שבלי הלקט א׳Shibbolei HaLeket 1
א׳הערוגה הראשונה ענין תפלה
1
ב׳תניא היה ר' מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנא' ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך. אל תקרא מה אלא מאה ברכות שואל מעמך. ובירושלמי דברכות גרסינן תני ר' מאיר אומר אין לך אדם מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום קורא את שמע שחרית וערבית ומברך לפניה ולאחריה מתפלל י"ח ברכות שלש פעמים. אוכל פתו בבקר ובערב ומברך לפניה ולאחריה כל פעם ששותה מברך עושה צרכיו ומברך יש לו ציצית בבגדו תפילין בזרועו הא למדת שמצוה וחובה ליזהר בהן.
2
ג׳מצאתי מפורשים אותיות פסוק ועתה ישראל הן מאה ויש מפרשים מ"ה בחילוף אותיות א"ת ב"ש י"ץ עולה בגמטריא מאה.
3
ד׳ומצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל שדוד המלך יסדם שנא' נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על הקם על כתיב שהקים יסוד מאה ברכות מניין ע"ל. ומה ראה דוד ליסדם לפי שהודיעוהו אנשי ירושלים שהיו מתים מישראל מאה איש בכל יום ולא היו יודעים מפני מה עד שראה דוד ברוח הקודש ותקן מאה ברכות הה"ד נאום הגבר הקם על. ויש למדין אותו מזה הפסוק הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'. יברך כתיב כ"י כ"ן בגמטריא מאה הוי.
4
ה׳ונראה שנשתכחו מעני ומרוב עבודת הגלות עד שבאו התנאין והאמוראין ויסדו לנו אלו תחתיהן. וחשבונם מצאתי בשם רב נטרונאי גאון זצ"ל על ברכת של שחרית לברך כל אחת ואחת בעונתה אי אפשר מפני הטינוף אלא כשנעור אדם משנתו בודק נקביו ומקנח עצמו יפה ורוחץ פניו וידיו כהוגן משום שנא' הכון לקראת אלהיך ישראל ומתחיל לברך על נטילת ידים. אשר יצר. אלהי נשמה. שלא עשאני גוי. עבד. אשה. מגביה שפלים. ומלביש ערומים. זוקף כפופים. רוקע הארץ על המים. מכין מצעדי גבר. שלא חסר מצרכי כלום. אוזר ישראל. המעביר. וג' ברכות של תורה. ואחת לתפלה של ראש. ואחת לתפלה של זרוע. ברוך שאמר. ישתבח. יוצר אור. אהבה. גאל ישראל. וי"ט ברכות של תפלת לחש. עם ברכת המינין. ומכאן ואילך כשנוטל ידיו אינו חייב לברך אלא לאכילת פת ולתפלה. וברכת המוציא. שהכל. בורא נפשות. ואחר הסעודה ברכת הזן. ברכת הארץ. בונה ירושלים. הטוב והמטיב. ועל כל פעם ששותה ועל כל פעם שנפנה לצורכו. אע"פ שאינו מברך על נטילת ידים צריך לברך אשר יצר. ומים אחרונים של סעודה אין מברכין עליהן. ואע"פ שאמרו חכמים שהן חובה אינו חייב לברך עליהן. ולמה נאמר בהן שהן חובה כבר פירשו שדבר זה מפני סכנת עינים הוא. שאם אכל מלח ויש בו מלח סדומית שמסמא את העינים ושמא יגע ויבוא לידי סכנת עיניו. אבל לענין ברכה לא. הרי חמישים ברכות. וברכת נטילת ידים למנחה. וי"ט ברכות של תפילת המנחה. וי"ט ברכות של ערבית. וב' לפני ק"ש. וג' לאחריה. וכשבא לישן ברכת המפיל. נמצא בחול שיש בו ג' תפלות של י"ט ברכות אתה יכול להשלימן. אבל בשבת שאין בו אלא שבע שבע ממלא אותם באספרמקי ומגדי. ע"כ תשובת הגאון. ותימה שהרי לא עלה חשבונו למאה.
5
ו׳ונראה שצריך להשלימן בסעודה של ערבית שהרי הגאון לא חישב אותה. ולגאון אחר זצ"ל מצאתי הא דאמרי' בפ' התכלת בשבתא ממלא לה באספרמקי ומגדי. נראה שאנו ממלאין הכל שהרי אנו מחסרין ערבית שחרית ומנחה ל"ו ברכות מתפילת י"ט שאין מתפללין אלא ז' ברכות בכל תפלה. וכנגדן אנו ממלאין בשבת י' קורין בתורה. ז' בשחרית וג' במנחה. שהן כ' ברכות אחת לפניה ואחת לאחריה ט' ברכות למפטיר וז' לתפלת מוסף הרי ל"ד. ועוד ברכת קדוש היום נוספת שאינה בחול כ"א ברכת היין וברכה א' מעין ג' הרי ל"ו. המכוין בי"ט לק' ברכות ינוחו לו ברכות על ראשו.
6
ז׳ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי לפי' תקנו לומר אין כאלהינו בשבת לפי שאין מתפללין י"ח ברכות כ"א ז' וד' פעמים אנו אומרין אין. אין כאלהינו. אין כאדונינו. אין כמלכנו. אין כמושיענו. וד"פ מי וד"פ נודה אי"ן מ"י נוד"ה הרי אמן. וד' פעמים ברוך וד' פעמים אתה הרי נראה כאומר י"ב פעמים אמן וז' ברכות אנו מתפללין הרי י"ח כנגד י"ח ברכות שמתפללין בחול ומעתה אין אנו חסרין כלום:
7