שני לוחות הברית, תורה שבעל פה, כלל לשונות סוגיות כ״בShenei Luchot HaBerit, Torah Shebe'al Peh, Kelal Leshonot Sugyot 22
א׳אות תי"ו
1
ב׳תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ ממחרף ומגדף וע"ז וקדושין וגרושין בפרק יש נוחלין (ב"ב קכט, ב) דאמרינן התם הלכת' תוך כדי דיבור כדיבור דמי וכתבו התוספות בשם ר"ת דלכך אמר כדיבור דמי כדי שאלת תלמיד לרב היינו שלום עליך רבי. לפי שכשאדם עושה סחורה עם חבירו ויראה רבו או גדול ממנו בחכמה לא יתן לו שלום שאם יתן לו שלום לא יוכל לחזור בו ממקחו לכך תקנו שכשיעור הזה יכול לחזור. ומ"ש כדי שאלת תלמיד לרב הקשו התוספות בפרק מרובה (בבא קמא דף ע"ג) והא דאמר בפ' תפילת השחר (ברכות כז, ב) הנותן שלום והמחזיר שלום לרבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל היינו כשנותן שלום לרבו כמו לחבירו כמ"ש ליה שלום עליך ולא אמר רבי. והא דאמר בפ' ר' עקיבא (שבת פח, ב) כלום יש עבד שנותן שלום לרבו עבד שאני שאימת רבו עליו ובשום ענין אין ליתן לו שלום עכ"ל:
2
ג׳תנינא להא דת"ר פי' תנינא דמתני' להא דת"ר בברייתא והרצון שאותה ברייתא היא עיקר הואיל ושנויה במתניה:
3
ד׳תני כך וכך הקריאה היא בציר"י תחת התי"ו תיני כך וכך כי תני בשבת פירושו תן זה. תיקו בכל דוכתא בתלמוד שהתשובה אינה נודעת לפשוט ממנה האבעיא אומר תיקון ולשון תיקו הוא מלשון תיק כי כמו שהתיק שבו הספר אינו נודע מה שבתוכו כך פשיטות האבעיא אינו נודע. וכן פי' הערוך. וי"א תיקו. ר"ת "תשבי "יתרץ "קושיות "ואבעיות:
4
ה׳תיקון סופרים כתב הרשב"א ז"ל הא דאמרינן בכמה מקומות תיקון סופרים הוא זה אין הכונה חלילה שהוסיפו או שהותירו על מ"ש בתור' אפילו אות אחת אבל ענין תיקון סופרים הוא שהן דקדקו ומצאו לפי ענין כל א' וא' מהכתובים ההם שעיקר הכונה לא היתה כמה שנראה ממה שכתוב בספר אלא צד כוונה אחרת ולא היה לו לכתוב כן. אלא כן כמו ואברהם עודנו עומד לפני ה' וה' עודנו הל"ל אלא שכינה הכתוב ולא קראום תיקון סופרים אלא שהם דקדקו ופירשו שהם כינויים עכ"ל וז"ל מהרי"ק הא דאמרינן תיקון סופרים כו' הר"ר יוד' כלן כתב ר"ל שנכתב בתוררה ע"ד תיקון סופרים שמתקנים מה שכותבים שיהיה דרך כבוד שעל דרך משל דוד המלך יצו' לסופר מהיר שיכתוב שדוד מצוה לפלוני שיעשה כך וכך הנה הסופר יתקן לשונו הכתוב כשיאמר המלך דוד מצוה לפלוני עכ"ל:
5
ו׳תלמיד חבר בכל מקום שאומר כה"ג ר"ל שהיו חברים תחילה ואח"כ נתחכם אחד מהם באופן שהשני נעשה תלמידו כמה שהיה בן עזאי חבר לר' עקיבא ונתחכם ר' עקיבא והיה בן עזאי תלמידו ואמרו בגמרא בן עזאי תלמיד חבר לר' עקיבא היה והוי כאלו אמר נעשה תלמיד מי שהיה חבר בתחילה אבל אין הפי' מי שהיה תלמוד נתחכם עד שעת' נעשה חבר אבל הפי' הוא עתה נעשה תלמוד מי שהיה כבר חבר להודיע חכמת הרב שגדלה עד שנעשה רבי למי שהיה לו חבר בתחילה כי לא בא להודיע גדולת חכמת התלמוד ע"כ מצאתי. אמנם רש"י במסכת עירובין פר' הדר דף ס"ג פי' תלמוד חבר שהוא חכם כמותו רק שלמד ממנו דבר אחד או יותר ע"כ:
6
ז׳תרתי ברוב המקומות המוזכר בתלמוד שהמקשן מקשה תרתי פירושו תרתי מילי דסתרן זה את זה ובהליכות עולם כתב על כלל זה וז"ל יש מקומות דלא סתרן אבל נגען דבחד מינייהו סגי' כההי' דפ"ק דקידושין (יט, א) דאמר שם אין יעוד אלא מדעת ואין יעוד אלא בגדול ופריך תרתי כלומר חדא מלת' נגהו ותרתי למה לי וכן בסוכה פרק הישן (כט, א) דאמר עד שיאור ויעלה עמוד השחר ופריך התם תרתי עכ"ל ובשארית יוסף כתב על זה וז"ל ונראה לי שהראיות אלו שהביא אינם מכריחות שהרי באותה שהביא פרק הישן (סוכה דף כ"ט) מצינו שפרש"י וז"ל דברים אלו סותרים זה לזה שיאור משמע שהאיר לו המזרח ויעלה עמוד השחר שמעמ קודם והראיה שמביא מפ"ק דקדושין גם כן אינה ראיה דאע"ג דלדעת רש"י משם יש לו לבעל הליכות עולם סיוע להר"ר אלחנן שהביאו שם התוספות פירושו תרתי דסתרן אהדדי דריש' אמרינן אין יעוד אלא בגדול משמע אפילו בגדול שלא מדעת מהני והדר אמר אין יעוד אלא מדעת אבל שלא מדעת לא מהני ע"כ וכיון דברוב המקומות משמע דסתרן ואפילו באותן שהביא הליכות עולם יש להם פירוש דלא כפירושו נראה מזה שהפירוש הטבעי כשאומר תרתי הוא להקשות מסתירה וכן נראה שהרי כשרצה הגמרא להקשות מכפל אומר תרתי למה לי דלשון למה לי היא קושיה מכפל עכ"ל:
7
ח׳נשלם האלפ"א בית"א מקצת לשונות וסוגיות התלמוד וידעתי כי יש כהנה וכהנה מי מנה ואני לא באתי לפרוט רק אחת מהנה כי ההכרח לא יגונה ועל השאר יש לסמוך על מי שבו דעת חכמה ובינה:
8