שני לוחות הברית, תורה שבעל פה, כלל מדות ו׳Shenei Luchot HaBerit, Torah Shebe'al Peh, Kelal Middot 6
א׳כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט ז"ל הליכות עולם פי' לרבות כל הדומה לפרט ולמעט כל מה שאינו דומה לו לפי שמדה זו מורכבת משתי מדות הראשונות כלל ופרט פרט וכלל ולכך משמע שתיהן ודנין בה כעין שתיהן לרבות כל הדומה והיינו כעין פרט וכלל ולמעט כל שאינו דומה והיינו כעין כלל ופרט ופליגי בה תנאי איכא מ"ד כללא קמא דוקא פי' עיקר וה"ל כלל ופרט דאין בכלל אלא מה שבפרט אלא דאהני כללא בתרא לרבות כל הדומה ליה מג' צדדים. ואיכא מ"ד כללא בתרא דוקא והוה ליה כלל נעשה מוסף על הפרט ונתרבה הכל אפי' מה שאינו דומה אלא בשני צדדים אלא דאהני כללא קמא למעט מה שאינו דומה לו אלא מצד אחר ועיקרו של דבר בסוגיא אחת פ' בכל מערבין (עירובין כז, ב) וזו היא הצעתה. תני חדא ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן פרט ובכל אשר תאוה נפשך חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגדולי קרקע פי' כגון בקר וצאן שפרים ורבים ויין ושכר שגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ פי' דבר הנברא מארץ אף כל ולדות הארץ ואסקינ' התם דעופות איכא בנייהו מ"ד פרי מפרי וגידולי קרקע עופות כן מ"ד ולד ולדות הארץ קסבר עופות מן הרקק נבראו פי' מן האגם ולא מן הארץ מפרש התם פלוגתייהו דמאן דמרבה עופות דקסבר כללא בתרא דוקא ונתרבה הכל אלא דאהני כללא קמא למעוטי כל דלא דמי ליה משני צדדין כגון דגים שאינן גדולי קרקע ואינם דומים לו אלא מצד אחד דהיינו פרי מפרי אבל עופות דומים משני צדדין דהוו פרי מפרי וגידולי קרקע ולד ולדות הארץ יצאו עופות שאין דומות לו בצד הג' דהיינו ולד ולדות הארץ זו היא צורתא דשמעתתא התם ולמדנו ממנה למ"ד כללא בתרא דוקא בעינן ב' צדדין כדאמר פרי מפרי וגידולי קרקע ומ"ד כללא קמא דוקא מצריך עוד צד ג' ולד ולדות הארץ וכן כל כיוצא בזה ומתוך כמה סוגיות אחרות מדקדקין בתוספות ומוכח דע"כ הנ' שני צדדין דעירובין למ"ד כללא בתרא דוקא ב' וג' צדדין למ"ד כללא קמא דוקא לאו דוקא ב' וג' דא"כ תקשי הא דאמר בנזיר (לה, ב) דכל היכא דאיכא תרי כללא ופרט ביניהם מרבינן כל דדמי ליה בחד צד ולכך אמר ד"י דחד צד דנזיר וב' צדדין דעירובין חדא מילתא היא וכך המדה כל הצדדין החשובין חד צד ואם יש עוד צדדין שאינן חשובין כמותן נקראין צד שני וההיא דעירובין פרי מפרי וגדולי קרקע חשובין הן ונקראים צד אחד כדאמר בנזיר ולד ולדות הארץ אינו חשוב כמותם ומקרי צד שני ויש מקומות דאפילו כמה צדדין חשיבי כחד צד מפני שכולם חשובים כדאיתא בפ' אלו טריפות (סו, א). כללא דמילתא למ"ד כללא בתרא דוקא צריך שיהיה דומה בכל הצדדין החשובין וכולם נקראים צד אחד אבל מן הצד הגרוע אין צריך ולמ"ד כללא קמא דוקא צריך שיהיה דומה אפילו מן הצד הגרוע והדבר מסור לחכמים להכיר איזה צד הגרוע שיחלקו בו. ונ"ל דלאו דוקא גרוע שאין למטה ממנו אלא גרוע בערך הצדדים האחרים קאמר אבל צד גרוע מן הגרוע אין צריך לדמות לו בו. ולכך צריכין הב' כללים שאם אתה אומר צריך שיהיה דומה לו לגמרי ואפילו אל הגרוע שבכולם. א"כ הב' כללים למה מהפרט לבדו נלמוד כל הדומה לו בבנין אב אלא ודאי נראה כמ"ש עכ"ל. וז"ל מהר"י קאר"ו בכללי תלמוד שלו. וא"ת למ"ד כללא קמא עיקר א"כ כללים למה נכתבו מהפרט לבדו נלמוד כל דדמי ליה במה מצינו. וי"ל דבנין אב לא מייתי אלא מאי דדמי לפרט שבעבורם מסתברא שינהוג הדין ההוא ובמדת כלל ופרט אע"ג דלא דמי במידי דטעמא מייתינן כי הא דעירובין מה הפרט ולד ולדות או דבר שהוא מטלטל וגופו טמון ועוד שבמדה זו אנו מוכרחים לרבות על כל פנים ואפילו שיש פרכא שלא נכתבו הכללים לחנם כי אם לרבות קצת ולמעט קצת ומ"מ נתפוס המועט אבל במה מצינו אם לא נוכל ללמוד מחמת פירכא לא נלמוד וכן כלד בר נלמוד במה מצינו אם אין פירכא ובמדה זו יש לנו למעט קצת דברים:
1
ב׳ולפי סברת אלו התנאים דמר סבירא ליה כללא קמא עיקר ומ"מ כללא בתרא עיקר. יתפרשו דברי ר' ישמעאל שאמר כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט האי דסבר דכלל בתרא עיקר פי' אי אתה דן כל מילי אע"פ שכלל בתרא עיקר כמו שהייתי עושה במדת פרט וכלל אלא אחר שהוסיף במיעוט הרי אין לך עד עכשיו אלא מאי דדמי מכל צד ובכלל תוסיף מאי דדמי בשום צד אע"פ שלא יהיה מכל צד. ותנא אידך דסבר דכללא קמא עיקר ירצה אי אתה דן המיעוט כל כך כמו שהיית ממעט אלו היה כלל ופרט אע"ג דכללא קמא עיקר אלא עד עכשיו היית ממעט אפילו מאי דדמי מכל צד ועתה תרבה מאי דדמי מכל צד ולא תמעט אלא מאי דלא דמי אלא מצד אחד:
2
ג׳וכתב הליכות עולם ויש מדה אחרת בנזיר בפ' ז' מינין (לד, ב) והיא פרט וכלל ופרט מיין ושכר יזיר פרט מכל אשר יצא מגפן היין כלל מחרצנים ועד זג חזר ופרט כלל ופרט וכלל איא אתה דן אלא כעין הפרט כו' ומפרש התם מאי דאיכא בין המדה הזאת למדה האחרת דאלו כלל ופרט וכלל אי איכא דדמי ליה אפילו מחד צד מרבינן פרט וכלל ופרט אי איכא דדמי ליה מב' צדדין מרבינן ואי לא מרבינן והך סוגיא אתיא כמאן דאמר כללא בתרא דוקא אבל למאן דאמר כללא קמא דוקא הוה איפכא וק"ל. )אמר המעתיק בפרק בכל מערבין פירוש בתוספות בשם ר"י דאתי גם כן כמאן דאמר כלל קמא דוקא עיין שם( ובכאן מקום שאלה למה לא מנה רבי ישמעאל מדה זו של פרט וכלל ופרט כמו שמנה מדת כלל ופרט וכלל ואם תאמר לפי שהן דומות היא נכללת עם חברתה ולפיכך לא מנה אותה אין זה כלום מכמה פנים אחד שאפילו יהיה דומות ה"ל למנות כמו שמנה כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו וכל אלו דומין וכפולין הן ועוד בנזיר נותן ביניהם הפרש לכן הפירוש המחוור בזה הוא דר' ישמעאל אינו דורש מדת פרט וכלל ופרט לפיכך לא מנאה והנך קראי דנזיר דמייתינן לעיל מפיק להו לדרש' אחרינ' כמו שיש מי שדורשין התם עד כאן לשונו. ויש שאינו דורש את התורה במשמעות כלל ופרט אלא במשמעות רבויי ומיעוטי כלומר במקום כלל ופרט ופרט וכלל וכלל ופרט וכלל דריש ריבה ומיעוט ומיעוט וריבה וריבה ומיעוט וריבה:
3
ד׳וההפרש שיש בין כללי ופרט לרבויי ומיעוטי מבואר בדברי רש"י ז"ל בפ' נגמר הדין (סנהדרין מו, א), ובסוף פ' אלו טריפות (חולין סה, ב), ובפ"ק דשבועות דף ה' (ד, ב). הכלל העולה הוא ע"ז היסוד שמי שדורש כללי ופרטי הוי הפרט פי' של הכלל ומי שדורש ריבויי ומיעוטי אין הפרט פי' אלא מיעוט שממעט מקצת ומניח מקצת ומעתה יתבאר לך ההפרש דבכל דוכתא מאן דדריש כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ואין לך להסויף אפי' הדומה ומאן דדריש ריבה ומיעוט ריבה הכל ומיעט שאינו דומה ומאן דדריש כלל ופרט וכלל הוי הפרט פי' של הכלל ואין בכלל אלא מה שבפרט וכי חזר וכלל לא בא להוסיף לך בכלל האחרון אלא הדומה בלבד ומאן דדריש ריבה ומיעוט וריבה ריבה הכל ומועט שאינו דומה אלא שחזר וריבה אפילו שאינו דומה. ולא מיעט לך אלא דבר א' היותר רחוק ומסרו הכתוב להחכמים לדעת איזה דבר ראוי למעט ובענין פרט וכלל ומיעוט וריבה הדין בהן להיפך מכלל ופרט וריבה ומיעוט והטעם מפני שפרט וכלל אין הכלל פי' אך סתירה הלכך ריבה הכל אבל מעוט וריבוי אע"פ שהריבוי מרבה הכל מ"מ המיעוט הולך לקיים דמה בא למעט והלא לא הוזכר הריבוי עדיין אלא הרי הוא כמו שנכתב אחר הריבוי וממעט לפחות אחד. ויש להקשות בזה והיא דכיון דמיעוט וריבה אמרנו למעלה דריבה הכל וא"כ רבוי כעין מה דרבה ריבה ומיעוט וריבה אם כן רבויא קמא למאי אהני הא במיעוט וריבה לחוד מרבינן כל מילי וממעטינן דבר א' והתוספות הקשו זה בפ' ג' מינין ותירצו בשם ר"ת דאין הכי נמי דריבוייא קמא יתירא אלא הכי הוה אורחא דקרא כמו ולקחת את המרצע דאיכא דדריש לה בריבה ומיעט וריבה וליכא לאקשויי רבויא דולקחת למאי אהני דכך אורחיה ומזה הוליד רבינו תם דמדת מיעוט וריבה ומיעוט אינה מדה ואפילו מאן דדריש רבויי ומעוטי דריש לה בכלל ופרט וכלל משום דאי דרשית ליה במיעוט וריבה ומיעוט יקשה לן דמיעוטא בתרא למאי אהני ולית לן לשנויי אורחא דקרא הכי במיעוט בתרא כרשנינן ברבוייא קמא דרובייא קמא אורחא דקרא להתחיל בו ואם בן למאי איצטריך ולהכי דריש ליה בכלל ופרט. וכלל דליכא למימר פרטא בתרא למאי אתא דאלולי פרטא בתרא הוה ליה פרט וכלל ואתרבי כל מילי.
4