שני לוחות הברית, תורה שבכתב, ויקהל, פקודי, דרך חייםShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Vayakhel, Pekudei, Derekh Chayim

א׳ויקהל משה את כל עדת בני ישראל (שמות לה, א). האריך בכאן הזוהר (ח"ב קצו, א) במאוד שלא יתערבו הנשים בין האנשים בשעת הוצאת המת, ובל יראו ובל ימצאו. ואמר רבי שמעון רובא דעלמא לא מיתו עד דמטא זמנייהו, בר דלא ידעי לאסתמרא גרמייהו, דהא בשעתא דמיתו אפקי ליה לבי קברי, מלאך המות אשתכח ביני נשי כו', ע"ש שהאריך. וכתב שזהו הענין שהיו רגילין בשופרות בשעת מיתה, והוא לערבב השטן. והוא ביני נשי מכח חטא חוה שהביאה מיתה לעולם. ועתה במעשה העגל בא השטן ורקד ביניהם, ועל זה ויקהל משה את כל עדת בני ישראל אילין דכניש לון ואפריש לון לחודייהו, ומלאך המות לא הוה פריש מנו נשין עד דאתוקם משכנא כו', הה"ד (שמות לה, כב) ויבאו האנשים על הנשים. ויביאו האנשים לא כתיב, אלא ויבואו, דארחא לא הוה עמהון אלא לבתר כתפייהו בגין דמלאך המות לא אתפריש מבינייהו עד דאתוקם משכנא כו':

ב׳לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת (שמות לה, ג). רומז לאש המחלוקת ואש הכעס שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית, ומכל שכן ביום השבת קודש שאין בוער בו אש של גיהנם. והכועס בשבת או עושה מחלוקת ח"ו גורם להיות חמת הגיהנם בוער בו בר מינן:

ג׳אלה פקודי המשכן ואת האלף ושבע מאות וגו'. בתנחומא (ו) והוא נותן להם חשבון על כל דבר ודבר, לזהב ולכסף ולנחושת. וכסף פקודי העדה מאה ככר ואלף ושבע מאות, ויהי מאת ככר הכסף לצקת ונחשת התנופה שבעים ככר. עם שהוא עושה חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשוין כסדר בתוך המשכן, שכח אלף וז' מאות וע"ה שקל שעשה מהן ווים לעמודים ולא היו נראים. התחיל עומד תמה ואומר, עכשיו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם, והוא חוזר לבא על כל מלאכה ומלאכה. מיד האיר הקב"ה את עיניו ותלה עיניו וראה שהיו עשויין ווים לעמודים, התחיל להשיח בקול רם ואת האלף וז' מאות וע"ה שקל עשה ווים לעמודים. באותה שעה נתפייסו ישראל. מי גרם לו, על ידי שישב ועשה חשבון, עד כאן לשונו:

ד׳מכאן ילמוד כל אדם להיות נקי מישראל, ואל יחשוב הרי אני מאנשי האמונה. ואע"פ שכתוב (מ"ב יב, טז) ולא יחשבו כי באמונה הם עושים, מכל מקום ילמוד בקל וחומר בנו של ק"ו אלף פעמים ממשה רבינו ע"ה:

ה׳ענין הקמת המשכן להשרות בו השכינה. גם האדם בצורת שיעור קומתו היא ציור המשכן כמו שכתבתי בפרשת תרומה, ויקים את עצמו לטהר כל שיעור קומה שלו. וכל המקימים מקוים בו (שמות כה, ח) ושכנתי בתוכם:

ו׳בעזרת י"י מגן בעדי, נשלם פרשת ויקהל ופקודי