שבלי הלקט שנ״גShibbolei HaLeket 353
א׳דין הדס הגזול והיבש ואיזה נקרא עבות והכשירו ופיסולו.
1
ב׳הדס הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול כבר פירשנום בעניין לולב תנא עבות כשר שאינו עבות פסול היכי דמי עבות אמר רב יהודה כגון דקיימי תלתא תלתא בקינא רב כהנא אמר אפי' תרי וחד רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אנא לההוא הדס הדס שוטה קרי ליה והלכתא כוותיה. ת"ר נשרו רוב עליו ונשתיירו בו מיעוט כשר ובלבד שתהא עבותו קיימת ומשכחת לה באסא מצראה דקיימי שבעה שבעה טרפי בחד קינא דאע"ג דנתרי מיניה ארבעה טרפי פיישי תלתא בקינא והוי עבות וכשר וכתב בעל הדברות אבל דידן מכי נתר תרי טרפא פסול וסופו כתחילתו. תנו רבנן יבשו רוב עליו ונשתיירו בו שלשה בדי עלין לחין כשר פי' רבינו שלמה שלשה בדין ובכל בד שלשה עלין לחין דבבציר משלשה לא הוי עבות. אמר רב חסדא ובראש כל אחד [ואחד] פי' שיהיו הבדין בראשי העלין אבל באמצען לאו הדר הוא ורבינו ישעיה פי' יבשו רוב עליו אלולב קאי שהיו בו הרבה בדין של הדס ויבשו רובן אם נשתיירו בו שלשה ובהן שלשה עלין לכל אחד ואחד כשר דאי אהדס קאי הוה ליה למימר נשתיירו בו שלשה עלין ולא שלשה בדי עלין ותו דקאמר רב חסדא ובראש דכל אחד ואחד שמע מינה אלולב קאי ולא דמי הא לברייתא דלעיל דקתני נשרו רוב עליו ונשתיירו בו [מיעוט] דההוא ודאי קאי אהדס עד כאן דבריו
2
ג׳וקשיא לו לפירוש רבינו שלמה שפירש שלשה בדין ובכל בד שלשה עלין לחין דמשמע שמתחילה היה יותר מדקאמר ונשתיירו ולא אשכחן תנא דמצריך יותר משלשה ועל זה שאלתי מלפני הר"ר אביגדור כהן צדק ז"ל והשיב לי נראה דנשתיירו אעלין קאי ולא אבדין והכי קאמר אותן שלשה בדין הצריכו להיות והן הן שיעורן אשר נשתיירו בהן שלשה עלין לחין בשורה אחת בכל בד כשר דמעיקרא הוו (קאמר) כמה שורה בכל בד וכמה עלין בכל שורה והשתא יבשו ונתמעטו שורות הלחות ונשתיירה אחת גם אותה שורה עצמה יבשו רוב עליו ונשתיירו בה אך ג' עלין לחין וכאסא מצראה וכדאוקמא אביי למתניתא דנשרו:
3