שבלי הלקט ל״גShibbolei HaLeket 33
א׳דין כהן שהמיר דתו לעבודת כוכבים וחזר בו.
1
ב׳וכהן שהמיר דתו לעבודת כוכבים וחזר בו אם ראוי לישא את כפיו ולקרות בכהן ולהיות חשוב כשאר כהנים אם לאו דבר זה נשאל לרבינו נטרונאי גאון זצ"ל והשיב כהן שהמיר דתו לעבודת כוכבים וחזר בו לא ישא את כפיו ולא יקרא כהן מ"ט דכי יהבי ליה מן שמיא מעלה בזמן דקאי בקדושתיה כדכתיב וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון והאי כבר אחליה לקדושתיה ומאן דפריס ידיה צריך שיהא מיושר בדרכיו ומצויין באורחותיו. וצרכינן למחתם ברכתא מן שמיא על ידיה כדאמרינן כהנים דמברכין את ישראל והקב"ה חותם על ידיהם וזה כיון שחילל קדושתו מה הנאה יש בנשיאות כפים והיאך יברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן והוא חילל קדושתו ולקרות בכהן נמי דעבדו ליה רבנן מעלה מפני דרכי שלום בעלמא כדתנן אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל אי הוה בקדושתיה קמייתא הוה קרי ראשון והשתא הואיל ואידחי אידחי ואשכחנא כהנים דפלגין יקרא לישראל למקרי מקדמתייהו ושרי. דהא רב קרי בכהני ורב הונא קרי בכהני במקום רב אמי ורב אסי. ומנלן דאמרינן בכהן הואיל ואידחי אידחי דתנן כהנים ששימשו בבית חוניו אל ישמשו בבית המקדש בירושלים ואין צריך לומר דבר אחר דכתיב אך לא יעלו כהני במות אל מזבח ה' אשר בירושלים כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם הרי הן כבעלי מומין וחולקין ואוכלין אך לא מקריבין וחלות שרי ליה למיכל מידי דהוי אכהן בעל מום וכן מצאתי בשם רבינו יוסף טוב עלם זצ"ל דאסור לקרות בתורה ראשון ולישא את כפיו.
2
ג׳ובשם רבינו גרשום זצ"ל מצאתי על עסק כהן שהמיר דתו ועשה תשובה אם ראוי לישא את כפיו ולקרות ראשון בתורה אם לאו כך דעתי נוטה שכיון שחזר בתשובה ראוי לעלות לדוכן ולישא את כפיו ואע"פ שכתוב וקדשתו לכל דבר שבקדושה וזה כיון שהמיר דתו חילל קדושתו כשחזר חזרה קדושתו ולא פקעה קדושתו שנא' אך לא יעלו כהני במות אל מזבח ה' אשר בירושלים כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם ותנן כהנים בעלי מומין חולקין ואוכלין ובעלי מומין קדושה יש בהן שאילמלי אין בהן קדושה ומחוללין הן היאך חולקין בתרומות וקדשי קדשים אלא יש בהן קדושה והרי הן ככהנים בעלי מומין ואסור בזונה וחללה וליטמא למתים וראוי לישא את כפיו כבעלי מומין שאע"פ שיש בהן מום נושאין כפיהן וקוראין ראשון שאם אין אתה אומר כן אמאי תנא הרי הן כבעלי מומין ניתני נפסלו מן הכהונה אלא שמע מינה דתנן תנן ולא תנן לא תנן. וכי תימא הא דקתני הרי הן כבעלי מומין משום דכהנים ששימשו בבית חוניו לאו לע"ז הוא אבל לע"ז נפסלו מן הכהונה האי איפליגי בה רבנן כמשתחוה לע"ז וכמודה לע"ז דאיתמר השתחוה לע"ז רב נחמן אמר קרבנו ריח ניחוח ורבנן אמרי אין קרבנו ריח ניחוח ולענין עבודת ביהמ"ק איפליגי הא לכל מילי כהונה לא איפליגי לעלות לדוכן ולקרות בספר תורה תחלה ואם תאמר ושמו את שמי על בני ישראל כהנים מברכין והקב"ה מסכים על ידם וזה שעזב הקב"ה אף הקב"ה עזב אותו ואינו מסכים על ידו שנאמר ועזבני והפר את בריתי וכתיב וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים כבר כתב הקב"ה על יד נביאיו שובו אלי ואשובה אליכם. וכיון ששב הקב"ה קבלו ומסכים על ידו בברכתו הלכך אין לנו ראיה לא מן המקרא ולא מן המשנה לפוסלו דכתיב ולא תונו איש את אחיו וגו' באונאת דברים הכתוב מדבר כיצד אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. ואם תאמר לא יעלה לדוכן ולא יקרא בתורה אין לך אונאה גדולה מזו ועוד נמצאת מרפה ידיהם של בעלי תשובה ולא נכון לעשות כן דאמר ר' יוחנן כל האומר מנשה חטא אין לו חלק לעולם הבא שמרפה ידיהם של בעלי תשובה ואם תאמר לא יעלה לדוכן ולא יקרא בתורה תחלה מהרהר בלבו ואומר אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה ומונע עצמו מלעשות תשובה ומצינו שהקב"ה עשה תוכחת שלא יטמא ישראל דכתיב ונמכר לגר תושב (עמך) או לעקר משפחת גר משפחת גר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה וכתיב גאולה תהיה לו ותנא דבי ר' ישמעאל הואיל והלך זה ונעשה כומר לעבודת כוכבים יכול ידחה אבן אחר הנופל ת"ל גאולה תהיה לו הילכך מכל טעמים אלו כהן שהמיר דתו ועשה תשובה הרי הוא כשאר אחיו הכהנים ועולה לדוכן וקורא ראשון בתורה וכן מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל שמותר לעלות לדוכן ולקרות בתורה ראשון:
3