שבלי הלקט שכ״זShibbolei HaLeket 327
א׳דין הכשר גובה סוכה.
1
ב׳סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר מנא הני מילי אמר רבה אמר רב אמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה מאי טעמא משום דלא שלטא בה עינא:
2
ג׳ואמרינן עלה דכשאין דפנות מגיעות לסכך הוא דפליגי אבל מגיעות לסכך אפי' למעלה מעשרים אמה דברי הכל כשרה. ר' זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב עד עשרים [אמה] אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות:
3
ד׳ואמרינן עלה שאם היתה הסוכה יתירה מארבע אמות על ארבע אמות כיון דרויחא איכא צל סוכה וכשירה. רבא אמר מהכא דבסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע והלכך בין דפנות מגיעות לסכך בין אין דפנות מגיעות לסכך בין יש בה ארבע אמות בין אין בה ארבע אמות פסולה. כתב רבינו יצחק פאסי זצ"ל איכא מאן דאמר דהלכתא כרבה דהא כל מילי עביד כרב ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא דקיי"ל סוכה דירת עראי בעינן ורבי יהודה דמכשיר סבירא ליה דסוכה דירת קבע בעינן ולית הלכתא כוותיה ואי הוו דפנות מגיעות לסכך כ"ש דהוי ליה דירת קבע ועוד דהא סוגין בעינן סוכה ע"ג סוכה כוותיה דרבא שייכא וכן פסק רבינו ישעיה זצ"ל.
4
ה׳ובעל הדברות פסק דהלכתא [כרבא] דרבה נמי דאמר אם היה דפנות מגיעות לסכך כשירה סבירא ליה דדירת עראי בעינן ואי עביד לה דירת קבע כשירה ומאן דסבירא ליה דדירת עראי בעינן עשאה דירת קבע כשירה ומאן דסבירא ליה דדירת קבע בעינן עשאה דירת עראי פסולה והלכך דפנות מגיעות לסכך כשרה ואפי' לרבנן ור' יהודה דמכשיר אפי' אין דפנות מגיעות לסכך. לא דריש למען ידעו דורותיכם אלא בידיעה לדורות ועוד דר' יאשיה קאי כוותיה. דאמרינן כמאן אזלא הא דאמר ר' יאשיה מחלוקת כשאין דפנות מגיעות לסכך אבל דפנות מגיעות לסכך דברי הכל כשירה כמאן כרבה והלכתא כר' יאשיה [ורבה] דאמר בדפנות המגיעות לסכך דברי הכל כשירה. היתה גבוה מעשרים אמה ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואע"ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם. תבן וביטלו הוי מיעוט וכ"ש עפר וביטלו ובסתם תבן כולי עלמא לא פליגי דלא הוי מיעוט כי פליגי בעפר סתם ותבן ואין עתיד לפנותו דלר' יוסי הוי מיעוט ולרבנן לא הוי מיעוט וקיימא לן כרבנן ולא הוי מיעוט עד שיבטלם בפירוש. היתה גבוה מעשרים אמה והוצין יורדין לתוך עשרים אם צלתן מרובה מחמתן כשירה. היתה גבוה [עשרה] והוצין יורדין לתוך עשרה סבר אביי למימר אם חמתן מרובה מצלתן כשירה אמר ליה רבא הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה ושיעור גבוהה של סוכה עשרה טפחים כדתנן ושאינה גבוה עשרה טפחים פסולה ואסיקנא אמר ר' חייא בר אסי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני הלכך צריך חלל סוכה להיות עשרה טפחים:
5
ו׳איתמר נויי סוכה אין ממעטין בסוכה פי' קרמין וסדינין הפרוסין למעלה לנוי אין ממעטין בגבוה למעלה [מכ'] להכשירה דלאו מין סככה נינהו. דאי סכך הוו הוי מפסלה משום מקבל טומאה ולא לפוסלה משום פחותה מעשרה. אמר רב אשי ומן הצד ממעטין פי' משיעור שבעה טפחים דהא אינה כדי ראשו ורובו ושולחנו. היתה גבוה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולו אם יש בה הכשר סוכה שהוא שבעה על שבעה כשירה פי' רבינו שלמה זצ"ל כשירה כל הסוכה אפילו מן האיצטבא והלאה דמנינן חללה מראש האיצטבא ולמעלה ונמצא דופן האמצעי כשר ודופני הצדדין ברוחב האיצטבא הוכשרו דאמרינן כאן סוכה קטנה כשירה ואמרינן לקמן פסל היוצא מן הסוכה הוי דינו כסוכה ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל היינו סכך העשוי מפסולת גורן ויקב שזה דרכן לעשות ויצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות ונידון כסוכה. הלכך כל הסוכה כמות שהיא גדולה כשירה ורבינו ישעיה זצ"ל פי' דאינה כשרה אלא על גבי איצטבא אבל מן האיצטבא והלאה הישן שם לא יצא ידי חובתו. דהא מוקמינן לקמן פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה והוא דאית ליה הכשר דפנות. בנה בה איצטבא מן הצד אם יש משפת איצטבא ולכותל ארבע אמות פסולה פחות מארבע אמות כשירה דאמרי' דופן עקומה והכא נמי פי' רבינו ישעיה זצ"ל שיש בהאי איצטבא הכשר סוכה ודוקא על גבי האיצטבא כשירה אבל משפת האיצטבא לא כדמוכח לקמן בדופן עקומה שצריך שיהא בסכך כשר שיעור משך סוכה. והיושב תחת דופן עקומה לא יצא ידי חובתו. היתה גבוה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא באמצעיתה אם יש משפת איצטבא ולכותל ארבע אמות לכל רוח פסולה פחות מארבע אמות כשירה פי' דלא תימא דלא אמרינן דופן עקומה אלא מחד גיסא ואשמועינן דמכשירין דופן עקומה בין מחד גיסא בין מכולהי גיסא אך שיהא בהאיצטבא הכשר סוכה:
6
ז׳היתה גבוה מעשרים אמה ובנה בה עמוד באמצעיתה שהיא גבוה עשרה ויש בה הכשר סוכה פי' והיא רחוק מן הדפנות יותר מארבע אמות סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתה פי' חשוב שפתות העמוד כאילו עולים עד הסכך ויהיה כמחיצות אמר לו רבא והא בעינן מחיצות הניכרת וליכא וקי"ל כרבא. היתה פחותה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים פסולה פחות מג' טפחים כשירה:
7