שני לוחות הברית, שער האותיות, קדושת האכילה, ברכות הנהנין ט׳Shenei Luchot HaBerit, Shaar HaOtiyot, Kedushat HaAchilah, Birkot HaNehenin 9
א׳בדיני ברכת הריח וריח שאין בו עיקר אם מברך עליו, ובו ב' סימנים:
1
ב׳א' כתב הטור בסימן רי"ו, יברך קודם הריח, כמו שמברך על האוכל קודם אכילה. אם זה שיוצא ממנו ריח עץ או מין עץ, מברך בורא עצי בשמים. ואם הוא עשב, מברך בורא עשבי בשמים. ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב, כגון המור שקורין פיזום, מברך בורא מיני בשמים. ועל כולם אם אמר בורא מיני בשמים יצא. הלכך על כל דבר שהוא מסופק בו מברך בורא מיני בשמים, דמיני בשמים כולל את הכל, עד כאן לשונו. ועל כן אנו נוהגין לברך על סתם תערובות בשמים במוצאי שבת בורא מיני בשמים, כדי להסתלק מן הספק:
2
ג׳ב' ריח שאין בו עיקר, כגון המריח בכלים שהן מוגמרים, כתב הרמב"ם (הל' ברכות ט, ח) שאין מברך עליו לפי שהוא ריח בלא עיקר. וכתב עליו הטור בסימן ר"ז, ולא הבנתי דבריו כו'. והבית יוסף כתב על זה וזה לשונו, וטעמו של הרמב"ם נראה שהוא משום שסובר דריח כיון שאינו צורך הגוף כל כך, כשאין לו עיקר אע"פ שנהנה אין לו לברך עליו, עד כאן לשון הבית יוסף. ונראה דלדעת זה אין נכון ליקח מכתשת שכותשין בו בשמים בין של עץ בין של מתכת, או כלי המיוחד לכך שמצניעין בו בשמים הנקרא פפעפ"ר מיל או פפעפ"ר ביק"ש, להריח בו כשיברך בשעת הבדלה במוצאי שבת בורא מיני בשמים, אע"ג דמריחין מהבשמים הנדוכים בהם כבר, הואיל ועכשיו אין בתוכן בושם הוי ריח בלא עיקר:
3
