שני לוחות הברית, תורה שבכתב, חיי שרה, דרך חייםShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Chayei Sara, Derekh Chayim
א׳במדרש הנעלם מהזוהר (ח"א קכב, ב) רמזו בזאת הפרשה ענין הגוף והנשמה וענין שוכני עפר וזמן התחיה, וכמה תוכחת מוסר יוצא מזה:
1
ב׳תוספתא מהזוהר (ח"א קכב, ב) זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו רב ועילאה בההיא עלמא, והכי פתח רב מתיבתא מאן דאיהו זעיר איהו רב, מאן דאיהו רב איהו זעיר, דכתיב (בראשית כג, א) ויהיו חיי שרה וגו'. מאה דאיהו חושבן רב כתיב ביה שנה, זעירו דשנין חד אזעיר ליה, שבע דאיהו חושבן זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב שנים:
2
ג׳עוד נוכל למצוא רמז מוסר שיראה האדם להוסיף מעלה בכל יום ויום שמזקין ביותר אז צריך ביותר להוסיף מעלה, זהו ענין (שבת קנב, א) זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים מוסיפים חכמה, וזקני עמי הארץ כל זמן שמזקינים מוסיפים טפשות. ואפשר שזהו ענין (בראשית כד, נ) ויען לבן ובתואל, כי בתואל שנזקן נטפש והוצרך לבן לענות. ועל זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין מוסיפים חכמה, בא הרמז שבשבע שנים אחרונים של שרה אמר לשון רבים שנים, כי בהם היותה ביותר חכמתה מתרבית:
3
ד׳ולפי דרך תוספתא מהזוהר שרומז על ההכנעה, על כן אני אומר שיש רמז גדול ג"כ בתיבת ויהי"ו על התשובה. אמרו רז"ל (פס"ר כא, יח) עולם הזה נברא בה"א פתוחה למטה ופתוח מצדה ששם בעלי תשובה כמו שכתב רש"י בפרשת בראשית על פסוק (ב, ד) בהבראם, בה"א בראם. והנה בתיבת ויהיו ה' באמצעי, ו"י למעלה מן ה', ו"י למטה מן ה', רומז על ההכנעה וקבלת יסורין באהבה, אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה (תהלים צד, יב) ומקבל יסורין ושפלות בעולם הזה, ואז נכנס לפתח הה"א ונתקן. דהיינו מאחר שיש לו ו"י מלמטה בעולם הזה שמקבל יסורין ושפלות. אבל אם הוא בעולם הזה בגאוה, אז יקבל ו"י מלמעלה דהיינו בעולם הבא, ושם הה' סגורה אין לה לכנוס ובמה יתקן. על כן אשרי לאדם שהוא נכנע בעולם הזה והוא שפל ומקבל יסורין באהבה:
4
ה׳ואברהם זקן בא בימים (בראשית כד, א). יוצא מזה מוסר גדול שצריך האדם לראות שבכל יום ויום מימי חייו יעשה בו טוב ולא רע, ואז יש מציאות חיות לזה היום, ויראת ה' תוסיף ימים (משלי י, כז), כלומר שכל יום ויום יש בו חיות מחמת מעשה הטוב שנעשה בהם. אבל שנות רשעים תקצרנה, כלומר אפילו שנים רבות שחיה נחשב בחייו כמת מאחר שלא פעל בהם טוב. ואברהם זקן בא בימים, כל יום ויום היה בו חיות ונעשה זקן. והארכתי במאוד בתוכחת מוסר במקומו שצריך אדם לעשות תשובה בכל יום ויום ולתקן מעשיו:
5
ו׳המושל בכל אשר לו (בראשית כד, ב). יש לפרש שזה קאי על אברהם, שאליעזר היה עבד וזקן ביתו של המושל בכל אשר לו. והרמז הוא מי שחננו הש"י עושר גדול והוא מקמץ ואין מרבה בצדקות ובנדיבות, בודאי יש קליפות ושטנים בר מינן השוכנים על עושרו המונעים אותו שלא יוכל למשול בשלו. אבל אברהם אבינו היה נדיב גדול ובעל צדקה ומושל בכל אשר לו:
6
ז׳מי שמזכהו הש"י לשדך בניו או בנותיו, יראה לדבק בטוב מטובים כמו שהזהירו רז"ל במאוד על זה (פסחים מט, א), וילמוד מאברהם אבינו שבחר ברבקה הצדקת הנביאה והיא היתה ממשפחה גדולה בזמן ההוא, ואשרי אנוש יעשה זאת:
7
ח׳ותמהר ותער כדה של השוקת ותרץ עוד אל הבאר לשאוב ותשאב לכל גמליו (בראשית כד, כ). ראה והתבונן בחכמת המוסר שהיה ברבקה לנהוג כבוד הבריות, כי מתחילה שתה אליעזר ונשארו מים בכדה ולא ידעה רבקה מה לעשות, אם תתן אלו מים הנותרים לגמלים אז יהיה נראה כאלו היא משווה הבהמה לאדם להשקותם מכלי אחד. ואם תשפוך המים הנותרים לחוץ, הוא גם כן העדר כבוד להיות המים הנותרים משתייתו נידונין כשופכין. נתחכמה ותרץ להשקות ומכח הריצה הגדולה עשתה כאלו נפל הכד מאליו מידיה ונשפך והיתה ממלאה בו מים, ובזה נשאר אליעזר בכבודו:
8
ט׳בראשית רבה (ס, טז), א"ר יודן, למדך תורה שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה משיאן תחילה, ואח"כ הוא נושא לו אשה. ממי אתה לומד מאברהם, בתחילה ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו, ואחר כך ויוסף אברהם ויקח אשה:
9
י׳נשלם פרשת חיי שרה, בעזרת האל הגדול הגבור והנורא
10