שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״טShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 29
א׳דין אבל שאסור ברחיצה.
1
ב׳אבל אסור ברחיצה דכתיב ואל תסוכי שמן ורחיצה בכלל סיכה והלכתא אבל אסור בין בחמין בין בצונן כל שבעה ופניו ידיו ורגליו בחמין אסור ובצונן מותר. ירושלמי. אבל שבא מדרך והיו רגליו קיהות מותר לרחוץ בצונן שאין רחיצת צונן רחיצה ומי שתכפוהו אבליו רוחץ כל גופו בצונן אבל לא בחמין דגרסינן בתעניות פרק קמא אמר ר' אבא הכהן משום ר' יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של ר' יוסי בר חנינא ורחץ בצונן כל שבעה ואוקימנא שתכפוהו אבליו. ואם חל שלישי של אבל להיות ערב הרגל אסור ברחיצה עד הערב ולערב שהוא יום טוב רוחץ בצונן או בחמין שהוחמו מבעוד יום או משהא עד חולו של מועד ורוחץ בחמין כן פי' רבינו שלמה ז"ל והאי דנקט שלישי לאו דוקא אלא אפי' רביעי חמישי וששי דלא אמרינן מקצת היום ככולו אלא ביום שביעי וביום שלשים:
2
ג׳מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל וששאלתם הא דאמר ר' נחמיה בריה דר' יוסף אשכחתינהו לרב פפי ולרב הונא בריה דר' יהושע דיתבי וקאמרי הכל מודין שאם חל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב מאי רחיצה בחמין או בצונן כך ראינו כל רחיצה שאמרו חכמים באבל כולן של חמין הן. ואבל שחל שלישי שלו ערב יום הכיפורים אסור בטבילה מפני שאין אבילות שלו פוקעת אלא בשקיעת החמה וכיון ששקעה החמה חל יום הכיפורים ואסור ברחיצה אפי' בצונן דטבילת יום הכיפורים רשות ולא שחייבין טבילה אלא נקיות בעלמא עד כאן תשובתו:
3
ד׳ובעיני נראה שאסור בטבילה מפני שאינו יכול לעשות חפיפה בחמין מבעוד יום ואין טבילה בלא חפיפה אבל שיהא אסור בטבילת צונן לא דהא קיימא לן כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכיפורים משום דלא איתסר אלא ברחיצה של תענוג ואע"ג דבתשעה באב איכא פלוגתא ביום הכיפורים ליכא פלוגתא ולדברי הכל מותר לטבול. וטבילת יום הכיפורים מצוה היא דקיימא לן חייב אדם לטהר עצמו ברגל אבל ודאי כיון שלא יכול לחוף מבעוד יום אסור לטבול. וזו תשובת הר"ר אביגדור כהן צדק ז"ל לר' צדקיהו בר בנימין אחי שני זצ"ל כתבת אשה שבא לה טבילה של מצוה בימי אבלה מה היא לטבול.
4
ה׳תשובה. בתענית פרק קמא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביוה"כ אע"ג דקתני סיפא אמר ר' (יוחנן) [חנינא] סגן הכהנים כדאיי הוא בית אלהינו לעבור עליו טבילה אחת בשנה. ופסיק בירושלמי הלכה כוותיה מיהו ביום הכיפורים ליכא פלוגתא והוא הדין באבל דטובל כדרכו דלא מיתסר אלא ברחיצה של הנאה ותענוג אבל ברחיצה דמצוה לא דלא מיבטלא אבילות בהכי ואין להחמיר בזה באבלות חדשה יותר מאבילות ישנה דמדקא נסיב טעמא כדאיי הוא בית אלהינו דמשמע מפני כבוד הבית שחרב בו ביום אמר כן מכלל דאבלות דלא שייך האי טעמא אין לעבור הטבילה למאן דאמר טבילה בזמנה מצוה וצריך לעשות חפיפה מבעוד יום בערב יום הכיפורים וערב תשעה באב דאי לאו הכי לא שרי לחוף בחמין משחשיכה דרחיצה בחמין ודאי הוא נהנה ומתענג אע"ג דהשתא לא עביד לה אלא להכשיר מצוה ביום הטבילה ועוד ביום הכיפורים לא שרי רחיצת כל הגוף כמו בשבת ויום טוב ואף לא הסריקה דהוי פסיק רישיה ומיתסר אפי' לר' שמעון דומיא דנזיר דחופף ומפספס אבל לא סורק ומוקמינן לה בגמרא אפי' כר' שמעון והתם נמי בגמרא דתענית דייקינן במאי אילימא בחמין טבילה בחמין מי איכא אלא לאו בצונן ואי חפיפה נמי שריא מאי סייעתא נהי דטבילה בצונן חפיפה אינה אלא בחמין ואין טבילה אלא בחפיפה עד כאן תשובת הרב ז"ל ודוקא בטבילה מותרת אבל בתשמיש המטה אסורה כדלקמן:
5