שני לוחות הברית, תורה שבעל פה, כלל לשונות סוגיות ז׳Shenei Luchot HaBerit, Torah Shebe'al Peh, Kelal Leshonot Sugyot 7
א׳אות זיי"ן
1
ב׳זאת אומרת לעולם כשיש משנה או ברייתא ואומר התלמוד עליה זאת אומרת פירושו דבלאו המשנה או הברייתא ההיא לא שמעי' ההוא דינא דאי בלאו המשנה ההיא הוא פשוט מעצמו למה אצטריך למימר זאת אומרת ואין לומר דאע"ג דדינא פשיטא היא דאף מהברייתא או המשנה שמעינן נמי דינא הכי שאינו כן אלא שהדין ליכא למשמע אלא מתוך המשנה או הברייתא עיין בפרק המוכר את הבית (ב"ב סג, א) גבי תנו רבנן בן לוי וכו':
2
ג׳וזו אין צריך לומר זו וענין לא זו אף זו כתב רבינו שמשון בספר כריתות הענין של לא זו אף זו הוא שהתנא שמע לשון ראשון וכתבו ושוב שמע לשון שני וכתבו לפי שנראה לו חידוש יותר ואעפ"י שלפי זה לא היה צריך לאומרו לא רצה לסלקו ממשנתו וזה הטעם בזו אצ"ל זו שמע ראשונה לשון א' וכתבו שוב שמע לשון שני וכתבו אעפ"י שאין צריך כלל למען כי רצה לכתוב כל דברי התנאים שהיו לפני. וכתב בשארית יוסף וז"ל, ושמעתי שכוונת התנא לומר שלא נחשוב החלוקה המחודשת לפשוטה מפני שלא דאינו חולק כי בודאי נמצא חולק עליה שלא ירצה לתפוש המרובה לכן מי שירצה להחמיר כבר ימצא מי שחשבו לדין ולא לחומרא וז"ל הכריתות עזר ונראה שכתוב הך דאצ"ל זו ע"ד אלו ואלו דברי אלהים חיים כדאיתא פ"ק דעדות (משנה ו') למה נכתבו דברי היחיד בין המרובים לבטלה שאם יאמר אדם דברי זה יאמרו אלו כדברי איש פלוני שמעת כך כתב הלשון השני שאם ישמע אדם או יראה ברייתא בענין יאמר ששמע רבי בסוף וכתבו שמעת' או שמא יסמכו על אותו לשון שני מדרך שכתב בעדיות שאם יראו ב"ר וכו' ואולי גם בענין לא זו אף זו לא רצה לסלק הראשון אע"פ שאינו צריך:
3
ד׳כתב הליכות עולם זה לשונו זה הטעם בזו ואצ"ל זו אינו שוה לי ולקוצר דעתי אין צורך לפי שדרך התנא לומר זו ואצ"ל זו בפירוש, כמו שאיתא בפרק היה קורא (ברכות יג, ב) בפרקים שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שמשיב ופעמים יקצר התג וישמיט זו ואצ"ל זו והיינו מ"ש הגמרא זו ואצ"ל קתני כאלו אמר בפי' זו ואצ"ל זו ע"כ וכתב שארית יוסף וז"ל ומ"ש דרך התנא לומר ואצ"ל בפי' איני מבין כי גם שם אקשה מה הוצרך לומר ואצ"ל קהני כאלו אמר בפי' זו ואצ"ל זו ע"כ וכתב שארית יוסף וז"ל ומ"ש דרך התנא לומר ואצ"ל בפי' איני מבין כי גם שם אקשה מה הוצרך לומר ואצ"ל זו אם אינו צריך אלא על כרחין דעת תנא אחד הוא והתנא הביאו בלשון ואצ"ל זו עכ"ל. עוד מצאתי בשארית יוסף שכתב וז"ל ובשטת הרמב"ן היה כתוב ז"ל התנא בתחלת עיונו ראה ב' חלוקותה א' מחודשת והב' מחודשת ממנה ומשום תפשת מועט לא כתב אלא המחודשת קצת אחר זה בטוב ההשקפה ראה שכפי הדין גם המחודשת ביותר ראוי לכתוב וכתבה אחר הראשונה ולא מחק הראשונה כי לא יכול לפי שכבר נתפשטה בין התלמידים ונשאר אותה הבבא בלא זו אף זו וכשאומר זו ואצ"ל זו עד"ז היה כי ראה התנא חלוק' מחודשת וכתבה ואחר עיון השני הבין חלוקה אחרת יותר מחודשת וכתבה אבל לא כתבה אחר החלוקה הראשונה כמו שעשה בלא זו אף זו אלא מפני חשיבות' כי היא מחודשת תכלית החידוש הקדימה וכתבה למעלה מהראשונה ונשארה ראשונה לאחרונה והיינו זו ואצ"ל זו עתה שנכתבו כסדר זה ולא עשה כן בלא זו אף זו מפני שהחידוש היה מועט ולא חבבו להקדימו וכתבו באחרונה וראיה לזה בפ"נ דיבמות (לב, א) לגבי ג' אחים שנים מהם נישואין לשתי אחיות וכו' אשר שם ב' משניות שהשניה באה מכ"ש דראשונה ותרצו בגמרא הך תנא בריש' וכו' ואיירי דחביבה ליה אקדמה ומשנה לא זזה ממקומה ופרש"י משנה זו אחרונה שנה בתחלה וההיא דלעיל לא היה בדעתו למתני סיפ' אלא הואיל ונשנית לא זזה ממקומה ויש כאן בנין אב לכל מקום שאומר זו ואצ"ל זו כי ע"ד זה היה הענין ע'כ ויש על שטה זו גמגום וכ"ש למה שפירשו התוספות שם וז"ל איירי דחביבי' לי' אקדמה בשאר מקומות אין דוחק לומר כן אלא אומר זו ואצ"ל זו קתני וכאן דוחק לומר כן לפי שבב' שלימה היא ולא צריכה ע"כ למדנו מדבריהם שאין תירוץ איירי דחביבה ליה תירץ זו ואצ"ל זו ושני' דתירוץ איידי דחביבה הוא תירוץ יותר דחוק מזו ואצ"ל זו וכל זה שלא כדברי השיט' ההיא ולכן חזרנו לדברי רבינו שמשון וכדאי הוא לסמוך עליו עכ"ל:
4
ה׳זבין וזבין תגר' אקרי פירש בתמיה' וכי יקנה אדם וימכור בסכום שקנה כדי שיקרא תגר כי אם אדם טורח ואוכל ואינו מרויח וממה יאכל אם אינו מרויח אין לך פסיד' גדולה כך פרשב"ם פרק המוכר את הספינה זו דברי פלוני כשהגמרא אומר זו דברי פלוני על הסתם פליג עלי' ולא סבר כוותי' וכ"כ התוספות בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף ל"ה) וז"ל זו דברי סומכוס משמע זו ולא ס"ל אף על גב דמוכח בפרק בית כור דאיכא זו וס"ל מיהו סתם זו לא ס"ל וכ"כ הר"ן פרק אלו נערות דזו לא סבירא לי' כל היכא דלא מפרש בהדיא זו וסבירא ליה:
5
