שבלי הלקט ט״וShibbolei HaLeket 15
א׳דין סדר קריאת שמע.
1
ב׳והקורא את שמע צריך שיתחיל אל מלך נאמן לפי מה שדרשו רז"ל בתנחומא פרשת שמע. אמר רב מנא ב"ר לא תהא קריאת שמע קלה בעיניך שהרי רמ"ח תיבות יש בה כנגד רמ"ח אברים שבאדם. אמר הקב"ה אם שמרת רמ"ח תיבות שבקרית שמע וקראת אותן כתיקנן אני משמר רמ"ח אברים שבך. ותימה שהרי בג' פרשיות שבקרית שמע יש רל"ט תיבות וכשתוסיף ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהן שש תיבות הרי רמ"ה ואנו אומרים רמ"ח ומצאתי בתשובות הגאונים ז"ל דתירץ רב דניאל גאון זצ"ל רמ"ה תיבות יש בקרית שמע והוסיפו עליהם אל מלך נאמן שהן שלש תיבות כדי שיעלו למנין רמ"ח כנגד רמ"ח אברים שבאדם. וכן כתב רבינו שלמה זצ"ל בפרדס שחיבר. ובטעמי ר' יהודה החסיד ז"ל מצאתי בקרית שמע יש רמ"ח תיבות עם אל מלך נאמן כנגד רמ"ח אברים שבאדם. ועון במלאוי אותיות עי"ן ו"ו נו"ן עולה בגמטריא רמ"ח והעון עולה ברמ"ח אברים שבאדם כמה שנאמר ותהי עונותם על עצמם ובמלכות שמים כתיב כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך לומר שכל הקורא את שמע בכוונה ניצול מן העון. שמע ישראל מתחיל בש' ומסיים בד' מכאן רמז לקורא את שמע שניצול מן השד. ואהבת. והיו. ושננתם. וכתבתם מתחילין בו"ו שהן ד' ווי"ן עולין כ"ד וב' דברוך הרי כ"ו בגמטריא יהו"ה. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וסוף ד' פסוקים הללו ך חמש מאות וד' שבסוף ועד לומר שאנו מיחדים שמו בארבע רוחות העולם שהוא מהלך ת"ק שנה כל אלו מטעמי ר' יהודה החסיד זצ"ל:
2
ג׳וצריך להאריך בד' שבאחד ובלבד שלא יחטוף בחי"ת וכמה תילתא בחי"ת ותרי תילתא בד'. ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' חייה ב"ר אבא חזייה דהוה מאריך טובא אמר לי' למה לך כולי האי. אמר ליה ואלא עד כמה אמר ליה כדי שתמליכהו עליך בשמים והארץ ובארבע רוחות העולם. יש מפרשים ברמיזה ויש מפרשים במחשבה. ירושלמי. רב הונא רב אידי בר יוסף בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד מה אם היה יושב עומד לא אם היה מהלך עומד. ולמה מוסיפין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואומרים אותו בלחישה. כדדריש ר' שמעון בן פזי ויקרא יעקב לבניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים וכתיב ראובן בכורי אתה בקש יעקב אבינו לגלות לבניו קץ הימים ונסתלקה הימנו שכינה אמר שמא חס ושלום יש במיטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכיצחק שיצא ממנו עשו אמרו לו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד פתח ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמרי רבנן היכי נעביד. נימריה. לא אמריה משה. לא נמריה אמריה יעקב. התקינו שיהיו קורין אותו בלחישה. אמר ר' יצחק דבי ר' אמי משל לבת מלך שהריחה ריח ציקי קדרה תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה מביאין לה בחשאי. ובתנחומא פרשת ואתחנן מפרש טעם אחר בשעה שעלה משה למרום שמע מלאכי השרת שהיו מקלסין בו להקב"ה והורידו לישראל. ולמה אין אומרין אותו בפרהסיא פי' למה לא כתב אותו בתורה שיאמרו אותו בקול כמו שאומרים קרית שמע. משל לאחד שגנב קוזמין מתוך פלטין של מלך ונתן לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בו בפרהסיא אלא בתוך ביתך אבל ביום הכפורים שהם נקיים כמלאכים אומרים אותו בפרהסיא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והטועה בקרית שמע באמצע הפרק חוזר לראש הפרק אין יודע באיזה פרק חוזר לפרק ראשון. בין וכתבתם ראשון לשני. אם פתח למען ירבו ימיכם גומר ואם לא פתח למען ירבו ימיכם חוזר לראשון. וצריך להפסיק מעט בין היום ובין על לבבך. וליתן ריוח בין הדבקים כגון על לבבך. בכל לבבך. ואבדתם מהרה. והדומה להן. לגאונים ז"ל. וצריך לדקדק ולומר וחרה אף שאם לא כן משמע וחרף. ירושלמי. וצריך לומר אשר נשבע ה' ר' לוי ור' אייבו דמן חיפה בשם ר' סימאי צריך להתיז למען תזכרו והטעם פי' רב האי גאון ז"ל תזכרו עולה בגמטריא תרי"ג כנגד תרי"ג מצות נשאר הכ"ף ועולה למנין עשרים דל מנייהו י"ח כנגד י"ח אזכרות שבקרית שמע פשו להו ב' כנגד ב' פעמים אני ה' אלהיכם.
3
ד׳ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי שלא יראה כאומר תשכרו בשי"ן דמשמע לשון שכר. ואנן תנן הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס. ואמר מר אשר אנכי מצוך היום היום לעשותן ולא היום ליתן שכרן. תנן התם בעל קרי מהרהר בלבו ואמרינן למה מהרהר אמר ר' אלעזר כדי שלא יהיו כלם עוסקין במלכות שמים והוא יושב ובטל כתב רבינו ישעיה זצ"ל מכאן מוכיח שאסור לאדם העומד בבית הכנסת אע"פ שאינו מתפלל עם הצבור לשתוק אלא יקבל מלכות שמים שלא יהיה כבועט בקבלת מלכות שמים וכן כתוב בהלכות גדולות ודאי קרא קרית שמע ובא ומצאן כשהן קורין קורא פסוק ראשון לבדו. וכן עמא דבר.
4
ה׳מצאתי בשם רבינו יצחק ב"ר יהודה זצ"ל פעם אחת היה תינוק מורכב בחיקו של ר' בבית הכנסת. הגיע ר' לקרוא קריאת שמע אמר להוציא התינוק מעליו דסתם תינוק מטפח באשפה ואין ראוי לקרוא קרית שמע אצלו. ופעם אחרת היה תינוק מסיך מים על רגליו וראה ר' ופסק תפלתו ויצא עד שנטהר להרחיק ד' אמות:
5
ו׳תנו רבנן היה קורא את שמע ופגע בו רבו או מי שהיה גדול ממנו בחכמה פוסק ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. פי' וכל שכן דמשיב מפני היראה אבל אינו שואל מפני הכבוד. בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם וכן הלכתא.
6
ז׳וכתב אחי ר' בנימין נר"ו נראה שמותר להפסיק בין הפרקים לענות קדיש או קדושה או ברכו אם מפסיקין לכבוד בשר ודם קל וחומר שמפסיקין לכבודו של מקום. ושאלתי למורי הר"ר מאיר נר"ו והודה לדברי. וכן נראה שאם שכח להניח תפילין או ציצית שיכול להפסיק בין הפרקים ולהניחן כדי שלא יהא כמעיד שקר בעצמו. וכדברי אחי מצאתי. שהשיב הר"ר אלחנן זצ"ל. מפסיקין בין הפרקים [לאמן] וליהא שמיה רבא ולקדושה ולברכו. ואפילו באמצע הפרק כגון באמצע הברכה בכל מקום שהוא תופש. ובאמצע הפרשה כדקתני ר' יהודה אומר בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. וכ"ש שיש לענות קדושה וברכו ויהא שמיה רבא עם הצבור. וכיון שהתירו לשאול מפני היראה כל שכן להשיב. מה שאין כן בשמונה עשרה שאפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. ואלו הן בין הפרקים. בין ברכה ראשונה לשניה. בין שניה לשמע. בין שמע לוהיה אם שמוע. בין והיה אם שמוע לויאמר. אבל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק. ואמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן מאי טעמא דכתיב וה' אלהים אמת (הוא) הלכך צריך החזן להמתין לצבור לגמור קריאת שמע ואחר כך יאמר אני ה' אלהיכם אמת:
7