שבלי הלקט, הלכות טריפות י׳Shibbolei HaLeket, Hilkhot Treifot 10
א׳דין ניטלו הכליות.
1
ב׳ניטלו הכליות כשרה אמר רכיש בר פפא לקתיה בכוליא אחת טרפה פי' רבינו שלמה ז"ל כמו מליא מוגלא.
2
ג׳ובעל הדברות ז"ל כתב כל שינוי מראה הוי לקותי. ושאר גאונים פירשו לקותא בכוליא אי נמי מליא מוגלא ואם לקתה בכוליא אחת טרפה וכ"ש בשתיהן. אמרי במערבא והוא דמטא לקותא במקום חריץ ומקום חריץ היכא חיורא דתותי מותני. פי' מקום חריץ שהגידין מעורין שם והוא באמצע הכוליא וכוליא שמלאה מוגלא טריפה מליא מיא עכירי פי' מים עכורים טרפה מיא צילי כשרה פי' מים צלולים. ומים צלולים נמי אי אסרוח טרפה. וכן פסק רבינו יצחק פאסי ורבינו שמחה ז"ל. והיכא דאשתכח דם בכוליא כתב רבינו ישעיה בשם בעל הלכות גדולות דבריותא היא וכשרה וכן מצא בתשובות הגאונים ורבינו שמחה זצ"ל כתב האדימה כולא או מקצתה וכשפותחה אין בה דבר כשרה. כוליא שהקטינה פי' הקטינה מאליה מחמת חולי בדקה עד כפול בגסה עד כענבה בינונית טרפה. בדקה. פי' בבהמה דקה בגסה בבהמה גסה. כתב רבינו יצחק פאסי ז"ל בשם גאון דאי מישתכחי בבהמה תלת כולייתא כשרה וכ"ש ד' וכן פסק רבינו חננאל ז"ל. ובעלת כוליא אחת נמי כשרה. כתב רבינו שמחה בשם רבינו חננאל ז"ל נבראת בג' כליות והקטינו ב' מהם טרפה.
3
ד׳מצאתי כתוב מעשה היה שהיה מקום חריץ דק בלא מוגלא ובלא מים זכים והכשירה משום דאי הוי מוגלא הוי מסרחא ואין להתיר מטעם זה דהא עכורי טרפה אע"ג דלא מיסרחי וכ"ש מוגלא אלא נראה דמותרת דכיון דאין אנו רואין אלא נקב הלך אחר רוב הבהמות דכשרות דקי"ל נשחטה הותרה הרי היא בחזקת היתר עומדת וכיון דלא חזינן דמוגלא אין לנו להוסיף על הטריפות וכשרה כן פסק רבינו יצחק ב"ר אשר ז"ל וכן כתב הר"ר אביגדור אם ניקבו הכליות כשרה. ועוד מצאתי בתשובות אם היתה מכה על הכוליא מגבה חותכין הכוליא לשנים ואם אין בה מכה מבפנים כשרה ועוד מצאתי כוליא של איל נמצא באישפירא ולא היה בה בשר כלום כי אם היתה מלאה מים צלולים רק שבמקום הלובן היה שלם והכשירוהו:
4