שמות רבה י״חShemot Rabbah 18
א׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מד, כו): מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה, וְהֵיאַךְ קִיֵּם אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכַּת הַחשֶׁךְ הִתְחִיל פַּרְעֹה צוֹוֵחַ (שמות י, כד): לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג. אָמַר לוֹ משֶׁה חַיֶּיךָ (שמות י, כו): וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה, מַהוּ פַּרְסָה, אֲפִלּוּ בְּהֵמָה שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שֶׁל מִצְרִי וְיֵשׁ בָּה טֶלֶף אֶחָד לְיִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ מֵנִיחַ אוֹתָהּ. (שמות י, כו): כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח, אַחַר שֶׁאָמַר: כִּי מִמֶּנּוּ נִקַח, חָזַר וְאָמַר (שמות י, כו): וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַעֲבֹד אֶת ה'. אָמַר לוֹ אִם אַתָּה שֶׁאַתָּה בָּשָׂר וָדָם בְּנֵי אָדָם מֵתִים אִם עוֹבְרִין עַל צִוּוּיֶךָ, וְאִם תּוֹצִיא דָּבָר מִלְּפָנֶיךָ וְתֹאמַר גְּבוּ לִי כָּךְ וְכָךְ יָכוֹל הָעוֹלָם לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, אֲבָל אָנוּ שֶׁמָּא יֹאמַר לָנוּ אֱלֹהִים הַקְרִיבוּ קָרְבָּן שֶׁל מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים, הֱוֵי: וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע. אָמַר לוֹ פַרְעֹה, עַד מָתַי אַתָּה נִכְנַס לְכָאן (שמות י, כח): לֵךְ מֵעָלַי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי. אָמַר לוֹ משֶׁה יָפֶה דִּבַּרְתָּ (שמות י, כט): לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה עֲדַיִן מִתְבַּקֵּשׁ לִי לְהוֹדִיעַ לְפַרְעֹה מַכָּה אַחַת, מִיָּד קָפַץ עָלָיו אֱלֹהִים כִּבְיָכוֹל נִכְנַס בַּפָּלָטִין שֶׁל פַּרְעֹה בִּשְׁבִיל משֶׁה, שֶׁאָמַר לוֹ: לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ, שֶׁלֹא יִמָּצֵא בַּדָּאי, וְאַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹא דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם משֶׁה בְּבֵיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כט): כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ כַּפַּי אֶל ה', וְעַכְשָׁיו קָפַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְדִבֵּר עִם משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, א): עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וגו'. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע משֶׁה שָׂמַח וְנִתְגַּדֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ג): גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד. הִתְחִיל צוֹוֵחַ בְּפַרְהֶסְיָא (שמות יא, ד): כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, יָפֶה אָמַרְתָּ: אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי, אֲנִי אֵינִי עוֹד בָּא אֶצְלְךָ אֶלָּא אַתָּה בָּא אֶצְלִי, וְשַׂר צָבָא הַזֶּה שֶׁעוֹמֵד עִמְּךָ וְזֶה הִפַּרְכוֹס שֶׁלְּךָ וְכָל בְּנֵי פָּלָטִין אֵלוּ שֶׁלְךָ בָּאִין אֶצְלִי עִמְּךָ וּמְבַקְּשִׁים הֵימֶנִּי וּמִשְׁתַּחֲוִים לִי שֶׁנֵּצֵא מִכָּאן, דִּכְתִיב (שמות יא, ח): וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר, לֹא רָצָה לוֹמַר וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִי, מִשּׁוּם כְּבוֹד מַלְכוּת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצִי הַלַּיְלָה כַּאֲשֶׁר אָמַר משֶׁה, מִיָּד וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, לְפִיכָךְ מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, שֶׁעָשָׂה עֵצָה עִם אַבְרָהָם בִּשְׁבִיל הַדָּבָר הַזֶּה, אֵימָתַי כְּשֶׁבָּאוּ הַמְּלָכִים וְרָדַף אוֹתָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּיֶּךָּ עַד חֲצִי הַלַּיְלָה, בּוֹא וְנַחְלֹק הַלַּיְלָה אֲנִי וְאַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁעָה שָׁלְמָה הָעֵצָה, הֱוֵי: וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, לְכָךְ כְּתִיב: וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קיט, סב): חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁעָשִׂיתָ בְּמִצְרַיִם, וְלָנוּ עָשִׂיתָ צְדָקָה, הֵיאַךְ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר משֶׁה (שמות יב, יב): וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר, הִתְחִילוּ מֵהֶם יְרֵאִים וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁלֹא הָיוּ מִתְיָרְאִין, מִי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא הָיָה מוֹלִיךְ בְּכוֹרוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ טֹל אֶת זֶה וְיָלִין עִמָּךְ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצִי הַלַּיְלָה הָרַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּכוֹרוֹת, וְאוֹתָם שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹסֵעַ בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַמִּצְרִים וְהָיָה נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מִצְרִי וּמַנִּיחַ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה הַיְּהוּדִי מִתְעוֹרֵר וּמוֹצֵא אֶת הַמִּצְרִי מֵת, בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, יג): וּפָסַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף, הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי לא, יח): טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה וגו', אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, הֵיאַךְ אַתָּה מוֹנֶה כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהָיָה מוֹצִיא מִצְרִי לְכָל אִשָּׁה וְאִשָּׁה אוֹ שֶׁהַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה הוּא בְּכוֹר וְנִמְצְאוּ כָּל בָּנִים מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, נא): וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם, טִפָּה רִאשׁוֹנָה. הַנְּקֵבוֹת הַבְּכוֹרוֹת אַף הֵן מֵתוֹת, חוּץ מִבִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, שֶׁנִּמְצָא לָהּ פְּרַקְלִיט טוֹב, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, ב): וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא. לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ (משלי לא, טו): וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, בְּאֵיזֶה לַיְלָה, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, אָמַר אֱלִיהוּא (איוב לד, כ): רֶגַע יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה, כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם, מִיָּד וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, אָמַר לוֹ משֶׁה מַה פַּרְעֹה מְבַקֵּשׁ, מִי בָּא אֵצֶל מִי אַתָּה אֶצְלִי אוֹ אֲנִי אֶצְלְךָ, אָמַר לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ קוּמוּ צְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי, לָמָּה (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, אָמַר דָּוִד (תהלים עז, ז): אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִזְכֶּרֶת אֲנִי אֶת הַשְּׁבָרִים שֶׁהָיִיתָ שׁוֹבֵר אֶת הָאוֹיְבִים בַּעֲבוּרִי בַּלַּיְלָה. וְאֵין נְגִינָתִי אֶלָּא לְשׁוֹן שֶׁבֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ג, סג): אֲנִי מַנְגִינָתָם, וְאוֹמֵר (בראשית יד, כ): אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ. בָּא עָלֵינוּ סַנְחֵרִיב שָׁבַרְתָּ אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה בּוֹא וּרְאֵה אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵן גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ עֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְרִין לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי הֵם מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב, ו): עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים, וְכֵיוָן שֶׁבָּא סַנְחֵרִיב מִיכָאֵל יָצָא וְהִכָּה בָהֶם, וְגַבְרִיאֵל הִצִּיל בְּמִצְוָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו. לָמָּה כָךְ, אֶלָּא תְּנָאִין עָשָׂה עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵימָתַי, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֵירֵד לְהַצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אָמְרוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל לְפָנָיו אָנוּ יוֹרְדִין לְהַצִּיל אוֹתוֹ, אָמַר לָהֶם אִלּוּ יָרַד לְשֵׁם אֶחָד מִכֶּם לַכִּבְשָׁן אַתֶּם הֱיִיתֶם מַצִּילִין אוֹתוֹ, אֶלָּא לִשְׁמִי יָרַד וַאֲנִי יוֹרֵד וּמַצִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ז): אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, אֶלָּא אֶתֵּן לָכֶם זְמַן אֵימָתַי תֵּרְדוּ עַל שֶׁנִּזְדַּקַּקְתֶּם לְהַצִּילוֹ לִכְבוֹד שְׁמִי, אַתָּה מִיכָאֵל עַל מַחֲנֵה אַשּׁוּר, וְאַתָּה גַּבְרִיאֵל עַל מַחֲנֵה כַּשְׂדִּים. כֵּיוָן שֶׁיָּרַד גַּבְרִיאֵל לְהַצִּיל לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, גָּזַר לָאֵשׁ וְיָצָא וְלִהַט כָּל אוֹתָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כב): גֻּבְרַיָא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַרְבַּע אֻמּוֹת מֵתוּ שָׁם, בָּרִאשׁוֹנָה כְּתִיב (דניאל ג, ג): בֵּאדַיִן מִתְכַּנְשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא סְגָנַיָא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא, וְכָאן חָסְרוּ אַרְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כז): וּמִתְכַּנְשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא, לְפִיכָךְ אָמַר חֲנַנְיָה (תהלים קיז, א): הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם. מִישָׁאֵל אָמַר (תהלים קיז א): שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. וַעֲזַרְיָה אָמַר (תהלים קיז, ב): כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ. הַמַּלְאָךְ אוֹמֵר (תהלים קיז ב): וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, אֱמֶת מַה שֶּׁאָמַר לִי כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְהַצִּיל אַבְרָהָם, וְכֵן מִיכָאֵל עָשָׂה מַה שֶּׁאָמַר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה', תָּנָא כֻּלָּן פּוֹלֶמַרְכִין וְדֻכָּסִין הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן וְהִנִּיחוּ קַנְקַנֵּיהֶם מֻשְׁלָכִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסַנְחֵרִיב אַתָּה עָשִׂיתָ שֶׁלָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, כג): בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ, אַף אֲנִי בְּיַד מַלְאָכִי, מֶה עָשָׂה לוֹ (ישעיה י, טז): וְתַחַת כְּבֹדוֹ יְקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. מַהוּ וְתַחַת כְּבֹדוֹ, שֶׁשָֹּׂרַף גּוּפָן מִבִּפְנִים וְהִנִּיחַ בִּגְדֵיהֶם מִבַּחוּץ, שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם בִּגְדוֹ, וְלָמָּה הִנִּיחַ בִּגְדֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁהָיוּ בָּנָיו שֶׁל שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י, כב): בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּב אֲנִי לְשֵׁם אֲבִיהֶם שֶׁנָּטְלוּ הוּא וְיֶפֶת בִּגְדֵיהֶם וְכִסּוּ עֶרְוַת אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, כג): וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִֹּׂמְלָה, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִיכָאֵל הַנַּח בִּגְדֵיהֶן וּשְׂרֹף נִשְׁמָתָן, מַה כְּתִיב שָׁם (מלכים ב יט, לה): וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קא, ח): לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל וְחִזְקִיָּהוּ יוֹשְׁבִין וְאוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל, שֶׁהָיָה לַיִל שֶׁל פֶּסַח וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לוֹמַר עַכְשָׁו יְרוּשָׁלַיִם מִתְכַּבֶּשֶׁת בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל, מָצְאוּ אוֹיְבֵיהֶם פְּגָרִים מֵתִים, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִישַׁעְיָה (ישעיה ח, ג): קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז, וּמִהֵר לָבֹז שְׁלָלָם. וְהָאֶחָד קָרָא שְׁמוֹ (ישעיה ז, יד): עִמָּנוּאֵל, לוֹמַר שֶׁאֲנִי עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב, ח): עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּיַד מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא יַעֲשֶׂה עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר זֶה מִיכָאֵל לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, א): וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַֹּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ, שֶׁהוּא תּוֹבֵעַ צְרָכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה א, יב): וַיַּעַן מַלְאַךְ ה' וַיֹּאמַר ה' צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלָיִם, וְאוֹמֵר (דניאל י, כא): וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְמָה מִיכָאֵל וְסמא"ל דּוֹמִין לְסָנֵיגוֹר וְקָטֵיגוֹר עוֹמְדִין בַּדִּין, זֶה מְדַבֵּר וְזֶה מְדַבֵּר, גָּמַר זֶה דְּבָרָיו וְזֶה דְּבָרָיו, יָדַע אוֹתוֹ הַסְּנֵיגוֹר שֶׁנָּצַח הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ אֶת הַדַּיָּין שֶׁיּוֹצִיא אִיפוֹפָסִין. בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ קָטֵיגוֹר לְהוֹסִיף דָּבָר, אָמַר לוֹ הַסָּנֵיגוֹר הַחֲרֵשׁ וְנִשְׁמַע מִן הַדַּיָּן. כָּךְ מִיכָאֵל וְסמא"ל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה וְהַשָֹּׂטָן מְקַטְרֵג וּמִיכָאֵל מְלַמֵּד זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשָֹּׂטָן בָּא לְדַבֵּר וּמִיכָאֵל מְשַׁתְּקוֹ, לָמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ט): אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ, הֱוֵי (תהלים עז, ז): אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עַל נֵס שֶׁל חִזְקִיָּהוּ. דָּבָר אַחֵר, אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי, נִזְכַּר אֲנִי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּמִצְרַיִם, וּמְנַגְנִין שֶׁעָשִׂיתָ לְמִצְרַיִם, הֵיאַךְ מִתְּחִלָּה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא הַמַּכּוֹת עַל הַמִּצְרִים, מַכַּת בְּכוֹרוֹת אָמַר לְהָבִיא תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, כג): הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ. הִתְחִיל אוֹמֵר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אָבִיא עָלָיו מַכַּת בְּכוֹרוֹת תְּחִלָּה מְשַׁלְּחָן, אֶלָּא מֵבִיא אֲנִי עָלָיו מַכּוֹת אַחֵרוֹת [תחלה] וּבְעֵקֶב זֹאת אֲנִי מֵבִיא אֶת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, לְפִיכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס (תהלים צ, יא): מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, מִי יוֹדֵעַ נַגְנִין שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, כ): בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ, דְּבָרִים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בְּעָקֵב מִי יוֹדֵעַ.
5
ו׳אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מָה אַתֶּם עוֹשִׂים תִּהְיוּ יוֹדְעִים שֶׁיִּגֹּף אֶת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כג): וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם, אָמַר רַבִּי לֵוִי מַהוּ וְעָבַר ה', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹבֵר אֲנִי עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָלַךְ בְּנוֹ לְבַרְבַּרְיָאה עָמְדוּ הַבַּרְבָּרִיִּים וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְאָמַר מַה כָּבוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה לְאֵלּוּ שֶׁגִּדְּלוּ בְּנִי וְהִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא אֲנִי קוֹרֵא שֵׁם אוֹתָהּ הַמְּדִינָה עַל שֵׁם בְּנִי. חָזְרוּ אַחֲרֵי יָמִים וְקִלְּלוּ בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְשִׁעְבְּדוּ אוֹתוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֲנִי עוֹבֵר עַל מַה שֶּׁכִּבַּדְתִּי אוֹתָם, יוֹצֵא אֲנִי וְעוֹשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה וּמַצִּיל אֶת בְּנִי. כָּךְ יָרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מג, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, כִּבְּדוּ אֶת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, ג): וַיִּבְכּוּ אוֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַה כָּבוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה לְמִצְרַיִם, הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּשְׁמָהּ שֶׁל גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, י): כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. כְּשֶׁחָזְרוּ וְשִׁעְבְּדוּ בָּהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות יב, יב): וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם, חוֹזֵר אֲנִי מֵאוֹתוֹ כָּבוֹד וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ שְׁמָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה:
6
ז׳מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שמות יב, כג): וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח, אוֹתָהּ שָׁעָה כִּבְיָכוֹל עָמַד לוֹ בַּפֶּתַח, אֶלָּא בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁהַטַּבָּח מַכְנִיס צֹאנוֹ וְכָל שֶׂה אוֹ כֶבֶשׂ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁחֹט נוֹטֵל הַסִּיקְרָא וְרוֹשֵׁם עָלֶיהָ לְהַכִּיר אֵיזֶה יִשְׁחֹט וְאֵיזֶה לֹא יִשְׁחֹט. כָּךְ (שמות יב, יב): וְרָאָה אֶת הַדָּם, כִּבְיָכוֹל עָמַד בַּפֶּתַח וְדוֹחֶה הַמַּשְׁחִית שֶׁלֹא יִגֹּף אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם הָאֱלֹהִים (שמות יב, כד): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם עַכְשָׁו כָּךְ אֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָכֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, יט): כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וגו', אֲבָל אַתֶּם (מלאכי ג, יז): וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ.
7
ח׳אָמַר רַבִּי חֲלַפְתָּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין כְּנִסָּיו וּכְנִפְלְאוֹתָיו וְאֵין כִּגְבוּרוֹתָיו וּכְמַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמז, ה): גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב כֹּחַ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר וּפָשַׁט יָדָיו בַּטְּמֵאִים, לָמָּה, בִּשְׁבִיל שֶׁגָּדוֹל וְנוֹרָא הוּא, וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל הוֹדִיעַ כֹּחוֹ. וְלָמָּה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר לְיַעֲקֹב (בראשית מו, ד): אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה. וְהוּא עוֹשֶׂה מִלְחַמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מַלְאָךְ אֶחָד הָפַךְ אֶת סְדוֹם, וְכָאן (ישעיה מב, יג): ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה.
8
ט׳דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָפְכָה הַמְדִינָה שִׁעְבּוּדָהּ עַל הַשְּׁבוּיִם שֶׁבָּאוּ אֲלֵיהֶם, אַף הוּא הָפַךְ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וַהֲרָגָם. כָּךְ מִצְרַיִם הָפְכוּ גְּזֵרָתָן עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְשֶׁנָּתְנוּ מְלֶאכֶת אִישׁ עַל אִשָּׁה וּמְלֶאכֶת אִשָּׁה עַל אִישׁ, אַף הָאֱלֹהִים הָפַךְ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וַהֲרָגָן בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, כְּשֵׁם שֶׁהָפַךְ סְדוֹם בַּלַּיְלָה כָּךְ הָרַג בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה, לְכָךְ אָמַר דָּוִד (תהלים עו, ח): אַתָּה נוֹרָא אַתָּה וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ.
9
י׳הַרְבֵּה נִסִּים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הָרַג בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ מְשׁוּלִים לִבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם. הָרַג בְּכוֹרֵי שֶׁבִי, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לַשָּׁבוּי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, רְצוֹנְךָ שֶׁתֵּצֵא וְיִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נֵצֵא מִכָּאן לְעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹא יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ דָּנָן עִמָּהֶם. מִבְּכֹר פַּרְעֹה עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה שִׂמְחָה לִבְנוֹ וְהָרַג שׂוֹנְאָיו, אָמַר הַמֶּלֶךְ כָּל מִי שֶׁשָֹּׂמֵחַ לִי יָבֹא לְשִׂמְחַת בְּנִי, וְכָל מִי שֶׁשׂוֹנֵא לִי יֵהָרֵג עִם הַשֹּׂוֹנְאִים. כָּךְ הָאֱלֹהִים עָשָׂה שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁגְּאָלָן, אָמַר הָאֱלֹהִים כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנִי יָבֹא וְיִשְׂמַח עִם בְּנִי. הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּמִּצְרִים בָּאוּ וְעָשׂוּ פֶּסַח עִם יִשְׂרָאֵל וְעָלוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לח): וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְכָל מִי שֶׁרָצוּ שֶׁלֹא יִגָאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, מֵתוּ עִם הַבְּכוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, נא): וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם. צָעֲקוּ כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּהִי צְעָקָה גְדוֹלָה בְּמִצְרָיִם, בָּאוּ כֻלָּם לַהֲרֹג פַּרְעֹה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם, וְהֵן קוֹרִין אֶת הַלֵּל, וּפַרְעֹה מַכְרִיז לְגִבּוֹרָיו בּוֹאוּ וְנִקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן. אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בַּלַּיְלָה אַתָּה מוֹצִיא אֶת בָּנַי, לֹא תוֹצִיא לְבָנַי בַּלַּיְלָה, אֶלָּא יֵצְאוּ בְּרֹאשׁ גָּלוּי בַּחֲצִי הַיּוֹם, נִתְפַּזְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִצְרַיִם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר משֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, וּמשֶׁה הָיָה עוֹסֵק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וּבִכְלֵי הַמִּשְׁכָּן שֶׁהֵכִין יַעֲקֹב אָבִינוּ, וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים נח, יא): יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם.
10
י״אוַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, רַבִּי שְׁמוּאֵל אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ אָפוּ הַבָּצֵק שֶׁלָּשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק, וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וגו', מִשָּׁעָה שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶן הַגְּזֵרָה, שֶׁהֵן לֹא עָשׂוּ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא מָאתַיִם וָעֶשֶׂר שָׁנָה, וּבַיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, בּוֹ בַּיּוֹם עָלוּ, וּבוֹ בַּיּוֹם יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין, לְכָךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה שִׂמְחָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה': בָּעוֹלָם הַזֶּה עָשָׂה לָהֶם נֵס בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה נֵס עוֹבֵר, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַלַּיְלָה נַעֲשָׂה יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם וגו', כָּאוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתְּחִלָּה, וּגְנָזוֹ בַּגַּן עֵדֶן:
11
י״במָה רָאָה לוֹמַר לֵיל שִׁמֻּרִים, שֶׁבּוֹ עָשָׂה גְּדֻלָּה לַצַּדִּיקִים, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וּבוֹ הִצִּיל לְחִזְקִיָּהוּ, וּבוֹ הִצִּיל לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו, וּבוֹ הִצִּיל לְדָנִיֵּאל מִגֹּב אֲרָיוֹת, וּבוֹ מָשִׁיחַ וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִתְגַּדְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כא, יב): אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה. מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מְצַפָּה לְבַעְלָהּ שֶׁפֵּרַשׁ לִמְדִינַת הַיָּם, אָמַר לָהּ יְהֵא סִימָן הַזֶּה בְּיָדֵךְ בְּעֵת שֶׁתִּרְאִי אוֹתוֹ סִימָן דְּעִי שֶׁאֲנִי בָּא וַאֲנִי קָרוֹב לָבוֹא. כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְצַפִּין מִשֶּׁעָמְדָה אֱדוֹם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַסִּימָן הַזֶּה יִהְיֶה בְּיֶדְכֶם בַּיּוֹם שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם תְּשׁוּעָה וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי גוֹאַלְכֶם, וְאִם לָאו אַל תַּאֲמִינוּ, שֶׁלֹא קָרְבָה הָעֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, כב): אֲנִי ה' בְּעִתָּה אֲחִישֶׁנָּה. וְאוֹמֵר (חגי ב, ו כב): עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וגו' וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וגו'. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתִּי אֶת מִצְרַיִם כָּךְ אֲנִי הוֹפֵךְ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, יב): וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ, וְאוֹמֵר (איוב לח, יג): לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וגו':
12