שני לוחות הברית, שער האותיות, קדושת האכילה, עמק ברכה ז׳Shenei Luchot HaBerit, Shaar HaOtiyot, Kedushat HaAchilah, Emek Beracha 7
א׳והנה הארכתי בשלחן במקצת, למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה', והם המצות התלויות, בו יחיה האדם החיים האמיתיים. עתה באתי לחזור על הראשונות ולהפך בחרר"ה, ולזכור הדברים כלם שהם צרכי הסעודה בדרך קצרה ומעט הערה:
1
ב׳סעיף א' שיכוין האדם בברכת השלחן יותר משאר הברכות, ויאמר אותם בקול רם ואת כל ונוכחת:
2
ג׳סעיף ב' כשישב האדם לאכול, קודש יהיה, יקדש עצמו במותר לו, ויתן לבו מדי אכלו ומדי שתותו לפרוש מתאותו, ולא ימלא גרונו ובטנו כבהמה. ובעודו תאב לאכול, יניח מתאותיו לכבוד הבורא יתברך. והכלל, שיחשוב בשעת אכילה שהוא אוכל לפני המלך ה', ועל דרך שאמרו חז"ל (אבות ג, ג) כאלו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא, ובזה שלא יהיה גרגרן ורעבתן, והיה אמונת עתו חוסן:
3
ד׳סעיף ג' כמו שצריך ליזהר מריבוי אכילה, כך צריך ליזהר מריבוי שתייה, כי אין לך משוקץ ומתועב יותר מן השכור, כי כל שכור אין בו כלל עיקר, רק טפל שבקיה לרוויא דמנפשיה נפל (שבת לב, א):
4
ה׳סעיף ד' ייטב לבו בסעודתו, אם מעט אם הרבה, יאכל פתו בשמחה ונס יגון ואנחה:
5
ו׳סעיף ה' שיאכל האדם הטוב והמועיל לרפואה, ולא מה שערב לפיהו לפי שעה:
6
ז׳סעיף ו' וצריך התלמיד חכם להאריך על שלחנו, כדי שיהא שלחנו מזבח כפרה. יאכיל עניים על שלחנו, ולומר עליו דברי תורה. וכשיאכל העני, יתן לו המובחר שבשלחן, וידבר ד"ת ממש על שלחנו, ושלא יסמוך בזה על ברכת המזון, ואפילו הוא יחיד יאמר איזה מזמור או משנה וכיוצא, ואז יהיה שלחנו דומה ממש למזבח אשה ריח ניחוח:
7