שני לוחות הברית, תורה שבכתב, שמות, הקדמהShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Shemot, Introduction
א׳שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים תרומה תצוה
1
ב׳הנני כולל כל הפרשיות אלו בסוג אחד, יען כי מישך שייכי להדדי בשנת העיבור שדרך ישראל להתעורר בהם בדרכי תשובה ביתר שאת, כמוזכר בדברי הקדמונים והאחרונים. והנה רובם הזכירו פרשיות שובבים לבד, והבאים אחריהם הוסיפו עוד ביתר שאת עוד ג"כ פרשיות ת"ת, והמוסיף בתשובה יוסיפו לו עוד מן השמים:
2
ג׳על כן אני קורא שם לדרוש הגדול הזה הכולל פרשיות אלו שובבי"ם ת"ת:
3
ד׳ועתה הנני נותן טעם למה בשנת העיבור מהראוי לעשות תשובה ביותר משאר השנים. רז"ל אמרו (חולין ס, ב) שני המאורות הגדולים חמה ולבנה שוים נבראו והיה משתמשים בכתר אחד, ואח"כ מחמת הקטרוג אמר לה הקב"ה לכי ומעטי את עצמך. והנה רז"ל דברו בחמה ולבנה התחתונים הנראות לנו, אבל רומזים לחמה ולבנה העליונים וגבוה מעל גבוה כמבואר לחכמי המקובלים:
4
ה׳עוד נודע ונתפרסם בספריהם כי מכח ענין קטרוג הזה נמשך למטה קטרוג הקליפה הוא היצה"ר הוא השטן היורד ומחטיא ועולה ומקטרג (עי' ב"ב טז, א), ולעתיד יהיה אור הלבנה כאור החמה ויתבטלו הקליפות ויהיו כולם יודעים את ה' ולא יהיה יצה"ר:
5
ו׳ועתה אודיעך, אם לא היה ענין מיעוט הירח לא היה עולמים שום עיבור, כי בודאי אם היו משתמשים בכתר אחד היה סיבובם ומהלכם שוה. ועתה שנתפרדו אז אין מהלכם וסיבובם שוה וצריכים לעשות ז' עיבורים במחזור כדי להשוות שנות הלבנה דהיינו י"ב חדשי השנה, שיבוא בשווה לשנת החמה שהיא שס"ה יום, כדי שיבוא פסח בחודש האביב וסוכות בשעתו בזמן האסיף. נמצאו העיבורין שבאו מכח הקטרוג הם גרמו שנתהוו קטרוג שלמטה המביא לידי חטא, על כן (בשעת) [צ"ל: בשנת] העיבור ראוי ביותר לתשובה:
6
ז׳ונבחרו אלו הפרשיות, כי בהם נמצאו עניינים של תשובה תפלה וצדקה ותלמוד תורה כנגד כולם. ואלו הארבע הם ארבע רוחות העולם והם ד' חומות העולם וכמו שהארכתי בדרוש הזה בהקדמת תולדות אדם עיין שם יראו עיניך וישמח לבך:
7
ח׳והנה כל חומה וחומה היא כפולה כמו שכתוב (איכה ב, ח) ויאבל חיל וחומה, פירש רש"י שורא ובר שורא, חומה נמוכה שכנגד חומה גבוה, כל אלו ד' הם כפולות. התשובה היא על ב' פנים, הא' התשובה הנגלית הסיגופים והתעניות וכל תשובת המשקל והכתוב. הב' התשובה הנסתרת, דהיינו התשובה בלב שלם ותשובה מאהבה ולא מיראה, והיא התשובה האמת באמת ובלב שלם. ולזו התשובה נקראת אמת על שם מדת האמת. הרי תשובה בפועל, ותשובה אמת:
8
ט׳תפלה נחבר אליה העבודה כמאמר רז"ל (תענית ב, א) איזהו עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה, והתפלה במקום תמידין תקנום (ברכות כו, ב), הרי עבודה ותפלה וצדקה היא כפולה דהיינו גמילות חסד, כי גמילות חסד וצדקה יחדיו ידובקו וגמילות חסד שייך במה שבין אדם לחבירו, אבל בכלל הצדקה הוא ג"כ השייך לגבוה כגון קדושת מזבח וקדושת בדק הבית ובנינו, אף שהכל מאת ה' מכל מקום לנו לצדק"ה תהיה נחשב:
9
י׳תורה היא בשביל הדין כמו שכתוב (שמות יח, טז) והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו, למען דעת מה לעשות בין דין לדין. וכל התורה היא לידיעת הדינין לכל דיני התורה בכלל ובפרט, אין לך מקצוע כדיני ממונות, על כן סמך ואלה המשפטים לי' דברות מה אלו מסיני, אף אלו מסיני:
10
י״אהרי מתחברים אלו הכללים שמסרו לנו חכמי המשנה שהם קיום ועמוד העולם, דהיינו תורה עבודה גמילות חסדים, דין אמת ושלום. גם ג' אלה המוזכרים בדברי רז"ל ונודעים ומפורסמים לכל והם, תשובה תפלה וצדקה. והם ארבע זוגות. א' תשובה ואמת. ב' עבודה תפלה. ג' תורה ודין. ד' צדקה וגמילות חסד. נשאר עמוד השלום הוא החותם מכל ד' זוגות האלו, כי אם אין שלום אין כלום (תו"כ בחקותי א, ח) כמו שכתוב (זכריה ח, יט) האמת והשלום אהבו. ובבעל תשובה כתיב (ישעיה נז, יט) שלום לרחוק ולקרוב, ופירשו רז"ל (ברכות לד, ב) על מי שהיה רחוק ונתקרב. וחותם העבודה נשיאת כפים בברכת כהנים חותם בשלום, וכן חותם התפלה בברכת שלום. וכן כתיב (ישעיה לב, יז) והיה מעשה הצדקה שלום:
11
י״בוכן בתורה כתיב (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. וכן מכח הדין שבין אדם לחבירו גורם לשלום, שאלמלא הדין איש את רעהו חיים בלעו כמבואר בריש טור חושן משפט, הרי כל אלה חברו יחד להיותם מתייחדים. ועל אלה ד' שהן ח'. הן ח' פרשיות של שובבי"ם ת"ת:
12
י״גפרשת שמות מענין גלות וסיגופים ישראל, וימררו את חייהם וגומר (שמות א, יד), וכל העבודה הקשה וגו' היה למירוק וזיכוך והיא התשובה הנגלית כמו שנבאר. פרשת וארא שם יתבאר התשובה שהיא בלב שלם שהיא מדה אמת כמו שנבאר. פרשת בא שם תתבאר ענין העבודה. פרשת בשלח שם תתבאר ענין התפלה. פרשת יתרו שם מתן תורה. פרשת משפטים שם מתן הדינין. פרשת תרומה שם נדבת הלב הנכלל בצדקה. פרשת תצוה בעשיית בגדי כהונה לאהרן איש חסיד, שם יתבאר גמילות חסד. וסימנא מילתא, כי אלו התיבות של שובבים ת"ת רומזים לד' חומות תשובה תפלה צדקה תורה, כי שובבים רמז לשובו בנים שובבים (ירמיה ג, יד), ובמה בתיבת ת"ת, ראשי תיבות *תשובה *תפלה. וגם ראשי תיבות *תלמוד *תורה. וגם תיבת ת"ת הוא לשון נתינה רומז לצדקה:
13
י״דובמדרש תהלים (שוח"ט ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו וגומר. יושב בשמים ישחק וגומר (תהלים ב, ב-ד). במדרש תהלים, א"ר ברכיה בשם רבי לוי, ארורים הם הרשעים שהם מקיימין עצה על ישראל, וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך. עשו אמר, שוטה היה קין שהרג את הבל בחיי אביו, ולא היה יודע שאביו פרה ורבה. אני איני עושה כן, אלא (בראשית כז, מא) יקרבו ימי אבל אבי. פרעה אמר, שוטה היה עשו שאמר כן, ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו. אני איני עושה כן, אלא עד דיהון דקיקין תחות כורסייא דאמהון אנא מחינא להון, הדא הוא דכתיב (שמות א, כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. המן הרשע אמר, פרעה היה שוטה שאמר כן, ולא היה יודע שהבנות נשאות לאנשים והם פרות ורבות. אני איני עושה כן, אלא (אסתר ג, יג) להשמיד להרוג ולאבד כו'. גוג מגוג עתיד לומר, שוטים היו הראשונים שמעקיפין עצה על ישראל, ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים. אני איני עושה כן, אלא בתחילה אני מזווג לפטרון, ואח"כ אני חוזר על ישראל, הדא הוא דכתיב (תהלים ב, ב) על ה' ועל משיחו. והקב"ה אומר להם, גוג מגוג לי אתם באים להזדווג, כמה נדודים יש לי לפני, וכמה רשפים וברקים ולפידים, ואני יוצא עמך במלחמה שנאמר (ישעיה מב, יג) ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה, מה כתיב שם (זכריה יד, ט) והיה ה' למלך על כל הארץ, עד כאן לשונו:
14
ט״והרשעים הגדולים הנ"ל אף על פי שהיו רשעים גדולים, מכל מקום היו חכמים גדולים, אבל היו חכמים להרע ולא להטיב, והם ידעו דביקות ישראל לאביהם שבשמים וכל מגמתם להפריד הדביקות, ועל מרכז זה יסוד המאמר:
15
ט״זמתחילה אתעורר במה שכל אחד אמר עצתי טובה מעצתך, דמשמע דגם עצתו טוב רק זו טובה יותר. ואח"כ אומר, שוטה היה. עוד קשה גוג ומגוג ממה נפשך מאמין ביכולת הש"י, או לא. אם מאמין, איך אמר אזדווג לפטרון. ואם אין מאמין, איך אמר יש להם פטרון. ואין לומר מאמין רק מתייעץ להחכים, כי ידעו שאין הקב"ה משלם אלא מדה כנגד מדה, א"כ קשה למה נקרא פרעה שוטה, הלא גם הוא נתחכם כן כמו שאמרו רז"ל (סוטה יא, א) הבה נתחכמה למושיען של ישראל:
16
י״זהנה מתחיל מתחילת בריאת עולם דהיינו מתולדות אדם, כי ישראל קרוין אדם, והנה מחשבה הרעה הזו להפריד הדביקות התחיל מקין קינא דמסאבותא הוא המורד הראשון אשר רצה להפריד בין הדבקים ולסתור הבנין של מעלה. וכך כתב הרקאנט"י בפרשת בראשית וזה לשונו, ודע כוונת קין היתה להשחית הבנין של מעלה, כי בראותו שלא נתקבל קרבנו חשב למרוד מדה כנגד מדה, אמר הנה אדם וחוה ואני והבל והתאומות שבעה, וחשב כי בהסתר בנין שלמטה יהיה נסתר בנין שלמעלה, עד כאן לשונו:
17
י״חעל זה אמר עשו שוטה היה קין וכו', וענין המאמר יהיה שכל אחד יאמר שוטה היה הראשון כי אין עצתו כלום, ואף אם לא טובה עצתו עצתי טובה, כי ממנו אוסיף עוד ביטול קדושה ביותר. והנה קין הרג את הבל שהיה לו נשמה גדולה בלי ערך והיא נשמת משה רבינו ע"ה ששקול כנגד כל ישראל וחשב כי יסתר הבנין שלמעלה:
18
י״טעשו אמר שהיה שוטה, כי למה לא חשב שיולד בדמותו וצלמו זרע אחר ויחזור עטרה ליושנה, כאשר היה באמת שנולד שת שממנו הושתת העולם. אני לא אעשה כן, וגם אראה בפרטיים לבטל עמוד שהעולם עומד עליו והוא עמוד התורה, דהיינו בהריגת יעקב איש תם יושב אוהלים. וזהו שאמר (בראשית כז, מא) יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי, כי המתין בשעה שיעקב יפסיק מן התורה, כי מלאך המות שרו של עשו אין לו שליטה בעת עסק התורה כעובדא דדוד המלך (שבת ל, א), וכעובדא דרב חסדא כו' (מכות י, א), וכשיקרבו ימי אבל, ואבל אסור לעסוק בתורה אז אזדווג לו:
19
כ׳פרעה אמר שוטה היה כו', דביני וביני יפרה וירבה תינוקות של בית רבן ועליהם העולם עומד (שבת קיט, ב), כי תינוקות של בית רבן מבטלין גזירות רעות. וגם אוסיף עצה לבטל עוד עמוד העבודה שהיא עמוד וקיום העולם, ובגזירת השלכת כל בן זכר ליאור חשב לבטל עמוד העבודה, כי אין עבודה בנשים, וכמו שאמר (שמות י, יא) לכו נא הגברים, כי אין דרך טף ונשים לזבוח:
20
כ״אהמן אמר שוטה היה, כי ישאו אנשים וגו' הבא על בת ישראל הולד ישראל הן למ"ד הולד ממזר, הן למ"ד הולד כשר, תרווייהו מודו דישראל הוה. על כן גזר להשמיד כולם. ולא עוד כי בזה יתבטל נוסף על גזירתו עמוד גמילות חסדים שעליו העולם עומד, כי בהתבטל ישראל נתבטל החסד ח"ו, כמו שאמרו רז"ל (יבמות עט, א) ג' סימנים באומה זו, גומלי חסדים בישנים רחמנים וכולם נכללים בחסד, והסימן (תהלים קיז, ב) כי גבר עלינו חסדו. גב"ר ראשי תיבות *גומלים חסדים *בישנים *רחמנים:
21
כ״בגוג מגוג אמר הכל שוטים, וכי אינם יודעים שיש להם פטרון, אף כשנגזר להם ביטול ג' עמודים יש תקנה בתשובה להחזיר העטרה, והוא מקבלם בתשובה כמו שכתוב (דברים ד, ל) בצר לך ומצאוך, ואיך המן הגביל זמן לשנה וכי לא ידע כי בתוך זמן הזה יעשו תשובה, וכתיב (הושע יד, ב) שובה ישראל עד ה'. וזהו (תהלים ב, ב) על ה' ועל משיחו, כי תשובה מגעת עד כסא כבוד (יומא פו, ב). על זה אמר אזדווג לפטרונם, רצה לומר שלא יעשו תשובה החביבה לו, דהיינו אייגע אותם מיד כמו שעשה נבוכדנצר כדאיתא באיכה רבתי (ה, ה) נבוכדנצר שחיק טמיא ציוה לנבוזראדן אלההון דאילין מקבל בעל תשובה וידו פשוטה לקבל שבים, כיון דאתא כביש לון. לא תשבקינון דיצלון דלא יעבדון תיובתא ואלההון ירחם עליהון, עד כאן לשונו:
22
כ״גוהקב"ה משיב גדודים רשפים ברקים לפידים, כל אלה היו במתן תורה גדודי מלאכי צבאות וברקים ולפידים קולי קולות, ואדרבה כולם לזכך חומרים. כן יהיה הענין במלחמות גוג מגוג הכל לזכך. ולא כמו בנבוכדנצר שהיה היראה בשביל עונש ואז הם יסורין שיש בהם ביטול תורה. אבל יסורין של אהבה הם אדרבא לזכך להתיש חומר ולהוסיף דעה. ובכן יתקיים (ישעיה יא, ט) ומלאה הארץ דעה. והיה ה' למלך על כל הארץ (זכריה יד, ט):
23
כ״דועתה אפרש לפי סדר הפרשיות, להוציא הרמזים רמז ורמז מכל פרשה ופרשה ובדרך קצרה. כי כבר הארכתי בענין יציאת מצרים וסודות הרבה עניינים מפרשיות שמות וארא בא בשלח ותמצאם במסכת פסחים בהגדה, ובדרושי שבת הגדול. וכן בפרשת יתרו מענין מתן תורה הארכתי במסכת שבועות, והנני מתחיל בעזרת הש"י:
24