שני לוחות הברית, תורה שבכתב, שופטים, נר מצוהShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Shoftim, Ner Mitzvah

א׳זה שמו אשר יקראו לו שש מעלות לכסא:

ב׳מצוה תצ"א מתרי"ג מצות, מצות מינוי שופטים בכל קהל וקהל, שנאמר (דברים טז, יח) שופטים ושוטרים תתן לך וגו'.

ג׳תצ"ב, שלא ליטע אילן במקדש, שנאמר (שם כא) לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה'.

ד׳תצ"ג, שלא להקים מצבה בשום מקום, שנאמר (שם כב) ולא תקים לך מצבה.

ה׳תצ"ד, שלא להקריב בעל מום עובר, שנאמר (שם יז, א) לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום.

ו׳תצ"ה, לשמוע מכל בית דין שיורו דין אמת, שנאמר (שם יא) על פי התורה אשר יורוך.

ז׳תצ"ו, שלא להמרות פי בית דין הגדול, שנאמר (שם) לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל:

ח׳תצ"ז, למנות עלינו מלך ישראל, שנאמר (שם טו) שום תשים עליך מלך מקרב אחיך.

ט׳תצ"ח, שלא למנות מלך מקהל גוים, שנאמר (שם) לא תוכל לתת עליך איש נכרי.

י׳תצ"ט, שלא ירבה המלך סוסים.

י״את"ק, שלא ירבה לו יתר על י"ח נשים, שנאמר (שם יז) ולא ירבה לו נשים.

י״בתק"א, שלא ירבה לו אוצרות מכסף וזהב, שנאמר (שם) וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד.

י״גתק"ב, שלא לשוב לשכון בארץ מצרים, שנאמר (שם טז) ולא ישיב את העם מצרימה.

י״ד תק"ג, שיכתוב המלך ספר תורה יותר על מה שיש לו:

ט״ותק"ד, שלא יקח כל שבט לוי חלק בשעת כיבוש הארץ, שנאמר (שם יח, א) לא יהיה לכהנים הלוים חלק וגו'.

ט״זתק"ה, שלא יקח שבט לוי חלק כשאר השבטים אלא ליתן להם עריהם, שנאמר (שם ב) ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו וגו'.

י״זתק"ו, לתת לכהן זרוע ולחיים וקיבה, שנאמר (שם ג) וזה יהיה משפט הכהנים.

י״חתק"ז, להפריש תרומה גדולה, שנאמר (שם ד) ראשית דגנך תתן לו.

י״טתק"ח, ליתן ראשית הגז לכהן, שנאמר (שם) ראשית גז צאנך.

כ׳תק"ט, שיעבדו הכהנים והלויים משמרות שוות ברגלים, שנאמר (שם ח) חלק כחלק יאכלו:

כ״אתק"י, שלא לקסום, שנאמר (שם י) לא ימצא בך קוסם.

כ״בתקי"א, שלא לחבור חבר.

כ״גתקי"ב, שלא לכשף.

כ״דתקי"ג, שלא לדרוש אל המתים.

כ״התקי"ד, שלא לשאול באוב.

כ״ותקט"ו, שלא לשאול בידעוני.

כ״זתקט"ז, לשמוע מכל נביא אמת, שנאמר (שם יח) נביא אקים להם וגו' אליו תשמעון.

כ״חתקי"ז, שלא להתנבא בשקר, שנאמר (שם כ) אך הנביא אשר יזיד לדבר וגו'.

כ״טתקי"ח, שלא להתנבאות בשם עבודה זרה, שנאמר (שם) ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא.

ל׳תקי"ט, שלא נמנע ולא נירא מהריגת נביא השקר, שנאמר (שם כב) לא תגור ממנו:

ל״אתק"ך, מצות הכנת ערי מקלט, שנאמר (שם יט, ג) תכין לך הדרך.

ל״בתקכ"א, שלא לחוס על ההורג או חובל בחבירו לשלם הקנס, שנאמר (שם יג) לא תחוס עיניך ובערת הרע מקרבך.

ל״גתקכ"ב, שלא להסיג גבול, ורצה לומר שלא לגזול תחום הארץ, שנאמר (שם יד) לא תסיג גבול רעך.

ל״דתקכ"ג, שלא לחתוך הדין על פי עד אחד, שנאמר (שם טו) לא יקום עד אחד באיש.

ל״התקכ"ד, לעשות לעדים כאשר זממו לעשות.

ל״ותקכ"ה, למשוח כהן למלחמה שידבר אל העם ככתוב בפרשה.

ל״זתקכ"ו, שלא לערוץ מפני אויב.

ל״חתקכ"ז, לעשות במלחמת הרשות, והיא מלחמת שאר האומות מה שציותה התורה, שנאמר (שם כ, י) כי תקרב אל עיר והיה אם תשלים ואם לא תשלים וגו'.

ל״טתקכ"ח, שלא להחיות כל נשמה מז' עממין, שנאמר (שם טז) לא תחיה כל נשמה.

מ׳תקכ"ט, שלא להשחית אילן מאכל במצור, והוא הדין שלא בשעת מלחמה אסור, וכן כל השחתה בכלל.

מ״אתק"ל, לערוף את העגלה בנחל איתן.

מ״בתקל"א, שלא לעבוד בנחל איתן לעולם ולא יזרע: