֹלָם הַבָּא; "אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה; "סוּר מֵרָע [הַיְנוּ מֵעֲשׂוֹת רַע] וַעֲשֵׂה טוֹב" הַיְנוּ גַּם הַמִּצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לְהֵיטִיב לְזוּלָתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִרְאֶה בְּיָמָיו טוֹב גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה.

233

רל״דוְהִנֵּה "סוּר מֵרָע" כּוֹלֵל כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁל רַע: גֶּזֶל וְחָמָס וְאוֹנָאָה וְרִבִּית וּלְהוֹנוֹת לְזוּלָתוֹ וּלְהַלְבִּין פָּנָיו וְכַדּוֹמֶה. "וַעֲשֵׂה טוֹב" כּוֹלֵל כָּל עִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת, כִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְהַחְזָקַת מִי שֶׁמָּטָה יָדוֹ וּקְבוּרַת מֵתִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וַהֲשָׁבַת אֲבֵדָה וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְתַשְׁלוּמֵי שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ וְכַדּוֹמֶה עוֹד הַרְבֵּה מִצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וְעַל כֻּלָּם צָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ וּלְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְקַיְּמָן, וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּמִצְוַת שׁוֹפָר, שֶׁכָּל אֶחָד רָץ לְקַיְּמָהּ, כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּכָל הַמִּצְוֹת לָרוּץ אַחֲרֵיהֶן וְלִשְׂמֹחַ בְּקיּוּמָם, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין בְכָל יוֹם: עַל כֵּן, ה' אֱלֹקֵינוּ, בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תּוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. [וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אָנוּ מְדַבְּרִין עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה כֵּן, וְאָנוּ עוֹבְרִין עַל זֶה, וּמְקֻיָּם בָּנוּ, מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:) עַל הַפָּסוּק (תהילים י"ב ט'): "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם" אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם.]

234

רל״הכְּלַל הַדְּבָרִים: צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, בֵּין הַדְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וּבֵין הַדְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כִּי כֻּלָּם דִּבְרֵי ה' הֵמָּה. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ (דברים ל', ב מ"ו מ"ז): "אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת; כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מִכֶּם, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם". וְהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ עַל אֵיזֶה מִצְוֹת, שֶׁאֵינָן רַק לְכַתְּחִלָּה לְיַפּוֹת אֶת הָאָדָם, וְלָזֶה אָמַר: "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם", שֶׁכְּמוֹ בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף יֵשׁ בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר חַיּוּת, וְכֻלָּם נִצְרָכִים לוֹ בְּהֶכְרֵחַ, כֵּן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ בָּהּ חַיּוּת לְנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְכֻלָּם מֻכְרָחִים לוֹ. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמוּר בְּקֹהֶלֶת (י"ב י"ג): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". וְהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי יִרְאַת הָאֱלֹקִים מִלַּעֲבֹר עַל שׁוּם לֹא תַעֲשֶׂה, וּלְקַיֵּם כָּל מִצְוֹתָיו שֶׁצִּוָּה בְּקוּם וַעֲשֵׂה, זֶהוּ כָּל הָאָדָם וְהַיְנוּ שֶׁאָז נִקְרָא אָדָם שָׁלֵם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם תִּקְטַן בְּעֵינָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה מִצְוָה, אָז הוּא חָסֵר בְּנַפְשׁוֹ.

235

רל״ווּמַה יָּפָה בָּזֶה מְלִיצַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מַה שֶּׁאָמְרוּ עַל הַפָּסוּק (שמות ל"ב ט"ז): "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקים הֵמָּה". לֻחת כְּתִיב, שֶׁהָיוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת, (וְהוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י), וְרָצָה לוֹמַר: וְנִרְאִים כְּלוּחַ אֶחָד, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּלוּחַ אֶחָד מִיָּמִין הָיָה כָּתוּב בּוֹ הָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וּבַלּוּחַ הַשֵּׁנִי, שֶׁמַּתְחִיל (שמות כ' י"ג) מִ"לֹּא תִרְצַח לֹא תִנְאָף" עַד סוֹף הַלּוּחַ, הָיָה כָּתוּב בּוֹ הָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְהַיְנוּ שֶׁלֹא יַחֲשֹׁב הָאָדָם עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁהוּא רַקּ לְכַתְּחִלָּה לְיַפּוֹת אֶת הָאָדָם, וְלָזֶה בָּאוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת בְּצִמְצוּם גָּדוֹל, שֶׁאֵין יִתְרוֹן לְזֶה מִזֶּה, וְגַם שֶׁהָיוּ נִרְאִין כְּלוּחַ אֶחָד, לִרְמֹז, שֶׁכְּמוֹ הָאָדָם, אֵימָתַי הוּא אִישׁ בַּאֲנָשִׁים? כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם בְּאֵיבָרָיו, אֲבָל אִם יֶחְסַר לוֹ בְּגוּפוֹ אֵיזֶה חֵלֶק מִמֶּנּוּ, הוּא נִמְאָס בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים וְגַם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, כֵּן הוּא בְּעִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ, אֵימָתַי הוּא אָדָם הַשָּׁלֵם? כְּשֶׁחֲבִיבִים לוֹ כָּל דִּבְרֵי ה'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם, חַס וְשָׁלוֹם, הֻקטַן בְּעֵינָיו אֵיזֶה דָּבָר מִדִּבְרֵי ה', בֵּין מֵעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וּבֵין מֵהָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵינוֹ בִּכְלַל אִישׁ.

236

רל״זוְהִנֵּה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם לְכָל יִשְׂרָאֵל, כְּקָטֹן כְּגָדוֹל, אֵימָתַי נִקְרֵאת סֵפֶר תּוֹרָה וְיֵשׁ עָלֶיהָ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה? כְּשֶׁהִיא כְּתוּבָה כֻּלָּהּ, שֶׁלֹּא חָסֵר בָּהּ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, וְאָז נִקרֵאת (תהילים י"ט ח') "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה", אֲבָל אִם חָסֵר בָּהּ אוֹת אַחַת, אֵין עָלֶיהָ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה, כִּי אִם קְדֻשַּׁת פָּרָשִׁיּוֹת. כֵּן הוּא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. אֵימָתַי הוּא בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא? כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמַיִם, אֲבָל הַכּוֹפֵר בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאוֹת אַחַת אֵינוֹ בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין בְּדַף צ"ט וְהוּבָא דָבָר זֶה בָּרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ג' הֲלָכָה ח', וּבְיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קנ"ח).

237

רל״חוְהִנֵּה בֶּאֱמֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא מִן הַשָּׁמַיִם מִפִּי ה' לְמֹשֶה עַבְדּוֹ, וְאִם כֵּן, כְּשֶׁהָאָדָם מַאֲמִין עַל כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ יִפְעַל בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה קַל בְּעֵינָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דָבָר מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה? וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, מִסִּבַּת כְּפִירָה, כִּי אִם מִצַּד שֶׁעָבַר כַּמָּה פְּעָמִים וְנַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כֵּיוָן שֶׁאָדָם עָבַר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, אֲבָל זֶה גּוּפָא הוּא עָוֹן פְּלִילִי כְּשֶׁמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲבֹר עַל אֵיזֶה דָבָר מִדִּבְרֵי ה', וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וְעַל כֵּן יִזָּהֵר הָאָדָם מְאֹד בָּזֶה וְטוֹב לוֹ.

238

רל״טהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה בְּחֹמֶר עְוֹן גֶּזֶל.

239

ר״מבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁזְּהִירִין בְּכָל עִנְיְנֵי דַּת הַתּוֹרָה כַּדִּין, וְאִסּוּר גֶּזֶל קַל בְּעֵינֵיהֶם לְהוֹנוֹת לִבְנֵי אָדָם בְּכָל אָפְנֵי תַּחְבּוּלוֹת וּכְהַאי גַּוְנָא, וּמֻרְגָּלִין בָּזֶה מְאֹד וְלֹא יֵדְעוּ כִּי בְּנַפְשָׁם הוּא, וְיוֹצֵא עַל יְדֵי זֶה מִכְּלַל רֵעֲךָ וַעֲמִיתֶךָ, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא פָּסוּל לְעֵדוּת עַל יְדֵי זֶה. וּרְאָיָה מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: רוֹעֵי בְּהֵמָה דַּקָּה [שֶׁמֻּרְגָּלִין לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים] לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, וְהַיְנוּ שֶׁאִם נָפְלוּ בְּתוֹךְ הַבּוֹר אֵין לְהַעֲלוֹתָן, אַף שֶׁבִּשְׁאָר אִישׁ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ עַל זֶה לָאו מְיֻחָד: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ; שֶׁמְּחֻיָּב לְהַעֲלוֹתוֹ וְגַם לִשְׂכֹּר אֲנָשִׁים לְהַעֲלוֹתוֹ (כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין דַּף ע"ג.), אֲבָל בָּזֶה, מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ אֵין לְהַעֲלוֹתוֹ.

240

רמ״אוְנַעֲרִיךָ עוֹד לִפְנֵי הַקּוֹרֵא הַחֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בְּאִסּוּר גֶּזֶל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם יִזְדַּעְזַע בָּזֶה. וְהוּא, כִּי הִנֵּה בַּמִּדְרָשׁ אִיתָא: שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: לְרָעַתְכֶם נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה? לֹא נָתַתִּי אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא לְטוֹבַתְכֶם. וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה הוּא מֻקְשֶׁה מְאֹד, אֵיךְ נַחֲשֹׁד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מְקוֹר הַטּוֹב וְהַחֶסֶד, שֶׁיִּתֵּן לָנוּ הַתּוֹרָה לְרָעָתֵנוּ? אֶלָּא בֵּאוּר הָעִנְיָן הוּא כָּךְ: יֵשׁ בַּתּוֹרָה כַּמָּה פָּרָשִׁיּוֹת בְּעִנְיְנֵי הֲלָכוֹת, אֵיךְ לְהַעֲנִישׁ הַחוֹטְאִים, בְּמִיתָה אוֹ בְּמַלְקוֹת אוֹ בְּמָמוֹן. שֶׁיַּחְשֹׁב הָאָדָם, שֶׁאֵלּוּ הָעִנְיָנִים בָּאִים בִּשְׁבִיל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עַל הַחוֹטֵא, וְעַל כֵּן הֵבִיא עָלָיו הָעֳנָשִׁים לְרָעָתוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כֵן הוּא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו הָעֳנָשִׁים כְּדֵי לְנַקּוֹתוֹ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמְחֻיָּב מַלְקוֹת (מכות כ"ג.), מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל לָאו דְּאוֹרַיְתָא עַל הַפָּסוּק (דברים כ"ה ג'): "וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ", כֵּיוָן שֶׁנִּקְלָה, הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ. וְכֵן אֲפִלּוּ בִּמְחֻיָּבֵי מִיתוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה, שֶׁכֵּן כָּל הַמִּתְוַדֶּה, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּמִזֶּה נִלְמַד לְכָל עִנְיָנִים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן בְּגַנָּב, שֶׁכָּתוּב (שמות כ"ב ב'): "אִם אֵין לוֹ, וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ". שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָשִׁיב הַגְּזֵלָה לִבְעָלָיו, וְהוּא יִנָּקֶה מֵעֲוֹן גֶּזֶל, אַף שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוֹרֵד מִקְּדֻשָׁתוֹ, שֶׁמִּתְּחִלָּה יֵשׁ עַל יִשְׂרָאֵל לָאו גָּמוּר שֶׁלֹּא לִשָּׂא שִׁפְחָה, כְּדִכְתִיב (דברים כ"ג י"ח): "וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְאַחַר שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין, יוֹרֵד מִקְּדֻשָּׁתוֹ וְנוֹשֵׂא שִׁפְחָה, וּבָנָיו יִהְיוּ עַבְדֵי עוֹלָם. מִכָּל מָקוֹם יָרְדָה הַתּוֹרָה לְסוֹף הַדָּבָר, שֶׁזֶּה כְּדַאי לוֹ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּשָּׁאֵר עָלָיו עֲוֹן גֶּזֶל, וְיִצְטָרֵךְ עַל יְדֵי זֶה לַחֲזֹר וְלָבוֹא בַּגֵּיהִנֹּם בְּגִלְגּוּל.

241

רמ״ביְבֹאַר בּוֹ הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַזְּרִיזוּת הַנִּצְרָכוֹת לָאָדָם לְהַשָּׂגַּת תּוֹרָה וּמִצְוֹת.

242

רמ״גאִיתָא בְּאָבוֹת פֶּרֶק א' (י"ג): הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי. וּבַאֲשֶׁר כִּי הַתַּנָּא הִלֵּל הָיָה רָגִיל לוֹמַר מַאֲמָר זֶה, בְּוַדַּאי נִמְצָאִים בּוֹ עִקָּרִים וִיסוֹדוֹת לְזֵרוּז הָאָדָם לִפְעֻלּוֹתָיו וּדְרָכָיו בָּעוֹלָם לַהֲבִיאוֹ לְאָשְׁרוֹ הַנִּצְחִי, וּבְוַדַּאי נִכְלָלִים בִּדְבָרָיו רַעֲיוֹנוֹת נִשְׂגָּבִים וּבֵאוּרִים שׁוֹנִים. וּבֵאַרְנוּ בְּהַרְחָבָה בְּמָקּוֹם אַחֵר, אַךְ לִפְשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים בָּאתִי לְבָאֵר כָּעֵת, דְּבָא הַתַּנָּא לְהַזְכִּיר לָנוּ גֹּדֶל חִיּוּב זְרִיזוּת הָאָדָם לְתוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

243

רמ״דדְּהִנֵּה בְּעִנְיְנֵי עִסְקֵי הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה אָדָם שׁוֹבֵת מִמְּלָאכָה יוֹם יוֹם, וְנִשְׁאַל לוֹ מַה זֹּאת, בַּמֶּה תְּפַרְנֵס עַצְמְךָ וּבֵיתֶךָ בִּהְיוֹתְךָ בָּטֵל? תְּשׁוּבַת הָאִישׁ בִּשְׁלֹשָה פָּנִים:

244

רמ״הא. אִישׁ אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ בֵּית חֲרֹשֶת, אֲשֶׁר פּוֹעֲלִים רַבִּים עוֹשִׂים שָׁם וּמְמֻנִּים עֲלֵיהֶם, וְיַגִּיעַ לוֹ דֵּי פַּרְנָסַת בֵּיתוֹ מֵהֶם, עַל כֵּן מוֹצֵא לוֹ זְמַן לָשֶׁבֶת בָּטֵל.

245

רמ״וב. אִישׁ אֲשֶׁר עוֹסֵק בִּמְלָאכָה הַמַּעֲשֶּׁרֶת: לוֹטֵשׁ אֲבָנִים, נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה, אֲשֶׁר בְּאֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם שֶׁעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, יָבִיא דֵּי פַּרְנָסַת בֵּיתוֹ, וּשְׁאָר הַזְּמַן הוֹלֵךְ בָּטֵל.

246

רמ״זג. אִישׁ אֲשֶׁר עִקַּר מִסְחָרוֹ אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת בַּשָּׁנָה, זְמַן הַשּׁוּק שֶׁנּוֹסֵעַ לְשָׁם מִדֵּי שָׁנָה, וּמַרְוִיחַ בְּזֶה הַזְּמַן דֵּי סִפּוּקוֹ לְכָל הַשָּׁנָה וְיוֹשֵׁב כָּל הַשָּׁנָה בְּאֵין עֲבוֹדָה.

247

רמ״חוְעַל זֶה בָּא הַתַּנָּא לְהַזְכִּיר לָנוּ, שֶׁבִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא לְחַיֵּי נַפְשׁוֹ בְּעוֹלַם הַנֶּצַח, אֵין כָּאן אַף אַחַת מִתְּשׁוּבוֹת הָאֵלּוּ לַמִּתְרַשֵּׁל בִּמְלַאכְתּוֹ, מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ.

248

רמ״טא. אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי, שֶׁפּוֹעֲלָיו וְעוֹזְרָיו לֹא יָבִיאוּ לוֹ כְּלָל לְפַרְנָסַת נַפְשׁוֹ, וְרַק עָלָיו בְּעַצְמוֹ דַּוְקָא לְהָבִיא אָשְׁרָהּ וְחַיּוּתָהּ. וְזֶה שֶׁאָמַר: אִם אֵין אֲנִי לִי, הַיְנוּ בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ רַק לִי, הַיְנוּ לְעֶצֶם הָאָדָם, שֶׁהוּא נִשְׁמָתוֹ הַקַּיֶּמֶת. אִם לֹא אֶשְׁתַּדֵּל בְּעַצְמִי עֲבוּרָהּ בְּהַשָּׂגַת קַנְיָנֶיהָ, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מִי יָבִיא לִי חַיּוּת וְאֹשֶר עֲבוּרָהּ? כִּי דָּבָר הַזֶּה לֹא נִקְנֶה בְּשׁוּם קַנְיָן, וְרַק עֲמַל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לְנַפְשׁוֹ, [וּמַה שֶּׁמַּשִּׂיג חֵלֶק הַתּוֹרָה עַל יְדֵי הַחְזָקָּתוֹ, הֲלֹא גַּם כֵּן בְּמַעֲשָׂיו הוּא, שֶׁמַּחֲזִיק בְּהוֹנוֹ].

249

ר״נב. וְעִל הַטַּעֲנָה הַשְּׁנִיָה שֶׁל יוֹשֵׁב וּבָטֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֵין צֹרֶךְ לוֹ לַעֲמֹל כָּל הַיּוֹם בִּמְלַאכְתּוֹ, שֶׁדַּי לוֹ לְפַרְנָסַת בֵּיתוֹ רַק מְעַט הַזְּמַן שֶׁעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, עַל זֶה אָמַר הַתַּנָּא, שֶׁבַּעֲבוֹדַת צָרְכֵי נִשְׁמָתוֹ לֹא כֵן הוּא, כִּי הַזְּמַן קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, שֶׁאַף אִם הָיוּ מְסוּרִים כָּל עֲבוֹדָתוֹ וַעֲמָלוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו רַק לְקִנְיַן נַפְשׁוֹ לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה' וּלְקַיֵּם מִצְוֹתָיו, גַּם כֵּן מַה נֶּחְשָׁב הוּא עֲמָלוֹ בְּיָמָיו הַקְּצוּבִין לְצֹרֶךְ חַיֵּי נִשְׁמָתוֹ הַנִּצְחִיִּים חַיֵּי עַד? וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, שֶׁאֶהְיֶה מָסוּר בְּכָל עֲמָלִי רַק לְעַצְמִי, הַיְנוּ לְנִשְׁמָתִי, שֶׁהוּא עֶצֶם הָאָדָם. מָה אֲנִי מַה חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָתִי בַּיָּמִים הַקְּצוּבִין לַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה? וְהוּא כְּמַאֲמַר מַר עוּקבָא, (כתובות סז:), כְּשֶׁרָאָה חֶשְׁבּוֹן צִדְקוֹתָיו שֶׁעָלָה לְמַעְלָה, אָמַר: אוֹרְחָא רַחִיקְתָּא וּזְוִידָאִי קַלִּילָא (הדרך רחוקה וצידתי מועטת), שֶׁלְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ לֹא נֶחְשֶׁבֶת הַצֵּדָה כְּלָל, וּבִזְבֵּז עוֹד חֲצִי מָמוֹנוֹ.

250

רנ״אוְכָל שֶׁכֵּן שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא הָאָדָם לְחֶשְׁבּוֹן יְמֵי חַיָּיו, יִרְאֶה, שֶׁרַק מְעַט מִזְּעֵיר עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ וְרֹב עֲמָלוֹ לַהֶבֶל הוּא. וְאִם כֵּן, אֵיךְ יִפְעַל בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא לְפַקֵּחַ עַל כָּל פָּנִים עַל שָׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת לוֹ מֵעֲבוֹדָה, לְהַשִּׂיג בָּהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁהֵם קִנְיְנֵי עַצְמוֹ?

251

רנ״בהָאָדָם הֶעָמֵל לְפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, לִמְזוֹן אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הַקְּטַנִּים, וְכָל שֶׁכֵּן לִדְמֵי מְלַמֵּד שֶׁמְלַמְּדָם תּוֹרָה, אִישׁ כָּזֶה אֵין עֲמָלוֹ לָרִיק, וְלֹא לְבַד זְמַן קְבִיעוּתוֹ לַתּוֹרָה, אֶלָּא כָּל עֲמָלוֹ הוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִשָּׂא פְּרִי בַּעֲמָלוֹ. אֲבָל אִם יַעֲמֹל הָאָדָם כָּל הַיּוֹם לְפַרְנָסַת בֵּיתוֹ בְּהַרְחָבָה, לִשְׂכֹּר דִּירוֹת רְחָבוֹת, מַלְבּוּשִׁים יָפִים יוֹתֵר מִכְּפִי הַדָּרוּשׁ בְּהֶכְרֵחַ לְפִי עֶרְכּוֹ, בְּוַדַּאי עֲמָלוֹ לֹא לוֹ הוּא, כִּי מַה יִּשָּׂא בַּעֲמָלוֹ?

252

רנ״גוְכָל שֶׁכֵּן אִם יְפַזֵּר כֶּסֶף עֲמָלוֹ לְחִנּוּךְ בָּנָיו בַּדְּרָכִים הַחֲדָשִׁים לְהַשְׂכִּילָם בְּהַשְׂכָּלוֹת זָרוֹת, וּמִתּוֹרַת ה' יְסִירֵם, הֲלֹא עֲמָלוֹ לֹא לוֹ הוּא, וְאַדְּרַבָּה, עוֹד עָלָיו לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מִפְעָלָיו, שֶׁהֵסִיר בָּנָיו מִתּוֹרַת ה'. וְכֵן אִם יַעֲמֹל עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה לְמַעַןִ הַנִּיחַ בְּרָכָה לְבָנָיו אַחֲרָיו, גַּם כֵּן לֹא לוֹ הוּא, וּכְמַאֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ (גיטין מ"ז.), שֶׁהִנִּיחַ לְבָנָיו קַבָּא דְּמוֹרִיקָא (פירוש: קב של כרכום), קָרָא אֲנַפְשֵׁהּ (עַל עַצְמוֹ) (תְּהִלִּים מ"ט י"א): "וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם".

253

רנ״דוְעַל כָּל אֵלֶּה בָּא הִלֵּל לְזָרֵז, שֶׁיּוֹקִיר הָאָדָם אֶת עִתּוֹתָיו, שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לְבַטָּלָה. וּבַל יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כִּי: דַּי לִי תּוֹרָתִי וַעֲבוֹדָתִי הַמֻּעָט לְצָרְכֵי נִשְׁמָתִי. לֹא כֵן הוּא, כִּי אַף אִם יִהְיֶה מָסוּר כָּל עֲמָלוֹ רַק לְעַצְמוֹ, מַה נֶּחְשָׁב הוּא? וְאַף כִּי בַּזְּמַן שֶׁרֹב עֲמָלוֹ לֹא לוֹ הוּא, מַה הוּא?

254

רנ״הג. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי. נֶגֶד הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁנִּמְצֵאת בָּעוֹלָם לְשׁוֹבְתֵי מִמְּלָאכָה, שֶׁעִקַּר פַּרְנָסָתָם הוּא יוֹם הַשּׁוּק, יָרִיד הַגָּדוֹל, וּבָזֶה יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה בְּהַרְחָבָה. טַעֲנָה זוֹ גּוּפָא מְחַיֶּבֶת אֶת הָאָדָם לִזְרִיזוּת יְתֵרָה, כִּי הִנֵּה, אִם נִרְאֶה לָאָדָם הַזֶּה, שֶׁבְּיוֹם הַשּׁוּק עַצְמוֹ הוֹלֵךְ גַּם כֵּן בָּטֵל וּמְבַלֶּה זְמַנּוֹ לָרִיק, הֲלֹא הַשְּׁאֵלָה גְּדוֹלָה, כִּי אִם גַּם עַתָּה בְּיוֹם הַשּׁוּק לֹא תַּעֲבֹד עֲבוֹדָתְךָ, הֲלֹא תִּגְוַע בָּרָעָב כָּל הַשָּׁנָה.

255

רנ״וכֵּן, אָחִי, הֲלֹא הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא יוֹמֵי דְשׁוּקֵי (יום השוק), שֶׁבּוֹ צָרִיךְ הָאָדָם לִקְנוֹת סְחוֹרָתוֹ שֶׁיְּחַיֶּה בָּהּ אֶת נַפְשׁוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו הָאֲרֻכִּים לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, וְאִם עַכְשָׁיו, בְּיוֹם הַשּׁוּק, יִתְנַהֵג בְּעַצְלוּת וְיִשְׁבֹּת מֵעֲבוֹדָתוֹ, הֲלֹא תִּגְוַע נַפְשׁוֹ בָּרָעָב בָּעוֹלָם שֶׁיִּחְיֶה בּוֹ חַיֵּי עַד, וְזֶה שֶׁאָמַר: וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי? וְכֵן כָּתוּב בְּקֹהֶלֶת (ט' י'): "כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה", הַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה בַּעֲצַלְתַּיִם מְלַאכְתֶּךָ, וְרַק עַד שֶׁכֹּחֲךָ מַגִּיעַ עֲשֵׂה, כִּי רַק עַכְשָׁיו הוּא זְמַן הַמַּעֲשֶׂה, וְאֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְגוֹ' כַּשְּׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה, כִּי כְּבָר נִפְסְקָה כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם, וְרַק מֵהַמּוּכָן לוֹ מֵעֲמָלוֹ בִּימֵי חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה יְחַיֶּה שָׁם אֶת נַפְשׁוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (ערובין כ"ב.): הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם, וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, וּמָחָר רַק לְקַבֵּל שְׂכָרָם.

256

רנ״זוְעַל כֵּן כַּמָּה גְּדוֹלָה הַזְּרִיזוּת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹם הַשּׁוּק הַזֶּה, שֶׁלֹּא רַק לְשָׁנָה אַחַת צָרִיךְ לוֹ לְהָכִין פֹּה, רַק לְיָמִים וְשָׁנִים אֲרֻכִּים אֵין מִסְפָּר, וְכָל עֵרֶךְ אָשְׁרוֹ וְטוּבוֹ שָׁם רַק לְפִי הֲכָנָתוֹ פֹּה, הֵן עַל יְדֵי עַצְמוֹ הֵן עַל יְדֵי בָּנָיו. וְאִם אָמְנָם יִרְאֶה, כִּי מִבָּנָיו אֵין לוֹ לְקַוּוֹת לְרֹב טוֹב, יִרְאֶה לְזַכּוֹת נַפְשׁוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, לְחַנֵּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, כָּל אֶחָד לְפִי כֹּחוֹ. וְכָל זֶה נִכְלָל בַּכְּלָל: וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי.

257

רנ״חוּבֶאֱמֶת בַּלָּשׁוֹן: וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, נִכְלָל שֶׁעַל כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה וְיוֹם וָיוֹם, צָרִיךְ הָאָדָם לַחֲשֹׁב, אִם לֹא עַכְשָׁיו, דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָבַע לָאָדָם כָּל יוֹם וָיוֹם, מַה שֶּׁעָלָיו לְהַשִּׂיג מִתּוֹרַת ה' וַעֲבוֹדָתוֹ, וּמַה שֶּׁיְּפַתֶּנּוּ הַיֵּצֶר, שֶׁלְּמָחָר יִפְרַע עֲבוּר יוֹם זֶה, טָעוּת הִיא, כִּי מָחָר חִיּוּב בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, וְעֵת שֶׁל עַכְשָׁיו הַנֶּחְסָר לוֹ, לֹא יוּכַל לְמַלְאוֹתוֹ, וְרַק מִיּוֹם לְעֶרֶב נִמְצָא בַּחֲזַ"ל: יָזֵיף בִּימָמָא וּפָרַע בְּלֵילְיָא (לוה מזמנו ביום ופרע קביעת הלימוד בלילה), וְזֶהוּ שֶׁדִּיְּקָה הַתּוֹרָה (דברים ד' ט'): "וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ". וְכֵן נֶאֱמַר בְּקֹהֶלֶת (ט' ט'): "רְאֵה חַיִּים וְגוֹ' כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ", הַיְנוּ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַף יוֹם אֶחָד לְבַטָּלָה. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (הלכות תלמוד תורה פרק א' הֲלָכָה י') מִקְרָא דְּ"וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ", דְּלֹא יְבַטֵּל מִתּוֹרַת ה' אַף יוֹם אֶחָד, עַד יוֹם הָאַחֲרוֹן. וְזֶהוּ שֶׁרָמַז הַכָּתוּב: אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ: לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן, וְיֵשׁ אִתְּךָ. רֵעֲךָ זֶהוּ הַיֵּצֶר הַטּוֹב, שֶׁהוּא רֵעַ אֲמִתִּי לָאָדָם, וּמְיַעֵץ לָאָדָם מַה שֶּׁיִּיטַב לוֹ לָעוֹלָם.

258

רנ״טהג"ה.[ כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הָאָדָם צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה רַק לִזְמַן קָצוּב בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְעָתִיד הוּא לַחֲזֹר לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (דברים ז' י"א): "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם". וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם. אָכֵן הַיֵּצֶר מְפַתֶּה לָאָדָם בְּבַחֲרוּתוֹ, שֶׁעוֹד יֵשׁ לוֹ שָׁנִים הַרְבֵּה לִחְיוֹת, וּבֶאֱמֶת טָעוּת הִיא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁכָּל יוֹם נִתָּן לוֹ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן מְצֻמְצָם (וּכְמוֹ דִּכְתִיב (איוב ז' א'): "הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵ אָרֶץ"), וְלֹא יָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּיוֹם זֶה עַל יְדֵי יוֹם שֶׁאַחֲרָיו. וְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּמוֹ אִישׁ, שֶׁבָּא לָגוּר בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה עַל זְמַן מְיֻחָד, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (תהילים קי"ט י"ט): "גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ, אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ", וְצָרִיךְ לָחוּס עַל כָּל יוֹם וָיוֹם, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְבַטָּלָה.

259

ר״סוְאָמַרְתִּי מָשָׁל נִמְרָץ עַל זֶה: אִישׁ אֶחָד, בִּשְׁבִיל רֹב עֲנִיּוּתוֹ, עָזַב מוֹלַדְתּוֹ לָנוּד בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה (אַפְרִיקָא וְכַדּוֹמֶה) כְּדֵי לְהַחֲיוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְהָיָה שָׁם אֵיזֶה עַשְׂרוֹת שָׁנִים. וְהָיָה עַצְלָן גָּדוֹל בְּטִבְעוֹ וְהוֹלֵךְ בָּטֵל בִּתְמִידוּת. וּפְגָשׁוֹ אִישׁ אֶחָד מִמַּכִּירָיו מֵעִירוֹ וּשְׁאָלוֹ: לָמָּה אַתָּה הוֹלֵךְ בָּטֵל וְלֹא תִּרְאֶה לְהִשְׂתַּכֵּר, שֶׁעַל זֶה הָיְתָה נְסִיעָתְךָ? וְהֵשִׁיב לוֹ: מַה תִּתְפַּלֵּא עָלַי, עוֹד יֵשׁ לִי שְׁהוּת, כִּי מִיּוֹם בִּיאָתִי לְפֹה הוּא עֲדַיִן רַק כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה. וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: הַאִם חֲסַר דֵּעָה אַתָּה? אֲפִלּוּ אִם הָיִיתָ אֶזְרָח פֹּה וְהָיִיתָ הוֹלֵךְ בָּטֵל בִּתְמִידוּת, גַּם כֵּן אֵין זֶה דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, כַּיָּדוּעַ לַכֹּל, וּבִפְרָט שֶׁאַתָּה גֵּר פֹּה וְעָזַבְתָּ אֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ לָבוֹא פֹּה וּלְהִשְׂתַּכֵּר מֻעַט וְלַחֲזֹר לִמְקוֹמְךָ, הָיָה לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן עַל כָּל יוֹם וָיוֹם לְחַפֵּשׂ אֵיזֶה דָּבָר לְהִשְׂתַּכֵּר בַּאֲשֶׁר תִּמְצָא, וְלֹא יֵלֵךְ שׁוּם יוֹם לְבַטָּלָה, וְאַתָּה מֵשִׁיב שֶׁאַתָּה בְּסַךְ הַכֹּל פֹּה עֶשְׂרִים שָׁנָה? תְּשׁוּבָה כָּזוֹ הִיא שַׁיֶּכֶת לְשׁוֹטִים וְלֹא לַאֲנָשִׁים.

260

רס״אוְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מֵאֵלָיו: נִשְׁמַת הָאָדָם, כְּשֶׁהוּרְדָה לָאָרֶץ, הִיא כְּמוֹ גֵּר מַמָּשׁ, (מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּשָּׁמַיִם הִיא כְּמוֹ תּוֹשָׁב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל"ט י"ג): "גֵּר אָנֹכִי עִמָּךְ, תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי") שֶׁבָּא לָגוּר פֹּה כְּדֵי לְהַשִּׂיג תּוֹרָה וּמִצְוֹת, כִּי לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׂתַּכֵּר מְאוּמָה, וְנִקְּצָב לוֹ זְמַן מְיֻחָד עַל זֶה, וְאַחַר כָּךְ לַחֲזֹר לִמְקּוֹר שָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה וְלִצְרֹר שָׁם בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת ה' אֱלֹקָיו. וְצָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן עַל כָּל יוֹם וָיוֹם וְעַל כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ לְאִישׁ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה גֵּרוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַטָּלָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ [הַיְנוּ לִזְמַן קָצוּב], אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ". וְהָאִישׁ שֶׁמֵּשִׁיב: עֲדַיִן אֲנִי כְּבֶן עֶשְׂרִים אוֹ כְּבֶן שְׁלֹשׁים וְיֵשׁ לִי שְׁהוּת, הוּא בִּתְשׁוּבָתוֹ כְּמוֹ הֶחָכָם הַבַּטְלָן הַנִּזְכָּר לְעֵיל].

261

רס״בבּוֹ יְבֹאַר מַהוּת כֹּחַ הַדִּבּוּר, הַשְּׁמִיעָה וְהָרְאִיָּה וְגֹּדֶל הַחִיּוּב לְשָׁמְרָם.

262

רס״געוֹד אָמַרְתִּי לְעוֹרֵר לָאָדָם, שֶׁיִּרְאֶה לִשְׁמֹר חוּשָׁיו בְּעוֹדוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהוּא כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם אוֹדוֹת כֹּחַ הַדִּבּוּר וְאוֹדוֹת כֹּחַ הַשְׁמִיעָה וְאוֹדוֹת כֹּחַ הָרְאִיָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּל עִנְיָנִים אֵלּוּ הֵם כֹּחוֹת נְטוּעִים בַּנֶּפֶשׁ. הַנֶּפֶשׁ שׁוֹמַעַת, הַנֶּפֶשׁ רוֹאָה וְהַנֶּפֶשׁ מְדַבֶּרֶת. וְהַחֹמֶר, שֶׁהוּא בְּשַׂר הָאָדָם, אֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר כְּלָל, וְרַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִטְבִּיעַ שֶׁהָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה וְהַדִבּוּר הוֹלְכִים דֶּרֶךְ הַבָּשָׂר הַמַּקִּיפָם. הָרְאִיָּה [שֶׁהִיא מֵהַנְּשָׁמָה שֶׁבַּמֹּחַ, כְּמַאֲמָרָם: מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, אַף הַנְּשָׁמָה רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית], דֶּרֶךְ הָעֵינַיִם, וְהַשְּׁמִיעָה דֶּרֶךְ הָאָזְנַיִם, וְהַדִּבּוּר דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן, אֲבָל כָּל אֵלּוּ הֵם כֹּחוֹת בַּנֶּפֶשׁ.

263

רס״דוְנִמְצָא לְפִי זֶה, אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהַחֹמֶר מִתְבַּטֵּל וְנַעֲשֶׂה עָפָר, הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (קהלת י"ב ז'): "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה, וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ". יֵשׁ בְּעַצְמוּתָהּ כָּל אֵלּוּ הַכֹּחוֹת: הָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה וְהַדִּבּוּר, שֶׁהֵם לֹא נִתְבַּטְּלוּ עַל יְדֵי הַפְרָדַת הַחֹמֶר מִמֶּנָּה, כִּי הַחֹמֶר הוּא רַק כְּמוֹ מַלְבּוּשׁ עַל נַפְשׁוֹ, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (איוב י' י"א): "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי". וְכִי אִם יִפְשֹׁט הָאָדָם מַלְבּוּשָׁיו, תִּתְבַּטֵּל נַפְשׁוֹ עַל יְדֵי זֶה?

264

רס״הוְהִנֵּה זֶה יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֶחְסַר לְאָדָם אֶחָד מֵאֵלּוּ שְׁלֹשֶת הַכֹּחוֹת, לֹא יֵחָשֵׁב לְאִישׁ בֵּין הָאֲנָשִׁים, דְּהַיְנוּ אִם הוּא סוּמָא, חָשׁוּב כְּמֵת, וְכֵן אִם הוּא חֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא אִלֵּם גָּמוּר, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, לֹא יֵחָשֵׁב כְּלָל בַּאֲנָשִׁים. וּבִפְרָט אִם הוּא מֻכְרָח לָשֶׁבֶת בְּאֵיזוֹ מְסִבָּה וְהוּא סוּמָא אוֹ חֵרֵשׁ, כַּמָּה צַעַר יַגִּיעַ לוֹ מִזֶּה.

265

רס״ווְגַם זֶה יֵדַע הָאָדָם, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחוּשִׁים, דְּהַיְנוּ הָרְאִיָּה וְהַשְׁמִיעָה וְהַדִּבּוּר, שֶׁנָּטַע הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנַפְשׁוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהֵם נְחוּצִים מְאֹד לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ לַכֹּלּ, יוֹתֵר מִזֶּה הֵם נְחוּצִים מְאֹד לְנַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ בְּעֵינָיו לִרְאוֹת בְּנֹעַם ה', וְעַל זֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד (תהילים כ"ז ד'): "לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה"' וְגוֹ', וּבְאָזְנָיו לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים בְּגַן עֵדֶן, וְכִדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת תָבוֹא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִלְמֹד תּוֹרָה עִם יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבוֹא, וּבְפִיו לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּגַן עֵדֶן.

266

רס״זוְהִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁכָּל תּוֹחֶלֶת הָאָדָם, מִי שֶׁהוּא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה, הָעִקָּר הוּא לִזְכּוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הַגָּדוֹל מִכָּל חֲמוּדֵי תֵּבֵל, וּכְמַאֲמַר הַתַּנָּא בְּאָבוֹת (ד' י"ז): יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְיָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתְבוּ כַּמָּה סְפָרִים, וְכָזֶה כָּתַב גַּם כֵּן הַגְּרָ"א עַל הַפָּסוּק (משלי י"ג י"ג): "בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ", שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְבַזֶּה אֵיזֶה דְּבַר מִצְוָה, הוּא מְחַבֵּל אֶת עַצְמוֹ, כִּי כָּל דָּבָר בְּאֵיבָרָיו יֵשׁ לוֹ כֹּחַ חִיּוּנִי מִן הַמִּצְוָה, כִּי רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה הֵן כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, וְנִמְצֵאת אַחַר כָּךְ חַבָּלָה בְּנַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ הָאֵיבָר.

267

רס״חוְנִמְצָא לְפִי זֶה אִם לֹא הָיָה נִזְהָר בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו בְּזֶה הָעוֹלָם בְּכֹחַ הָרְאִיָּה שֶׁלּוֹ, וְהָיָה הֶפְקֵר אֶצְלוֹ לְהַבִּיט בְּמַה שֶּׁאָסְרָה תּוֹרָה ^* וְהֵן הַמִתְכַּוֵּן לְהַבִּיט בְּנָשִׁים - לְבַד מַה שֶּׁהַדָּבָר מֵבִיא לִידֵי הִרְהוּר, וְלִפְעָמִים לִידֵי ז"ל - הוּא מְטַמֵּא בָּזֶה אֶת עֵינָיו, וְהֵן הַמַּבִּיט בְּסִפְרֵי אֶפִּיקוֹרְסִים וְלֵיצָנִים, אֲפִלּוּ אִם לֹא יִקְרָאֵם בַּפֶּה, עַל כָּל פָּנִים הוּא מְטַמֵּא בָּזֶה אֶת עֵינָיו וְאֶת מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ, וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (במדבר ט"ו ל"ט): "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" וְגוֹ' וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (בְּרָכוֹת י"ב:): "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" - זוֹ מִינוּת. וּבִפְרָט הַקּוֹרֵא בָּהֶם בְּוַדַּאי הוּא בִּכְלַל קָוֹרֵא בִּסְפָרִים חִצּוֹנִיִּים, וְעַיֵּן בְּסַנְהֶדְרִין רֵישׁ פֶּרֶק חֵלֶק, מַה דְּאִיתָא בַּמִּשְׁנָה גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ עַל זֶה. וְעַיֵּן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אוֹרַח חַיִּים סִימָן ש"ז סָעִיף ט"ז וּבְמִשְׁנָה בְּרוּרָה וּבָאֵר הֵיטֵב וּבְבֵאוּר הֲלָכָה שָׁם: , יֵדַע בְּבֵרוּר כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה כְּמוֹ סוּמָא, וְלֹא יוּכַל לְהַבִּיט בְּאוֹר ה', וְדֻגְמַת מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּעֵינָיו, אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת בְּאוֹר הַנְּשָׁמָה. וְהִנֵּה עֵרֶךְ הַקִּלְקוּל בְּעֵינָיו תָּלוּי לְפִי עֵרֶךְ הֶפְקֵרוֹ.

268

רס״טוְכַמָּה יִתְמַרְמֵר הָאָדָם עַל זֶה לְבַסּוֹף, שֶׁתַּחַת רֶגַע אֶחָד שֶׁל הֲנָאָה בְּכָל פַּעַם שֶׁהִלְעִיטוֹ הַיֵּצֶר בְּפִתּוּיוֹ, הִשְׁחִית אֶת עֵינָיו וְהֶחְשִׁיכָם, בְּמַה שֶּׁהִמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁל רוּחַ זְנוּנִים עֲלֵיהֶם.

269

ר״עוְהָעַיִן הוּא הַפֶּתַח הָרִאשׁוֹן שֶׁל יֵצֶר הָרָע, שֶׁדַּרְכּוֹ נִכְנָס כֹּחַ הַחֶמְדָּה וְהַתַּאֲוָה בְּלֵב הָאָדָם, שֶׁעֲלֵיהֶם הֻזְהַרְנוּ מִן הַתּוֹרָה בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָםֵ לִבְרָכָה: הָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד וּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה גּוֹמְרִים. וְעַל זֶה נִרְמָז בְּאֵיכָה (ג' נ"א): "עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכָּל בְּנוֹת עִירִי", [וְהַיְנוּ בְּנוֹת עִירִי רוֹמֵז עַל כֹּחוֹת הַגּוּף, שֶׁהוּא גַּם כֵּן מְכֻנֶּה בְּשֵׁם גוּף, וּכְמַאֲמָרָם (נדרים ל"ב:): עִיר קְטַנָּה זֶה הַגּוּף. וְרֶמֶז שֶׁהָעַיִן הִשְׁחִיתָה לְנַפְשׁוֹ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר כֹּחוֹת הַגּוּף, שֶׁכֻּלָּם לֹא בָּאוּ לִגְמֹר אֶלָּא מַה שֶּׁהִתְחִיל בְּעֵינָיו].

270

רע״אוְעַתָּה נְדַבֵּר אוֹדוֹת כֹּחַ הַשְּׁמִיעָה. הִנֵּה עֶצֶם הַשְּׁמִיעָה הוּא דָּבָר טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה נ"ה ג'): "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם". וְנֶאֱמַר עוֹד (משלי ט"ו ל"א): "אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין". וְהַשְּׁמִיעָה פּוֹעֶלֶת עַל הָאָדָם לָצֵאת בִּשְׁמִיעָה כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה בְּעַצְמוֹ, וּרְאָיָה מִקְּרִיאַת מְגִלָּה וּתְקִיעַת שׁוֹפָר, וְכֵן כְּהַאי גַּוְנָא מִקִּדּוּשׁ וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁאֶחָד מְבָרֵךְ וְכָל הַשּׁוֹמְעִים יוֹצְאִים. וְכֵן בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה הַכֹּל עַל יְדֵי שְׁמִיעָה, וְכָל זֶה לְעִנְיַן דָּבָר טוֹב. וּלְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, לְדָבָר רַע, הִיא גַּם כֵּן פּוֹעֶלֶת הַרְבֵּה עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם, וְכַיָּדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בכתבות ה:) תָּנוּ רַבָּנָן: אַל יַשְׁמִיעַ אָדָם לְאָזְנָיו דְּבָרִים בְּטֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְוִים תְּחִלָּה לָאֵיבָרִים. וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא מְכַוֵּן לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו דִבְרֵי רְכִילוּת, שֶׁעַל זֶה יֵשׁ לָאו בַּתּוֹרָה (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", אוֹ שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, אוֹ דִּבְרֵי הוֹלֵלוּת וְלֵיצָנוּת, שֶׁבְּוַדַּאי עֲוֹנוֹ גָּדוֹל מִנְּשׂוֹא, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַמִּתְלוֹצֵץ (עבודה זרה י"ח:), שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ח כ"ב): "אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם". וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ עוֹד (שבת ל"ג.): אַף הַשּׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כ"ב י"ד): "זְעוּם ה' יִפָּל שָׁם".

271

רע״בכְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁמִיעַת דְּבָרִים טוֹבִים הָאָדָם מְקַיֵּם בָּזֶה כַּמָּה עַשְׂרוֹת מִצְוֹת בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ עֲנִיַּת אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה וּבָרְכוּ וּקְדֻשָּׁה וַעֲנִיַּת כָּל הָאֲמֵנִים, כֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁמִיעַת דָּבָר רַע פּוֹעֶלֶת הַרְבֵּה עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם.

272

רע״גנַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, אִם הָאָדָם בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו קִלְקַל חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ בִּתְמִידוּת וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לִדְבָרִים אֲסוּרִים, יֵדַע כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא לֹא יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ בְּאָזְנָיו לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים.

273

רע״דוְעַתָּה נְדַבֵּר אוֹדוֹת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁהִטְבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁבּוֹ נִבְדָּל מִכָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְנָתַן בּוֹ כֹּחַ הַדִּבּוּר, שֶׁבּוֹ יוּכַל הָאָדָם לִזְכּוֹת לְדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֶהְגּוֹת בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁזּוֹהִי תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה ל"ג כ"ה): "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".

274

רע״ה[הִנֵּה מוּכָח מֵהַכָּתוּב, שֶׁבְּרִיאַת יוֹמָם וְלַיְלָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, וּבָזֶה בֵּאַרְתִּי מַה דְּאִיתָא בִּמְנָחוֹת (כט:): שָׁאַל בֶּן דָּמָא אֶת ר' יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן אֲנִי, שֶׁלָּמַדְתִּי כָּל הַתּוֹרָה, מַהוּ שֶׁאֵלֵךְ וְאֶלְמַד חָכְמָה יְוָנִית? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה (יהושע א' ח'): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה". צֵא וּבְדֹק שָׁעָה, שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, וּלְמַד בָּהּ חָכְמָה יְוָנִית. וְאָמַרְתִּי הֶסְבֵּר עַל פִּי מָשָׁל: חַיָּט אֶחָד הָיְתָה לוֹ מְלָאכָה רַבָּה, וְהֻצְרַךְ לִשְׂכֹּר פּוֹעֵל לְחֹדֶשׁ יָמִים, שֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ לַעֲזֹר לוֹ לְהַשְׁלִים מְלַאכְתּוֹ, וְכֵן הָיָה, וְשִׁלֵּם לוֹ. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא הַפּוֹעֵל מְלָאכָה מִשֶּׁלּוֹ גַּם כֵּן לְבֵית בַּעַל הַבַּיִת לַעֲשׂוֹתָהּ שָׁם. אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: עַד עַתָּה, שֶׁעָשִׂיתָ מְלַאכְתִּי, הֻכְרַחְתִּי לָתֵת לְךָ שֻׁלְחָנִי וְכָל כֵּלַי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּי, אֲבָל כָּעֵת, שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מְלַאכְתֶּךָ, לָמָּה לִי לָתֵת לְךָ שֻׁלְחָנִי וְכָל כֵּלַי? כָּךְ הַנִּמְשָׁל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הַזְּמַן, וְהוּא יוֹם וָלַיְלָה, לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, וְאַתָּה בָּאתָ לִלְמֹד חָכְמָה יְוָנִית בַּזְּמַן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, צֵא וּבְדֹק שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה וּלְמַד בָּהּ.]

275

רע״ווְעַל יְדֵי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה מִתּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם, כִּי בְּכָל דִבּוּר מְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים, וְעַל יְדֵי כָּל מִצְוָה מִתְקַדֶּשֶׁת נֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו מ'): "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִים לֵאלֹקֵיכֶם". וְאֵין לָאָדָם בְּכָל אֵיבָרָיו, שֶׁיִּתּוֹסֵף לוֹ עַל יְדֵיהֶם מִצְוֹת כְּמוֹ בְּעִנְיַן הַדִּבּוּר שֶׁחֲנָנוֹ ה' בּוֹ, כִּי אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּאֵיבָרָיו, מֻכְרָח לִשְׁהוֹת עַל זֶה אֵיזֶה מִינוּט, וּבְזֶה הַזְּמַן, אִם יִלְמַד תּוֹרָה, יוּכַל לְהוֹצִיא מִפִּיו מֵאוֹת דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה, וְלָכֵן אֵין רְשׁוּת לָאָדָם לִבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלָה הַמִּצְוָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים. וְעַל זֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּמִשְׁלֵי (י"ט ד'): "הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים", וּפֵרֵשׁ הַגְּרָ"א, שֶׁעַל יְדֵי הוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה מִתּוֹסְפִים לָאָדָם רֵעִים רַבִּים, כִּי מִכָּל דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁמְּקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, נִבְרָא לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהֵם הֵם רֵעִים הַנֶּאֱמָנִים שֶׁל הָאָדָם.

276

רע״זכְּלַל הַדְבָרִים: הַדִּבּוּר הוּא אָשְׁרוֹ וְהַצְלָחָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, אִם יִתְנַהֵג בּוֹ כַּשּׁוּרָה. אָכֵן לְהֶפֶךְ אִם יִתְנַהֵג בּוֹ שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה אֵין בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁיּוּכַל לְהִנָּזֵק עַל יָדָם, כְּמוֹ עַל יְדֵי לְשׁוֹנוֹ, כִּי בְּוַדַּאי מִכָּל דִּבּוּר אָסוּר נִבְרָא קַטֵּיגוֹר עָלָיו, וּבְשָׁעָה אַחַת יָכוֹל לְדַבֵּר כַּמָּה מֵאוֹת דִּבּוּרִים שֶׁל אִסּוּרֵי שֶׁקֶר וְלֵיצָנוּת וּרְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע.

277

רע״חוּבְדֶרֶךָ כְּלָל עַל שְׁאָר הָעֲוֹנוֹת מְצוּיוֹת הַחֲרָטָה וְהַתְּשׁוּבָה, וְאִלּוּ עַל עֲוֹנוֹת שֶׁל כֹּחַ הַדִּבּוּר אֵין מְצוּיוֹת הַחֲרָטָה וְהַתְּשׁוּבָה בָּהֶן, וַאֲפִלּוּ אִם אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְוַדֶּה: דִּבַּרְנוּ דֹּפִי, אֵין מַעֲלֶה עַל לִבּוֹ לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל דֹּפִי, וְשֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עַל לְהַבָּא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְאֵין חוֹשֵׁב כְּלָל בְּדָבָר זֶה, וְאִם כֵּן אַיֵּה הַתְּשׁוּבָה? וּמִמֵּילָא כְּשֶׁאֵין תְּשׁוּבָה מִלְּמַטָּה, אֵין מְחִילָה מִלְּמַעְלָה, וְנִתּוֹסֵף חֵטְא עַל חֵטְא וְכִמְעַט בְּלִי שִׁעוּר [וְאֲפִלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁאוֹמֵר: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָשׁוֹן הָרָע, אֵין מָצוּי שֶׁיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לְהִתְבּוֹנֵן, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף מֵהֲמוֹן מְקַטְרְגִים שֶׁיֵּשׁ עָלַי עַל יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלִּי, שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי בּוֹ עַד כֹּה, וְלִרְאוֹת עֵצוֹת וּלְהִתְחַזֵּק שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֵּן מֵעַתָּה. וּבֶאֱמֶת לֹא נֶאֱבָד אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַפָּסוּק (עמוס ד' י"ג): "מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ", אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ מַגִּידִין לוֹ, לָאָדָם, בִּשְׁעַת הַדִּין], וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם וְכוּ'.

278

רע״טוְעַל כֻּלָּם, מִי שֶׁמַּרְגִּיל פִּיו תָּמִיד בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, נִטַּל מִמֶּנּוּ לֶעָתִיד לָבוֹא כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ מִנַּפְשׁוֹ. וּבֶאֱמֶת מַה נֶּחְשָׁב הוּא מִן הַבְּהֵמָה, שֶׁיִּנָּתֵן לוֹ כֹּחַ הַדִּבּוּר, אַחֲרֵי שֶׁבָּזֶה מַרְגִּיז הוּא אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? וְכָל זֶה מְרֻמָּז בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחְתֹּךְ לְשׁוֹנָם שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ב ד'): "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת", וּבֵאוּרוֹ: שֶׁיִּנָּטֵל מִלְּשׁוֹנוֹ כֹּחַ דִּבּוּרוֹ. וְכַמָּה בִּזָּיוֹן וּכְלִמָּה יַגִּיעַ לוֹ בְּגַן עֵדֶן אֲפִלּוּ אִם יִזְכֶּה עַל יְדֵי שְׁאָר מִצְוֹתָיו שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק שָׁם עַל כָּל פָּנִים כְּאִלֵּם יֵחָשֵׁב שָׁם בְּלֹא כֹּחַ הַדִּבּוּר.

279

ר״פהַיּוֹצֵא מִכָּל דְּבָרֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ, לָאָדָם, לִשְׁמֹר נַפְשׁוֹ בִּימֵי חַיָּיו בִּשְׁלֹשָה חוּשִׁים אֵלּוּ: הָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה וְהַדִּבּוּר, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְקֻלְקָלִים, וְיַעֲלֶה עַל לִבּוֹ כִּי הֵם נְחוּצִים לוֹ מְאֹד לָנֶצַח.

280

רפ״אוְאִם יֶאֱרַע מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ, יִרְאֶה לָשׁוּב לִפְנֵי ה' בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית בְּהַסְכָּמָה חֲזָקָה עַל לְהַבָּא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְיַעֲשֶׂה גְּדָרִים עַל זֶה, שֶׁלֹּא יָבוֹא לְכִסְלָה עוֹד, וּלְתַקֵן בְּכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: צַדִּיקִים, בְּאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁחוֹטְאִים, בּוֹ מִתְרַצִּים, וְאָז אַשְׁרֵי וְטוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.

281