שבלי הלקט של״בShibbolei HaLeket 332
א׳דין הישן בכילה בסוכה או שפורש סדין תחת הסכך או עליו.
1
ב׳הישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו ואוקמא שמואל במטה עשרה דחשיב אהל ואתי אהל עראי ומבטל אהל קבע אבל אם אינה גבוה עשרה לא חשיב אהל ומותר לישן תחתיה אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לישן בכילה בסוכה אע"ג שיש לה גג והוא שאינה גבוהה עשרה טפחים כלישנא אחריני אמרי לה אמר ר' יהודה אמר שמואל מותר לישן בכילת חתנים בסוכה לפי שאין לה גג ואע"פ שגבוהה עשרה ופסק רבינו ישעיה זצ"ל דכילה שהיא עראי בעינן תרתי גג וגבוה עשרה אבל אית לה גג ולא גבוה עשרה או גבוה עשרה ולית לה גג מותר לישן תחתיה אבל ניקליטין וקינופת דקביעי במטה או אית בהו עשרה אע"ג דלית לה גג פסולה דהיינו נקליטין גבוהין עשרה אי נמי אית לה גג אע"ג דלא גבוהה עשרה פסולה דהיינו קינופות ורבינו יצחק פאסי פסק מותר לישן בכילה בסוכה שאין לה גג [דכיון שאין לה גג] לא הוי כסוכה בתוך סוכה ושמעינן שכילה שיש לה גג אסור לישן בה בסוכה דהויא לה כסוכה בתוך סוכה:
2
ג׳פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירש על גבי הקינוף פסולה אבל פורש הוא על גבי נקליטי המטה. רבינו שלמה זצ"ל פי' מפני הנשר שלא יהא עליו וקיסמין נושרין על שולחנו.
3
ד׳ורבינו תם פי' מפני הנשר שלא ינשרו עליו והוי חמתה מרובה מצלתה וכיון דלדעת כן עושה אם כן בדעתו שאם ינשרו עליו וסדין מחזקם רוצה הוא להכשיר בסדין והיא פסולה מאחר שדבר מקבל טומאה מחזיק העלין התלושין ודבר זה אין לגזור אלא בפרושין מפני הנשר להכי אמר רב חסדא לא שנו אלא מפני הנשר אבל לניאותה כשרה והוא הדין פורש מפני נשירת טינוף עלין כשרה דחד טעמא הוא. וכן מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל ולשון רבינו [שלמה] זצ"ל נראה בעיני דאי תימא דפירש סדין כדי להחזיק העלין שלא ינשרו ותהא חמתה מרובה מצלתה פשיטא דפסולה כיון דהוי סדין צורך לסכך דהוי דבר המקבל טומאה ולא איצטרך לתנא לאשמועינן הכא דהא אשמעינן לעיל דתנן כל דבר המקבל טומאה ואין גידוליו מן הארץ אין מסככין בו אבל לפי' רבינו שלמה זצ"ל אתי שפיר דאע"ג דלא הוי צורך לסכך אלא שעשאה לאהל עראי בעלמא מפני החמה או מפני הרוח המשיר את העלין לפי שעה אפי' הכי כיון דלשם אהל עשאה פסולה:
4
ה׳איתמר נוי סוכה המופלגין ממנה ארבעה רב נחמן אמר כשירה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי פסולה. פי' נוי סוכה הן קרמין וסדינין הפרושין תחת הסוכה לנוי לרב נחמן כיון דלנוי סוכה הכינוהו בטלינהו לגבה ולהכי כשירה ולרב חסדא ולרבה בר רב הונא פסולה משום אוהל מפסיק ואשתכח דלא גני בסוכה. רב חסדא ורבה בר רב הונא איקלעו לבי ריש גלותא אגנינהו רב נחמן בסוכה שנוייהו מופלגין ממנה ארבעה אישתקו ולא אמרו ליה ולא מידי אמר להו הדריתו בכו משמעתייכו אמרו ליה שלוחי מצוה אנן ופטרינן רבינו יצחק פאסי ורבינו ישעיה זצ"ל פסקו כרב חסדא ורבה בר רב הונא דרבים נינהו ואבן גיאות ורבינו ישראל כהן זצ"ל פסקו כרב נחמן:
5