שני לוחות הברית, תורה שבכתב, וזאת הברכה, נר מצוהShenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, V'Zot HaBerachah, Ner Mitzvah
א׳זה שמו הנאה ברכת התורה:
1
ב׳הפרשה בכללה שנתעצם משה לברך את ישראל בברכה שלימה בפרטיות, וזה הדבר הוא מצוה רבה. איתא בזוהר ריש במדבר סיני (ח"ג קיז, ב), חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה, בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן ממשה, דכתיב (דברים א, י) והנכם היום כככבי השמים לרוב. לבתר מה כתיב (שם יא), ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים וגו'. תרין ברכאן הוו, חד ה' אלקי אבותיכם וגומר הא חד. לבתר ויברך אתכם כאשר דבר לכם, לאודאה עליהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן, הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה, הא אתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכה ליה בעינא טבא ולא בעינא בישא, ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא. ומה מאן דמברך לחבריה בעי הקב"ה די יברך ליה בעינא טבא בלבא טבא, מאן דמברך לקב"ה על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא, בגין כך (שם ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך כו', עד כאן לשונו:
2