שבלי הלקט של״טShibbolei HaLeket 339
א׳דין עצי סוכה מהו ליהנות מהן כל שבעה.
1
ב׳אמר רב ששת משום ר' עקיבא מנין לעצי סוכה שהן פסולין כל שבעה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לה' ותניא ר' יהודה בן בתירה אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לה' חג לה' וסוכה לה'. וגרסינן בביצה פרק המביא כדי יין תני ר' חייא בר יוסף קמיה דר' יוחנן אין נוטלין עצים מן הסוכה ולא מן הסמוך לה ור' שמעון מתיר ושווין בסוכת החג שהיא אסורה ואם התנה עליה הכל לפי תנאו ופרכינן עלה ומי מהני תנאה והא אמר ר' ששת משום ר' עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה ת"ל חג הסוכות תעשה לך ותניא ר' יהודה בן בתירה אומר מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה שכשם כשחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה ת"ל חג הסוכות לה' חג לה' וסוכה לה' ומשנינן אמר רב מנשיא בר מוניא אמר שמואל סיפא אתאן לסוכה דעלמא אבל סוכת החג לא מהני בה תנאה והתניא סככה כהלכתא עיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים ושקדים אפרסקין ורימונים פרכילי ענבים וסוכי תאנים ועטרות של שבלים יינות ושמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו"ט האחרון ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו ומשנינן אביי ורבא [דאמרי] תרווייהו [באומר] אינו בודל מהם כל בין השמשות דלא חלה קדושה עלייהו אבל עצי סוכה דחיילי קדושה עלייהו איתקצי לשבעה למדנו בפי' דלסוכת החג לא מהני בה תנאה ומיכן מוכיח שאם עשה אדם סוכה מהדס או ער שקורין אותו לאורו בלע"ז שאסור ליקח ממנה עצים לשפוד לצלות בהן דג או בשר או אפי' עלים לתת בם לאחר צלייתן לקלוט ריחן. יש מפרשין להא דר' ששת ור' יהודה בן בתירה דוקא בעצי הסכך אבל בדופן מהני ביה תנאה דתניא בתוספתא אין נוטלין עצים מן הסוכה אפילו ביום טוב אחרון ואם אמר כל זמן שארצה אני אטול הרי זה מותר דכי כתיב קרא בסכך הוא דכתיב ויש מפרשין לה בין בסכך בין בדפנות דהא דפנות צורך לסכך נינהו וכן נראה בעיני והא דתני בתוספתא איכא לאוקמיה בעצים הסמוכין לה אי נמי באיסורייתא דלא חשיבי בהדי סוכה וכ"כ בעל היראים ז"ל:
2