שמירת הלשון, חלק שני ט״זShemirat HaLashon, Book II 16
א׳פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ וּמְצֹרָע
1
ב׳הִנֵּה בְּפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ הֶאֱרִיכָה הַתּוֹרָה הַרְבֵּה בְּגֹדֶל טֻמְאָתוֹ שֶׁל מְצֹרָע וּבְעִנְיַן טָהֳרָתוֹ. וְיָדוּעַ מַה דְּאִיתָא בַּעֲרָכִין (ט"ו:), דְּהוּא בָּא עַל חֵטְא הַלָּשׁוֹן, דְּגָרְסִינַן שָׁם: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, נְגָעִים בָּאִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"א ה'): "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ, אוֹתוֹ אַצְמִית", וְהַיְנוּ לַחֲלוּטִין, כְּדִכְתִיב: לִצְמִיתוּת, וּמְתַרְגְּמִינַן: לַחֲלוּטִין, וְהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מְצֹרָע מֻחְלָט, וּתְנַן: אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה. וְהָא דְּאָמְרִינַן שָׁם (ערכין ט"ז.), דְּעַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים, כָּתַב הַמַּהַרְשָׁ"א שָׁם, דְּהָתָם אֶפְשָׁר שֶׁיְּכֻפַּר לוֹ עַל יְדֵי צָרַעַת, שֶׁדִּינוֹ בְּהֶסְגֵּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחֵטְא הַלָּשׁוֹן הוּא מְצֹרָע מֻחְלָט.
2
ג׳וּרְאֵה אֶת גֹּדֶל טֻמְאָתוֹ שֶׁל מְצֹרָע, שֶׁהַבָּא בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס שָׁם רֹאשׁוֹ וֻרֵבּוֹ, נִטְמָא, וַאֲפִלּוּ הוּא יוֹשֵׁב תַּחַת הָאִילָן, וְטָהוֹר עוֹבֵר דֶּרֶךְ שָׁם, נִטְמָא.
3
ד׳וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁלֹשָה מִינֵי טֻמְאוֹת: טֻמְאַת טְמֵא מֵת וְטֻמְאַת זִיבָה וְטֻמְאַת מְצֹרָע. טְמֵא מֵת מִשְׁתַּלֵּחַ רַק מִחוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, זָב וּבַעַל קֶרִי חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת וּמְצֹרָע חוּץ לִשְׁלֹשָה מַחֲנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ג מ"ו): "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לְמַחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", וְהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ שְׁאָר טְמֵאִים לֹא יֵשְׁבוּ עִמּוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין ט"ז:): מַה נִּשְׁתַּנָּה מְצֹרָע לֵישֵׁב בָּדָד? הוּא הִבְדִּיל בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לְפִיכָךְ "בָּדָד יֵשֵׁב".
4
ה׳וְעוֹד כְּתִיב בַּתּוֹרָה (שם מ"ה): "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרוּמִים [קרוּעִים] וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ" [מְגֻדָּל שֵׂעָר]. וְאֶפְשָׁר שֶׁהַטַּעַם הוּא, שֶׁעִקַּר חֵטְא הַלָּשׁוֹן בָּא עַל יְדֵי גַּאֲוָה, שֶׁהוּא מַחֲשִׁיב עַצְמוֹ לְאִישׁ חָשׁוּב בַּאֲנָשִׁים, לְפִיכָךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ לְגַנּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיָה מַכִּיר אֶת נִגְעֵי עַצְמוֹ, לֹא הָיָה מְחַפֵּשׂ מוּמֵי זוּלָתוֹ. וְהָעֵד לָזֶה, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּטָהֳרָתוֹ, שֶׁיִּקַּח עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אִם נִתְגָּאָה כְּאֶרֶז, יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּתוֹלַעַת וּכְאֵזוֹב, וְיִתְכַּפֵּר לוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב, שֶׁבְּגָדָיו יִהְיוּ קְרוּעִים, וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה מְגֻדָּל כְּדֵי לְנַוְּלוֹ, שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה לַכֹּל כְּבָזוּי, וְלֹא יִתְגָּאֶה לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּזוּלָתוֹ.
5
ו׳עוֹד נִרְאֶה, לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ, שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְוֹת נִבְרָאִים בְּגָדִים יְקָּרִים לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ כְּשֶׁתַּעֲלֶה לְמַעְלָה, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, (וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר הַגְּרָ"א בָּזֶה אֶת הַפָּסוּק (קהלת ט' ח'): "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים"). וְיָדוּעַ עוֹד, שֶׁעַל יְדֵי חֵטְא הַלָּשׁוֹן נִמְשֶׁכֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל כָּל דִּבְרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא מוֹצִיא אַחַר כָּךְ, וְלֹא יִזְכֶּה בָּהֶן. כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקוּדֵי, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
6
ז׳וּמֵהַאי רוּחָא בִּישָׁא תָּלְיָן כַּמָּה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִנּוּן מְמֻנִּין לַאֲחָדָא מִלָּה בִּישָׁא אוֹ מִלָּה טִנּוּפָה, דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵהּ וּלְבָתַר אַפִּיק מִלִּין קַדִּישִׁין, וַי לוֹן, וַי לְחַיֵּיהוֹן. וַי לוֹן בְּעָלְמָא דֵּין, וַי לוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין דְּאִלֵּין רוּחִין מְסָאֲבִין נָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא, וְכַד אַפִּיק בַּר נָשׁ לְבָתַר מִלִּין קַדִּישִׁין, אַקְדִּימֵי אִלֵּין רוּחֵי מְסָאֲבֵי מִלֵּי הַהוּא מְסָאֲבָא, וּמְסָאֲבֵי לְהַהוּא מִלָּה קַדִּישָׁא, וְלָא זָכֵי לֵהּ בַּר נָשׁ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
7
ח׳וּמֵאוֹתָהּ רוּחַ רָעה תְּלוּיִים כַּמָּה מְעוֹרְרֵי דִּין אֲחֵרִים, שֶׁהֵם מְמֻנִּים לֶאֱחֹז בְּדִבּוּר רַע אוֹ דִּבּוּר טִנּוּף, שֶׁהוֹצִיא אָדָם מִפִּיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא מִלִּים קְדוֹשוֹת, אוֹי לָהֶם, אוֹי לְחַיֵּיהֶם, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה נוֹטְלוֹת אוֹתָהּ מִלָּה טְמֵאָה, וְכַאֲשֶׁר מוֹצִיא הָאָדָם אַחַר כָּךְ מִלִּים קְדוֹשׁוֹת מַקְדִּימוֹת אוֹתָן רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וְלוֹקְחוֹת לְאוֹתוֹ דִּבּוּר טֻמְאָה וּמְטַמְּאִים לְאוֹתוֹ דְּבַר קְדֻשָּׁה, וְלֹא זוֹכֶה לָהּ הָאָדָם, וְכִבְיָכוֹל נֶחֱלָשׁ כֹּחַ הַקְדֻשָּׁה.
8
ט׳וְאִם כֵּן, כְּשֶׁמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וְאַחַר כָּךְ מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דִּקְרִיאַת שְׁמַע אוֹ תְּפִלָּה אוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אוֹ שְׁאָר בְּרָכוֹת מֵהַמֵּאָה בְּרָכוֹת דְּכָל יוֹם, וּבְוַדַּאי נִבְרָא עַל יְדֵי זֶה מַחֲלָצוֹת לַנֶּפֶשׁ, וְכַאֲשֶׁר הַדִּבּוּרִים הַטְּמֵאִים מַמְשִׁיכִים עֲלֵיהֶם רוּחַ הַטֻּמְאָה, תֵּכֶף מִתְקַלְקְלִים וְנִמְאָסִים, וְאֵינָם רְאוּיִם עוֹד לַנֶּפֶשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן. וְלָזֶה כָּתְבָה הַתּוֹרָה (ויקרא י"ג מ"ו): "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרוּמִים" לִרְמֹז עַל בִּגְדֵי נַפְשׁוֹ; "וְעִל שָׂפָם יַעֲטֶה" (שם מ"ה). הוּא תַּחַת אֲשֶׁר בְּוַדַּאי אָמַר מִתְּחִלָּה (תְּהִלִּים י"ב ה'): "לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ", צִוָּנוּ ה', שֶׁכָּעֵת יִהְיֶה מְעֻטָּף עַל שְׂפָתוֹ;
9
י׳וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא (שם). יַשְׁמִיעַ לָרַבִּים שֶׁהוּא טָמֵא, וְיִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי תַּחַת אֲשֶׁר מִתְּחִלָּה הָיָה דַּרְכּוֹ לְגַלּוֹת קְלוֹן חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים, לָכֵן הֻכְרַח עַתָּה לְגַלּוֹת קְלוֹן עַצְמוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים.
10
י״אוְהִנֵּה, כְּשֶׁנָּבוֹא לְהַאֲרִיךְ גְּדֻלַּת עֲוֹן חֵטְא הַלָּשׁוֹן, מַה שֶּׁהָאָדָם יָכוֹל לִפְגֹּם בִּלְשׁוֹנוֹ, אֵין בְּכֹחֵנוּ, כִּי מָלֵא מִזֶּה בְּכָל הַתּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּבְדֶרֶךְ כְּלָל יֵדַע הָאָדָם, כִּי הוּא מְקַלְקֵל בָּזֶה לְמַעְלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים [כִּי הוּא מַגְבִּיר בָּזֶה הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְנוֹתֵן לוֹ כֹּחַ לְהַלְשִׁין עַל כָּל הָעוֹלָם] וּמְקַלְקֵל לְמַטָּה בְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ וּמְקַלְקֵל לְעַצְמוֹ, [שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ בָּזֶה רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל כָּל אֵיבְרֵי נַפְשׁוֹ, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מְצֹרָע] וּמְקַלְקֵל לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין ט"ו:): לִישָׁנָא תְּלִיתָאֵי (לָשׁון שְׁלִישִׁית) [זֶה לְשׁוֹן הָרוֹכֵל, שֶׁהוּא שְׁלִישִׁית בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ לְגַלּוֹת לוֹ סוֹד] קָטֵיל תְּלִיתָאֵי (הורג שלשה): הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמָר עָלָיו. וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אָמְרוּ (שָׁם): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹתָיו עַד לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ע"ג ט'): "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ". וּפְשׁוּטוֹ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁעוֹרֵר בָּזֶה אֶת הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְגָרֵים בָּזֶה מוֹתָא וְחַרְבָּא וּקְטָלָא בְּעָלְמָא (וגורם מות וחרב והרג לעולם), כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְהֶעְתַּקְנוּ לְשׁוֹנוֹ לְעֵיל בְּפֶרֶק ג', עַיֵּן שָׁם.
11
י״בוְעוֹד נוּכַל לוֹמַר בָּזֶה בִּפְשִׁיטוּת, דֻּמַה שֶּׁאָמְרוּ: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע יֵאָמֵר עַל מִי שֶׁמֻּרְגָּל בָּזֶה וְאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, וְאִישׁ כָּזֶה מָצוּי בְּכָל יוֹם, שֶׁמּוֹצֵא עַל מִי לְדַבֵּר, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא נְחַשֵּׁב הַרְבֵּה תֵּבוֹת, כִּי אִם אַרְבַּע וְחָמֵשׁ תֵּבוֹת בְּיוֹם, וְהוּא בְּעֵרֶךְ שְׁלֹשִים תֵּבוֹת בְּשָׁבוּעַ, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁנָה הוּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מֵאוֹת תֵּבוֹת. וְאִם כֵּן, אֲפִלּוּ אִם לֹא נַחְשִׁיב לָשׁוֹן הָרָע, כִּי אִם לְלָאו אֶחָד, יִתְקַבְּצוּ בְּשָׁנָה אַחַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מֵאוֹת לָאוִין דְּאוֹרַיְתָא, כִּי בְּוַדַּאי, כְּמוֹ בְּדִבְרֵי קְדֻשָׁה, כָּל תֵּבָה מִצְוַת עֲשֵׂה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כֵּן בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים כָּל תֵּבָה הוּא אִסּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאִם יִתְנַהֵג בְּאֹפֶן זֶה כָּל יְמֵי חַיָּיו, יִתְקַבְּצוּ בְּעֵרֶךְ שְׁמוֹנִים אֶלֶף וְיוֹתֵר. וְיָדוּעַ, שֶׁמִּכָּל עֲבֵרָה נִבְרָא מְקַטְרֵג, כִּדְאִיתָא כְּאָבוֹת (אבות ד' י"א): כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד, [וְכַמָּה יִסְתַּעֵר לֵב הָאָדָם בְּהִתְבּוֹנְנוֹ, שֶׁיֵּשׁ' עָלָיו חַיִל גָּדוֹל שֶׁל מְקַטְרְגִים כָּזֶה]. וְזֶה חִשַּׁבְנוּ לְאַרְבַּע וְחָמֵשׁ תֵּבוֹת בְּיוֹם, וְזֶה מָצוּי כִּמְעַט לְכַמָּה אֲנָשִׁים, וּבִפְרָט לְבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע גְּדוֹלִים מָצוּי כַּמָּה פְּעָמִים מָאתַיִם תֵּבוֹת בְּיוֹם אֶחָד. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (ערכין ט"ו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹתָיו עַד לַשָּׁמַיִם.
12
י״גוְלֹא יַחֲשֹׁב הָאָדָם: הֲלֹא אֲנִי אוֹמֵר בְּכָל יוֹם: סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ. זֶה הָיָה טוֹב אִם הָיָה מַחֲשִׁיב זֶה לְחֵטְא, וְהָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, כִּי לִתְשׁוּבָה צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים חֲרָטָה גְּמוּרָה וְקַבָּלָה גַּם לְהַבָּא. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אִישׁ הַמֻּרְגָּל בָּזֶה, אֵינוֹ חוֹשֵׁב זֶה לְעָוֹן כְּלָל. וְגַם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹמֵר: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָשׁוֹן הָרָע, אֵינוֹ מְקַּבֵּל עַל עַצְמוֹ שְׁמִירָה עַל לְהַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם נֹאמַר שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עַל לְהַבָּא, הֲלֹא הוּא מִדְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּפַיֵּס לַחֲבֵרוֹ (יומא פ"ה:). וְאִישׁ כָּזֶה הֲלֹא בְּוַדַּאי קִלְקֵּל בִּלְשׁוֹנוֹ לְכַמָּה עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים, לָזֶה צִעֵר בִּלְשׁוֹנוֹ בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים וְלָזֶה בְּלָשׁוֹן הָרָע וְלָזֶה בְּהַלְבָּנַת פָּנִים וְכַדּוֹמֶה. וְלָזֶה יָפֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהָאָדָם, בִּלְשׁוֹנוֹ הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹתָיו עַד לַשָׁמַיִם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָשִׂים לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לָזֶה, שֶׁלֹּא יִלָּכֵד לְמַעְלָה בְּחֵטְא זֶה. עוֹד אָמְרוּ: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"א ה'): "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית" וְגוֹ', "אוֹתוֹ לֹא אוּכַל", אַל תִּקְרֵי "אוֹתוֹ" אֶלָּא אִתּוֹ.
13
י״דוּרְאֵה עוֹד, כִּי בְּכָל מָקוֹם מָצִינוּ שֶׁצָּרִיךְ לָחוּשׁ לִכְבוֹד הַבְּרִיוֹת וְלֹא לְגַלּוֹת קְלוֹנָם, וְאִלּוּ בְּאָדָם זֶה לֹא חָשׁוּ כְּלָל לִכְבוֹדוֹ, וְאַדְּרַבָּה, רָאוּ שֶׁיִּתְפַּרְסֵם קְלוֹן הָאִישׁ הַזֶּה, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע, וְיִתְכַּפֵּר לוֹ, כִּי הִנֵּה מִלְּפָנִים, כְּשֶׁאֶחָד הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא נְסָכִים לְקָרְבָּנוֹת, הֻצְרַךְ לֵילֵךְ בְּמָעוֹתָיו לַמְמֻנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת (שקלים פרק ה') וְהִגִּיד לוֹ לְאֵיזֶה קָרְבָּן צָרִיךְ נְסָכִים, [כִּי חֶשְׁבּוֹן הַנְּסָכִים אֵין שָׁוֶה לַכֹּל], וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ חוֹתָם, וּבָזֶה הַחוֹתָם הָיָה הוֹלֵךְ לַמְמֻנֶּה עַל הַנְּסָכִים, וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְעַל הַחוֹתָמוֹת הָיָה כָּתוּב עֲלֵיהֶן: עֵגֶל, זָכָר, גְּדִי, חוֹטֵא [הַיְנוּ מְצֹרָע], כְּדֵי שֶׁיֵּדַע כַּמָּה נְסָכִים צָרִיךְ לִקַּח. הֲרֵי דְּעַל מְצֹרָע לֹא חָשְׁשׁוּ כְּלָל לִכְבוֹדוֹ, וְכָתְבוּ עַל חוֹתָמוֹ חוֹטֵא, וּמִזֶּה הָיָה נוֹדָע לוֹ כַּמָּה נְסָכִים צָרִיךְ לְקָרְבְּנוֹתָיו.
14
ט״ווּרְאֵה עוֹד, שֶׁמִּטָּהֳרָתוֹ יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹּדֶל חֶטְאוֹ, שֶׁהִצְרִיךְ הַכָּתוּב לִתֵּן מִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר, מַה שֶּׁלֹּא מָצִינוּ כֵּן בְּשׁוּם מָקוֹם, וְהוּא מִפְּנֵי שֶׁעָבַר בְּוַדַּאי עַל קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע גַּם כֵּן, וְאִסּוּר קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע הוּא מִפְּנֵי שֶׁמַּאֲמִין בְּדַעְתּוֹ לַלָּשׁוֹן הָרָע בְּהַחְלָטָה, שֶׁעָבַר בָּזֶה עַל לָאו (שמות כ"ג א') דְּ"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וּכְמוֹ שֶׁבֵּרַרְנוּ דָּבָר זֶה בְּסֵפֶר "חָפֵץ חַיִּים" בְּשֵׁם הָרִאשׁוֹנִים. וְאִם כֵּן בְּוַדַּאי מָלְאָה דַּעְתּוֹ פְּגָמִים וּגְנוּת עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְלָזֶה הִצְרִיכָה הַתּוֹרָה לְטַהֵר אֶת רֹאשׁוֹ, וּכְדֵי שֶׁמִּכָּאן וּלְהַבָּא לֹא יֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ עוֹד, וְיָדִין הַכֹּל לְכַף זְכוּת.
15
