שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ט״וShemirat HaLashon, Book I, The Gate of Remembering 15

א׳בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל עֶּוֹן הַמַּחֲלֹקֶת וְגֹּדֶל עָנְשׁוֹ, וְגַּם שֶׁעֵל יְדֵי זֶה בָּא לִשְׁאָר עֲוֹנוֹת חמוּרִין.

ב׳וְהִנֵּה מִכָּל שֶׁהֶאֱרַכְנוּ עַד כֹּה בְּגֹדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, נוּכַל לְהָבִין כַּמָּה יֵשׁ לְהִתְרַחֵק מֵעֲוֹן הַמַּחֲלֹקֶת. כִּי מִלְּבַד הֶעָוֹן הָעַצְמִי שֶׁהוּא עָוֹן פְּלִילִי, כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר, עוֹד הוּא סִבָּה עֲצוּמָה לָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְכַמָּה עֲוֹנוֹת חֲמוּרִין דְּהַיְנוּ, לְשִׂנְאַת חִנָּם וְלָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְכַעַס וְאוֹנָאַת דְּבָרִים וְהַלְבָּנַת פָּנִים וּנְקִימָה וּנְטִירָה וּקְלָלוֹת שֶׁל חִנָּם וּלְקַפֵּחַ פַּרְנָסַת חֲבֵרוֹ וּפְעָמִים גַּם לְחִלּוּל הַשֵׁם, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעֲוֹנוֹ גָּדוֹל עַד מְאֹד, וְגַם מָצוּי לָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְאִסּוּר חֲנֻפָּה, שֶׁבָּזֶה מוֹשֵׁךְ אֵלָיו אֲנָשִׁים בְּמַחְלֻקְּתּוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁמָּצִינוּ בְּקֹּרַח כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סנהדרין נ"ב.) עַל הַפָּסוּק (תהילים ל"ה ט"ז) ִ: "בְּחַנְפֵי לַעגֵי מָעוֹג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ", בַּמֶּה שֶׁהֶחֱנִיפוּ לְקֹרַח, שֶׁנָּתַן לָהֶם עֻגּוֹת, חָרַק עֲלֵיהֶם שַׂר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שִׁנָּיו, וְגַם בָּא עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶּת לִידֵי לֵיצָנוּת לְהִתְלוֹצֵץ עַל הַצַּד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ וְלִמְשֹׁךְ בָּזֶה אֲנָשִׁים לַעֲצָתוֹ. וְכָל זֶה הָיְתָה הַנְהָגָתוֹ שֶׁל בַּעַל מַחֲלֹקֶת הָרִאשׁוֹן, וְהוּא קֹרַח, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קֹרַח. וְיָדוּעַ עֹנֶשׁ לֵיצָנוּת, שֶׁתְּחִלָּתוֹ יִסּוּרִין וְסוֹפוֹ כְּלָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל. [וְיוֹתֵר מִזֶּה מָצוּי, כְּשֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֵּהוּ לְחַזֵּקּ אֶת הַמַּחֲלֹקֶת וְלִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֲנָשִׁים לַעֲצָתוֹ, וְהוּא יָרֵא פֶּן יַחְזְרוּ אַחַר כָּךְ וְיִשָּׁאֵר אַךְ הוּא לְבַדּוֹ, יָסִית הַיֵּצֶר עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ עַל זֶה קֶשֶׁר חָזָק וְאַמִּיץ בִּשְׁבוּעָה עַל זֶה, וְכָל זֶה מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ וּבַגְּמָרָא [בְּחֵלֶקּ] אֵצֶל קֹּרַח, דָּתָן וַאֲבִירָם. וּרְאֵה אָחִי, כַּמָּה מֵהָעִוָּרוֹן יֵשׁ בָּזֶה, שֶׁקָּרוֹב הַדָּבָר שֶׁהוּא בִּכְלַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע לַעֲבֹר אֶת הַמִּצְוָה, וְכִדְאִיתָא בְּיוֹרֶה דֵּעָה בְּסִימָן רל"ו סָעִיף ב' וּבַשַּׁ"ךְ שָׁם סָעִיף קָטָן ד', וַאֲפִלּוּ אִם יְקַּיֵּם אֶת שְׁבוּעָתוֹ, גַּם כֵּן לֹא יֵצֵא הַדָּבָר מִכְּלַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְכִדְאִיתָא בְּסִימָן רל"ח סָעִיף ה' ^* דְּלָא מִבָּעֵי (פרוש: שאין צריך לומר) לְדַעַת רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה בָּאוֹת נ"ז וּבַסְּמָ"ג לֹא תַעֲשֶׂה ק"ז בִּפְתִיחָתוֹ, שֶׁיֵּשׁ לָאו גָּמוּר עַל הַמַּחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, בְּוַדַּאי הוּא בִּכְלַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, דְּהוּא לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִשְׁאָר מוֹנֵי הַמִּצְוֹת, דְּלֹא חִשְּׁבוּ לַמַּחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת בְּמִנְיַן הַלָּאוִין, אַף עַל פִּי כֵן קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁהוּא בִּכְלַל לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוָה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה כַּמָּה פְּסוּקִים בַּתּוֹרָה הַמְרַמְּזִים עַל עֲוֹן הַמַּחֲלֹקֶת, וְחָמוּר מֵאִסּוּר חֲצִי שִׁעוּר דְּאִתְרַבֵּי רַק מִ"כֹּל", וְעַיֵּן בְּסִימָן רל"ט סָעִיף ו' וּבַשַּׁ"ךְ שָׁם, עַל כֵּן נִרְאֶה שֶׁיִּשְׁאַל עַל שְׁבוּעָתוֹ. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת לְפִי מַה שֶּׁצִּדַּדְנוּ, דְּמֵעִקַּר הַדִּין מִקְרֵי דָּבָר זֶה נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה, מִמַּה דְּאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין (ק"ט ע"ב): וְאִשְׁתַּבָּעִי לִי בַּהֲדַיְיהוּ [וּכְבָר נִשְׁבַּעְתִּי אִתָּם, ???(שֶׁאִם יִקרְאוּ לִי, אֵלֵךְ עִמָּהֶם)], (במדבר ט"ז י"א) "אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה' ", דְּאֶפְשָׁר דַּעֲדַיִן לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל זֶה וְחָשַׁב שֶׁהַדִּין עִמּוֹ, רַק שֶׁשָּׁמַע לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁאָמְרָה לוֹ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִנַּהּ, אִי מַר רַב אַנְתְּ תַּלְמִידָא וְכוּ', (פרוש: מה יוצא לך מזה, אם משה הרב, אתה התלמיד וכו'), עַיֵּן שָׁם. וּמֶה הָיָה צָרִיךְ עֵצוֹת לָזֶה, דַּהֲרֵי נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה, וּכְמו שֶׁאָמַר לָהֶם משֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּדְאִיתָא שָׁם, וְרַק לְבַסּוֹף שֶׁרָאוּ הַכֹּל אֶת הַנֵּס, שֶׁנִּבְלְעוּ בָּאָרֶץ, עָשָׂה תְּשׁוּבָה הֲגוּנָה עַל זֶה וְיָשַׁב עַל זֶה בַּאֲנִינוּת כָּל יָמָיו כִּדְאִיתָא שָׁם, אִי נַמֵּי (או גם כן) שֶׁהָיָה יָרֵא לַעֲבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה בְּפַרְהֶסְיָא שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ קֹרַח וַעֲדָתוֹ, לְכָךְ נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֵצָה עַל זֶה שֶׁלֹּא יִקְרָאוּהוּ כְּלָל: ]. וְיָדוּעַ גֹּדֶל עָנְשָׁהּ שֶׁל שְׁבוּעַת שָׁוְא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מְנַקְּה עֲבוּר זֶה, כְּדִכְתִיב (שמות כ' ז'): "לֹא יְנַקֶּה" וְגוֹ', וְכִדְאִיתָא בִּשְׁבוּעוֹת [דַּף ל"ט, עַיֵּן שָׁם בְּגֹדֶל עָוֹן הַזֶּה, וְלֹא כָּתַבְתִּי כָּל זֶה, רַק לְהַרְאוֹת לִפְנֵי הַכֹּל אֶת גֹּדֶל סַמְיוּת עֵינַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה]. וַאֲפִלּוּ אִם מִתְּחִלָּה לֹא נִתְכַּוֵּן כָּל כָּךְ לְרָעָה, אַף עַל פִּי כֵן לְבַסּוֹף לֹא יִנָּקֶה מֵהָעֲוֹנוֹת הַנַּ"ל, כַּאֲשֶׁר בָּדוּק וּמְנֻסֶּה לְכָל הַיּוֹדֵעַ בְּטִיב הָעוֹלָם.

ג׳וְתַחְבּוּלָה אַחַת יֵשׁ בָּזֶה לַיֵּצֶר הָרָע, אֲשֶׁר בְּזֶה יְנַצַּח אַף אֶת הָאָדָם הַשָּׁלֵם, כִּי יַכְנִיסוֹ רַק לְמִדַּת הַכַּעַס וְהַנִּצָּחוֹן, וְאָז כָּל הַמַּעֲקָשִׁים יִהְיוּ לְפָנָיו לְמִישׁוֹר, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע יַרְאֶה לוֹ אַחַר כָּךְ הֶתֵּרִים רַבִּים. וּמִלְּבַד שֶׁיַּרְשֵהוּ לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְגַם אוֹנָאַת דְּבָרִים וְהַלְבָּנַת פָּנִים וְכַדּוֹמֶה, עוֹד יְזָרְזוֹ הַיֵּצֶר, שֶׁעַל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ אָסוּר לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וּמִצְוָה לְרָדְפָם בְּכָל מִינֵי רְדִיפוֹת.

ד׳וְהִנֵּה, אִם בָּאנוּ לְבָאֵר גֹּדֶל הַקִלְקוּל שֶׁל מַחֲלֹקֶת, יִכְלֶה הַזְּמַן וְהֵם לֹא יִכְלוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּצַוָּאַת הָרַמְבַּ"ם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: נְבִיאִים נִבְּאוּ וַחֲכָמִים חָכְמוּ וַיּוֹסִיפוּ לְסַפֵּר רָעַת הַמַּחֲלֹקֶת וְלֹא הִגִּיעוּ לְתַכְלִיתָהּ. אַךְ אַעְתִּיק אֵיזֶה מַאֲמָרִים בְּקִצּוּר נִמְרָץ, כְּדֵי שֶׁמִּזֶּה יוּכַל הַמַּשְׂכִּיל לְהִתְבּוֹנֵן בְּדֶרֶךְ כְּלָל עֲוֹן הַמַּחֲלֹקֶת.

ה׳וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קֹרַח: אָמַר ר' בְּרַכְיָה: כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא מִכ' שָׁנָה וָמַעְלָה, וּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה מִי"ג שָׁנָה וָמַעְלָה, וּבְמַחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח תִּינוֹקוֹת בְּנֵי יוֹמָן נִבְלְעוּ בִּשִׁאוֹל תַּחְתִּית, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט"ז כ"ז): "וּנְשֵיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם" (שָׁם ל"ג) "וְיָרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה".

ו׳שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ רְשָׁעִים, הַפּוֹשֵׁט יָד עַל חֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ', וְהַלּוֶֹה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם וְגוֹ', וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים, וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ', וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת שֶׁנֶּאֱמַר (שם כ"ו): "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה", עַד כָּאן לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ.

ז׳וְאִם כֵּן כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִתְבַּיֵשׁ מֵעַצְמוֹ, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא סִבֵּב אֶת הַמַּחֲלֹקֶת, דַּהֲלֹא אִם יִקְּרָאֵהוּ חֲבֵרוֹ רָשָׁע אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לוֹ עַל יְדֵי זֶה שׁוּם בִּזָּיוֹן, אַף עַל פִּי כֵן יֵרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו עֲבוּר זֶה, וְכָל שֶׁכֵּן בְּזֶה שֶׁגָּרַם לְעַצְמוֹ שֶׁיִּקָּרֵא שְׁמוֹ רָשָׁע בַּעֲבוּר זֶה, כַּמָּה מֵהַכְּלִמָּה וְהַחֶרְפָּה יַשִּׂיגוּהוּ אַחַר כָּךְ לְמַעְלָה, כְּשֶׁיִּתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ זֶה הַטּוֹב בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה לִפְנֵי אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת מַחֲנוֹת קְדוֹשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּל עִנְיָנָיו שֶׁל הָאָדָם נִכְרָזִין וְנִתְפַּרְסְמִין לְמַעְלָה לִפְנֵי כֹּל [לְבַד עָנְשׁוֹ הָעַצְמִי שֶׁל מַחֲלֹקֶת], וְזוֹהִי כַּוָּנַת חֲזַ"ל בְּאָבוֹת (ב' י"ג): וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ.

ח׳וְגַם הַשָּׂטָן מִתְגָּרֶה בְּבַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, כִּדְאִיתָא בְּגִיטִין (דף נ"ב.) הַנְהוּ בֵּי תְּרֵי דְּאִגָּרֵי בְּהוּ שָׂטָן, דְּכָל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲווּ קָא מִנְצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אִקְּלַע ר' מֵאִיר לְהָתָם, עַכְּבִינְהוּ תְּלָתָא בֵּי שִׁמְשֵׁי עַד דַּעֲבַד לְהוּ שְׁלָמָא, שַׁמְעֵהּ דְּקָאָמַר: וַי דְּאַפְּקֵהּ ר' מֵאִיר לְהַהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵהּ.

ט׳אוֹתָם שְׁנַיִם, שֶׁהִתְגָּרָה בָּהֶם הַשָּׂטָן, שֶׁכָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה. הִזְדַּמֵּן ר' מֵאִיר אֶצְלָם וְעִכְּבָם שְׁלשָׁה עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת (מִלָּרִיב בֵּינֵיהֶם), עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. שָׁמַע שֶׁאוֹמֵר (הַשָּׂטָן): אוֹי לִי; שֶר' מֵאִיר הוֹצִיאַנִי מִבֵּיתָם.

י׳וְאִיתָא בְּיַלְקוּט קֹרַח: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה מַחֲלֹקֶּת עוֹשָׂה, שֶׁכֵּן מַחֲלֹקֶת חָסֵר ו' בְּנוֹטְרִיקוֹן: מַכָּה חָרוֹן לִקּוּי קְלָלָה תַּכְלִית, כְּלוֹמַר שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת מְבִיאָה כְּלָיָה לָעוֹלָם. וּלְפִי גֹּדֶל חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַמַּחֲלֹקֶת כֵּן יִגְדַּל עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק י"ח, וּלְכָךְ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת קֹרַח (במדבר ט"ז ב'): "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרֻאֵי מוֹעֵד" וְגוֹ' לְהוֹרוֹת לָנוּ אֶת גֹּדֶל עֲוֹנָם.

י״אאָמְרוּ חֲזַ"ל בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת וִתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְלֹא וִתֵּר עַל מַחֲלֹקֶת. רִאשׁוֹנָה בִּימֵי דּוֹר אֱנוֹשׁ, בּוֹ הִתְחִילוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד' כ"ו): "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה"'. וּלְפִי שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶן שֶׁהָיוּ גּוֹזְלִין וְחוֹמְסִין זֶה לָזֶה לֹא וִתֵּר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו' י"ג): "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" וְגוֹ'. שֵׁנִית בְּדוֹר הַמִּדְבָּר, כְּשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לִידֵי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, מָחַל לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל כְּשֶׁהָיוּ בָּאִין לְמַחֲלֹקֶת לֹא וִתֵּר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא "וַיַּלִּינוּ" שֶׁל מַחֲלֹקֶת, אַתָּה מוֹצֵא שָׁם מַכָּה גְּדוֹלָה, מְנָלָן? מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח. שְׁלִישִׁית פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה, מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן נִתַּן לָהֶם אָרְכָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י"ח ל'): "וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָּן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ". אֲבָל כְּשֶׁנֶּחְלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל שִׁבְטֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶן שָׁלוֹם, נַעֲשׂוּ אֵלּוּ פֻּרְעָנוּת לְאֵלּוּ, כְּשֶׁהָיוּ אֵלּוּ חוֹטְּאִין, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאָן לוֹ וּפוֹרְעִין מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב' י"ג י"ז): "וַיַּכּוּ בָּהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה מְאֹד וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר". וּכְשֶׁחָטְאוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, בָּאוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וּפָרְעוּ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב' כ"ח ו'): "וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד". לָמַדְנוּ מִזֶּה שֶׁבַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשׂוּ כְּלֵי מַשְׁחִית אֵלּוּ לְאֵלּוּ.

י״בקָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהִיא מְבִיאָה לִידֵי סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת, שֶׁעַל יְדֵי מְרִיבָה שֶׁהָיְתָה בֵּין רוֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רוֹעֵי מִקְנֵה לוֹט נִתְפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה, וְנִתְגַּלְגֵּל וְהָלַךְ לוֹט לִסְדוֹם וְכִמְעַט שֶׁאָבַד עִמָּהֶן.

י״גקָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהִיא מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִידֵי מַלְקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ"ה א'-ב'): "כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְגוֹ'; וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע". מִי גָּרַם לוֹ לִלְקוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר הַמַּחֲלֹקֶת.

י״דקָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהִיא מְבִיאָה לִידֵי מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"א כ"ב כ"ג): "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְגוֹ'; וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ" וְגוֹ' מִי גָּרַם לָהּ? הֱוֵי אוֹמֵר הַמַּחֲלֹקֶת.

ט״ווְאָמְרוּ חֲזַ"ל: מַחֲלֹקֶת בַּבַּיִת סוֹפוֹ לֵיחָרֵב, מַחֲלֹקֶת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת סוֹפוֹ לְהִתְפַּזֵּר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמֵם. מַחֲלֹקֶת בָּעִיר שְׁפִיכַת דָּמִים בָּעִיר. שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַדָּרִין בְּעִיר אַחַת וְכֵן שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִין וּבֵינֵיהֶן מַחֲלֹקֶת סוֹפָן לָמוּת, וְלֹא עוֹד שֶׁמַּחֲלֹקֶת בֵּית דִּין חֻרְבַּן עוֹלָם. תֵּדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה יֵשׁ שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט' ו'): "הַבּוֹנֶה בַשָׁמַיִם מַעֲלוֹתָו". אֵימָתַי? בִּזְמַן "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ", כְּלוֹמַר בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶאְגָּדִין בַּאֲגֻדָּה אַחַת וּבְשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה.