שמירת הלשון, חלק שני ב׳Shemirat HaLashon, Book II 2

א׳עוֹד מִעֵנְיָן זֶה.

ב׳וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹמָא (ל"ט.) עַל הַפָּסוּק (ויקרא י"א מ"ג): "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם": אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה. מִלְּמַטָּה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. בָּעוֹלָם הַזֶּה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהִנֵּה רַשִּׁ"י פֵּרשׁ שָׁם: מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִטָּמֵא הַרְבֵּה, אֲבָל לְשׁוֹן מְטַמְּאִין דָּחוּק לְפִי זֶה.

ג׳אָכֵן לְפִי מַה שֶּׁהֶעְתַּקְנוּ לְעֵיל דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָדוֹשׁ, נִיחָא בִּפְשִׁיטוּת, וְהוּא שֶׁכָּתַב שָׁם, דְּעַל יְדֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים שֶׁדִּבֵּר, נִמְשְׁכָה רוּחַ הַטֻּמְאָה עֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין הַחִצּוֹנִים, אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים הַטְּמֵאִים, וּמְטַּמְּאִין בָּהֶם כָּל דִּבְרֵי הַקְּדֻשָׁה, וּמְאַבֵּד אוֹתָם בָּזֶה, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְדוֹרוֹן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, אַחֲרֵי שֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ: מִלְמַטָּה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשֶׁכֶת טֻמְאָה מִלְּמַעְלָה גַּם עַל שׂרֶשׁ נַפְשׁוֹ.

ד׳וּמַה שֶּׁאָמְרוּ: מְטַמְּאִין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁיָּמוּת, וְנַפְשׁוֹ תָּשׁוּב לֵאלֹקִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ לִתֵּן שָׁם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וּרְצוֹנוֹ יִהְיֶה בְּוַדַּאי, שֶׁיַּכְנִיסוּהוּ לְגַן עֵדֶן יִפְגְּעוּהוּ הַמַּשְׁחִיתִים וְיַלְבִּישׁוּהוּ לְבוּשׁ מָאוּס וְטָמֵא שֶׁנִּבְרָא מֵעֲוֹנוֹתָיו, וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גֹּדֶל הַבִּזָּיוֹן וְהַכְּלִמָּה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל יְדֵי לְבוּשׁ הַזֶּה, וּמֻכְרָח עַל יְדֵי זֶה לֵירֵד לַגֵּיהִנֹּם מְקוֹם חֹשֶךְ וְצַלְמָוֶת לְהִתְכַּבֵּס שָׁם מֵחֶלְאַת עֲוֹנוֹתָיו.

ה׳וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחָתָן, שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ הַשּׁוֹשְׁבִינִין לְהַכְנִיסוֹ לְחֻפָּה, וּבְתוֹךְ כָּךְ פְּגָעוּהוּ רֵיקים וּפוֹחֲזִים, וַיַּשְׁלִיכוּ עָלָיו רֶפֶשׁ וְטִיט וְכָל דָּבָר מָאוּס מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִצְעֲקוּ עֲלֵיהֶם: הֵי, רֵיקִים וּפוֹחֲזִים! לָמָּה תַּעֲשׂוּ כָּכָה? וְאַיֵּה הִשַּׂגְתֶּם כָּל כָּךְ רֶפֶשׁ וְטִיט? הֵם מַרְאִים לַכֹּל, שֶׁהֶחָתָן הוּא מִמְּיֻדָּעֵיהֶם, וְהוּא בְּעַצְמוֹ הֵכִין הָרֶפֶשׁ וְטִיטּ עַד לְמַרְבֵּה. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה מַמָּשׁ. הָאָדָם בְּעַצְמוֹ עַל יְדֵי חֶלְאַת עֲוֹנוֹתָיו בּוֹרֵא עַל יְדֵי זֶה לְבוּשׁ מָאוּס וְטָמֵא, וּבְעַל כָּרְחוֹ מִתְלַבֵּשׁ בּוֹ, וְלֹא יוּכַל לִפְטֹר עַצְמוֹ מִזֶּה אַחֲרֵי שֶׁהוּא הֵכִינוֹ בְּעַצְמוֹ. וְהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה נ' י"א): "לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקּוֹת בִּעַרְתֶּם, מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם". וּכְעֵין זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל (עבודה זרה כ':): אַל יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם, וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה. הוֹרוּ לָנוּ בָּזֶה, שֶׁאִם לֹא הִכְנִיס מִתְּחִלָּה בְּמַחְשְׁבוֹתָיו הַהִרְהוּר, לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וּלְטַמְּאוֹתוֹ.

ו׳וְכָל זֶה רָמַז לָנוּ הַכָּתוּב בְּעִנְיַן יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, דִּכְתִיב (זכריה ג' א'): "וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה', וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ וְגוֹ', וַיַּעַן וַיֹּאמֶר וְגוֹ': (שם ד') הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו" וְגוֹ'. וְהִנֵּה הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מוֹרִים עַל טֻמְאַת הָעֲוֹנוֹת, שֶׁמְּאוּסָה כְּמוֹ צוֹאָה, וּמִדִּכְתִיב: "הָסִירוּ מֵעָלָיו" מוּכָח, שֶׁמֵּעִקָּרָא הָיָה מְלֻבָּשׁ בָּהֶן בְּעַל כָּרְחוֹ ^* וְאַף שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, אָכֵן מִפְּנֵי שֶׁבָּנָיו נָטוּ מִדֶּרֶךְ ה' וְנָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וְהָיָה חִלּוּל ה' גָּדוֹל, עַל כֵּן נִמְשְׁכָה רוּחַ הַטֻמְאָה גַּם עָלָיו: . וְזֶהוּ שֶׁכָּתְבָה לָנוּ הַתּוֹרָה בִּקְצָרָה (ויקרא י"א מ"ג): "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם".

ז׳וְהִנֵּה הַכָּתוּב אוֹמֵר (שם מ"ד): "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קדוֹשִׁים". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (יומא ל"ט.): אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה. מִלְּמַטָּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהִנֵּה בָּזֶה כָּל הַמַּאֲמָר כִּפְשׁוּטוֹ. הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מְקוֹר הַטּוֹב וְהַחֶסֶד, מִכֵּיוָן שֶׁאָדָם כּוֹפֶה יִצְרוֹ וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְצַד הַקִּדֻשָׁה מְעַט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו קְדֻשָׁה הַרְבֵּה בִּמְלֹא חָפְנַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שיר רבה ה'): פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּמַחַט שֶׁל סִדְקִית וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. מִלְּמַטָּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, הַיְנוּ, שֶׁנִּמְשֶׁכֶת קְדֻשָּׁה מִלְּמַעְלָה עַל שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה לְמַעְלָה וְיִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד לִפְנֵי כִּסֵּא ה', מַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ בִּגְדֵי הוֹד וְהָדָר שֶׁל קדֻשָּׁה (וְהוּא מַה שֶׁכָּתַב שָׁם אֵצֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק (זכריה ג' ד'): "וְהַלְבֵּשׁ אוֹתְךָ מַחֲלָצוֹת").

ח׳וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו מ'): "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קדֹשִים לֵאלֹקַיכֶם". וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה, מַה שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" הוּא מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב מִקֹּדֶם (שם ל"ט): "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", וְהָיָה לוֹ לִכְתֹּב שָׁם (שם מ'): "וִהְיִיתֶם קדֹשִים לֵאלֹקַיכֶם"? אֶלָּא הַכָּתוּב מְרַמֵּז לָנוּ עוֹד עִנְיָן נָחוּץ מְאֹד, שֶׁאֵימָתַי מוֹעִילִין הַמִּצְוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁעַל יָדָם יִהְיֶה הָאָדָם קָדוֹשׁ לַה'? כְּשֶׁהוּא זָהִיר מִלָּתוּר אַחֲרֵי מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת עֵינָיו. וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות י"ב:) עַל הַפָּסוּק הַזֶּה: "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" זוֹ מִינוּת, "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" זוֹ זְנוּת. וְכָתַב הַחִנּוּךְ, שֶׁבִּכְלַל מִינוּת הוּא כָּל מַחֲשָׁבוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶךְ דַּעַת הַתּוֹרָה, וּבִכְלַל זְנוּת הוּא מִי שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם, עַיֵּן שָׁם.

ט׳וּמָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁבֵּיתוֹ מָלֵא רֶפֶשׁ וְטִיט, אֲפִלּוּ אִם יַכְנִיס בְּבֵיתוֹ כְּלֵי זָהָב וָפָז אֵין בֵּיתוֹ מִתְיַפֶּה עַל יְדֵי זֶה, וּמֻכְרָח מִתְּחִלָּה לְהָסִיר הָרֶפֶשׁ וְהַטִּיט וְאַחַר כָּךְ יַכְנִיס הַכֵּלִים הַנָּאִים. וְאַף כָּאן בְּעִנְיָנֵנוּ, לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִתָּן לוֹ הַכֹּחַ וְהָעֹז עַל יְדֵי הִתְדַּבְּקוּתוֹ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת, שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁרִישׁ בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ קְדֻשַּׁת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ל"ח ל"ד): "אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". אֲבָל אֵימָתַי? כְּשֶׁלֹא יַנִּיחַ לַיֵּצֶר לְהִתְאַכְסֵן שָׁם עַל יְדֵי דֵּעוֹתָיו הַכּוֹזְבוֹת אוֹ הִרְהוּרָיו הַמְטֻנָּפִים. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו ל"ט): "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם, (וְהַיְנוּ שֶׁתִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִכָּאן וּלְהַבָּא שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ כֵּן), לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" וְגוֹ'. וְהַיְנוּ כְּשֶׁתִּהְיוּ זְהִירִים מִלָּתוּר וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל, יָבוֹא מִזֶּה הָעִנְיָן הַגָּדוֹל, שֶׁעַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת תִּהְיוּ מְקֻדָּשִׁים לַה' (כְּמוֹ שֶׁתִּקִּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לְבָרֵךְ עַל הַמִּצְוָה: אֲשֶׁר קדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וְהַאי לְמַעַן אַ"וִהְיִיתֶם קדֹשִים" קָאֵי). אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, "תָתוּרוּ" לֹא יוֹעִילוּ הַמִּצְוֹת שֶׁתִּהְיוּ קדוֹשִׁים. וּכְעֵין זֶה פֵּרֵשׁ לָנוּ הַנָּבִיא (ירמיה ד' ג'): "נִירוּ לָכֶם נִיר, וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קֹצִים". וְאַשְׁרֵי הַמִּתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה, וְיִיטַב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.

י׳[וּבָזֶה בֵּאַרְתִּי הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים (פ"א י'): "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר, אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ". וְלִכְאוֹרָה, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב מִתְּחִלָּה: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ וְגוֹ' ", וְאַחַר כָּךְ: "לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֵל זָר", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְלָמָּה הָפַךְ הַסֵּדֶר? אָכֵן חֲזַ"ל אָמְרוּ לָנוּ (שבת ק"ה:): אֵיזֶהוּ אֵל זָר שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם? זֶה הַיֵּצֶר הָרָע (דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה מְסִיתוֹ לַעֲבֹר עֲבֵרוֹת, שֶׁאֵינָן חֲמוּרוֹת כָּל כָּךְ, אַךְ שֶׁלְּבַסוֹף עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה וּמַתִּירוֹ אֲפִלּוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה. עַיֵּן שָׁם בַּגְּמָרָא). וּבֵאוּר הַכָּתוּב (שם י"א): "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, הַמַּעַלְךָ" וְכוּ' הוּא כֵּן: הֲלֹא הֶעֱלִיתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ג' י"ב): "וְזֶה לְךָ הָאוֹת וְגוֹ', בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקים עַל הָהָר הַזֶּה", שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְצִיאָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, וְעַל כֵּן (תהילים פ"א י"א): "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ". וְהוּא כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הָרַב לְתַלְמִידוֹ: פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ. וּמַה שֶּׁאָמַר: "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ", כִּי הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לִתֵּן לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, אָכֵן בֶּאֱמֶת תָּלוּי הַכֹּל לְפִי כֹּחַ הַמְקַבֵּל, וְלָזֶה אָמַר: "הַרְחֶב פִּיךָ", רָצָה לוֹמַר: הָכֵן עַצְמְךָ לְקַּבֵּל הַרְבֵּה, "וַאֲמַלְאֵהוּ" לְפִי הַהַרְחָבָה שֶׁלְּךָ. אָכֵן הִקדִּים הַכָּתוּב: דְּאֵימָתַי יִתְקַיֵּם זֶה בְּיָדֶךָ? כְּשֶׁ"לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֵל זָר", זֶהוּ הַיֵּצֶר הָרָע, לֹא יִהְיֶה לוֹ אַכְסַנְיָא בְּגוּפְךָ, וְאָז תּוּכַל לְהִתְחַזֵּק וּלְהַרְחִיב פִּיךָ לַתּוֹרָה, "וַאֲמַלְאֵהוּ". כִּי בַּעֲבוּר זֶה הֶעֱלִיתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י"ג ט'): "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וְגוֹ', לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ"). אֲבָל אִם יֵשׁ בְּגוּפְךָ אֵל זָר, דְּהַיְנוּ מָלֵא הִרְהוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא אוּכַל לְמַלְּאוֹת רְצוֹנְךָ לְהַרְחִיב פִּיךָ בַּתּוֹרָה. ]

י״אוּבְכָל זֹאת אַל יִפֹּל לֵב הָאָדָם עָלָיו, אַף מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתָיו וּלְהָסִיר לְגַמְרֵי הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה מִלִּבּוֹ, דְּאִם כֵּן גַּם מִצְוֹתָיו וְתוֹרוֹתָיו לֹא יוֹעִילוּ לְקַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ וְאֵיךְ יַגִּיעַ לְתַכְלִיתוֹ? אֲבָל הָעִקָּר בָּזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ זַ"ל (יוֹמָא ל"ח:): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁבְּכָל לְבָבוֹ הוּא חָפֵץ לְהָסִיר מַחֲשָׁבָה רָעָה מִלִּבּוֹ, בְּוַדַּאי יַעַזְרוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם עַל זֶה, וְחָלִילָה אֵין לוֹ לְבַטֵּל שׁוּם מִצְוָה וְתוֹרָה אַף שֶׁאֵין מַחֲשַׁבְתּוֹ טְהוֹרָה לְגַמְרֵי. וּבִכְגוֹן זֶה אָמְרוּ (פסחים נ':): לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת אַף שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ שֶׁקְּדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה יְסַיְּעוּהוּ, שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת וְלִלְמֹד גַּם לִשְׁמָהּ. וְזֶה שֶׁנִּרְמַז בַּפָּסוּק הַנִּזְכָּר לְעֵיל גּוּפֵהּ, שֶׁמִּתְּחִלָּה כָּתוּב (במדבר ט"ו ל"ט): "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", כָּתַב מִצְוֹת ה', הַיְנוּ לְשֵׁם ה', רַק לְעִנְיַן זְכִירָה, אֲבָל לֹא בַּעֲשִׂיָּה, שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן לְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, בְּכָל זֹאת יָבִיאוּ אוֹתוֹ * מַעֲשָׂיו אֵלֶּה לְהָסִיר מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וּלְהִתְחַזֵּק עַל תַּאֲווֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא לְמַדְרֵגָה (שם מ'): "וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" שֶׁגַּם הָעֲשִׂיָּה תִּהְיֶה רַק לְשֵׁם ה', וּבָזֶה יָבוֹא לְמַדְרֵגַת הַקְּדֻשָּׁה: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִים". אָמְנָם כָּל זֶה בְּמִי שֶׁבָּא לִטָּהֵר וּמִתְחַזֵּק לְהָסִיר מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּלְהִמָּנַע מִתַּאֲווֹתָיו, אָז "הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ"].