שבלי הלקט ש״הShibbolei HaLeket 305
א׳דין ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים להתפלל המלך הקדוש המלך המשפט וזכרנו לחיים.
1
ב׳גרסינן בפרק קמא דברכות אמר רבה בר בר חנה כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש האל המשפט חוץ מעשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים שמתפלל המלך הקדוש המלך המשפט ור' אלעזר אומר אפי' עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים אם אמר האל הקדוש האל המשפט יצא שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מאי הוי עלה ר' יוסף אמר האל הקדוש האל המשפט ורבא אמר המלך הקדוש המלך המשפט והילכתא כוותיה דרבא רבינו יצחק פאסי זצ"ל פסק שאם אמר האל הקדוש האל המשפט מהדרינן ליה דהא איפסקא הילכתא כרבא ורבינו ישעיה זצ"ל כתב דלא סבירי ליה לאהדורי ליה דרב יוסף ורבא בלכתחילה הוא דפליגי ובהא איפסקא הלכתא כרבא לכתחילה אבל דיעבד לאהדורי' לברוכי המלך הקדוש לא וכן כתב בעל המאור ז"ל וכן נראה לי שאם התפלל האל הקדוש האל המשפט בדיעבד אין מחזירין אותו ושמא לדידן שאנו רגילין לומר מלך אוהב צדקה ומשפט אפי' לכתחילה נמי מכל מקום בדיעבד אין מחזירין אותו ויש תמהין על לשון המלך המשפט שהיו לו לומר מלך המשפט דבשלמא המלך הקדוש מסתברא שפיר המלך שהוא הקדוש אבל המלך המשפט אין לומר כן המלך שהוא המשפט ומפרשין כי אגב שיטפא דגמרא איתמר הכי כדקאמר המלך הקדוש הכי אמר המלך המשפט וה"ה דהמלך יתירה הוא וכן ה"ה דהאל הקדוש ורבינו שלמה ז"ל פי' שמצינו כיוצא בזה ויעש את המסגרות המכונות ופתרונו מסגרות המכונות וכן ויתנו העבותות הזהב ופתרונו עבותות הזהב וה"ה הראשונה לייחד הדבור בשתי תיבות. ומראש השנה עד יום הכיפורים בכל תפלה ותפלה מתפללין זכרינו ומי כמוך זכור רחמיך וכתוב לחיים ובספר חיים ואומר אבינו מלכנו בכל יום בין בשחרית בין במנחה בין בחול בין בשבת.
2
ג׳ויש מקומות שאין אומרים אבינו מלכנו בשבת כלל ומנהגינו לאומרו. ובמס' סופרים מצאתי אין מזכירין זכרינו בג' ראשונות ובג' אחרונות אלא בשני ימים של ראש השנה ויום הכיפורים בלבד אף באלו בקושי התירו ומנהג פשוט בידינו לאמרו:
3