שבלי הלקט ר״כShibbolei HaLeket 220
א׳הלכות חולו של מועד
1
ב׳דין חולו של מועד לכבדו באכילה ובשתיה.
2
ג׳וחייב אדם לכבד חולו של מועד במאכל ומשתה. דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש וגו'. וחולו של מועד בכלל מקראי קודש הם [ושנו חכמים במשנת אבות] ר' אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות כו' ופירוש רבינו שלמה זצ"ל המבזה את המועדות שעושה בהן מלאכה ושנוהג בהן מנהג חול באכילה ושתייה שאין נוהג בהן כבוד כראוי. והאי המבזה את המועדות בחולו של מועד קאי דאי בימים טובים פשיטא דאסרי במלאכה. ובפרק ערבי פסחים אמר רב ששת משום ר' אלעזר בן עזריה כל המבזה את המועדות כעובד ע"ז דכתיב אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור ובמס' ביצה כי חדות ה' היא מעוזכם. אמר ר' יוחנן משום ר' אלעזר ב"ר שמעון אמר להן הקב"ה לישראל בני לוו עלי ואני פורע. ובירושלמי מי שהפך אמר ר' יוחנן לוים ברבית לחבורת מצוה וקידוש החודש. ר' יוחנן הוה נחית לכנישתא והוה מלקט פירורין ואכלי ואמר יהא חלקי עם אילין דאכלין הכא רמשית. ומשמע מהכא דהוא הדין לכל סעודת מצוה.
3
ד׳ובעל היראים זצ"ל כתב צוה הכתוב בפרשת אמור אל הכהנים ביום הראשון מקרא קודש ותניא בתורת כהנים במה אתה מקדשו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה וכתוב ביום השביעי מקרא קודש וכשם שצוה [הקב"ה] לקדש ראשון ושביעי של פסח כך צוה לקדש חולו של מועד (של פסח) דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש ותניא בתורת כהנים במה הוא מדבר [אי] בימים טובים הרי כבר אמורין א"כ למה נאמר אלה מועדי ה' אלו ימי מועד שאסורין במלאכה ובהם נאמר מקראי קודש אלמא גם הן צריכין קידוש כמו שפירשנו.
4
ה׳ונראה לומר דמדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. וספק בידי [אי דאורייתא אי דרבנן]. וכשם שמצוה לקדש ראשון ושביעי של פסח כך מצוה לקדש עצרת ויום הזכרון ויום הכיפורים וראשון ושמיני של חג הסוכות שהרי בכולן נאמר מקראי קודש נמצא בסוכות ח' ימים מקודשין עם חולו של מועד:
5