שבועות ל״א ב / Shevuot 31b

100%Reset

שבועות ל״א ב

תוספות

רש״י

אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא אִי מִפִּקָּדוֹן גָּמְרִי לַהּ רַבָּנַן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן – דְּמַיְיתוּ לַהּ בְּקַל וָחוֹמֶר וּמָה מִפִּי אֲחֵרִים חַיָּיב מִפִּי עַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן וּמִדְּמַיְיתוּ לַהּ מִקַּל וָחוֹמֶר – דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן מָה מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים – בְּבֵית דִּין אִין שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לָא אַף מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ – בִּפְנֵי בֵּית דִּין אִין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין לָא אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב פָּפָּא מִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּלָאו בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ פְּלִיגִי וְהָתְנַן גַּבֵּי פִּקָּדוֹן שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים בִּרְחוֹקִין וּבִקְרוֹבִין בִּכְשֵׁרִין וּבִפְסוּלִין בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – מִפִּי עַצְמוֹ וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בּוֹ בְּבֵית דִּין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים – כֵּיוָן שֶׁכָּפַר בּוֹ חַיָּיב מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים בְּפִקָּדוֹן מְנָא לְהוּ לְרַבָּנַן דְּחַיָּיב לָאו דְּגָמְרִי לַהּ מֵעֵדוּת – וּשְׁמַע מִינַּהּ בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ פְּלִיגִי מֵהַהִיא – אִין מֵהָא – לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה מְנָהָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן בְּכוּלָּן נֶאֱמַר בָּהֶן וְנֶעְלַם וְכָאן לֹא נֶאֱמַר בָּהּ וְנֶעְלַם לְחַיֵּיב עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת הֵיכִי דָּמֵי שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּאוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ אֲסוּרָה אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם חַיָּיבִין עָלֶיהָ קׇרְבָּן אִם לֹא וְאֵין חַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתָהּ גְּרֵידְתָּא לֵימָא תְּנֵינָא לִדְרַב כָּהֲנָא וּדְרַב אַסִּי לָא אַף עַל גַּב דִּתְנַן אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָכָא הוּא דְּלָא כְּתִיב וְנֶעְלַם דְּבָעֵינַן שׁוֹגֵג דּוּמְיָא דְּמֵזִיד אֲבָל הָתָם דִּכְתִיב וְנֶעְלַם אֲפִילּוּ שִׁגְגָתָהּ כֹּל דְּהוּ קָא מַשְׁמַע לַן מַתְנִי׳ שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד אָמַר לִשְׁנַיִם בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ אָמֵן – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ פְּעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ – פְּטוּרִין כָּפְרוּ – חַיָּיבִין עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חָמֵשׁ פְּעָמִים בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְכָפְרוּ – אֵינָן חַיָּיבִין אֶלָּא אַחַת אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מָה טַעַם הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחְזוֹר וּלְהוֹדוֹת כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד – שְׁנֵיהֶן חַיָּיבִין בְּזֶה אַחַר זֶה – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד – הַכּוֹפֵר חַיָּיב הָיוּ שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים כָּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה – שְׁתֵּיהֶן חַיָּיבוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָעֵדוּת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּים בִּשְׁתֵּיהֶן גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל רָאוּהוּ שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ לוֹ מָה אַתָּה רָץ אַחֲרֵינוּ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת – פְּטוּרִין עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּיו מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא שִׁילַּח בְּיַד עַבְדּוֹ אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן הַנִּתְבָּע מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּהוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים

Gemara: 3233 | Rashi: 2239 | Tosafot: 1752