שבלי הלקט שנ״הShibbolei HaLeket 355
א׳דין הדס הקטום וכמה הדסים צריכין ללולב.
1
ב׳שנו חכמים נקטם ראשו פסול תנא עולא בר חנינא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר בעי ר' ירמיה נקטם ראשו מערב יום טוב ועלתה בו תמרה ביום טוב מהו יש דחוי אצל מצות או אין דחוי אצל מצות ולא איפשיט כתב בעל המאור אנו לא גרסינן מערב יום טוב אלא הכי גרסינן נקטם ראשו ועלתה בו תמרה ביום טוב מהו יש דיחוי או לא וזה דומה לדיחוי של כיסוי הדם דמייתינן עלה שזה וזה נראה ונדחה הוא ואין דיחוי מעיקרא ובגמרא אסיקנא דיחוי דמעיקרא לא שמיה דיחוי פשוט מיניה. נראה ונדחה וחוזר ונראה לא תפשוט מינה ולקמן פסקינן אי הלכה כעולא בר חנינא אי לא. ר' ישמעאל אומר שלש הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד ואפי' שנים קטומין ואחד שאינו קטום ר' טרפון אומר אפי' שלשתן קטומין ופי' רבינו שלמה [הלכה כר"ט להקל דמכשיר בקטום] דר' טרפון לא בעי הדר בהדס ר"ע אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחד. תניא ר' ישמעאל אומר פרי עץ הדר אחד כפות תמרים אחד פי' דכתיב כפות ענף עץ עבות שלשה פי' רבינו שלמה שלשה דיליף ליה מענף עץ עבות ענף אחד עץ אחד עבות חד ורבינו ישעיה פי' אע"ג דהאי עבות קא אעלין שיהיו עבות ולא יהא הדס שוטה דריש ביה שיהיו שלשה הדסים בלולב ואין עבות פחות משלשה. אמרינן עלה דר' ישמעאל מה נפשך אי בעי שלימין אפי' כולהו ליבעי אי לא בעי שלימין אפי' חד לא ליבעי ומשנינן אמר בדיא אמר רב אמי חזר בו ר' ישמעאל פי' רבינו שלמה חזר בו ר' ישמעאל מתחלת דבריו שהיה מצריך שלשה ומכשיר בחד דהא קטומין כמאן דליתנייהו דמי וה"ה אי לא מייתי להו לגמרי ומיהו הדר בעי פי' באותו האחד ואסיקנא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון.
2
ג׳פי' רבינו שלמה הלכה כר' טרפון להקל דקטום כשר. מפי' רבינו שלמה נראה בעיני להוכיח דבחד הדס ואפי' קטום סגיא דהכי משמע הלכה כר' טרפון להקל דמכשיר בקטום ולא להחמיר דבעי שלשה כלומר לא פסק שמואל כר' טרפון דבעי שלשה אלא פסק כוותיה להכשיר בקטום דהוי ליה למימר הלכתא כר' טרפון דמכשיר אפי' שלשתן קטומים ועוד שחזר בו ר' ישמעאל לגבי ר' עקיבה דהוו ליה שנים ואין דברי ר' טרפון דהוא יחיד דמצריך שלשה במקום ר' עקיבה ור' ישמעאל הלכך מה שפסק שמואל להכשיר בקטום פסק כדברי רבינו שלמה. וכן יש להוכיח מתוך ההלכה דאמרינן בגמרא ולידרוש להו כר' עקיבה תלתא וקטומי שכיחי חד ולא קטום לא שכיחי מכלל דבמקום דשכיח די לו באחת ומעתה אין לנו לחלק בין קטומה לשאינה קטומה שהרי שמואל פסק כרבי טרפון הלכה בקטום דכשר לפי פי' רבינו שלמה ז"ל ולא בעי הדר בהדס ואפילו אם תימצי לומר דבעינן הדר בהדס הא אשכחן בירושלמי דקטום הדר.
3
ד׳וזהו לשון הירושלמי ר' בא בר ממל בעא קמיה ר' אמי כמה דר' ישמעאל מרבה בהדס ירבה בשאר מינין אמר ליה מסבור את סבור על דר' ישמעאל קטום הדר והוו הנך קטומין כמאן דליתנייהו [דמי] והא תנינן ר' טרפון אומר אפי' שלשתן קטומין לית בר נש אמר אפי' אלא דהוא מודה על קדמייתא פי' מדקאמר ר' טרפון אפי' שמע מינה שהודה לדברי ר' ישמעאל דמצריך שלשה והוסיף על דבריו להכשיר בקטום והשתא לא מצית אמרת לר' ישמעאל דקטום אינו הדר דאם כן הכי הוה מודה ליה ר' טרפון ומוסיף לומר אפי' שלשתן קטומין והא הוו כמי שאינן. ר' חגי בעא קומי ר' יוסי מה בא ר' טרפון להוסיף על דברי ר' ישמעאל אמר ליה ר' ישמעאל לא סבר קטום הדר ר' טרפון סבר קטום הדר הא למדת שהקטום חשיב הדר ועוד ילפינן מינה דר' טרפון על דברי ר' ישמעאל השיב ובא להקל יותר ממנו ומאחר שר' ישמעאל חזר בו יש לומר שר' טרפון נמי חזר בו ממה שמצריך שלשה ובקטום הא איפסק כוותיה ועוד יש לומר מדקא מתמה תלמודא בירושלמי על דברי ר' ישמעאל דקאמר כמה ר' ישמעאל ור' טרפון מרבי בהדס ירבו בשאר מינין שמע מינה דר' טרפון על דר' ישמעאל קאי ואחר שחזר בו ר' ישמעאל ממה שהיה מצריך שלשה והודה לר' עקיבה דמכשיר בחד נמצא דלא פליג עליה ר' טרפון אלא בקטום דר' ישמעאל סבר קטום אינו הדר ור' טרפון סבר קטום הדר ואיפסקא הילכתא דקטום הדר לפי פי' רבינו שלמה שפירש הלכה כר' טרפון להקל דקטום כשר ומשמע מפירושו דלענין שלשה לא פסיק כוותיה דהא לאחר חזרה איפסקא הילכתא ומשנה לא זזה ממקומה ולפי לשון הירושלמי משמע כן דר' ישמעאל לא מצריך אלא חד שלם כדבעא ר' חגי קומי ר' יוסי מה בא להוסיף ר' טרפון על דברי [ר' ישמעאל והשיב לר' יוסי שלא בא להוסיף על דבריו] אלא שר' ישמעאל מצריך אחד שלם שהקטום אינו הדר והשנים הקטומים כמה דליתנייהו דמי ור' טרפון השיב אפי' שלשתן קטומין דסבירא ליה דקטום הדר ולא פליג אלא אקטום והא דקאמר אפי' שלשתן משום דר' ישמעאל בשלשה איירי.
4
ה׳וכן פסק רבינו ישעיה זצ"ל דהלכה כר' עקיבה דמכשיר בחד מדקאמר ולדרוש להו כר' עקיבה ומשני חד ולא קטום לא שכיח הא שכיח דיי לן באחת והלכה כר' טרפון דמכשיר בקטום. ואי קשיא מה נפשך אי אית ליה לר' טרפון הקישה אפי' בהדס נמי ליבעי הדר ואי לית ליה הקישה אפי' בלולב וערבה נמי לפלוג ומכשיר הקטום ויכשיר נמי היבש בכולן מה טעמא דיבש משום הדר הוא ולא כתיב הדר אלא גבי אתרוג יש לומר דר' טרפון אית ליה הקישא ובכולהו בעי הדר וטעמיה דידיה גבי הדס משום דענפין חופין את עצו וכי נקטם ראשו לא מתחזי כולי האי ע"כ לשונו:
5
ו׳והא דאמר אמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא אשוו וזבינא ואי לא דרישנא לכו כר' טרפון ופי' רבינו [שלמה] ז"ל מכרו בשוה ואל תעלו על דמיהן מפני שמבקשים מכם שלשה הדסין ושלימין ואי לא דרישנא לכו כר' טרפון דמכשיר בקטומין לא תקשי לו דלדברי הכל שלשה ושלימין מצוה מן המובחר דכמה דאפשר לאהדורי אתלתא טפי עדיף ואי לא אפשר בחד ולא תקשי לו הא דקאמר שמואל ואי לא דרישנא לכו והלא פסקא כהלכתא כרבים דרשינן לה דודאי מצוה מן המובחר בשלימין היא ובתלתא.
6
ז׳וכן כתב רבינו ישעיה אי אמרת אמאי תני בחזרה דר' ישמעאל נמי שלשה משום דמצוה בעלמא ליטול שלשה אבל אינו חובה אלא האחד ומשום הכי תני ואפי' שנים קטומין ואחד שאינו קטום ועל זאת שאלתי לפני מורינו הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל והשיב לי בכתב גלילי ידיו אשר באת להכשיר בהדס חד וקטום הא דלא כמאן דלר' עקיבה דמכשיר בחד וכן לר' ישמעאל לאחר חזרה תרווייהו פסלי בקטום ולר' טרפון דפסיק שמואל כוותיה דמכשיר בקטום תלתא בעי ותו הא דאמר שמואל להנהו דמזבני אסא אשוו זבינו ואי לא דרישנא לכו כר' טרפון ופרכינן עלה ולידרוש להו כר' עקיבה דמקיל טפי ומתרץ תלתא וקטומי שכיחא חד ולא קטום לא שכיח משמע דשמואל הוה מהדר למידרש לקולא כל כמה דהוו מצי למדרש כדי לאיים עלייהו וימכרו בזול ואי חד שלם הוה שכיח הוי דריש להו כר' עקיבה אלא משום דלא שכיח לא חשיבה קולא לגבייהו ואי סלקא דעתא דחד דקטום כשר אכתי איכא למיפרך ולידרוש להו דחד דקטום כשר דהוי קולא טפי דהא ודאי חד שכיח טפי מתלתא אלא ודאי שמואל סבירי ליה דחד וקטום לא מכשירינן.
7
ח׳ועוד ראיה לדבר מדלא פסיק שמואל בהדיא גם כר' עקיבה ותרווייהו לקולא בקטומא כר' טרפון ובחד כר' עקיבה דההיא דפרק עושין פסין דפסק שמואל התם כר' עקיבה וכר' יוסי ותרווייהו לקולא לענין בית סאתים וכן בפרק בתרא דתענית פסק רבא כר' מאיר וכרבן שמעון בן גמליאל לענין איסור תכבוסת והשתא דאתינן להכי נראה דאפי' בחד ושלם לא מכשירינן והא דאמר ולידרוש להו כר' עקיבה לאו למימריה דסבירא ליה הכי אלא הכי קאמר ואיים עליהם בכך שיאמר להם דרישנא לכו כר' עקיבה ומתוך כך אתי לזבוני בזול ובכי האי גוונא לא מיחזי כשיקרא דלצורך השעה מפני שראה שהיו נמנעין מלקנות בשביל היוקר כאותה ששנינו בפרק קמא דכריתות ומייתינן לה בפרק גט פשוט מעשה ועמדו קינין בירושלים בדינר זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיו בדינרין נכנס לבית דין ולימד האשה שיש עליה חמש לידות וודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה.
8
ט׳ופי' רבינו שלמה ז"ל אע"פ שהקיל על דברי תורה עת לעשות לה'. שאלמלי כן לא ימצאו ויחדלו להביא העניות אפי' אחד ויאכלו קדשים בטומאת הגוף עד כאן לשונו.
9
י׳ותו אשכחן בפרק קמא דעירובין דר' עקיבה אמר הלכה כאותו תלמיד ולא אמרה אלא לחדד בה את התלמידים ולא משום דסבירא ליה הכי עד כאן תשובת הרב ז"ל ועדיין נראה שיש לדון על דברי הרב שכתב מדלא פסיק שמואל כר' עקיבה בחד וכר' טרפון בקטום נראה דאפי' בחד ושלם לא מכשירינן. אומר אני שלא הוצרך שמואל לפסוק כר' עקיבה שהרי גם ר' ישמעאל מכשיר בחד לאחר חזרה והוה ליה ר' טרפון יחיד לגבייהו. ולשון הירושלמי משמע דר' טרפון לא פליג אלא בקטום הדר על כן לא הוצרך לפסוק הלכה אלא בקטום. ומכל מקום כתבתי הנראה לי ולא להורות לעשות מעשה כי איני כדאי אלא ליישב משמעות ההלכה כפי מה שהראוני מן השמים ואשר שגיתי ישאני עושני כי כוונתי לשמים. ושמא יש לפרש דשמואל פסק כרבי טרפון אכולי מילתיה בין אשלשה בין אקטומין.
10
י״אועוד נראה לי לפרש אמר בדיא אמר רב אמי חזר בו ר' ישמעאל חזר בו ממה שהיה אומר אפי' שנים קטומים ובעי כולהו שלימין ולעולם שלשה בעי והשתא אתי שפיר לשון הירושלמי ר' חגי בעא קומי ר' יוסי מה בא ר' טרפון להוסיף על דברי ר' ישמעאל אמר ליה ר' ישמעאל לא סבר קטום הדר ר' טרפון סבר קטום הדר פי' בין ר' ישמעאל ובין ר"ט תלתא בעי אלא שר' טרפון מכשיר בקטום ולפי' רבינו שלמה זצ"ל שפי' חזר בו ר' ישמעאל מתחלת דבריו שהוא מצריך שלשה ומכשיר בחד. איכא למיפרך אמאי קאמר ולידרוש להו כר' עקיבה הלא גם ר' ישמעאל מכשיר בחד והוה ליה למימר ולדרוש להו כר' ישמעאל וכר' עקיבה אלא ודאי שלש מחלוקת בדבר ר' עקיבה בעי חד ולא קטים ור' ישמעאל בעי תלתא וכולהו שלימין ור' טרפון נמי מצריך שלשה כר' ישמעאל אלא שהיה מכשיר בקטומין וזה הפי' נראה לי עיקר ודוקא נראה לי לפרש דברי ר' טרפון דמכשיר בקטומין כגון שעלו תמרות בראשיהון דהלכתא כדתני עולא בר חיננא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר אבל אם לא עלתה בו תמרה פסול וכן קבלתי מפי הר"ר יעקב מבירצבורק נר"ו דהלכתא כעולא בר חיננא דליכא מאן דפליג עליה והראה לי לשון התוספתא דקתני הדס וערבה שניקטמו ותמרות עולה מתוכן כשירין וכן פסק בעל הדברות כעולה בר חיננא ואם לא עלתה בו תמרה פסול דעבדינן לחומרא מאחר דלא איפשטא בעיא דר' ירמיה וקיטומא דברייתא לאו כנקטם ראשו דמתניתין הוא דאם אי איתא דקאמרינן גבי הדס נקטם ראשו פסול הוה ליה למימר בגמרא מתניתין דלא כר' טרפון ומדסתמא למתניתין שמע מינה דברי הכל היא ונקטם בהדס כנקטם ראשו דלולב. ואם נקטמו ראשיהן פסולין כסתם מתניתין וקיטומא דברייתא קטומין באמצען ולא בראשיהן כגון שנקטמו העלין שעולין בתוך שיעור ההדס דר' טרפון לא בעי שלימין בגוף ההדס כיון שהוא שלם בראשו. ור' ישמעאל בעי שלימין שלא יחסר כלום משיעור ההדס לא בראשו ולא באמצעו והלכה כר' טרפון דאמר קטומין באמצען כשרים וכסתם מתני' דנקטם ראשו (פטור) [פסול] וכסתם מתני' דערבה שהיא קטומה פסולה ובבלי דמכשר הדס קטום וערבה קטומה לא דק. ובעל היראים ז"ל כתב דהלכה כר' טרפון והא דתנן נקטם ראשו פסול לכתחילה קאמר ויחזיר אחר אחר ואי ליכא אחר יברך על זה. ואשכחן דקתני פסול במקום כשר בדיעבד. כדתנן במנחות ובפרק כיצד צולין מייתינן לה נטמאת שיריה אבדו שיריה או נשרפו כמידת ר' אליעזר כשרה וכמידת ר' יהושע פסולה ואוקמינן לה התם בפסחים לכתחילה ודיעבד כשרה ובעל המאור זצ"ל כתב יש מפרשין ההיא דר' טרפון דאמר אפי' שלשתן קטומין לא שנא עלתה בו תמרה ולא שנא לא עלתה מכשיר לא שיהא נקטם ראשו אלא כגון שנקטמו מן הבקעת שענפי ההדס תלויין בה ונפשחו ממנו הבדים והיינו דאמרינן בגמרא השתא עבות שלשה לא אשכחינן אע"פ שר' טרפון מכשיר בדיעבד בקטומין כיון שמצוותן לכתחלה שלא יהיו קטומין [בסופן] ומופשחין אלא גזוזין מן הקרקע אין אנו מוצאין בהן כשיעור שלשה טפחים עבות אלא בקושי ורבינו יצחק פאסי ורבינו ישעיה ז"ל דחו להא דעולא בר חיננא דהא פסקינן הלכה כר' טרפון דאמר אפילו שלשתן קטומין ואפילו לא עלתה בו תמרה כשר ולית הלכתא כסתם מתניתין דאמר נקטם ראשו פסול ולבי נוקפי לומר שר' טרפון בלא תמרות עולין מתוכן כשירין סבירא ליה כפסקא דפסקי רבינו יצחק פאסי ורבינו ישעיה ז"ל דאם כן דבעי תמרות מאי אשמעינן עולא בר חיננא היינו דר' טרפון ותו דאמרינן תלתא וקטימי שכיחא ואם תאמר דלא מכשיר ר' טרפון בקטומין אלא על ידי תמרה מילתא דלא שכיחא היא והוספתי לשאול מלפני הר"ר אביגדור כהן צדק ז"ל קשיא לי דבמתניתין תנן נקטם ראשו פסול ובברייתא נמי גרסינן נשרו רוב עליו ונשתיירו בו שלשה בדי עלין לחין כשר אמר רב חסדא ובראש כל אחד ואחד. וכן נמי תני עולא בר חיננא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר ומשמע הא לא עלתה בו תמרה פסול ולא אשכחן דפליג עלייהו ועוד מדבעי ר' ירמיה עלה משמע דהכי הלכתא ולקמן פסקינן כר' טרפון דמכשיר בקיטומין כגון שעלו בו תמרה והראה לי התוספתא דתני התם הדס וערבה שנקטמו ותמרות עולות מתוכן כשירין.
11
י״בוהשיב לי. רב חסדא דמפרש לברייתא בראש כל אחד ואחד וברייתא דתני עולא בר חיננא ובעי דר' ירמיה נמי דקאי אמתניתין דתנן נקטם ראשו פסול כולהו דלא כרבי טרפון ואנו אין לנו אלא מה שפסק שמואל בגמרא בהדיא הלכה כר' טרפון דקטומין כשרין אף בלא תמרה וברייתא דתוספתא לא אלימא מברייתא דתני עולא בר חיננא דמייתי בשמעתין ולא מסתבר למימר דר' טרפון לא הכשיר בקטומין אלא בתמרה מדאמרינן בגמרא תלתא וקטומי שכיחי אטו תלתא וקטומי ועלתה תמרה בראשם שכיחי כולי האי אלא בלא תמרה נמי מכשיר והכי ודאי שכיחי ותו מצינן למימר מדקתני רישא נקטם ראשו ובסיפא נמי קטומין סתמא שמע מינה דלא דברו ר' טרפון ור' ישמעאל בקטימת ראש אלא שניטל מקצת מן העץ מצדו לאורכו מן העלין ולמטה הראש שריר וקים עם שלשת העלין כסדרן אבל בקטימת ראש אפי' ר' טרפון מודה דפסול בלא תמרה והשתא סלקא גמרא וכולי מילתא אליבא דהלכתא:
12