שני לוחות הברית, תורה שבכתב, שופטים, דרך חייםShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Shoftim, Derekh Chayim

א׳שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך (דברים טז, יח). בכאן יש רמז מוסר להא דתנן בספר יצירה, שבעה שערים הם בנפש, שתי עינים, שתי אזנים, והפה, ושני נקבי האף, עד כאן לשונו. והוא חושב השערים שהם בראש של אדם. אמנם יש שער לברית המעור, וגם כן פה התחתון, וצריך האדם להיות שומר השערים דהיינו הראיה והשמיעה והדיבור והכעס היוצא מאף. ג"כ צריך לשמור שער ברית הקודש שלא יצא זרע כי אם לקדושה. גם פה התחתון שלא ימלא כריסו כבהמת קיא צואה. ועל אלו השערים ישים האדם לעצמו שופטים ושוטרים, כלומר שישפוט את עצמו תמיד. זהו תיבת לך שאמר תתן לך, וישגיח תמיד שלא יהיה שם שום עבירה, כי כמעט אלו המקומות מקום שלום, ויהיו תמיד בקדושה ובטהרה:

ב׳לא תטה משפט לא תקח שוחד (שם טז, יט). מאד מאד הזהירו רבותינו ז"ל על שחד, ואפילו שחד דברים ואפילו שירות קטן, וכמו שהובא בטור חשן משפט איך שראוי לאדם להתרחק ולהתלבש במדת חסידות בפרישות דבר זה. ואשרי אנוש יעשה זאת, כי ברגע אחד נכנס בו קירוב הדעת ומטה משפט, דהיינו שמהפך בזכיותיו ביותר. ודורשי רשומות אמרו רמז, שחד תטה משפט, כי כשתטה אותיות שחד נעשה תטה, דהיינו האותיות שלאחר שח"ד הם תט"ה, כי לאחר לקיחת שחד תטה משפט:

ג׳מצות מינוי המלך, על דרך הפשט הוא שיהיה מוראה של מלכות על עם יי' בקיום התורה והמצות. על כן מוזהר המלך ביתר שאת שישמור הוא בעצמו התורה והמצות, כי קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים (ב"מ קז, ב). ולכן נצטווה המלך ספר תורה יותר על שיש לו, לפי שהחיוב עליו כפלים משאר העם. ומטעם זה הוזהר על ריבוי הכסף והזהב והנשים שהם מורים על רבוי התאות, וגם על ריבוי הסוסים, כדי שיהי' דבוק בהש"י וישים בטחונו בו. כי אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם יי' אלהינו נזכיר (תהלים כ, ח). והנה דרשו רבותינו (יבמות מה, ב), שום תשים, כל משימות שאתה משים כו'. כן אני אומר ג"כ לתוכחת מוסר. כל מי שיש לו איזה התמנות על ישראל, צריך ליזהר בתוספות קדושה וטהרה:

ד׳ולזה סמך לפרשת מלך (דברים יח, א) לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יי' ונחלתו יאכלון, כי מאחר שבחר יי' בשבט הזה לכבוד ולתפארת, על כן צריכין הם להיות יותר בדביקות בהש"י וחרדים לדבריו, וכל הגדול מחבירו דינו יותר מדוקדק וסביביו נשערה מאוד:

ה׳ובזה יובן מה שנאמר אח"כ (שם ו), וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם וגו', ופרשה זו מיירי בכהן ולא בלוי, ולמה קורא לכהן לוי^הגה"המצאתי בקונטרסי דהאר"י ז"ל שכתב, יש בכאן רמז נפלא על בן לוי ממש, ורמז לנער הלוי שהיה כהן למיכה (שופטים יח, ג), ופירשו רז"ל (ב"ב קט, ב) שהוא יהונתן בן גרשם בן מנשה, והנו"ן תלויה והוא בן משה, רק שעשה מעשה מנשה. וזהו רמז שאמר בכאן גרשם קרי ביה גר שם, ואמר שאם יחזור לשרת בשם יי' אין ראוי לדחותו, הואיל ולא היתה כוונתו לעבוד עבודה זרה, אלא שטעה במאמר יעבוד אדם עבודה זרה ולא יצטרך לבריות, ולכן אם יחזור בו חלק כחלק יאכלו. אחר כך פירש מי גרם שטעה ויצא לחוץ, ואמר (לבד, כלומר מה שהיה לבד ויצא חוץ), ממכריו על האבות, כי אמרו רז"ל (מכילתא יח, ג) על ויואל משה (שמות ב, כא), שנשבע לו שבן ראשון יהיה לעבודה זרה, והשני שלו, ולכן נתגלגל הדבר שבא הנער הלוי והיה שמש לעבודה זרה, עד כאן:. ולעיל מיניה כתיב (שם ג) וזה יהיה משפט הכהנים, קורא לכהן כהן, ועתה קוריהו בשם לוי. נודע כי הכהן מצד החסד, והלוי מצד הגבורה. והנה התנשאות הכהן יותר מהלוי ודינו יותר מדוקדק, על כן רמז והיה הכהן ללוי, כי אף שהוא מצד החסד, מכל מקום הוא בעצמו נידון במדת הדין שהוא מדתו של לוי. וחלק כחלק יאכלו (שם ח) בקרבנות הרגל, כי כולם נוטלים חלקם לעצמם ונידונים במדת הדין. ונודע כי בכל הרגלים נידון העולם במדת הדין, כדתנן (ר"ה טז, א) בארבע פרקים העולם נידון. בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונים על המים, בראש השנה כו':

ו׳תמים תהיה עם יי' אלהיך (דברים יח, יג). זה הפסוק כולל כל הנהגת המדות וקדושה, ושיהיה דבק בהשם תמיד תמים תהיה:

ז׳עוד יש בזה הפסוק רמז גדול המתבאר בזוהר במקום אחר. ואמר, כשהאדם עושה ומקיים מצות מוסיף כח בדיוקנא דלעילא, ובעבירה פוגם לעילא ותתא כו'. וכשאדם חוטא, מחזו רשימין באפיה כו'. וזהו ענין (ישעיה ג, ט) הכרת פניהם ענתה בם, וכן כתיב (קהלת ח, א) חכמת אדם תאיר פניו. והרב אלשיך פירש מה שאמר יעקב על יוסף (בראשית מה, כח) אלכה ואראנו, כי רצה להסתכל ברשימו דאנפיה מה הוא. וכן אמר (עי' שם מו, ל) אחר ראותך כי עודך חי, כי הנני רואה רושם רשימו דאנפך כי איש חי אתה והאיר יי' פניו אליך ובאור פני מלך חיים. ועל זה כתיב (תהלים מב, ו) מה תשתוחחי וגו' ישועות פני ואלהי. רצה לומר, מה אצטער ביותר, הלא יש תקנה בתשובה להושיע רשימו דפני, וגם לסלק פגם דיוקנא דאלהי. ואשני פנים האלו כתיב (דברים ה, ד) פנים בפנים דיבר יי' עמכם. ועל זה בא הרמז, יראה יראה (שמות כג, יז), כדרך שבא לראות כך בא ליראות (חגיגה ב, א):

ח׳ומזה יתבאר פסוק חמור שכמעט אין לו הבנה. (תהלים כז, ח) לך אמר לבי בקשו פני את פניך יי' אבקש. הענין, זה הפסוק קאי אפסוק דלעיל מיניה (שם ד) לחזות בנועם יי'. ואמר רבון דעלמא, לך אמר לבי, לך אין צורך לראות ארישומי פני, כי לבי אומר עמך, כלומר לפניך נגלה תעלומות לב, לבי ובשרי שניהם יחדיו ירננו אל אל חי. ולבני אדם בשרי לבד בקשו את פני, בקשו לשון רבים, כי מדבר עם בני אדם, ואמר אתם בני אדם בקשו את פני. ואימת אני רוצה בזה שיבקשו את פני, כשאני את פניך יי אבקש לחזות בנועם יי', האדם יראה לעינים ויי' יראה ללבב (ש"א טז, ז):

ט׳כלל העולה, כשאדם חוטא עושה רשימו ופגם באנפוי, וכביכול גם למעלה. על זה בא האזהרה שתהיה תמים עם יי' אלהיך דיוקנא דלעילא ודיוקנא דלתתא, ראה עד היכן מגיעין פעולותיו של אדם:

י׳מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו. וכן כרם ולא חללו ילך וישוב וכן אירש אשה ולא לקחה ילך וישוב (דברים כ, ה-ז). דע כי ג' זמני עולם הבא הן, כמוזכר ביוצר של שבת (ברכת יוצר אור דשחרית) חיי עולם הבא וימות המשיח ותחיית המתים. חיי עולם הבא, הוא בית נאמן, שם דירה נאה לכל צדיק מדור לפי כבודו. ימות המשיח, יהיה לקוחי איש ואשה הקב"ה וכנסת ישראל, כדכתיב (ישעיה סב, ה) כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך. ואחר תחיית המתים יהיה הנצחיית, אשר עין לא ראתה אלהים זולתיך, ופירשו רז"ל (ברכות לד, ב) הוא סוד יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, והוא כרם ה' צבאות. על כן החוטא חוזר ממערכי המלחמה, ותלה הכתוב באלו, כי רומז שלא השלים להכין הדרך לג' אלו שלא חנך הבית, ולא חלל הכרם, ולא לקח האשה, ישוב לביתו. וענין ישוב רומז, שיעשה תשובה ויתקן דרכיו. וסימנך (תהלים צ, ג) תשב אנוש עד דכא, דכ"א ראשי תיבות דירה כרם אשה:

י״אודע כי מלחמות הערים המוזכרים בפרשיות ההם רומזים גם כן על מלחמת האדם עם המלך הגדול הוא היצר הרע אשר בקרבו. כי תצור אל עיר (דברים כ, יט), היא עיר קטנה ואנשים בה מעט, כמו שפירשו רבותינו ז"ל (נדרים לב, ב). ואמר (דברים שם י) וקראת אליה לשלום, ענין השלום הוא שיזדכך הגוף ויהיה נכנע, ובהזדככו הוא מתדבק בנשמתו כמו שכתבתי לעיל תלמידי חכמים מרבים שלום. ואם לא כבשת היצר הרע בטבע, אזי וצרת עליה בסיגופי תעניות ובהתשת כח מצד עסק התורה תמיד הנקראת תושיה וביתר הכנעות, ואז תהיה כבושה לפניך:

י״בבעזר עזרת השבטים. סיימתי פרשת שופטים