שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ה׳Shemirat HaLashon, Book I, The Gate of Remembering 5

א׳בּוֹ יְבֹאַר עָנְשָׁן שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע.

ב׳כַּמָּה גָּדוֹל עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁמֵּבִיא עַל עַצְמוֹ נְגָעִים עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ וְנַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה מְצֹרָע מֻחְלָט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּעֲרָכִין (ט"ו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"א ה'): "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית" וְכוּ' [פֵּרוּשׁ: אַצְמִית הוּא מִלְּשׁוֹן הַחְלָטַת הַנֶּגַע, כְּמוֹ שֶׁיָּלִיף שָׁם בַּגְּמָרָא], אָמַר רֵישׁ לָקְישׁ: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע", תּוֹרַת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.

ג׳וּרְאֵה, עַד הֵיכָן הֶחְמִירָה תּוֹרָה בְּטֻמְאַת מְצֹרָע, שֶׁהוּא חָמוּר יוֹתֵר מִטֻּמְאַת זָב וּבַעַל קֶרִי וּטְמֵא מֵת, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אַף לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ג מ"ו): "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לְמַחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ".

ד׳וְאָמְרִינַן הָתָם, (ערכין ט"ז:) מַה נִּשְׁתַּנָּה מְצֹרָע שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "בָּדָד יֵשֵׁב"? הוּא הִבְדִּיל בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לְפִיכָךְ אָמְרָה תּוֹרָה: בָּדָד יִהְיֶה מוֹשָׁבוֹ. וְאָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַה נִּשְׁתַּנָּה מְצֹרָע, שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה יָבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים לְטָהֳרָתוֹ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוּא עָשָׂה מַעֲשֵׂה פַּטִיט (פירוש: דיבור התמידי), יָבִיא קָרְבָּן פַּטִיט.

ה׳וְגָרְסִינַן בְּסִפְרִי עַל מַה דִּכְתִיב (דברים כ"ד ח') "הִשָׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת" וְגוֹ' וּכְתִיב בַּתְרֵהּ (שם ט') "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" וְגוֹ', וּמָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נֶעֶנְשָׁה, אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, מַה מִּרְיָם, שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ הַקָּטָן מִמֶּנָּה, נֶעֶנְשָׁה, הַמְדַבֵּר בְּמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, וּמַה מִּרְיָם שֶׁכְּשֶׁדִּבְּרָה, לֹא שָׁמַע אוֹתָהּ שׁוּם בְּרִיָּה, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַד, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ב ב'): "וַיִּשְׁמַע ה' ", כָּךְ נֶעֶנְשָׁה, הַמְדַבֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ו׳וְגַם דָּרְשׁוּ (ויקרא רבה פרשה ט"ז) עַל פָּסוּק (קֹּהֶלֶת ה' ה'): "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ", אַל תֹּאמַר לָשׁוֹן הָרָע בְּפִיךָ לְהַעֲנִישׁ כָּל בְּשָׂרְךָ בְּחֵטְא זֶה. רַבָּנָן פָּתְרֵי הַמִּקְרָא הַזֶּה בְּמִרְיָם, "אַל תִּתֵּן אֶת" וְגוֹ' זוֹ מִרְיָם, דִּכְתִיב (במדבר י"ב י'): "וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג", וְאַל תֹּאמַר: לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ זֶה מֹשֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ' ט"ז): "וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם", כִּי שְׁגָגָה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם י"ב י"א): "אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ". "לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ", עַל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁאָמַרְתָּ עַל מֹשֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם ט'): "וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלֶךְ". "וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ", אָמַר ר' יוֹחָנָן: בְּפִיהָ חָטְאָה, וְכָל אֵיבָרֶיהָ לָקוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם י'): "וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם" וְגוֹ', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְגוֹ' שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ" וְגוֹ'.

ז׳וְגָרְסִינַן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּהּ, (פרשה ו') אָמַר ר' חַגַּי: אֵין הַנְּגָעִים בָּאִין אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע. רַבָּנָן אָמְרֵי: תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁהֲרֵי מִרְיָם הַצַּדֶּקֶת, עַל יְדֵי שֶׁדִּבְּרָה בְּמֹשֶה אָחִיהָ, קָרְבוּ בָּהּ הַנְּגָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כ"ד ט'): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם", זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים נ' כ'): "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי" וְגוֹ', ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: אִם הִרְגַּלְתָּ לְשׁוֹנְךָ לְדַבֵּר בְּאָחִיךָ שֶׁמֵּאָבִיךָ וְלֹא מֵאִמְּךָ, סוֹפְךָ: "בְּבֶן אִמֶּךָ תִּתֶּן דֹּפִי", שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּלָאוֹ לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ שֶׁיִּקְרְבוּ בּוֹ הַנְּגָעִים. וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין, הֲרֵי מִרְיָם הַצַּדֶּקֶת סִימָן לְכָל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, הֱוֵי "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" וְגוֹ'. אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: וּמַה מִּרְיָם הַצַּדֶּקֶת שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע, אֶלָּא דִּבְּרָה בִּשְׁבִיל אָחִיהָ לְטוֹבָתוֹ, כָּךְ (עין בחפץ חיים כלל ח', בבאר מים חיים) אוֹתָן הָרְשָׁעִים, שֶׁמִּתְכַּוְּנִין לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל חַבְרֵיהֶם לַחְתֹּךְ עַל חַיֵּיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּחְתֹּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לְשׁוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ב ד'): "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת".

ח׳גַם מָצִינוּ שֶׁהַמְרַגְּלִים בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע מֵתוּ בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סוטה דף ל"ה) (בַּמִדְבָּר י"ד ל"ז): "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה" וְגוֹ' אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקישׁ, שֶׁמֵּתוּ בְּמִיתָה מְשׁוּנָה. וְאָמְרוּ שָׁם בַּגְּמָרָא: מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּרְבֵּב לְשׁוֹנָם וְנָפַל עַל טַבּוּרָם, וְהָיוּ תּוֹלָעִים יוֹצְאִים מִפִּיהֶם וְנִכְנָסִים בִּלְשׁוֹנָם וּמִלְּשׁוֹנָם נִכְנָסִים בְּטַבּוּרָם.

ט׳וְאָמְרִינַן בַּעֲרָכִין (ט"ו.): בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע, מְנָא לָן? מִמְּרַגְּלִים, וּמַה הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, כָּךְ הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

י׳מִכָּל זֶה נוּכַל לִלְמֹד גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ שֶׁנֶּעֱנָשׁ הָאָדָם בִּנְגָעִים וּשְׁאָר עֳנָשִׁים עֲבוּר זֶה. וּמִמֵּילָא יוּבַן לַכֹּל מִדָּה טוֹבָה הַמְרֻבָּה, לְמִי שֶׁשׁוֹמֵר עַצְמוֹ מֵעָוֹן זֶה.