שמירת הלשון, חלק שני י״אShemirat HaLashon, Book II 11

א׳פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב

ב׳הִנֵּה עִנְיַן יוֹסֵף עִם אֶחָיו. הֶאֱרִיכָה הַתּוֹרָה מְאֹד בְּסִפּוּר הָעִנְיָן אוֹדוֹתָיו וְאוֹדוֹת אֶחָיו, וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר מִזֶּה סִבַּת יְרִידָתוֹ לְמִצְרַיִם, וְעוֹד כַּמָּה עִנְיָנִים נוֹרָאִים, שֶׁנִּשְׁתַּלְשְׁלוּ עַל יְדֵי זֶה, כְּדֵי שֶׁמִּזֶּה יִקַּח כָּל אָדָם מוּסָר אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ.

ג׳וְהִנֵּה בְּאָבוֹת (א' י"ג) אִיתָא, שֶׁהִלֵּל הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי וְכוּ'. זֶה הַמַּאֲמָר כּוֹלֵל הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד. לְפִי פְּשׁוּטוֹ הוּא מְרַמֵּז עַל עִנְיַן זְרִיזוּת לַעֲבוֹדַת ה', וְאוֹמֵר: אִם אֵין הָאָדָם בְּעַצְמוֹ מִזְדָּרֵז בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו וּבְעוֹדוֹ בְּכֹחוֹ, מִי יָכוֹל לְהוֹעִיל לוֹ? וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב (קהלת ט' י'): "כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה", בְּכֹחֲךָ דַּיְקָא. וּכְבָר הֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהָאָדָם לֹא יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל בָּנָיו כִּי אִם מְעַט מִן הַמְּעַט, וְהָעִקָּר לְהָכִין לְעַצְמוֹ צֵידָה לְבֵית מוֹעֲדוֹ. וּלְפִי זֶה יֹאמַר הִלֵּל מַאֲמָר פָּשׁוּט: אִם הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לֹא יֵיטִיב לְנַפְשׁוֹ, מִי יָכוֹל לְהֵיטִיב לוֹ?

ד׳וְעוֹד רָמַז בָּזֶה עִנְיָן נוֹרָא, וְהוּא: אִם הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ רָעָה, מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה? כִּי הָאֱמֶת כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּסְבָּבִים לָאָדָם, הֵן לְטוֹב וְהֵן לְרַע, הַכֹּל הָאָדָם מְסַבֵּב לְעַצְמוֹ. וְהָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ, עִנְיַן הַיְרִידָה לְמִצְרַיִם, סִבָּה הָרִאשׁוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (בראשית ט"ו ח'): "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"? הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הִוּא (שם י"ג): "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בָּאָרֶץ". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת פ"ט:): רָאוּי הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לֵירֵד בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל לְמִצְרַיִם, אֶלָּא שֶׁזְּכוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ שֶׁנָּהֲגוּ עִמּוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד לָבוֹא לִבְנוֹ הַמּוֹלֵךְ בְּמִצְרַיִם.

ה׳וְסִבַּת הַדָּבָר שֶׁיּוֹסֵף יִהְיֶה הַמּוֹלֵךְ, וּשְׁאָר בָּנָיו יִהְיוּ נִכְנָעִים לוֹ, גַּם כֵּן גָּרַם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּעַצְמוֹ לָזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁחָרָה אַפּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עַל רָחֵל שֶׁאָמְרָה (בראשית ל' א'): "הָבָה לִי בָּנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי". וְעָנָה לָהּ (שם ב'): "הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן"? אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְכִי כָּךְ עוֹנִין אֶת הַמְעוּקוֹת? חַיֶּיךָ, שֶׁבָּנֶיךָ עוֹמְדִים לִפְנֵי בְּנָהּ.

ו׳כְּלַל הַדָּבָר הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת מְאֹד זָהִיר בְּדִבּוּרָיו, שֶׁהוּא בְּדִבּוּרוֹ מְסַדֵּר בָּזֶה אֶת הַהַנְהָגָה לְעַצְמוֹ, אִם יִתְנַהֲגוּ עִמּוֹ בְּמִדַּת הַחֶסֶד אוֹ לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם.

ז׳וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם (בראשית ל"ז ב'). שֶׁאָמַר, שֶׁהָיוּ קּוֹרִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים וְשֶׁחֲשׁוּדִים עַל הָעֲרָיוֹת וְשֶׁחֲשׁוּדִים עַל אֵיבָר מִן הַחַי. וְהִנֵּה הַכָּתוּב סִפֵּר לָנוּ, שֶׁלֹּא דִּבֵּר זֶה לְשׁוּם אָדָם, רַקּ לַאֲבִיהֶם, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה כְּדֵי שֶׁיּוֹכִיחֵם אָבִיו, וְאַף עַל פִּי כֵן עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, שֶׁהָיָה לוֹ לְהוֹכִיחָם בְּעַצְמוֹ מִתְּחִלָּה עַל זֶה, שֶׁדִּין הוֹכָחָה הוּא אֲפִלּוּ תַּלְמִיד לְרַב, וְלֹא לְגַלּוֹת לְאָבִיו. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ מוֹדִין לוֹ בְּמַה שֶׁקּוֹרִין לָהֶם עֲבָדִים, שֶׁלֹּא כַּדִּין הוּא, כִּי בֶּאֱמֶת יַעֲקֹב קֹדֶם שֶׁנְּשָׂאָן שִׁחְרְרָן וּלְקָחָן לְנָשִׁים, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (בראשית ל"ז ב'): "נְשֵׁי אָבִיו", אוֹ שֶׁהָיוּ מַרְאִין לוֹ עַל עֶצֶם הַחֲשָׁד, שֶׁטָּעוּת הוּא. וּמַה שֶּׁאָמַר שֶׁחֲשׁוּדִים עַל הָעֲרָיוֹת, טָעוּת הָיְתָה, שֶׁעַל יְדֵי סֵפֶר הַיְצִירָה בָּרְאוּ גֹּלֶם כִּתְמוּנַת אִשָּׁה.

ח׳וְאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל זֶה בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה מ"ד) (משלי ט"ז י"א): "פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה"', שֶׁעַל כֻּלּוֹ נֶעֱנַשׁ מִדָּה בְּמִדָּה: עַל שֶׁאָמַר: קוֹרִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים, [וְהַיְנוּ שֶׁאִם כֵּן רְאוּיִים לְהִמָּכֵר לַעֲבָדִים מִדָּה בְּמִדָּה, עַיֵּן בְּקדּוּשִׁין (דף ע:)] "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף". וְעַל שֶׁאָמַר, שֶׁחֲשׁוּדִים עַל הָעֲרָיוֹת חֲשָׁדוּהוּ כָּל מִצְרַיִם בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר. וְשֶׁאָמַר שֶׁחֲשׁוּדִין עַל אֵיבָר מִן הַחַי, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָם שׁוֹחֲטִים טָעוּת הָיְתָה, וְהוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב (בראשית ל"ז ל"א): "וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים" בִּמְכִירָתוֹ, וְלֹא אֲכָלוּהוּ חַי.

ט׳וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו, כִּי בֶּן זְקוּנִים הוּא לוֹ (בראשית ל"ז ג'). הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב בָּזֶה, שֶׁלֹּא קַבֵּל יַעֲקֹב אָבִינוּ הַלָּשׁוֹן הָרָע, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם, וְאָהֲבוֹ רַק מִטַּעַם שֶׁבֶּן זְקוּנִים הוּא לוֹ.

י׳וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וְגוֹ', הַמָּלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ וְגוֹ' (שם ח'). הֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב בְּעִנְיַן הַחֲלוֹמוֹת, לְהַצְדִּיק קְצָת אֶת הַשְּׁבָטִים מֵאַיִן בָּאוּ לְשִׂנְאָה גְּדוֹלָה כָּזֹאת, שֶׁיַּעֲלֶה בְּלִבָּם לְסַלְּקוֹ מִן הָעוֹלָם, וְהוּא מִפְּנֵי שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁרוֹצֶה לִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, וּלְכָךְ הוּא מְסַפֵּר דִּבָּה רָעָה לַאֲבִיהֶם, כְּדֵי שֶׁאֲבִיהֶם יְסַלְּקָם מֵעַל פָּנָיו, [וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י (בראשית ל"ז ח'): "עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו" עַל הַדִּבָּה הָרָעָה שֶׁהֵבִיא, וְהָיוּ לָהֶם דְּבָרִים הַנִּכָּרִים מִכְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁעָשָׂה לוֹ, מִסְּתָמָא קִבֵּל דְּבָרָיו]. וְאֶפְשָׁר, חַס וְשָׁלוֹם, יַסְכִּים לָזֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה הַגְּבִיר עֲלֵיהֶם, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹּב (בראשית כ"ז כ"ט): "הֱוֵה גְּבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ". אוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, יְסַלְּקָם לְגַמְרֵי, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר נֹחַ (בראשית ט' כ"ה): "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו", וּלְכָךְ חָשְׁבוּ עֵצָה אֵיךְ לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ.

י״אוַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן (שם י"ד) מֵעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיקּ, הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (בראשית ט"ו י"ג): "כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם". הַנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁמִּצְרַיִם הָיְתָה עֶרְוַת הָאָרֶץ, מְקוֹם טֻמְאָה מְאֹד, וּלְכָךְ הֻסְכַּם שֶׁמִּתְּחִלָּה יָבוֹא אֶחָד מִבְּנֵי יַעֲקֹּב לְפַרְסֵם שָׁם אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, וּכְדִכְתִיב (בראשית מ"א כ"ח): "אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עוֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה". וְכֵן בְּמַה שֶּׁצִּוָּה אַחַר כָּךְ אוֹתָם שֶׁיִּמּוֹלוּ, וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַחֲלִישׁ אֶת כֹּחַ הַטֻּמְאָה, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי אַחַר כָּךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָגוּר שָׁם;

י״בוַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹּעֶה בַּשָּׂדֶה וְגוֹ' (שם ט"ו). הֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּלֵא, אֵיךְ נִסְבְּבָה צָרָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ עַל יְדֵי שְׁלִיחוּת מִצְוָה, שֶׁהָלַךְ לְקַיֵּם רְצוֹן אָבִיו, וְגַם אֵיךְ נִסְבַּב עַל יְדֵי יַעֲקֹּב עִנְיָן כָּזֶה, וְסִפֵּר לָנוּ הַכָּתוּב, כִּי הַשְּׁלִיחוּת נִשְׁלְמָה בִּשְׁכֶם, וּמַה שֶּׁהָלַךְ אַחַר כָּךְ הָיָה מֵעַצְמוֹ.

י״גכִּי שָׁמַעֶתִּי אֹמְרִים: נֵלְכָה דֹּתָיְנָה (שם י"ז). וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָּתוֹת, שֶׁיְּמִיתוּךָ בָּהֶם. הָעִנְיָן הוּא, שֶׁהֻחְלַט אֶצְלָם, שֶׁהוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע וּמַטִּיל שִׂנְאָה עֲלֵיהֶם אֵצֶל אֲבִיהֶם, וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה מַחֲלֹקֶת יְסֻבַּב עַל יָדוֹ בֵּינֵיהֶם, וְחִפְּשׂוּ עֵצָה לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ בְּאֵיִזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא, שֶׁעַל פִּי הַדִּין לֹא יִהְיוּ בִּכְלַל רוֹצְחִים, וּמַה שֶּׁיּוּמַת עַל יְדֵי גְּרָמָא דִּידְהוּ, לֹא חָשְׁשׁוּ לָזֶה. וְעַל כֵּן אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁשִׁסּוּ עָלָיו אֶת הַכְּלָבִים (וּמַה שֶּׁאָמְרוּ (בראשית ל"ז כ'): "לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ", לֹא הֲרִיגָה מַמָּשׁ אֶלָּא עַל יְדֵי גְּרָמָא דִּידְהוּ). וְיָדוּעַ מַה דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (מכות כ"ג.): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וְסָמִיךְ לֵהּ (שמות כ"ב ל'): "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ". וְהִנֵּה אִיתָא בַּגְּמָרָא (בבא קמא כ"ד:): שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב פָּטוּר, וְאַף בְּוַדַּאי שֶׁבְּדִינֵי שָׁמַיִם חַיָּב עַל גְּרָמָא גַּם כֵּן, חָשְׁבוּ בְּנַפְשָׁם שֶׁבְּדִינֵי שָׁמַיִם לֹא יִתְחַיְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת.

י״דהַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְגוֹ', לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו. נִמְצָא דְּבַעֲצָתוֹ הָיְתָה טוֹבָה לְיוֹסֵף, שֶׁנִּצַּל מִיָּדָם, וּמִכָּל מָקוֹם עֶצֶם הַהַשְׁלָכָה הָיְתָה סַכָּנָה, שֶׁהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, (אַךְ הוּא לֹא יָדַע מִזֶּה, דְּאִי לָאו הָכִי (דאם לא כן) הוּא בִּכְלַל רְצִיחָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ בְּסוֹף יְבָמוֹת (קכ"א:): נָפַל לְבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת), וּלְקַמָּן נְבָאֵר מִדָּה בְּמִדָּה שֶׁהָיְתָה בָּזֶה;

ט״ווַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לָחֶם וְגוֹ'. סִפֵּר לָנוּ הַכָּתוּב, שֶׁעָשׂוּ עַוְלָה בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ לֶעָוֹן הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁחַיָּבִין מִיתָה עָלָיו, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הֲלָנַת הַדִּין, שֶׁאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיוּ מְחֻיָּבִים לְהִתְבּוֹנֵן בְּעֶצֶם הַדִּין, וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, וּלְקַמָּן נְבָאֵר הַצַּעַר מִדָּה בְּמִדָּה, שֶׁהָיָה לָהֶם עַל זֶה.

ט״זוְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים וְגוֹ' לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. סִפֵּר לָנוּ הַכָּתוּב, כִּי מַה שֶּׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהָרַע לַחֲבֵרוֹ, בְּזוֹ הַסִּבָּה גּוּפָא, דֶּרֶךְ ה' יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב לוֹ. וְכָאן, שֶׁמְּכָרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, הֱבִיאוּהוּ לְמִצְרַיִם לְבֵית פּוֹטִיפַר, וְשָׁם הָיָה נִסָּיוֹן וְעָמַד בּוֹ, וּבִזְכוּתוֹ עָלָה לִגְדֻלָּה;

י״זוַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו: מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג וְגוֹ', לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְגוֹ'. וּבַעֲצָתוֹ זוֹ מִצַּד אֶחָד נִסְבְּבָה לְיוֹסֵף טוֹבָה גְּדוֹלָה, שֶׁנִּצַּל מִמָּוֶת, וּמִצַּד שֵׁנִי רָעָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִסְכִּימוּ לְמָכְרוֹ לְעֶבֶד, וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וְגוֹ'. וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלוֹתָיו וְגוֹ', וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים".

י״חוּמִכָּאן וָאֵילָךְ הִתְחִיל הַכָּתוּב לְסַפֵּר הָענָשִׁים וְהַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁסָּבְלוּ עֲבוּר זֶה, וְהַכֹּל מִדָּה בְּמִדָּה. רִאשׁוֹן לַכֹּל נֶעֱנַשׁ יְהוּדָה, שֶׁהוּא הָיָה הַסִּבָּה לַמְּכִירָה, שֶׁנַּעֲשָׂה אָבֵל עַל בָּנָיו, וּבְוַדַּאי קָרַע עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן כַּדִּין, וְגַם אֶחָיו לֹא נִפְטְרוּ מֵעֹנֶשׁ הַקְּרִיעָה, שֶׁגַּם הֵם קָרְעוּ בְּרֹב צַעֲרָם אֶת בִּגְדֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּסוֹף מִקֵּץ. וְעַל שֶׁכָּתוּב, שֶׁהִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים, לָכֵן כָּתוּב גַּם כֵּן (בראשית ל"ח י"ב): "וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה". וְעַל שֶׁרִמָּה אֶת אָבִיו בִּגְדִי עִזִּים, שֶׁהִטְבִּיל כְּתֹנֶת יוֹסֵף בְּדָמוֹ, רִמּוּהוּ גַּם כֵּן בִּגְדִי עִזִּים, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ. וְעַל שֶׁאָמְרוּ (בראשית ל"ז ל"ב): "הַכֶּר נָא", נֶעֱנַשׁ גַּם כֵּן עַל יְדֵי תָּמָר (בראשית ל"ח כ"ה) בְּ"הַכֶּר נָא לְמִי הַחוֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים" וְגוֹ'. וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גֹּדֶל הַבִּזָּיוֹן וְהַכְּלִמָּה שֶׁהָיוּ לוֹ אָז מִזֶּה.

י״טוּמִכָּל מָקוֹם נוּכַל לִרְאוֹת גֹּדֶל חַסְדֵּי ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הִנֵּה תֵּכֶף שֶׁאָמַר "צָדְקָּה", וְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַדִּין, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: צָדְקָה, מִמֶּנִּי יָצְאוּ כְּבוּשִׁים. וְהָעִקָּר שֶׁהָעִנְיָן כֻּלּוֹ הוּא סִבָּה מִן הַשָּׁמַיִם (עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י), וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה נִזְדַּמֵּן לוֹ אָז, הֲרֵי שֶׁמִּן הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, מִזֶּה גּוּפָא נָצְצָה עָלָיו טוֹבָה רַבָּה, שֶׁנִּתְעַבְּרָה בִּשְׁנֵי בָּנִים צַדִּיקַים, וּמִזֶּה יָצְאָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד.

כ׳וְכָזֶה מָצִינוּ גַּם כֵּן אֵצֶל נָעֳמִי, דִּכְתִיב (רות א' י"ט): "וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁיָּצְאוּ הַכֹּל לִקְבֹּר אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז, וְאָמְרוּ הַכֹּל: רְאוּ מָה עָלְתָה לָהּ, שֶׁיָּצָאת לְחוּץ לָאָרֶץ. וְלִכְאוֹרָה מַה זֶּה שֶׁהִזְדַּמֵּן כָּכָה? וְהָאֱמֶת, שֶׁהוּא מִדָּה בְּמִדָּה, דִּבְוַדַּאי בְּשָׁעָה שֶׁהִיא וּבַעְלָהּ נָסְעוּ מִבֵּית לֶחֶם בְּעֵת הָרָעָב מִפְּנֵי הָעֲנִיִּים הַבָּאִים, בְּוַדַּאי נִקְבְּצוּ כֻּלָּם וּבָכוּ בְּאָמְרָם: מִי יְחַיֵּינוּ עַתָּה, בְּעֵת הָרָעָב? וַעֲבוּר זֶה נִגְזַר עָלֶיהָ, שֶׁבְּבוֹאָהּ לְבֵית לֶחֶם תִּהְיֶה הוֹמָה כָּל הָעִיר וְיֹאמְרוּ: רְאוּ מָה עָלְתָה לָהּ, עַד שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַדִּין, שֶׁאָמְרָה (שם כ'): "אַל תִּקְרֶאנָה לִּי נָעֳמִי וְגוֹ', וַה' עָנָה בִי" וְגוֹ'.

כ״אאָכֵן נִתְבּוֹנֵן נָא עוֹד וְנִרְאֶה גֹּדֶל טוֹבוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּעֹנֶשׁ גּוּפָא נִסְבְּבָה טוֹבָה גְּדוֹלָה, שֶׁהוּכַן בָּזֶה מָקּוֹם לְהָשִׁיב לָהּ שְׁבוּתָהּ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתָהּ, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז, הוּכַן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּשָּׂא אֶת רוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּ"מֵה' אִשָּׁה" וְגוֹ', וְעַל יְדֵי זֶה יִוָּלֵד לָהּ עוֹבֵד, שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהוּא מַחְלוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְקֻבָּלִים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (רות ד' י"ז): "יֻלַּד בֶּן לְנָעֳמִי וְגוֹ', וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ". כְּלַל הַדָּבָר, צָרִיךְ הָאָדָם לְהַאֲמִין, שֶׁמִּפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת, וְאִם נִסְבָּב אֵיזֶה דְּבַר צַעַר, צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דָּבָר טוֹב.

כ״בוְעַתָּה נְדַבֵּר אוֹדוֹת יוֹסֵף, מַה נִּסְבַּב לוֹ. רִאשׁוֹן לַכֹּל כָּתְבָה לָנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁאַף שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לִהְיוֹת עֶבֶד תַּחַת אֲשֶׁר אָמַר עַל אֶחָיו, שֶׁקּוֹרִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים, בְּכָל זֹאת הָיוּ עָלָיו רַחֲמֵי שָׁמַיִם, שֶׁגָּדְלָה הַצְלָחָתוֹ שָׁם, שֶׁנַּעֲשָׂה פָּקַיד עַל בֵּית פּוֹטִיפַר;

כ״גוַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וְגוֹ' (בראשית ל"ט ו'). כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י: כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ. אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל, וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ? הֲרֵינִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב. (בראשית ל"ט ז') "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו", וְנִסְבַּב מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁשָּׂמוּ אוֹתוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים.

כ״דוְהִנֵּה לְפִי הַיָּדוּעַ מֵחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לֹא עָבַד בְּבֵית פּוֹטִיפַר כִּי אִם שָׁנָה אַחַת, וּבְבֵית הָאֲסוּרִים יָשַׁב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, [שֶׁנִּגְרַשׁ מִבֵּית אָבִיו כְּשֶׁהָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה הָיָה בֶּן שְׁלֹשִים], וְאִיתָא בִּשְׁמוֹת רַבָּה פָּרָשָׁה ז', שֶׁעֶשֶׂר שָׁנִים הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בְּבֵית הָאֲסוּרִים, עַל שֶׁהוֹצִיא דִּבָּה עַל עֲשָׂרָה אֶחָיו, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ' י"ד): "כִּי אִם זְכַרְתָּנִי וְגוֹ' וְהִזְכַּרְתַּנִי" וְגוֹ', נִגְזַר עָלָיו עוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים. אָכֵן, כַּאֲשֶׁר נִשְׁלַם הַזְּמַן, לֹא נִשְׁתַּהָה שָׁם רֶגַע יוֹתֵר, כָּאָמוּר (בראשית מ"א י"ד): "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר", וְלֹא כָּתַב: וַיּוֹצִיאוּהוּ מִן הַבּוֹר, דְּהָיָה מִשְׁתַּהֶה עַל יְדֵי זֶה יוֹתֵר כַּמָּה רְגָעִים.

כ״הוּמִכָּל זֶה אָנוּ רוֹאִין חֹמֶר הָאִסּוּר שֶׁל חֵטְא הַלָּשׁוֹן, שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עֲבוּר כָּל אִישׁ, כְּמִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, וּבְעֵת שֶׁיָּשַׁב, הָיוּ כָּל מִצְרַיִם מְדַבְּרִים אוֹדוֹתָיו בְּעִנְיַן הַחֲשָׁד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק (בראשית מ' א'): "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדֻּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ" וְגוֹ', וְהָיָה זֶה עַל שֶׁחָשַׁד אוֹתָם, אַךְ אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁלַם עָנְשׁוֹ, זָכַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת צִדְקּוֹתָיו, וַיַּעֲלֵהוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְנִתְפַּרְסֵם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וּלְאִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ, כָּאָמוּר (בראשית מ"א ל"ח): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ".