שבלי הלקט שי״דShibbolei HaLeket 314
א׳דין נעילת הסנדל.
1
ב׳ואסורין בנעילת הסנדל ומצינו שנקרא עינוי דכתיב בדוד והוא הולך יחף וכתיב ביה וכי התענית בכל אשר התענה אבי ודוקא מנעל או סנדל של עור אבל אם אינו של עור שרי כדאמרינן רב יהודה נפיק בדרהיטני אביי נפיק בדהוצא רבה נפיק בדיקולי רבה בר רב הונא כריך סודרא אכרעיה ונפיק. ירושלמי יוצאין באנפיליא של בגד ביום הכפורים ואין יוצאין באנפיליא של עור אמר רבה בר בר חנה אני ראיתי את ר' אלעזר שיצא בסנדל של שעם בתענית צבור ואמינא ליה ביום הכיפורים מאי ואמר לי לא שנא. והחיה תנעול את הסנדל דברי ר' אלעזר וחכמים אוסרין ירושלמי הוינן סברין מימר על סיפא אשכח תנא איבו להון וחכמים אוסרין בשניהן פי' ברחיצת פנים של מלך וכלה ובנעילת סנדל של חיה ופסק רבינו ישעיה זצ"ל כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ויש פוסקין כר' אליעזר דמפרשינן טעמיה כדתניא אין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום אמר שמואל כל שהוא משום סכנת עקרב מותר. ותניא תינוקת מותרין בכולן באכילה ושתייה ברחיצה וסיכה חוץ ממנעל וסנדל:
2