שבלי הלקט קכ״חShibbolei HaLeket 128
א׳דין למה אין מתפללין בשבת שמונה עשרה והטועה ומתחיל של חול.
1
ב׳ומה טעם אין מתפללין בשבת אלא ז' ברכות אמר רב הונא מפני שאסור לאדם לבקש צרכיו בשבת פי' לפי שבתחילת י"ח ברכות יש דברים שאדם מיצר עליהם אם הוא צריך להם ואתי למעט בעונג שבת אמר רב נחמן כי הוינן ביה רבה בר אבוה איבעיא לן מיניה הני בני בי רב דטעו ומתחילי תפלות חול בשבת מהן שיגמורו פי' שאחר שאמר ג' ראשונות שצריך להזכיר של שבת טעה והתחיל אתה חונן לאדם כסדר תפלת חול מהו שיגמורו אותה ברכה שנזכר בה כי הוא שבת ואמר לן גומרין אותה ברכה דבדין הוא דבעי לצלויי י"ח ומשום כבוד שבת הוא דלא אטרחוה רבנן וכיון שהתחיל גומר ופי' הר"ר שלמה ב"ר אברהם זצ"ל דוקא בתפלת ערבית שחרית ומנחה דיש בהם מקום לשמנה עשרה אבל תפלת מוסף אין בה מקום לשמונה עשרה כלל הלכך פוסק אפי' באמצע הברכה. ומורי הר"ר מאיר זצ"ל פי' דוקא בברכת אתה חונן גומר אבל בשאר ברכות פוסק והכי איתא בירושלמי הכל מודים באתה חונן דגומר כל אותה הברכה אמר ר' תמיה אני למה ביטלו חונן הדעת בשבת אם אין דעה תפלה מנין. ואם טעה והתפלל בשבת כל התפלה של חול חוזר ומתפלל וכתב אחי ר' בנימין נר"ו הטועה בתפלות של שבת ערבית שחרית ומנחה והחליף של זו בזו אומר אני שאינו צריך לחזור ולהתפלל לפי שעיקר ברכה רביעית הוא אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו כמו שאומר ביום טוב אתה בחרתנו וקדמונינו ז"ל תיקנו לומר בכל תפלות כפי הסדר שתיקנו וסדרו והאריכו על ידי עילה שמצאו בחכמתם ע"כ נראה שאין צריך לחזור ולהתפלל שהרי תפלת שבת התפלל אבל המחליף ומשנה לכתחלה עליו אני קורא אל תסג גבול עולם ופורץ גדר ישכנו נחש והנני מדמה את זה למה ששינינו בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אלף בית גימל ואמר רבא לידע אי זהו נתרמה ראשון להקריב ממנה ראשון שמצוה בראשון פי' מצוה בראשון אבל אם שכחו והקריבו תחלה מן המאוחר אין חוששין אלא משום מצוה הכא נמי מצוה להתפלל כל תפלה ותפלה בעונתה אבל אם טעה והחליף אחת מהן אינו חושש שכל אחת ואחת תפלת שבת היא אך בתפלת מוסף אינו נראה לומר כן שאין דרך למוסף בשאר תפלות ולא שאר תפלת במוסף:
2
ג׳תנו רבנן טעה ולא התפלל של מנחה בע"ש מתפלל ערבית שתים של שבת. טעה ולא התפלל בשבת במנחה מתפלל במוצאי שבת שתים של חול ומבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו פי' צריך להקדים תפלת החובה לתפלת התשלומין הלכך כשהבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו שצריך להבדיל בה וראשונה לא עלתה לו לשם תשלומין דבעינן שתהא לאחר תפלת החובה אלא עוד חוזר ומתפלל לשם תשלומין בלא הבדלה ואם הבדיל בזו ובזו שתיהן עלו לו ואם לא הבדיל בזו ובזו שתיהן עלו לו דתניא טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס:
3