שני לוחות הברית, תורה שבכתב, כי תבוא, דרך חייםShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Ki Tavo, Derekh Chayim

א׳והיה כי תבא אל הארץ (דברים כו, א). במדרש הנעלם דרשו פרשה זו על ביאת העולם, ובצרור המור העתיק באורך, עיין שם:

ב׳וענית ואמרת וגו' (דברים כו, ה). פירש רש"י, להזכיר חסדי המקום כו'. ככה מחויב אדם לעשות בינו לבין קונו יתברך, כשמשפיע לו איזה טובה או איזה הצלחה להלל ולהודות לו שהזמין לו זה הדבר ברחמיו וברוב חסדיו ברוך הוא:

ג׳היום הזה ה' אלהיך מצוך (דברים כו, טז), פירש רש"י, בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאלו בו ביום נצטוית עליהם, עד כאן לשונו. וכן לקמן (שם כז, ט) הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך, פירש רש"י, בכל יום יהיו בעיניך כאלו היום באת בברית, עד כאן לשונו. וכלל גדול הוא זה לקיום התורה והמצות, שיעשם בזריזות כאלו היום נצטווה, וגם יחשוב כאלו היום היה כריתת הברית הש"י עמנו, ואז נקיים המצות בזריזות ובשמחה גדולה, לא מצות אנשים מלומדה, אשר על זה פירש האר"י ז"ל הפסוק (דברים כח, מז) אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל, כלומר שצריך האדם לשמוח בעשיית המצוה וקיומה יותר מרב כל שמזמין לו הש"י והוא שמח בו, ביותר מזה צריך לשמוח במצוה הבאה לידו שיקיימנה. ואמר הפסוק, אף שעבדת את ה' בקיום המצות, אבל לא עבדת בשמחה ובטוב לבב, על כן היתה זאת לך:

ד׳את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמור חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו. וי"י האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמור כל מצותיו. ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיותך עם קדוש לי"י אלהיך כאשר דבר (דברים כו, יז-יט):

ה׳מי הוא זה ואיזה הקורא שלשה פסוקים האלה שלא יתפעל בלבו להתעורר להתדבק בו יתברך, אשר חפץ בנו ובחר בנו. על כן החוט המשולש הזה לא ינתק, והיה לזכרון לכם תמיד. ואנחנו מקושרים בו יתברך בברית, גם קבלנו התורה באלה ובשבועה, וזהו ענין אלו הארורים הכתובים בפרשה זו נאמרו ג"כ בלשון ברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל וכו' וכן כולם כמו שכתב רש"י, ולכאורה קשה למה כתבה התורה הארורים והניחה הברוכים בחוץ, איפכא מסתברא לכתוב הברוכים ולהיות הארורים בחוץ, כי תמיד מדברת התורה בלשון הגון. אלא הענין כי התכלית כאן היה לקבל התורה בארור דהיינו באלה, ועל זה כרתנו ברית באלה ובקללות, וכמו שסיים אחר הקללות אלה דברי הברית וגו', על כן הארורים עיקר ואגב הארורים היו הברוכים, והקללות מקיימים אותנו ויתרון אור לעתיד יהיה לנו מתוך החשך דהיינו במחשכים הושיבנו, ובזה נזדככו ותם עונך בת ציון (איכה ד, כב):

ו׳עוד הזהיר בסוף הפרשה (דברים כט, ח), ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון:

ז׳בעזרת אשר ברא עולם הזה ועולם הבא. סיימתי פרשת כי תבא