שמות רבה כ״חShemot Rabbah 28

א׳וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, יט): עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי, מַהוּ עָלִיתָ, נִתְעֲלֵיתָ, נִתְגַּשַׁשְׁתָּ עִם הַמַּלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה. דָּבָר אַחֵר, עָלִיתָ לַמָּרוֹם, שֶׁלֹא שָׁלְטָה בְּרִיָה מִלְּמַעְלָן כְּשֵׁם שֶׁשָּׁלַט משֶׁה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַלּוּחוֹת הָיוּ אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים, כִּבְיָכוֹל הָיוּ בְּיַד מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שְׁנֵי טְפָחִים וּבְיָדוֹ שֶׁל משֶׁה שְׁנֵי טְפָחִים וּשְׁנֵי טְפָחִים הָיוּ מַפְרִישִׁין בֵּין יַד לְיַד. דָּבָר אַחֵר, עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם הַנִּכְנָס לִמְדִינָה נוֹטֵל דָּבָר שֶׁאֵין עֵין בְּנֵי הַמְדִינָה עָלָיו, וּמשֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם וְנָטַל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ הַכֹּל נוֹשְׂאִין עֵינֵיהֶם עָלֶיהָ, הֱוֵי: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁשָּׁבָה אוֹתָהּ נְטָלָהּ חִנָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים סח, יט): לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם, בִּלְקִיחָה נִתְּנָה לוֹ. יָכוֹל יְהֵא חַיָּב לִתֵּן לוֹ דָּמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר מַתָּנוֹת, בְּמַתָּנָה נִתְּנָה לוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְגֹעַ בְּמשֶׁה, עָשָׂה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְלַסְטֵירִין שֶׁל פָּנָיו שֶׁל משֶׁה דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי אַתֶּם מִתְבַּיְשִׁין הֵימֶנּוּ לֹא זֶהוּ שֶׁיְּרַדְתֶּם אֶצְלוֹ וַאֲכַלְתֶּם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא נִתְּנָה לְךָ תּוֹרָה אֶלָּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם, וְאֵין אָדָם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים, הֱוֵי: וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.
1
ב׳וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר, בִּזְכוּת הָהָר, וְאֵין הָהָר אֶלָּא אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה'. וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, עָלָה בֶּעָנָן וְיָרַד בֶּעָנָן וּזְכוּת אָבוֹת עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת עִמּוֹ. כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, אֵלּוּ הַנָּשִׁים, אָמַר לוֹ אֱמֹר לָהֶם רָאשֵׁי דְבָרִים שֶׁהֵם יְכוֹלוֹת לִשְׁמֹעַ, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, אָמַר לוֹ אֱמֹר לָהֶם דִּקְדּוּקֵי דְּבָרִים שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לַנָּשִׁים תְּחִלָּה, שֶׁהֵן מִזְדָּרְזוֹת בְּמִצְווֹת. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיְהוּ מַנְהִיגוֹת אֶת בְּנֵיהֶן לַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְּקֵיסָרִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם, לֹא צִוִּיתִי אֶלָּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ נִצְטַוֵּית חַוָּה וְעָבְרָה וְקִלְקְלָה אֶת הָעוֹלָם, עַכְשָׁיו אִם אֵינִי קוֹרֵא לַנָּשִׁים תְּחִלָּה, הֵן מְבַטְּלוֹת אֶת הַתּוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב, ה): בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'. וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, בְּטַכְסִיס שֶׁל מְלָכִים נָהַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, לָמָּה כָּךְ בִּזְכוּת שֶׁאָמְרוּ (שמות כד, ז): נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.
2
ג׳וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה', אוֹתָהּ שָׁעָה בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם, וְהָיָה משֶׁה עוֹמֵד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי משֶׁה, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת אוֹפִימְשְׁטָאטָא חוּץ מִדַּעְתּוֹ שֶׁל אִפַּרְכוֹס, אָמַר לוֹ עֲשֵׂה דָבָר פְּלוֹנִי, אָמַר לוֹ, כְּבָר נַעֲשֵׂית. שׁוּב אָמַר לוֹ, לֵךְ קְרָא לִפְלוֹנִי סִינְקְלִיטָקוֹס וְיָבֹא עִמְּךָ, עַד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עָשָׂה הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ. כָּךְ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת, הָיָה משֶׁה עוֹמֵד מִצִּדּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי גוֹלֶה לָהֶם אֶת הָרָקִיעַ וְאוֹמֵר (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. הֵם אוֹמְרִים, מִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ משֶׁה, אֶלָּא יֵרֵד משֶׁה וְאַחַר כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות יט, י): לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם, אָמַר לוֹ כְּבָר הִקְדַּשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, כג): כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר וגו'. אָמַר לוֹ (שמות יט, כד): לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ, עַד שֶׁמּשֶׁה יוֹרֵד, נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, כה): וַיֵּרֶד משֶׁה אֶל הָעָם, מִיָּד (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים.
3
ד׳אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל בְּבַת אֶחָת, מֵמִית וּמְחַיֶּה בְּבַת אֶחָת, מַכֶּה וְרוֹפֵא בְּבַת אֶחָת, אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר, יוֹרְדֵי הַיָּם וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת וַחֲבוּשֵׁי בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אֶחָד בַּמִּזְרָח וְאֶחָד בַּמַּעֲרָב וְאֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם, שׁוֹמֵעַ כֻּלָּן בְּבַת אַחַת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ. עָפָר כְּמוֹ כֵן נֶהְפַּךְ לְאָדָם, חָזַר נֶהְפַּךְ לֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ה, ח): וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, מַהוּ לַבֹּקֶר, כִּתְחִלָּתוֹ, בִּתְחִלָּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר (שמות ז, כ): וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם, חָזַר וְנֶהְפַּךְ הַדָּם לְמַיִם. בָּשָׂר חַי נֶהְפַּךְ לְמֵת, חָזַר הַמֵּת וְנֶהְפַּךְ לְחָי. הַמַּטֶּה נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ, חָזַר הַנָּחָשׁ וְנֶהְפַּךְ לְמַטֶּה. הַיָּם נֶהְפַּךְ לְיַבָּשָׁה, חָזְרָה הַיַּבָּשָׁה וְנֶהְפְּכָה לְיָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (עמוס ה, ח) (עמוס ט, ו): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וגו'. וְכֵן דִּבּוּר (שמות כ, ח): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, וְאוֹמֵר (במדבר כח, ט): וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה. דִּבּוּר (ויקרא יח, טז): עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה, (דברים כה, ה): כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וְכֻלָּן אֲמָרָן בְּבַת אַחַת, הֱוֵי: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.
4
ה׳בּוֹא וּרְאֵה שֶׁאֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת עוֹשֶׂה מִלְחָמָה וְלִהְיוֹת סוֹפֵר וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינֶנּוּ כֵן, אֶתְמוֹל בַּיָּם כְּעוֹשֶׂה מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה, וְאוֹמֵר (איוב כו, יב): בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם, וְהַיּוֹם בְּמַתַּן תּוֹרָה יָרַד לְלַמֵּד תּוֹרָה לְבָנָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב לו, כב): הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה, הֱוֵי: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַה שֶּׁהַנְּבִיאִים עֲתִידִים לְהִתְנַבְּאוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר קִבְּלוּ מֵהַר סִינַי, שֶׁכֵּן משֶׁה אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל (דברים כט, יד): כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם, עִמָּנוּ עוֹמֵד הַיּוֹם, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא עִמָּנוּ הַיּוֹם, אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִבָּרְאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, שֶׁלֹא נֶאֶמְרָה בָּהֶם עֲמִידָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹא הָיוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד קִבֵּל אֶת שֶׁלּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי א, א): מַשָֹּׂא דְּבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי, בִּימֵי מַלְאָכִי לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא בְּיַד מַלְאָכִי, שֶׁכְּבָר הָיְתָה הַנְּבוּאָה בְּיָדוֹ מֵהַר סִינַי, וְעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לְהִתְנַבְּאוֹת. וְכֵן יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה מח, טז): מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי, אָמַר יְשַׁעְיָה מִיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה בְּסִינַי שָׁם הָיִיתִי וְקִבַּלְתִּי אֶת הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, אֶלָּא (ישעיה מח, טז): וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהִים שְׁלָחַנִּי וְרוּחוֹ, עַד עַכְשָׁיו לֹא נִתַּן לוֹ רְשׁוּת לְהִתְנַבְּאוֹת. וְלֹא כָּל הַנְּבִיאִים בִּלְבָד קִבְּלוּ מִסִּינַי נְבוּאָתָן, אֶלָּא אַף הַחֲכָמִים הָעוֹמְדִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כָּל אֶחָד וְאֶחָד קִבֵּל אֶת שֶׁלּוֹ מִסִּינַי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ה, יט): אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם. קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קוֹל אֶחָד נֶחְלַק לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת וְהֵם נֶחְלָקִים לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְנַבְּאוּ כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁעָמְדוּ. רַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ בַּת קוֹל. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַהוּ (תהלים כט, ד): קוֹל ה' בַּכֹּחַ, אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, וַהֲלוֹא מַלְאָךְ אֶחָד אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּקוֹלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י, ו): וּגְוִיָּתוֹ כְּתַרְשִׁישׁ וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, צָרִיךְ לְדַבֵּר בְּכֹחַ, אֶלָּא קוֹל ה' בַּכֹּחַ, בְּכֹחַ כָּל הַקּוֹלוֹת. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲדָא קְרָא מְסַיֵּעַ לֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יב): ה' יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְֹּׂרוֹת צָבָא רָב.
6