שמירת הלשון, חלק שני, חתימת הספרShemirat HaLashon, Book II, Epilogue

א׳הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה לִתְפִלָּה בְּצִבּוּר.

ב׳הִנֵּה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הֵחֵלּוּ אֲנָשִׁים בִּזְמַנֵּנוּ לִפְרֹץ הַהַנְהָגָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהָיְתָה עַד כֹּה אֵצֶל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, הֲמוֹן הָעָם כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ מִי שֶׁלֹּא זָכָה לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, עַל כָּל פָּנִים טַכְסִיסֵי הַתְּפִלָּה בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר קָדוֹשׁ הָיוּ אֵצֶל הֶהָמוֹן כֻּלּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיוּ כֻּלָּם זְרִיזִים לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְלֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר וְלִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה, הַכֹּל כַּדִּין. וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מִתְחַבְּרִין גַּם כֵּן עַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא לְלִמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה. אֲבָל, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּיּוֹם הִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר מְאֹד, שֶׁמִּלְבַד שֶׁמִּתְחַזֵּק לְבַטֵּל לִמּוּד הַתּוֹרָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵן לִגְדוֹלִים וְהֵן לִקְּטַנִּים [ואֲפִלּוּ מִתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁהֶבֶל פִּיהֶם יָקָר מְאֹד, כַּיָּדוּעַ], עוֹד הוּא מִתְחַזֵּקּ מְעַט מְעַט בְּהַדְרָגָה לְבַטֵּל גַּם מִצְוַת תְּפִלָּה וּתְפִלִּין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. קֹדֶם כֹּל מְפַתֵּהוּ, שֶׁמִּפְּנֵי טִרְדּוֹתָיו לֹא יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וּמַעֲרִיב בִּקְבִיעוּת, רַק לִפְרָקִים, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נַעֲשֶׂה הַדָּבָר אֶצְלוֹ כְּהֶתֵּר, וּמִמֵּילָא אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא פָּנוּי לְגַמְרֵי בְּבֵיתוֹ, מִתְעַצֵּל לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ גַּם שִׁעוּר הַתּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מֵאֵיזֶה חֲבוּרָה "חַיֵּי אָדָם" אוֹ "עֵין יַעֲקֹב", וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל הַיֵּצֶר לְפַתּוֹתוֹ לְבַטֵּל לִפְרָקִים גַּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁלֹּא לֵילֵךְ בִּקבִיעוּת, רַק בְּיוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כְּהֶתֵּר, גַּם קְרִיאַת הַתּוֹרָה אֵינוֹ סָפוּן בְּעֵינָיו, וְיָבוֹא רַק בְּשַׁבָּת לַתְּפִלָּה, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן גַּם בְּשַׁבָּת לֹא יָבוֹא, כִּי אִם בְּשַׁבַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַזָּן מְנַגֵּן, וְאַחַר כָּךְ מִתְחַזֵּק עוֹד הַיֵּצֶר וּמְפַתֵּהוּ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ חֲבֵרָיו הָרָעִים לְבַטֵּל גַּם מִצְוַת תְּפִלִּין לִפְרָקִים, שֶׁהִיא הַפְּאֵר שֶׁעַל רֹאשֵׁנוּ. כְּלַל הַדְּבָרִים: הַיֵּצֶר מִתְחַזֵּק לִטֹּל מֵעַם יִשְׂרָאֵל כָּל הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ.

ג׳וְעַל כֵּן אָמַרְתִּי לְהַצִּיעַ גֹּדֶל הָעִנְיָן, שֶׁיֵּשׁ בִּתְפִלָּה בְּצִבּוּר. אָכֵן מִתְּחִלָּה נְבָאֵר אֶת גֹּדֶל הַחִיּוּב בָּזֶה. הִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַרְבָּעָה מִילִין לִתְפִלָּה, וּפֵרְשׁוּ הַרְבֵּה רִאשׁוֹנִים, שֶׁהַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְיוֹדֵעַ, שֶׁבְּעוֹד אַרְבָּעָה מִילִין יִמְצָא עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, מְחֻיָּב לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וְלַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו, אִם יוֹדֵעַ שֶׁיַּשִּׂיג שָׁם מִנְיָן, גַּם כֵּן מְחֻיָּב עַד קָרוֹב לְשִׁעוּר מִיל. וּמִזֶּה נוּכַל לְהָבִין, דְּכָל שֶׁכֵּן אִם יָכוֹל לְהַשִּׂיג מִנְיָן בָּעִיר, אֲפִלּוּ אִם רָחוֹק מִמֶּנּוּ עַד קָרוֹב לְשִׁעוּר מִיל, בְּוַדַּאי מְחֻיָּב לֵילֵךְ לְשָׁם. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח.): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ וְאֵינוֹ נִכְנָס לְשָׁם לְהִתְפַּלֵּל, נִקְּרָא שָׁכֵן רָע [שֶׁאֵין דַרְכּוֹ לְהִתְרָאוֹת עִם רֵעֵהוּ הַקָּרוֹב אֶצְלוֹ ^* וְעוֹד נוּכַל לוֹמַר, כִּי שָׁכֵן טוֹב אֵין מַכְבִּיד עַל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁדַּרְכּוֹ לְבַשֵּׁל מַאֲכָלוֹ בְּעֵת שֶׁבַּעַל הַבַּיִת שֶׁלּוֹ מְבַשֵׁל, וּגְמַר בִּשּׁוּלוֹ גַּם כֵּן בְּיַחַד עִם בַּעַל הַבַּיִת וְסוֹתְמִין פִּי הַתַּנּוּר. אֲבָל שָׁכֵן רָע, דַּרְכּוֹ לְהַתְחִיל לְבַשֵּׁל אַחַר שֶׁכְּבָר סָתְמוּ פִּי הַתַּנּוּר, פּוֹתְחוֹ כְּדֵי לְבַשֵּׁל מַאֲכָלוֹ. וּלְבַד שֶׁהוּא מַרְבֶּה בְּעֵצִים, מִצְטַנֵּן הַבַּיִת עַל יָדוֹ, וְכָל הַקִּלְקּוּל נִתְהַוָּה עַל יְדֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה סֵדֶר לְעַצְמוֹ. וְכֵן הוּא בְּעִנְיָנֵנוּ, כְּשֶׁהָאָדָם נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וְצִבּוּר דַּרְכָּן לְהִתְפַּלֵּל בִּזְמַן מְיֻחָד כַּדִּין, פּוֹתְחִין הַמַּלְאָכִים שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם עֲבוּרָם לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתָם לְמַעְלָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן, כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ בִּיחִידִי, יִזְדַּמֵּן כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהַצִּבּוּר כְּבָר גָּמְרוּ תְּפִלָּתָם וְסָתְמוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, וּכְשֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה, דּוֹפֵק שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם וּמַטְרִיחַ הַמַּלְאָכִים לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה, וַאֲפִלּוּ אִם יִשְׁמְעוּ לוֹ, עַל כָּל פָּנִים הוּא דּוֹמֶה לְשָׁכֵן רָע, כַּנַּ"ל: ].

ד׳וְעַתָּה נָבוֹא לְחַשֵּׁב בִּפְרָטוּת אֶת הַחִלּוּק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי בְּבֵיתוֹ לַמִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר.

ה׳א. רֵאשִׁית כֹּל, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ עֲבוּר הֲלִיכָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכִדְאִיתָא בְּאָבוֹת (פרק ה' משנה י"ד): אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכֵי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה (כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ אֹנֶס) שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. וְהַשָּׂכָר הוּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַפְּסִיעוֹת. כָּל שֶׁיִּתְרַבּוּ הַפְּסִיעוֹת, יִתְרַבֶּה הַשָּׂכָר, כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה (דף כ"ב.).

ו׳ב. מָצוּי מְאֹד, כְּשֶׁבָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הוּא לוֹמֵד גַּם כֵּן פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת אוֹ דְּבַר הֲלָכָה אוֹ "עֵין יַעֲקֹב" וְכַדּוֹמֶה, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ס"ד:): הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (שֶׁבִּזְמַנָם הָיוּ רְגִילִין לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַלִּמּוּד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ) וְנִכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת בְּבֵיתוֹ, נִשְׁאָר בְּלֹא תּוֹרָה, וְקִלְקוּל זֶה מָצוּי מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֵצֶל כַּמָּה אֲבֵלִים, שֶׁרוֹצִים לְזַכּוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, עוֹשִׂים מִנְיָן קָבוּעַ בְּבֵיתָם לְכָל הַשָּׁנָה, אֲבָל יָצָא שְׂכָרָם בְּהֶפְסֵדָם, שֶׁתֵּכֶף אַחַר הַתְּפִלָּה הוֹלֵךְ כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ, וְנִשְׁאָרִים כָּל הָאֲנָשִׁים בְּאֵלּוּ הַיָּמִים בְּלֹא תּוֹרָה, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ זְכוּת כְּלָל לַאֲבוֹתֵיהֶם. וְעִקַּר תִּקּוּן לְנִשְׁמַת אֲבוֹתָיו הוּא, כְּשֶׁהַבֵּן מִתְחַזֵּק לִלְמֹד תּוֹרָה בְּכָל יוֹם, וְכֵן לַעֲשׂוֹת חֶסֶד. וּכְמוֹ הָאָדָם לְעַצְמוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי עִקַּר תִּקּוּנוֹ, שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ עֲוֹנוֹתָיו, הוּא עַל יְדֵי תּוֹרָה וָחֶסֶד, כְּדִכְתִיב (משלי ט"ז ו'): "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן". וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דֶּאֱמֶת זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי כ"ג כ"ג): "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר". כֵּן הַבֵּן, כְּשֶׁרוֹצֶה לְזַכּוֹת לְאָבִיו, עִקָּרוֹ הוּא תּוֹרָה וָחֶסֶד. וְעַיֵּן בְּסִפְרִי "אַהֲבַת חֶסֶד" פֶּרֶק ט"ו, שָׁם הֶאֱרַכְנוּ בַּהַגָּהָה בָּזֶה (הבאנו את ההגהה בסוף הספר בעמוד רע"ה).

ז׳ג. עוֹד יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים, דִּכְשֶׁאָדָם מִתְרַגֵּל בְּאֵיזֶה מִדָּה רָעָה וַחֲבֵרָיו לוֹמְדִין הֵימֶנּוּ וְעוֹשִׂין גַּם כֵּן כָּמוֹהוּ, נֶעֱנָשׁ עֲבוּרָם. [וְכֵן מוּכָח בְּיוֹמָא (דף פ"ו.) בְּרַשִּׁ"י דִּבּוּר הַמַּתְחִיל כְּגוֹן]. וְיָדוּעַ, שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת, וְאִם כֵּן, כָּל שֶׁכֵּן בְּאֵיזֶה מִצְוָה אוֹ מִדָּה טוֹבָה שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ וַחֲבֵרָיו לוֹמְדִין מִמֶּנּוּ, יְקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּרָם גַּם. וּלְפִי זֶה בְּעִנְיָנֵנוּ, יָדוּעַ שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר בְּכָל יוֹם, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִמַּכִּירָיו וְרֵעָיו יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ, וִיקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּרָם גַּם כֵּן.

ח׳ד. הִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ב' ד'): "אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְגוֹ', אָז תָּבִין יִרְאַת ה"'. וּבְעִנְיְנֵי הַכֶּסֶף יָדוּעַ, אִם מִזְדַּמֵּן לְאָדָם עֵסֶק, שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים, וְעוֹד עֵסֶק שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ מִמֶּנּוּ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, בְּוַדַּאי יִתְחַזֵּק לִטֹּל הָעֵסֶק שֶׁיַּרְוִיחַ הַרְבֵּה. וְגַם בְּעִנְיָנֵנוּ, הֲלֹא יָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה מוּעָטִין הָעוֹסְקְין בְּמִצְוָה לִמְרֻבִּין הָעוֹסְקין בְּמִצְוָה, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (ויקרא כ"ו ח'): "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ", וְכִדְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. וְעַל כֵּן בְּעִנְיָנֵנוּ, שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁלְּבַד מִצְוַת תְּפִלָּה מְקַיְּמִים עוֹד כַּמָּה מִצְוֹת דְּאוֹרַיְתָא: א. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הֲנָחַת תְּפִלִּין. ב. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קרִיאַת שְׁמַע. ג. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאִם כֵּן, כְּשֶׁבָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וּמְקַּיְּמִים כֻּלָּם כָּל אֵלּוּ הַמִּצְוֹת, נִתְעַלֶּה כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי.

ט׳ה. יָדוּע מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִין בְּכָל יוֹם (פאה פ"א א'): אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקְּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ', וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית.

י׳ו. דָּבָר זֶה גּוֹרֵם לַאֲרִיכוּת יָמִים, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת (דף ח'.): אָמְרוּ לֵהּ, לְר' יוֹחָנָן: אִיכָּא סָבֵי (יש זקנים) בְּבָבֶל. תָּמַהּ וְאָמַר (דְּבָרִים י"א כ"א): "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה" כְּתִיב. כֵּיוָן דְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמַּקְדִּימִים וּמַחְשִׁיכִים לְבֵי כְּנִישְׁתָּא אָמַר: הַיְנוּ דְּאַהֲנֵהּ לְהוּ (אמר: זה מה שהואיל להם לְהאריך ימים), וּכְדִכְתִיב וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

י״אז. כָּל אִישׁ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל, מְצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה עֵת רָצוֹן שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח.): אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין.

י״בח. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח'): אֵין הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל"ו ה'): "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס". מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי, מְדַקְּדְּקַין מְאֹד עַל כָּל בְּרָכָה אִם כִּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ כַּהֹגֶן, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק (תהילים כ"ב י"ח): "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר (מִלְּשׁוֹן כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, שֶׁהוּא יָחִיד), וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם" (שֶׁל רַבִּים). וְיָדוּעַ שֶׁכַּיּוֹם הַטְּרָדוֹת רַבּוּ מְאֹד, וְכִמְעַט שֶׁאֵין מָצוּי לְאִישׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, אִם לֹא שֶׁיַּעֲמֹל עַל זֶה הַרְבֵּה, וְכָל אִישׁ הֲלֹא רוֹצֶה, שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה. אִם כֵּן עַל כָּל פָּנִים עָלָיו לְהֵעָזֵר בְּעֵצָה זוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (שם): "קַל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס".

י״גט. כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, יֵשׁ לוֹ בָּרְכוּ וּקְדֻשָּׁה וְאָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה, שֶׁכָּל דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא עִנְיָן נוֹרָא מְאֹד, שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת בָּרְכוּ נַעֲשֶׂה כֶּתֶר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ כּוֹנֵן. וְעַל יְדֵי קְדֻשָּׁה מְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (ויקרא כ"ב ל"ב): "וְנִקדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"; וְעַל יְדֵי זֶה מִתּוֹסֶפֶת קדֻשָּׁה עַל עַצְמֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם הַכָּתוּב (שם): "אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם". וְעַל יְדֵי אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קי"ט:): כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה בְּכָל כֹּחוֹ, הַיְנוּ בְּכָל כַּוָּנָתוֹ, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ שֶׁל מִינוּת, מוֹחֲלִין לוֹ.

י״ד[הגה"ה. וּמַה מְּאֹד צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֲמִירַת הַקְּדֻשָּׁה וְאָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה, דְּהִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דִּלְמַעְלָה יֵשׁ כַּמָּה אַלְפֵי רִבְבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁאוֹמְרִין קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם תָּמִיד בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְאִיתָא בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק ט"ז, שֶׁיֵּשׁ אַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה אֲלָפִים רִבְבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁעוֹמְדִין לְפָנָיו וּמְקַדְּשִׁין שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּכָל יוֹם תָּמִיד, מִיצִיאַת הַחַמָּה עַד שְׁקִיעָתָהּ אוֹמְרִים: קָדוֹשׁ, קדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, וּמִשְּׁקיעַת הַחַמָּה עַד יְצִיאָתָהּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקּוֹמוֹ. וְכַמָּה יִתְבַּיֵּשׁ הָאָדָם בְּבוֹאוֹ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְיִרְאֶה אֶת כָּל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל, הַיּוֹצֵא מֵאַלְפֵי רִבְבוֹת מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים, שֶׁמְּקַדְּשִׁים וּמְשַׁבְּחִים שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיְּצָרָם וּבְרָאָם בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה, כְּשֶׁיִּזְכֹּר דִּכְשֶׁהָיָה בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם כֵּן אֶת הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת לְפָאֵר וּלְהַקְדִּישׁ אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד בְּכָל עֵת כִּצְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם, וְהוּא הִתְעַֹצֵּל וּבִטֵּל זֹאת בְּחֵפֶץ נַפְשׁוֹ. וְהָעִקָּר שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בִּימֵי חַיָּיו, שֶׁיָּבוֹא עֵת שֶׁיַּחְפֹּץ בְּכָל נַפְשׁוֹ לְפָאֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת שֵׁם ה', אֲבָל לֹא תִּהְיֶה לוֹ רְשׁוּת עַל זֶה, דְּאָדָם אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְכֵן לְקַדֵשׁ אֶת שֵׁם ה', כִּי אִם בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַיָּדוּעַ.]

ט״ווְהִנֵּה אִם נָבוֹא לְחֶשְׁבּוֹן, יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֶת הַזְּרִיזוּת הַיְתֵרָה, שֶׁרָאוּי לָאָדָם עַל עִנְיָן הַזֶּה, דְּהַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר יוֹם יוֹם, כִּי הִנֵּה מִיּוֹם אֶחָד בִּלְבַד מִתְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשִים וּשְׁמוֹנָה אֲמֵנִים מִן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁל תְּפִלָּה [וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קי"ט:): כָּל הַזָּהִיר בַּעֲנִיַּת אָמֵן, פּוֹתְחִין לוֹ שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ו ב'): "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". אַל תִּקְרִי: "אֱמֻנִים", אֶלָּא אֲמֵנִים.] וּשְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה וְעוֹד שִׁשָׁה עָשָׂר אֲמֵנִים מִן הַקַּדִּישִׁים וּשְׁתֵּי קְדֻשׁוֹת וּבָרְכוּ.

ט״זוְהִנֵּה כָּל זֶה הוּא מִיּוֹם אֶחָד. וְאִם כֵּן, צֵא וַחֲשֹׁב, כַּמָּה יֵשׁ לוֹ מִשָּׁבוּעַ אֶחָד וּמֵחֹדֶשׁ אֶחָד וְכָל שֶׁכֵּן מִשָּׁנָה שְׁלֵמָה, הֲלֹא אֵין מִסְפָּר לְרִבּוּי הַזְּכֻיּוֹת שֶׁמִּתְרַבּוֹת לָאָדָם עַל יְדֵי רְגִילוּתוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר.

י״זי. וּבִפְרָט בְּיוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי מְקַיֵּם גַּם כֵּן הַמִּצְוָה שֶׁל קרִיאַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תַּקָּנָה קְדוּמָה מִימוֹת מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קָמָא (דף פ"ב). וּבִזְמַן הַגְּמָרָא הָיוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָרִים בָּאִין לָעִיר בְּיוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי לִשְׁמֹעַ קרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּדְאִיתָא בְּרֵישׁ מְגִלָּה. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אָנוּ צְרִיכִין לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מֵאַנְשֵׁי הַכְּפָרִים שֶׁבַּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֵם לֹא הָיוּ מִתְעַצְּלִין אֲפִלּוּ לִסַּע מִן הַכְּפָרִים לַעֲיָרוֹת בִּשְׁבִיל זֶה, וּבֵינֵינוּ מָצוּי בִּשְׁבִיל דָּבָר קָטָן לִסַּע אֲפִלּוּ בְּיוֹם ב' וְה' בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם מִן הָעִיר וְכַדּוֹמֶה, וְלֹא לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה.

י״חיא. הִנֵּה הִצַּעְנוּ מִקְצַת גֹּדֶל מַעֲלַת הָאִישׁ, שֶׁמִּתְרַגֵּל לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, שֶׁמִּתְרַבִּים מִצְוֹתָיו וּזְכֻיּוֹתָיו מְאֹד מְאֹד. וְהָעִקָּר בָּזֶה, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ מִצְוָה זוֹ בִּקְבִיעוּת, וְלֹא יִתְרַפֶּה מִמֶּנָּה, אֲבָל אִם פַּעַם יַעֲשֶׂנָּה וּפַעַם יִתְרַפֶּה מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בִּכְלַל (ויקרא כ"ו כ"א): "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בַּחֻמָּשׁ, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:), שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם רָגִיל לָבוֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּפַעַם אַחַת לֹא בָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל עָלָיו, מַדּוּעַ לֹאִ בָּא. וְזֶה רוֹמֵז הַכָּתוּב, שֶׁאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה נ' ב'): "מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה". אִם לִדְבַר מִצְוָה הָלַךְ נֹגַהּ לוֹ, וְאִם לִדְבַר הָרְשׁוּת הָלַךְ אֵין נֹגַהּ לוֹ. (שם י') "יִבְטַח בְּשֵׁם ה"', הַיְנוּ שֶׁהָיָה לוֹ לִבְטֹחַ בְּשֵׁם ה' וְלֹא בָּטַח. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא. וְהַכַּוָּנָה אֲפִלּוּ אִם מִזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה רֶוַח בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אַל יַבִּיט עַל זֶה וְיִבְטַח בְּשֵׁם ה', שֶׁמַּה שֶׁנִּקְצַב לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא יֶחְסַר לוֹ עַל יְדֵי זֶה, וּבֶאֱמֶת כַּמָּה פְּעָמִים הוּא לְנִסָּיוֹן . לְהָאָדָם מִלְּמַעְלָה, שֶׁמְּנַסִּים אוֹתוֹ. וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין לְךָ אָדָם, שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן, מְנַסֶּה לְעָשִׁיר וּמְנַסֶּה לְעָנִי וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם, יִרְאֶה זֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעוֹמֵד לִפְעָמִים כָּל הַיּוֹם בַּחֲנוּת, וְאֵין מִזְדַּמְּנִים לוֹ כָּל כָּךְ קוֹנִים, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה [אוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם שְׁקִיעָה] בָּאִים אֶצְלוֹ קוֹנִים חֲדָשִׁים, שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָם מֵעוֹלָם, וּמַפְצִירִים בּוֹ שֶׁיִּמְכֹּר לָהֶם. וְכָל זֶה הוּא לְנִסָּיוֹן, שֶׁמְּנַסֶּה אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה, אִם בֶּאֱמֶת יָקָר בְּעֵינָיו עֲבוֹדָתוֹ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ.

י״טיב. וְעֵל כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲלוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה לְהַרְגִּיל בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, יֵשׁ עוֹד מִצְוָה פְּרָטִית גְּדוֹלָה מְאֹד עַל יְדֵי זֶה, שֶׁבָּזֶה הוּא מְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו גַּם כֵּן לַעֲבוֹדַת ה', כִּי כְּשֶׁהַבֵּן רוֹאֶה שֶׁאָבִיו הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהַמִּצְוָה חֲבִיבָה בְּעֵינָיו, מִתְרַגֵּל הוּא גַּם כֵּן לְמִצְוָה זוֹ, וּכְבוֹד הַשֵּׁם מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי זֶה. וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת מְאֹד תָּמַהְתִּי, מַהוּ זֶה שֶׁבְּיָמֵינוּ אֵין אָנוּ רוֹאִין מִן הַבַּחוּרִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי אִם מְעַט מִן הַמְּעַט, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. ? וְאָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, שֶׁהַבֵּן לוֹמֵד מֵאָבִיו, כִּי כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה לְאָבִיו, שֶׁהַמִּצְוָה אֵינָהּ חֲבִיבָה בְּעֵינָיו, שֶׁפַּעַם הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּפַעַם מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ (אַף שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס), הוּא תּוֹפֵס לְמִדָּה טוֹבָה זוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ כְּלָל. וְאִם כֵּן נִמְצָא, לְבַד שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְוַת חִנּוּךְ, אַדְּרַבָּה, גּוֹרֵם לְהֶפֶךְ, חִנּוּךְ רַע, לְהָסִיר בָּנָיו מִדֶּרֶךְ ה', וְאָשֵׁם הוּא לֶעָתִיד גַּם עֲלֵיהֶם. וְאִישׁ הַנִּלְבָּב יָשִׂים כָּל זֶה עַל לִבּוֹ, וְאָז אַשְׁרָיו וְטוֹב לוֹ.

כ׳בְּעִנְיַן מִצְוַת אַהֲבַת ה'

כ״אעוֹד בָּאתִי לְעוֹרֵר עַל דְּבַר מַה דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות י"ד:): אָמַר עוּלָא: כָּל הַקּוֹרֵא קרִיאַת שְׁמַע בְּלִי תְּפִלִּין, כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר (דברים ו' ח'): "וּקשַׁרְתָּם" וְהוּא אֵינוֹ קוֹשֵׁר. וְאַף שֶׁבְּדַעְתּוֹ לִקְשֹׁר אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ מוֹעִיל לָזֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ קּוֹשֵׁר תֵּכֶף. וְלִכְאוֹרָה פָּשׁוּט, דְּהוּא הַדִּין כְּשֶׁאוֹמֵר (שם ה'): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" וְגוֹ', יִרְאֶה לְהַכְנִיס אַהֲבַת ה' יִתְבָּרַךְ בְּלִבּוֹ, וְהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" שַׁעַר אַהֲבַת ה' פֶּרֶקּ ג', שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא וְרוֹמְמוּתוֹ [שֶׁהוּא מְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת] וּבְהִפּוּךְ קַטְנוּת עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ וּזְעִירוּתוֹ וְזוּלָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ יַכִּיר רֹב טוּב הַבּוֹרֵא עָלָיו בְּהַתְמָדַת טוֹבוֹתָיו מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ עַל הָאָרֶץ לֹא לְפִי מַעֲשָׂיו, וּמַסְתִּיר עֲוֹנוֹתָיו מִבְּנֵי אָדָם וּמַאֲרִיךְ לוֹ. וְאִם קָשֶׁה לוֹ לְכַוֵּן כָּל זֶה בְּעֵת קְרִיאַת שְׁמַע, יִרְאֶה לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁהִיא מִצְוָה תְּדִירִית, שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בִּזְמַן, כַּיָּדוּעַ, תִּהְיֶה נִגְרַעַת שֶׁלֹּא יִרְאוּ לְקַּיֵּם אוֹתָהּ עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם. ? וְטוֹב שֶׁיִּרְאֶה לְהִתְבּוֹנֵן בְּזֶה אַחַר הַתְּפִלָּה, קֹּדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ לֶאֱכֹל, וְדֻמְיָא דִּשְׁאָר מִצְוֹת הַמֻּטָּלוֹת עַל הָאָדָם, כְּמוֹ תְּפִלִּין אוֹ לוּלָב וּמִינָיו בְּחַג הַסֻכּוֹת, דְּאֵינוֹ אוֹכֵל קֹדֶם שֶׁמְּקַיְּמָן כַּמְבֹאָר בְּסִימָן תרנ"ב וּבְסִימָן רל"ה, עַיֵּן שָׁם.

כ״בהִתְעוֹרְרוּת לְלִמּוּד הַמִּצְוֹת וּסְגֻלַּת צִיצִית

כ״געוֹד בָּאתִי לְעוֹרֵר עַל דָּבָר שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין בְּכָל יוֹם בְּפָרָשַׁת צִיצִית (במדבר ט"ו ל"ט): "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה, "; וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מ"ג:): רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה, וּזְכִירָה מְבִיאָה לִידֵי עֲשִׂיָּה. אֲבָל אֵימָתַי יָכוֹל לְהוֹעִיל דָּבָר זֶה. ? כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד וְיוֹדֵעַ הַמִּצְוֹת, אַךְ שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁמָּא יִשְׁכָּחֵם, וְעַל זֶה מוֹעִילָה הַצִּיצִית, שֶׁיִּזְכְּרֵם וָלֹא יִשְׁכָּחֵם, וּמִמֵּילָא יָבוֹא לִידֵי קַיּוּם, אֲבָל אִם לֹא יֵדַע אֶת הַמִּצְוֹת, מַה יּוֹעִילוּ לוֹ הַצִּיצִית. ? וְעַל כֵּן נָכוֹן מְאֹד שֶׁיִּלְמַד כָּלּ אָדָם סֵפֶר "מִצְוֹת הַשֵּׁם" אוֹ עַל כָּל פָּנִים "קַצּוּר סֵפֶר חֲרֵדִים", הַמּוּבָא בְּסֵפֶר "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶה" לְבַעַל חַיֵּי אָדָם, וְיֵדַע הַמִּצְוֹת, וְאָז תִּתְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת מִצְוַת צִיצִית.

כ״דוְהִנֵּה בֶּאֱמֶת צִיצִית הוּא כְּמוֹ רְשִׁימָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹסֵעַ לִקְנוֹת סְחוֹרָה, וְדֶרֶךְ הָאָדָם לְעַיֵּן בָּהּ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁנִּקְבַּע בְּרַעֲיוֹנָיו אֵיזֶה סְחוֹרָה לִקנוֹתָהּ, אֲבָל כָּל זֶה מוֹעִיל, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַכִּיר מִינֵי הַסְּחוֹרָה, אֲבָל אִם אֵינוֹ מַכִּיר אֶת מִינֵיהֶם, אֲפִלּוּ אִם יַבִּיט בָּרְשִׁימָה כָּל הַיּוֹם, לֹא יֵדַע מַה לִּקנוֹת, וְעַל כֵּן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

כ״הוְהִנֵּה מִפַּשְׁטוּת הַכָּתוּב מַשְׁמַע, דִּרְאִיַּת הַצִּיצִית, תּוֹעֶלֶת הִיא לְהִזְדָּרֵז בְּמִצְוֹת ה', וְלֹא לָתוּר אַחַר עֵינָיו. וְאִם כֵּן, מַה נָּכוֹן הוּא לִרְאוֹת אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם, וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁעוֹלָה אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טְהוֹרָה עַל לִבּוֹ אוֹ אֵיזֶה כַּעַס, טוֹב מְאֹד לְהִסְתַּכֵּל אָז בַּצִּיצִית וְאָז יִפָּקַע הַיֵּצֶר.

כ״ובְּעִנְיַן "לֹא תַחְמֹד" ^* וּבְסִפְרוֹ סֵפֶר הַמִּצְוֹת הַקָּצָר חֵלֶק לֹא תַעֲשֶׂה אוֹת מ' כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא לַחְמֹד דָּבָר שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ' ט"ו): "לֹא תַחְמֹד" וְכוּ', וְהַחֶמְדָּה הִיא שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתּוֹ לַפֹּעַל, וּמַרְבֶּה רֵעִים עַל חֲבֵרוֹ וּמַפְצִיר בּוֹ עַד שֶׁלּוֹקְחוֹ מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עָלָיו. וּמָצוּי זֶה בֶּחָתָן שֶׁמַּכְבִּיד עַל חוֹתְנוֹ קֹדֶם הַחֲתוּנָה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ דָּבָר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, מַה שֶּׁלֹּא הִתְנוּ עַל זֶה בִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַתְּנָאִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְנוֹ מְמַלֵּא מְבֻקָּשׁוֹ, אַף עַל פִּי כֵן עוֹבֵר הֶחָתָן עַל לָאו זֶה דְּלֹא תַחְמֹד, (וְעַיֵּן בָּרָאֲבַ"ד פֶּרֶק א' מֵהִלְכוֹת גְּזֵלָה). וְנוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן וּבִזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:
וּבְאוֹת מ"א כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא לְהִתְאַוּוֹת בַּלֵּב דָבָר שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה' י"ח): "לֹא תִּתְאַוֶּה". זֶה הַלָּאו הוּא חוּץ מִ"לֹּא תַחְמֹד", כִּי "לֹא תִתְאַוֶּה" עוֹבֵר כֵּיוָן שֶׁחָשַׁב בְּלִבּו, אֵיךְ יִקְנֶה דָּבָר זֶה וְנִפְתָּה בְּלִבּו בַּדָּבָר עָבַר בְּ', לֹא תִתְאַוֶּה", שֶׁאֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבַד. וְאִם יִקְנֶה הַדָּבָר הַהוּא, שֶׁהִפְצִיר בִּבְעָלָיו וְהִרְבָּה עָלָיו רֵעִים עַד שֶׁקָּנָהוּ, עוֹבֵר גַּם כֵּן בְּ"לֹא תַחְמֹד". וְנוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:

כ״זעוֹד אָמַרְתִּי לְעוֹרֵר עַל דָּבָר אֶחָד, שֶׁנִּכְשָׁלִין בּוֹ בְּנֵי אָדָם. הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁעֲוֹן גֶּזֶל הוּא בֵּין מֵאֲחֵרִים וּבֵין מִקִּרוֹבָיו, וַאֲפִלּוּ מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קָמָא (דף ע.): גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְכוּ'. וּפָשׁוּט, דְּהוּא הַדִּין הַלָּאו (שמות כ' ט"ו) דְ"לֹא תַחְמֹד', שַׁיָּךְ גַּם כֵּן לַכֹּל. וְעַיֵּן בְּחֹשֶן מִשְׁפָּט, דְּהַלָּאו דְּ"לֹא תַחְמֹד" אֵינוֹ בַּחוֹמֵד בַּלֵּב לְבַד, כִּי אִם כְּשֶׁמַּרְבֶּה עָלָיו רֵעִים לְהַפְצִירוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ, וְאִם כֵּן לְפִי זֶה, אִם נִתְקַּשֵּׁר עִם אֶחָד בִּכְתִיבַת הַתְּנָאִים לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ, וְגָמְרוּ בֵּינֵיהֶם הַנְּתִינוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד, דְקֹדֶם הַגְּמָר רְשׁוּת בְּיַד כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ, דִּבְלֹא זֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְקַשֵּׁר עִמּוֹ, וּלְאַחַר זֶה הִרְבָּה רֵעִים לְהַפְצִיר בַּמְחֻתָּן שֶׁיּוֹסִיף לוֹ עוֹד וָעוֹד, לִכְאוֹרָה יֵשׁ בָּזֶה הַלָּאו דְּ"לֹא תַחְמֹד". וְכֵן כָּל כְּהַאי גַּוְנָא מַתָּנוֹת שֶׁל רְשׁוּת [לַאֲפוּקֵּי שֶׁל צְדָקָה], שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן לִתֵּן, כִּי אִם לְאַחַר הַפְצָרַת רֵעִים, יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם "לֹא תַחְמֹד".

כ״חהֶעְתַּקְנוּ פֹּה אֶת הַהַגָּהָה מֵהַסֵּפֶר "אַהֲבַת חֶסֶד", שֶׁהִזְכִּירָהּ הֶחָפֵץ חַיִּים בְּעַמּוּד רס"ח.

כ״טאַגַּב רָאִיתִי לְהַזְכִּיר פֹּה עִנְיָן נָחוּץ: יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת יָד וָשֵׁם לְזֵכֶר עוֹלָם עַל נִשְׁמַת אֲבוֹתֵיהֶם וְעוֹשִׂים לָהֶם מַצֵּבָה שֶׁל אֶבֶן שַׁיִשׁ יְקָרָה וּמְפֻתַּחַת בְּפִתּוּחֵי חוֹתָם בְּאוֹתִיּוֹת מֻזְהָבוֹת וְכַדּוֹמֶה צִיּוּרִים וּפְרָחִים הַרְבֵּה, וְיֵשׁ שֶׁמּוֹסִיפִין לָזֶה נְטִיעוֹת יָפוֹת וְכַדּוֹמֶה מִתַּעֲנוּגֵי בְּנֵי הָאָדָם וּמְפַזְּרִין עַל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים מָמוֹן הַרְבֵּה וְחוֹשְׁבִין שֶׁבָּזֶה עוֹשִׂין נַחַת רוּחַ גְּדוֹלָה לְנִשְׁמַת הַנִּפְטָר וְכַמָּה טָעוּת טוֹעִין אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים בַּמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת נֶפֶשׁ הַנִּפְטָר אַחַר פְּרֵדָתוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מַכִּיר שָׁם בְּעוֹלַם הָאֱמֶת אֶת הַתַּכְלִית הַנִּרְצָה שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוֹת, כִּי הוּא רוֹאֶה שֶׁזּוֹ הִיא הַסְּחוֹדָה הַיְקָרָה הַמְהַלֶּכֶת שָׁם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וַעֲבוּרָם יִתְעַנֵּג הָאָדָם לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, וְאָז יָקָר מִפָּז אֶצְלוֹ אֵיזֶה מִצְוָה קַלָּה שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִתְמַרְמֵר הַרְבֵּה עַל עַצְמוֹ, עַל שֶׁכִּלָּה יְמֵי חַיָּיו בְּהַשָּׂגַת תַּעֲנוּגֵי הֶבֶל וְכָבוֹד הַמְדֻמֶּה, שֶׁהוּא צָרִיךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עֲלֵיהֶם, וְאִם כֵּן, מַה נַּחַת רוּחַ יוּכַל לְהַגִּיעַ לוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁבָּנָיו, שֶׁכִּלָּה עֲלֵיהֶם כָּל כֹּחוֹתָיו, וְחָשַׁב עֲלֵיהֶם בְּחַיָּיו שֶׁהֵם יַצִּילוּ אוֹתוֹ מִן הַדִּין בִּפְעֻלּוֹתָיו הַנָּאוֹת וְהַיְשָׁרוֹת וּלְבַסּוֹף הֵם מוֹסִיפִין עוֹד תַּעֲנוּגֵי הֶבֶל כָּאֵלֶּה. ?

ל׳וְיוֹתֵר טוֹב הָיָה לָהֶם שֶׁיָּשִׂימוּ מַצֵּבָה שֶׁאֵינָהּ יְקָרָה כָּל כָּךְ וּבְאוֹתִיּוֹת פְּשׁוּטוֹת וְלֹא מֻזְהָבוֹת וּבְלִי צִיצִים וּפְרָחִים וּבְלִי נְטִיעוֹת (אֲבָל עֶצֶם הַמַּצֵּבָה הוּא עִנְיָן נִצְרָךְ לְנֶפֶשׁ הַמֵּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל בִּשְׁקָלִים), וְיֶתֶר הַהוֹצָאוֹת, שֶׁנּוֹפְלִין עַל זֶה, הָיָה לָהֶם לִקנוֹת שַׁ"ס וְלִתְּנוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְיִכְתְּבוּ עָלָיו שֶׁהוּא לְזֵכֶר נִשְׁמַת אֲבוֹתֵיהֶם, אוֹ לַעֲשׂוֹת מִזֶּה גְּמַ"ח קָבוּעַ לְזֵכֶר נִשְׁמַת אֲבוֹתֵיהֶם, וּבָזֶה הָיָה מִתְעַלֶּה נַפְשָׁם מְאֹד לְמַעְלָה, כִּי מִכָּל הַלְוָאָה וְהַלְוָאָה שֶׁנִּתּוֹסֵף לָהֶם מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא, מִמֵּילָא נִתּוֹסֵף זְכוּת לַאֲבוֹתֵיהֶם גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר "יֵשׁ נוֹחֲלִין", דִּזְכֻיּוֹת וּמִצְוֹת שֶׁעוֹשֶׂה הַבֵּן אַחַר מִיתַת אָבִיו, הוּא כַּפָּרָה לְנֶפֶשׁ אָבִיו, אַף עַל פִּי דְּמִנַּפְשֵׁהּ קָעָבֵד. וְכָתַב עַל זֶה בְּנוֹ, בַּעַל הַשְּׁלָ"ה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁמַּצִּיל אֶת אָבִיו מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וּמַתִּיר אוֹתוֹ מִן הַיִּסּוּרִין, אֶלָּא אַף זוֹ שֶׁמַּכְנִיסוֹ אַחַר כָּךְ לְגַן עֵדֶן וְנוֹתְנוֹ בִּמְחִצַּת הַצַּדִּיקַים, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר סוֹף פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי (מלאכי א' ו'). "בֵּן יְכַבֵּד אָב" אַף עַל גַּב שֶׁמֵּת, מְחֻיָּב יוֹתֵר לְכַבְּדוֹ, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כ' י"ב) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ" דְּאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רַע וּמִכְשׁוֹל, וַדַּאי מְבַזֶּה לְאָבִיו וְכוּ' וְאִם הַבֵּן הַהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב וּמַעֲשָׂיו מְתֻקָּנִים, וַדַּאי שֶׁהוּא מְכַבֵּד לְאָבִיו בְּזֶה הָעוֹלָם לְנֶגֶד בְּנֵי הָאָדָם וּמְכַכֵּד אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עַל הָאָב וּמוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, עַד כָּאן לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהִנֵּה אִם יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן לַעֲשׂוֹת לְאָבִיו אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה וּלְהַכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן, קַל וָחֹמֶר שֶׁיָּפֶה כֹּחוֹ לִגְרֹם לְאָבִיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִדּוֹן בְּגֵיהִנֹּם וּבְיִסּוּרִין. וּמַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר "חֲסִידִים", שֶׁאֵין הַתְּפִלָּה וְהַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל אָדָם רָשָׁע, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא אָמְרוּ כֵּן אֶלָּא לְגַבֵּי אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעוֹ הוּא, אֲבָל בְּנוֹ הוּא כַּרְעָא דַּאֲבוּהּ (הרגלים של אביו) בְּוַדַּאי יוֹעִיל עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ

ל״אוִיצַיֵּר הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ, אִלּוּ הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֻשְׁלָךְ בָּאֵשׁ אוֹ בִּשְׁאָר יִסּוּרִים קָשִׁים, כַּמָּה הָיָה חֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ שֶׁבָּנָיו יִכָּנְסוּ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה בַּעֲבוּרוֹ, בְּאֵיזֶה עֵצָה שֶׁיּוּכְלוּ לְהַצִּילוֹ מִזֶּה הָעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא. כָּזֶה וְכָזֶה יִרְאֶה הוּא בְּעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבוּר נִשְׁמַת אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁעָמְלוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם עָלָיו, עַד שֶׁעָשׂוּהוּ לְאִישׁ, לְהַצִּילָּם בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים מֵעֹנֶשׁ עֲוֹנוֹתֵיהֶם הַמַּר, כִּי בְּוַדַּאי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ וְגוֹ', וּבִפְרָט בְּתוֹךְ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשׁים, שֶׁאָז כֹּחַ הַדִּין מָתוּח יוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ, יִרְאֶה לְהַרְבּוֹת עֲבוּרָם תּוֹרָה וּצְדָקָה וָחֶסֶד כְּפִי כֹּחוֹ, שֶׁבָּזֶה יַצִּילֵם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וִיבִיאֵם לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא כָּל זֶה יִתֵּן הַחַי אֶל לִבּוֹ, וּבְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ יִמְדְּדוּ לוֹ כָּל זֶה הִתְבּוֹנַנְתִּי מִדְּבָרָיו הַקדוֹשִׁים וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כָּל מִצְוָה שֶׁהַבֵּן עוֹשֶׂה מוֹעִיל לְהַנִּפְטָר, כְּמוֹ שֶׁהוּבָא שָׁם בְּסֵפֶר "יֵשׁ נוֹחֲלִין" בְּשֵׁם הָרִאשׁוֹנִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנִּתְעוֹרֵר לְמַעְלָה עַל יְדֵי זֶה מִדַּת הַחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בַּפְּרָקַים הָרִאשׁוֹנִים בְּשֵׁם חֲזַ"ל, כַּמָּה יוֹעִיל זֶה לְמַעְלָה לְנֶפֶשׁ הַנִּפְטָר, שֶׁיִּתְנַהֵג הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו גַּם כֵּן בְּמִדַּת הַחֶסֶד, גַּם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכָּר שֵׁם שֶׁל אֲבוֹתָיו לְעֵינֵי הַכֹּל לְטוֹבָה, שֶׁאוֹמְרִים: אַשְׁרֵי שֶׁזֶּה יָלַד, אַשְׁרֵי שֶׁזֶּה גִּדֵּל! וּמִמֵּילָא נִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם זְכוּת וְרַחֲמִים גַּם כֵּן מִלְּמַעְלָה, וְעַיֵּן שָׁם עוֹד בְּדִבְרֵי בַּעַל הַשְּׁלָ"ה, שֶׁהֵבִיא כַּמָּה מַאַמְרֵי חֲזַ"ל, וּמְסַיֵּם שָׁם: דְּהָעוֹשֶׂה צְדָקָה בִּשְׁבִיל נֶפֶשׁ הַמֵּת (אֲפִלּוּ אִם אֵינֶנּוּ קרוֹבוֹ, רַק שֶׁאֵינֶנּוּ רָשָׁע, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא בְּנוֹ וּבִתּוֹ אוֹ אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ), בְּוַדַּאי הוּא עוֹשֶׂה הַצָּלָה גְּדוֹלָה וְנַחַת רוּחַ לְנִשְׁמָתוֹ, עַיֵּן שָׁם וְעִקַּר הָעִנְיָן הוּבָא גַּם כֵּן בְּ"יוֹרֶה דֵּעָה", סוֹף סִימָן רמ"ט, עַיֵּן שָׁם.

ל״בעַל כֵּן כְּשֶׁאֵרַע, חַס וְשָׁלוֹם, לְאֶחָד, שֶׁמֵּת לוֹ אֶחָד מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ בִּימֵי עֲלוּמָיו, וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ שֵׁם וּשְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, מֵהָרָאוּי שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ יָד וָשֵׁם לְזֵכֶר נִשְׁמָתוֹ בְּמִצְוָה הַקִּבוּעָה לְדוֹרוֹת, וְכַנַּ"ל, אִם יֵשׁ בְּכֹחוֹ, וְאָז לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין בְּכֹחוֹ לָזֶה, עַל כָּל פָּנִים יִתְנַדֵּב עֲבוּרוֹ אֵיזֶה סֵפֶר, הַצָּרִיךְ לָרַבִּים לִלְמֹד בּוֹ וְיִכְתֹּב עָלָיו אֶת שְׁמוֹ, וּבְכָל עֵת שֶׁיִּלְמְדוּ בּוֹ, יִהְיֶה לְנַחַת רוּחַ לְנִשְׁמַת הַנִּפְטָר וְכֵן רָאִיתִי רַבִּים נוֹהֲגִין יִתֵּן ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקֻיַּם בְּיָמֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (ישעיה כ"ה ח'): "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" וְגוֹ'

ל״גתְּפִלָּה עַל הַדִּבּוּר וְעַל הַשְּׁמִיעָה, שֶׁחִבְּרָהּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצללה"ה, וְנִמְצֵאת בְּסֵפֶר "חוֹבַת הַשְּׁמִירָה":

ל״דנָכוֹן שֶׁיְּבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה זוֹ בַּבֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה, וְגַם מִמֵּילָא בִּזְכִירָתוֹ בַּפֶּה יִהְיֶה לוֹ דָּבָר זֶה לְמַזְכֶּרֶת, שֶׁלֹּא יִלָּכֵד בָּם.

ל״הרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְׁמֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי לִבְלִי לְהִלָּכֵד בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, דְהַיְנוּ מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע כְּדִכְתִיב (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וּקְרִי בֵּהּ לֹא תַשִּׂיא, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר וּלְקַבֵּל, וְגַם מֵעֲוֹן רְכִילוּת כְּדִכְתִיב (ויקרא י"ט ט"ז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ". וְאֶהְיֶה זָהִיר מִלְּדַבֵּר, אֲפִילוּ עַל אִישׁ יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּדַבֵּר דֵּלָטוֹרְיָא עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲוֹנוֹ חָמוּר מְאֹד. וְכָל שֶׁכֵּן לְהִזָּהֵר מִלְּהִתְרַעֵם עַל מִדוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא עָוֹן חָמוּר יוֹתֵר מִן הַכֹּל, וּכְדִכְתִיב בְּפָרָשַׁת חֻקַּת (במדבר כ"א ד'): "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה", וַעֲבוּר זֶה נִשְׁלְחוּ עֲלֵיהֶם הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וְגוֹ'. (במדבר כ"א ז') "וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי דִּבַּרְנוּ בַּה' וָבָךְ". וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כְּמוֹ דִּכְתִיב (שמות כ"ג ז'): "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֲנֻפָּה, שֶׁמְּיַפֶּה לְאִישׁ עֹל עַוְלוֹתָיו בְּפָנָיו, כְּמוֹ דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי (במדבר ל"ה ל"ג): "וְלֹא תַחֲנִיפוּ" וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי לֵיצָנוּת, כְּמוֹ דִּכְתִיב (ישעיה כ"ח כ"ב): "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם" וּמִלֵּישֵׁב בֵּין לֵיצָנִים, כְּדִכְתִיב (תהילים א' א'): "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵאוֹנָאַת דְּבָרִים, כְּמוֹ דִּכְתִיב (ויקרא כ"ה י"ז): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", וְקִּבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא קָאֵי עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים. וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵהַלְבָּנַת פָּנִים, אֲפִילוּ בִּשְׁעַת תּוֹכָחָה כְּמוֹ דִּכְתִיב (ויקרא י"ט י"ז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" וְלִהְיוֹת זָהִיר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי גַּאֲוָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב (דברים ו' י"ב): "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ", וְקִבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא אַזְהָרָה לְגַסֵּי הָרוּחַ, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (דברים ח' י"ד): "וְרָם לְבָבְךָ וְשָׁכַחְתָּ", וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (סוטה דַּף ה'): וְגַאֲוָה, אֲפִלּוּ בַּלֵּב אָסוּר, כְּדִכְתִיב (משלי ט"ז ה'). "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב". וְכֵן מִלְּדַבֵּר דִבְרֵי מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ז ה'): "וְלֹא יִהְיֶה כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ", וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, שֶׁהוּא אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת (סנהדרין דַּף ק"י). וְכֵן מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי כַּעַס, שֶׁהוּא גַּם כֵּן עָוֹן חָמוּר מְאֹד בְּעַצְמוּתוֹ, וְגַם מֵבִיא לִידֵי מַחֲלֹקֶת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל. כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר, כִּי אִם דָּבָר הַצָּרִיךְ לְעִנְיְנֵי גּוּפִי אוֹ לְנַפְשִׁי, וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשַׂי וְדִבּוּרַי לְשֵׁם שָׁמַיִם.