שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״וShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 26
א׳דין אבל מהו בדברי תורה וחכם שמת שמבטלין בית מדרשו.
1
ב׳אבל אסור בדברי תורה דאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל דכולי עלמא אסירי. ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה ובהלכות ובאגדות ואם היו רבים צריכים לו אינו נמנע ומעשה ומתו בניו של ר' יוסי בציפורי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו ובתו של ר' בבית שערים ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו. תנא ובלבד שלא יעמוד תורגמן ואלא היכי עביד כי הא דתניא מעשה ומת בנו של ר' יהודה ב"ר אילעאי ונכנס לבית המדרש ונכנס ר' חנניה בן עקביה וישב בצדו ולחש הוא לר' חנניה בן עקביה ור' חנניה לתורגמן ותורגמן השמיע לרבים:
2
ג׳ירושלמי תני אבל שונה הוא במקום שאינו רגיל כהדא ר' יסא הוי ליה עובדא שלח ליה ר' יוחנן תרין תלמידים דיתנין עמיה אין דשרי לא ידעין ואין משום דלא רגיל לא ידעין. ור' יסא לא רגיל. אלא כגון אילין מיליהון דרבנן דבר נש משתאיל בהון וקיים ליה כמאן דלא רגיל. ר' יוסי פיטרם חמוי דר' יהושע בן לוי קדמיא הוה ליה עובדא שלח ליה בר קפרא תרין תלמידין (דיתבין) [דיתנין] עמיה אין דשרי לא ידעין ואין משום שהיה להוט אחר התורה לא ידעין. ותני כן אם היה להוט אחר התורה מותר:
3
ד׳מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל כל יום שאסור לקרות בתורה כגון אבל וט' באב אסור לברך ברכת התורה פי' במאה ברכות. תנו רבנן חכם שמת בית מדרשו בטל [כלומר ביום קבורתו] אב בית דין שמת כל בתי מדרשות [שבעירו] בטילין ובני הכנסת נכנסין [לבית הכנסת] ומשנין את מקומן היו יושבין בצפון יושבים בדרום בדרום יושבים בצפון. נשיא שמת כל בתי מדרשות [שבעירו] בטילין ובני הכנסת נכנסין לבית הכנסת וקורין שבעה ויוצאין ר' יהושע בן קרחה אומר לא שיצאו ויטיילו בשוק אלא יושיבן ודווין ואין אומרים שמועה והגדה בבית האבל אמרו עליו על ר' חנניה בן גמליאל שהיה אומר שמועה והגדה בבית האבל:
4