שבלי הלקט קע״וShibbolei HaLeket 176
א׳דין שבת ור"ח בקריאת התורה וההפטרה ור"ח אחר שבת שמקדימין ומפטירין מחר חדש.
1
ב׳אחר שקראו בתורה אומר תהלה ובא לציון וכולא סידרא ומתפללין מוסף אבות וגבורות וקדושת השם ראשי חדשים לעמך נתת כו' כסדר הכתוב בסדורים עבודה והודאה וברכת כהנים. והא לך פירושם כמו שכתב אחי ר' בנימין נר"ו ראשי חדשים לעמך נתת. על שם הכתוב החודש הזה לכם ראש חדשים לכם ולא לאומות העולם שלא נמסר סוד תולדות הלבנה לכל אומה ולשון שבעולם כי אם לישראל הה"ד כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו':
2
ג׳זמן כפרה לכל תולדותם בהיותם מקריבין לפניך. כדאיתא במסכת שבועות פרק (ידיעות הטומאה) [שבועות שתים]. שעירי ראשי חדשים מכפרים על טהור שאכל את הטמא ר' מאיר אומר כל השעירים מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו:
3
ד׳זבחי רצון. שהן מרצין את ישראל לאביהן שבשמים כמה דתימא לרצון להם לפני ה':
4
ה׳שעירי חטאת לכפר בעדם. תיקון לשון הוא כמו שאמרו רבותינו שעיר זה יהא כפרה עלי על שמיעטתי את הירח. וזהו פירושו שעיר זה יהא כפרה על ישראל אם ישגו בחשבון תולדות הלבנה ונחת רוח יהא זה ללבנה שיתכפרו בה ישראל בחדושה על שגמרתי לה להתמעט ומהו לשון עלי כאדם האומר לחבירו עלי זה הדבר אני ערב לך בזה:
5
ו׳זכרון לכולם. שהקרבנות מעלין זכר ישראל לפני הקב"ה לטובה כמה דתימא והיו לכם לזכרון וגו':
6
ז׳יהיו תשועת נפשם מיד שונא כמה דתימא וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם וגו' יבוא שעיר ראש חדש ויעמוד לפני איש שעיר:
7
ח׳מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו. כמפורש במשכנא דיחזקאל בהפטרת בראשון באחד לחודש:
8
ט׳ושירי דוד הנשמעים בעירך האמורים לפני מזבחך אהבת עולם תביא להם. שהן נאמרין על הקרבנות וכיון שהזכיר בנין בית המקדש כמו שאמרנו מזבח חדש בציון תכין הזכיר דוד שמסר נפשו עליו. והאומר ובשירי דוד הנשמעים בעירך טעות בידם אז ישישו עמך כו' ובכן יהי רצון מלפניך כו' יש מפרשים ובכן שם הוא וחשבון אותיותיו עולין למנין אנ"י וה"ו אנא ה' בשכמל"ו הלכך אין ראוי לומר ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו וכך נכון לומר ובכן יהי רצון מלפניך שתעלינו לארצנו והאומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו לא הפסיד:
9
י׳קרבנות חובותינו או קרבן חובותינו. ושניהם נכונים ופתרונים על הקרבנות הקבועים חובה ליום ומוסף יום ראש חודש הזה כו' וכיון שאמר מפי כבודך אפי' אם לא אמר הפסוקים יצא. כדרב חננאל אמר רב בסוף מסכת ראש השנה אך מנהגנו לאומרן:
10
י״אומנחתם ונסכיהם כמדובר. כמו שנדבר מפי הגבורה ומפורשין הן בפרשת פינחס:
11
י״באלהינו ואלהי אבותינו חדש עלינו את יום ראש חדש הזה כו' ויש אומרים חדש עלינו את החודש הזה לטובה וחותם מקדש ישראל וראשי חדשים ואין בה משום חתימה בשתים כדמפורש התם ישראל הוא דמקדשי ראשי חדשים. ובקדושת מוסף אין אומרים פעמים ולהיות לכם אלא במוספי שבת ויום טוב וראש השנה ויום הכפורים ובנעילה של יום הכפורים:
12