שבלי הלקט ק״מShibbolei HaLeket 140
א׳דין למה נהגו לומר ברשות רבותי בהמוציא וסברי מורי בברכת המזון.
1
ב׳מצאתי בשם רב האי גאון זצ"ל שנים שבאו לאכול כאחד המברך נוטל רשות מחבירו דרך כבוד ואומר ברשות רבי או ברשות מורי ואם הם שנים או יותר חוץ מן המברך אומר ברשות מורי או ברשות רבותי והן עונין ברשות שמים שכך שנינו בברכות ראה קראתי בשם בצלאל אמר הקב"ה למשה משה הגון עליך בצלאל והשיב לו משה אם לפניך הגון ולפני ישראל הגון לפני לא כל שכן וישראל השיבו למשה כשאמר להם ראו קרא ה' בשם בצלאל אם לפני הקב"ה הגון ולפניך הגון לפנינו הגון הוא בשעה שנתמנה על עבודת המשכן כלם הסכימו לגדלו על כך. וכן בסעודה כל בני הסעודה בוחרין להן הכהן או החשוב לברך ואומרים לו ברך כלומר אתה נאה והגון לפני הקב"ה לברך וכל שכן לנו. והוא אומר ברשות רבותי זה אני יודע אם אתם מסכימים שהקב"ה מסכים עמכם. והן משיבין ברשות שמים כלומר לכך אנו מסכימים שיסכימו מן השמים שנאה והגון אתה לפנינו ומברך ובוצע. בא להם יין בתוך המזון אינו צריך ליטול רשות ולומר ברשות רבותי. שהרי כל אחד ואחד מברך לעצמו לפי שאין בית הבליעה פנוי וכל אחד טרוד באכילתו ואינו נותן דעתו לשמוע הברכה לפיכך אין נפטרין בברכת אחד מהן אלא אם כן יניחו אכילתן בשעה שזה מברך שיהא בית הבליעה פנוי לכך הוא אומר סברי רבותי כדי שיניחו את אכילתן ויתנו דעת לשמוע הברכה ויענו אמן.
2
ג׳וכן השיב ר' יוסף הגדול זצ"ל ואם תאמר הרי קידוש והבדלה וברכת המזון שבית הבליעה פנוי א"כ למה אנו אומרים סברי מורי שלא לחלוק בברכת היין כי לא תיקנו הדבר מתחלה אלא בברכת היין שבתוך הסעודה וטעמא כדאמרינן ואחר כך נהגו לאמור בכל ברכת היין כדי שלא לחלוק. זה הכלל אין מרשין אלא על הפת ואין מסבירין אלא על היין מה טעם לחם שהוא רשות שאם רוצה שלא לאכול לחם אפי' בשבת הרשות בידו לפיכך נוטל רשות כדי שיסכימו כולן דעתן. אבל בברכת המזון וקידוש והבדלה שהן חובה אין צריך לומר רשות אלא סברי מרנן או סברי מורי או רבותי כלומר תנו דעתכם על הברכה כדי לצאת בה ידי חובתכם והן עונין לחיים וכן יין שבתוך הסעודה אין צריך ליטול רשות שהרי מכוין שיש להם לאכול אי אפשר בלא שתייה ולפיכך צריך לומר סברי שהיין גורם דברים הרבה שאינם הגונים שמביא לידי שטות שכרות ושממון (וקרא) דכתיב ויין ישמח לבב אנוש ישמח כתיב לשון שממה זכה משמחו לא זכה משממו על כן הוא אומר סברי ומפני הפחד הוא אומר כך והן עונין לחיים כלומר רצונינו וסברתנו לשתות יין לחיים וכדי שלא יבא קילקול לזה המקדים לשתות לפני כולם לפיכך הוא מזמנם שמאחר שרצון כולן לשתות בסעודה לא יבא אחד מהם לידי קלקול שזכות הרבים רב וגדול הוא וכולם ישתו לשמחה ולחיים.
3
ד׳עוד מצאתי טעם אחר בשם רבינו קלונימוס הבחור זצ"ל למה רגילין לומר סברי ליין ומרשות להמוציא לפי שהמסובין בתחלה כשממתינין לצרכי הסעודה שיתערבו על השלחן ומדברים דברים ושואלין הלכות אחד לחבירו ואין דעתם נכונה אצל המברך לכך צריך להסבירם ולומר להם תבינו אל הברכה אבל כששתו קידוש והבדלה ויודעין שעכשיו יברך המוציא שתכף לנטילת ידים המוציא כולם דעתם נכונה ושומעין אליו ואין צריך לומר להם סברי כלומר תבינו כי אם מרשותכם וכמו כן כשאכלו ונוטלין ידיהם ממים אחרונים יודעין כלם שלא יאכלו יותר אלא מברכין ברכת המזון מיד וכולן מכינים אל הברכה ואין צריך להסבירם כי אם מרשותכם וכישתחיל לברך מיד יפנו איש אל רעהו לדבר דברים בינותם ואין מרגישים במסיים הברכה לפיכך צריך לומר לכוס שברכת המזון סברי.
4
ה׳ובשם רבינו קלונימוס הזקן זצ"ל מצאתי למה אומר מרשות להמוציא וסברי לכוס. לפי שאחד מוציא ידי חובת כל המסובין בברכת המוציא ויש לו ליקח רשות מהן שהוא רוצה להוציאן ידי חובתן וברשותן. וסברי אין צריך לומר שהרי בית הבליעה פנוי ואינן עוסקין לא באכילה ולא בשום דבר אלא דעתם לאכילה משנטלו ידיהם אבל כשאוכלין אין בית הבליעה פנוי ועוסקין באכילה לפיכך הוא צריך להסבירם שיאמרו אמן ויצאו ידי חובתן ורשות אין צריך ליקח מהן לפי שכבר הרשוהו להוציאם ידי חובתן בברכת המוציא וכמו כן רצונם שיוציאם ידי חובתן גם הוא ולא אחר.
5
ו׳ובשם רבינו יצחק ב"ר יהודה זצ"ל מצאתי למה אומרים סברי על היין לפי שהיין הביא קללה לעולם והזק בימי נח שנשתכר מן היין וקילל את כנען על כן אומרים סברי. כלומר תבינו שיש בדעתי לשתות מדבר שיצא ממנו קללה וגם אתם בדעתכם לשתות והלואי שלא יזיק לי כלום ועל כן רגילין בני אדם להשיב אחריו לחיים. כלומר לחיים תהיה לך אותה שתיה ולא להיזק.
6
ז׳ואחי ר' בנימין נר"ו. כתב מה שאומרים מרשות להמוציא לפי מה שאמרו רבותינו ז"ל שהבוצע הוא פושט ידיו תחלה והן אינם רשאין לטעום עד שיטעום המברך תחלה על כן הוא נוטל רשות שלא יראה כרעבתן כלומר לא משום רעבתנות אני בוצע כדי לטעום תחלה אלא על רשותכם על כן משיבין לו ברשות שמים. כלומר אין בזה משום רעבתונות אלא כדין וכהלכה אתה עושה. וכן קודם ברכת המזון נוטל רשות שמא יש בהן מי שלא הפסיק לסעוד. אי נמי לפי מה שאמרו רז"ל גדול מברך ואע"ג דאתא בסוף הסעודה לפיכך נוטל רשות כלומר לא שאני חשוב וראוי לברך אלא שיש לי לשמוע מצותכם שציותני והרשיתוני לברך. עוד כתב אחי בשם רבו ר' יצחק זצ"ל מה שאומר סברי בברכת היין לפי מה שאמרו בסנהדרין שהמחוייב מיתה בבית דין היו משקין אותו קורט של לבנה בכוס של יין כדי שתטרוף דעתו עליו על כן אומר סברי כלומר תנו דעתכם להבין מה יין הוא זה שאנו שותין שמא יש בו דבר של טירוף והן עונין לו לחיים כלומר שתה בלב טוב כי יין זה יין של חיים הוא:
7