שני לוחות הברית, תורה שבכתב, לך לך, דרך חייםShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Lech Lecha, Derekh Chayim

א׳בזוהר בפרשה זו בסתרי תורה (ח"א עט, ב) מפרש כל הפרשה הזו על ענין הנפש והגוף. ואברהם סוד הנשמה, ושרה סוד הגוף נקי, ולוט הוא היצה"ר, האריך מאוד בהנהגתם עיין שם. גם בעל העקידה בענין נצחון המלחמה, הוציא איזה רשומות למוסר. וזה לשונו, ומכא"ן אסמכת"א גדול"ה לדרוש רשומו"ת על תחיל"ת דינ"ו של אד"ם, ומה ישיב כו' עד ז"ה מת"ת אלהי"ם הי"א, עד כאן לשונו. מצוה לאדם שיקרב קרוביו בכל יכולתו, ונלמוד מאברהם עם לוט שמסר גופו עליו:

ב׳הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את (בראשית יב, יא). (ופירש רש"י) עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שביניהם. ראה היאך גודל הצניעות אפילו בין איש לאשתו, שיהיו צנועים וביישנים ביחד:

ג׳ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב וילך למסעיו (בראשית יג, ב). כבר פירשתי למעלה (פרק תו"א ד"ה כלל הענין) הנה מסעיו היה מהשגה להשגה, ובא לאשמועינן שלא שם עיניו על העושר שלא לפקח בענייני ממונו להרויח, ולא רצה לבטל עבור זה רגע מלימודו:

ד׳להרחיק מאוד ממחלוקת. ובאם ח"ו מתחיל איזה ריב, לכבות תיכף אש הריב, כמו שדרשו רז"ל (סנהדרין ז, א) על פסוק (משלי יז, יד) פוטר מים ראשית מדון. וכן עשה אברהם אבינו שאמר ללוט (בראשית יג, ח) אל נא תהי מריבה בינינו. ושמעתי צחות בתיבת מריבה, שאמר בלשון נקבה ולא אמר אל תהי ריב. אלא ריב כבר התחיל בין הרועים, אמר אברהם למען השם יפסיקו דברי ריב ולא יולד כדרך המחלוקת שתמיד עושה פרי ומתרבה, על זה אמר אל תהי מריבה לשון נקיבה באשה המולדת פרי מפרי, ודי בזה שהתחיל הריב, יהיה כזכר שאינו מוליד:

ה׳שלא להנות ממעשי נסים, כדאיתא במסכת תענית (כד, א) לא רצה להנות מהחטים שנתמלא בנס בחדר, וכן במסכת שבת (נג, ב) לזה שנעשו דדיו כדדי אשה שחשבו לגריעותא שנשתנו עליו מעשה בראשית. ודבר זה נלמוד מאברהם שאמר (בראשית יד, כג) אם מחוט ועד שרוך נעל [וגו'] ולא תאמר אני העשרתי את אברם. כי כבר הבטיחני הקב"ה על העושר. וקשה היעשה ה' ארובות בשמים וימטר לו כסף וזהב, אלא ודאי הש"י יזמין לו סיבה להעשירו, א"כ זהו הסיבה. אלא הענין שכל הנצחון הזה היה מחוץ לטבע ממעשה נסים, ובודאי אין כוונת הקב"ה על זה:

ו׳כל מה שמזמין הקב"ה לאדם יכיר את עצמו כי מצד מעשיו אין ראוי לכך, אלא הקב"ה עושה עמו צדקה. צא ולמד מאברהם אבינו שהבטיח לו הש"י הבטחות והאמין אברהם בה', ואותן הבטחות ויחשבה אברהם לצדקה להקב"ה, כן פירש בעל עקידה:

ז׳לך ה' הממלכה, בעזרתך סיימתי פרשת לך לך