שבלי הלקט ק״הShibbolei HaLeket 105
א׳דין בהמה במה מותרת לצאת בשבת.
1
ב׳תנן התם במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה יוצא הגמל באפסר והאנקה בחטם והלבדקס בפרומביא והסוס בשיר וכל בעלי השיר כגון כלבים של ציידין יוצאין בשיר בין כרוכין בין נמשכין ר' ישמעאל אומר ארבע בהמות יוצאות באפסר בשבת הסוס והפרד והגמל והחמור אמר חזקיה ירושלמי סימנא וכן תהיה מגפת הסוס והפרד והגמל והחמור רב אמר הלכה כר' ישמעאל כלל כל הדברים כל נטירותא יתירתא משאוי היא ואסור לצאת בו בין לנוי בין לשמר. בס' התרומה פרה אסורה לצאת בשבת בחבל של צוארה בין לנוי בין לשמור דאינה צריכה שמירה שלא תברח אבל עגלים מותרין לצאת בחבל שצריכין שמירה ובורחין יותר מפרה גדולה וכשמוציא הסוס לרשות הרבים צריך שלא יהא יוצא החבל חוץ לידו טפח וגם צריך שיגביה טפח מן הקרקע החבל שבין ראש הבהמה לידו וכן נראה שאסור להניח זמם בחטם של עגל כמו שרגילין לעשות ויש בו יתידות קטנות שלא ינק הפרה בשדה דמשאוי היא.
2
ג׳ואחי ר' בנימין נר"ו כתב דמותר לבהמה לצאת בנגדי ברזל התחובין לה ברגלה כעין שנוהגין לסוסים ולחמורים ואינו דומה למה שאמרנו ולא בהמה בסנדל שברגליה דהתם די"ל בדלא קביעה והכא הרי הן תחובין וקבועין במסמרים יפה ועוד חזינן דהזיקן מצוי הלכך שרי:
3
ד׳ואסור לקשור שני גמלים או שאר שני בהמות בחבל אחד ולמושכן יחד בשבת אבל מכניס שני החבלים לתוך ידו. אין החמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו מערב שבת. ולא בזוג שבצוארה אע"פ שהוא פקוק ולא בסולם שבצוארה דעבדי לי' היכא דאית ליה מכה דלא חייך לה. בספר התרומה חמור יוצא במרדעת הקשורה לו מערב שבת ודווקא חמור שרי בקשירה אבל סוס לא וכן אסור להתיר האוכף מעל הסוס אפי' בחצירו ולא להסיר המרדעת מעל החמור ואם נצטנן מותר לתת על החמור דווקא המרדעת לחמם דאית ליה צערא טובא כדאמר חמרא אפי' בתקופת תמוז קריר ליה אבל על הסוס לא. מרדעת פי' בגד שמשימין על גבי בהמה תחת האוכף ובלעז סודיר"א ורבינו שלמה פי' בשטי"ל:
4