שבלי הלקט רל״וShibbolei HaLeket 236
א׳הערוגה השמינית סדר עצרת ובכללה בארתי הלכות יום טוב
1
ב׳דין חג שבועות למה תלה הכתוב קביעתו בספירה.
2
ג׳בששה בסיון חג שבועות דכתיב וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם מקרא קודש יהיה לכם וגו' וכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' וכשאתה מונה לעומר מיום ששה עשר בניסן נמצא שבעה שבועות כלים בחמשה בסיון שהן מ"ט יום ויום ו' בסיון הוא יום חמשים ובו ביום נקבע חג שבועות. ומדרש אגדה למה תלה הכתוב יום חג שבועות בספירה מה שאין כן בכל המועדות לפי שכשנתבשרו ישראל לצאת ממצרים נתבשרו שהן עתידין לקבל [את] התורה לסוף חמשים יום ליציאתן שנאמר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה הרי הנו"ן של תעבדון יתירה לומר לך לקץ חמישים יום תעבדון את האלהים (שתעבדו) [שתקבלו] את התורה וישראל מרוב חיבה היו מונין בכל יום ויום [ואומרים] הרי עבר יום אחד ויום שני וכן כולם שהיה נראה בעיניהם כזמן ארוך מתוך חיבתן הגדולה על הדבר לכך הספירה נקבעה לדורות. ובטעמים דר' יהודה החסיד זצ"ל [מצאתי] לפי שהימים הללו ימי מלאכת השדה הן ואין מי יגיד לכפרים אם אייר מלא או חסר לכך אמרה תורה תספרו חמשים יום ואח"כ מקרא קודש יהיה לכם:
3