שבלי הלקט שע״בShibbolei HaLeket 372
א׳דין שמיני עצרת לקידוש ותפלה וקריאת התורה והפטרה.
1
ב׳שנו חכמים ההלל והשמחה שמונה כיצד מלמד שאדם חייב בכבוד יום טוב האחרון כשאר ימות החג ותניא והיית אך שמח לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה אתה אומר לרבות לילי יום טוב האחרון או אינו אלא לרבות לילי יום טוב הראשון מרבה אני לילי יום טוב האחרון שיש שמחה לפניו ומוצא אני לילי יום טוב הראשון שאין שמחה לפניו אמר ר' יוחנן אומר זמן בשמיני של חג תניא נמי הכי שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב וכיון שהוא רגל בפני עצמו אין אומרין בקידוש ובתפלה חג הסוכות אלא כך אומר ביום השמיני חג העצרת הזה זמן שמחתינו בין בקידוש בין בתפלה. ובקריאת התורה יום ראשון אומר שבחות וקורין בתורה חמשה בני אדם ואם הוא שבת קורין שבעה וקורין כל הבכור ולפי לשון רבינו שלמה ז"ל צריך להתחיל עשר תעשר בין בחול בין בשבת וזהו טעמו דגרסינן במגילה ביום אחרון של חג קורין במצות וחוקים ובכור ופי' רבינו שלמה ז"ל קורין כל הבכור אלא שמתחילין עשר תעשר לפי שיש באותה פרשה מצות וחוקים הרבה הנוהגת באותו הזמן שהוא זמן האסיף ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לסתיו ויש באותה פרשה מצות מעשר ומצות נתן תתן ופתוח תפתח והעבט תעביטנו. ורבותינו הלוים חולקין עליו שמעולם לא נהגו כן בפני רבינו יצחק הלוי ז"ל אביהם והכי גרסינן במצות וחוקים של בכור והכי משמע להו כלומר בפרשת חוקים שבכל הבכור ולמפרע נקט דכתיב בסוף הפרשה את החוקים האלה ופרשת הבכור לעיל מיניה קאי. ומנהג פשוט בידינו כמנהג הלוים. ומפטיר קורא בפסוקים של מוסף ביום השמיני עצרת ומפטירין במלכים ויהי ככלות שלמה וחותמין בברכות של הפטרה כדרך שחותמין בקדוש ובתפלה מקדש ישראל והזמנים. ובשבת מזכיר של שבת ופוסקין נדבתן לשלש פעמים על שם ולא יראה את פני ה' ריקם ואומר איש כמתנת ידו. ובמוסף מזכירין גבורת גשמים.
2
ג׳ומצאתי במנהגות אישפירא שמכריז החזן בפני הקהל קודם תפלת המוסף משיב הרוח והצבור עונין לברכה כדרך שנוהגין בהכרזת ראש חדש וכיון שמתחילין להזכיר שוב אינו פוסק. ויש שנוהגין שלא להזכיר משיב הרוח במוסף בלחש עד שישמעו תחלה מפי החזן כשמסדיר את התפלה בקול ואז אומר [החזן] שאתה הוא ה' אלהינו משיב הרוח ומוריד הגשם לברכה ולא לקללה לחיים ולא למות לשובע ולא לרעב לרצון ולא לרזון ממית ומחיה ואין דומה לך בא"י מחיה המתים:
3
ד׳וביום שני קורין וזאת הברכה ומנהג לומר פזמונים ורהיטין כשהעולה הקורא האחרון לקרות בתורה כמו שעושין לחתנים ונקרא חתן תורה והיום נקרא יום שמחת התורה. ואחר שהשלים קריאתו עד לעיני כל ישראל אינו חותם מיד אלא עומדין כל הצבור על רגליהן והחזן אוחז ספר תורה בזרועו ואומר [שלשה פעמים] זכינו להשלים לשלום ונזכה להתחיל ולהשלים לשלום ועונין אחריו ג' פעמים ואח"כ קורין על פה בראשית ברא אלהים עד ויהי ערב ויהי בקר יום אחד וחותם ומברך לאחריה ומה שקורין על פה לפי שאין מוציאין שתי תורות לקורא אחד משום פגמו של ראשון ודוגמת זה אמרינן ביומא ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה. ומה שקורא בבראשית מפני חיבת התורה שמיד שהשלימו אותה מתחילין בה מחמת חיבתה ודוגמת זה הבאנו אגדה בערוגת ראש השנה הלכה ש"א. ומתנדב חתן התורה לכבוד התורה ומפטיר קורא בפסוקים של מוסף כיום אתמול ומפטיר בתחילת יהושע ויהי אחרי מות משה עד רק חזק ואמץ. ומנהג חתן תורה לעשות סעודה ושמחה ולחלק לצבור מגדים ומיני מתיקה שכך מצינו באגדה חזית ויבא שלמה ויעמד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו אמר ר' אלעזר מיכן שעושין סעודה לגומרה של תורה. ליהודים יהיה שמחה ואורה:
4
ה׳ערוגת שתים עשרה נערכה בסדר חג הסוכות כהלכה הממולאה בתאר השבלים הטובות העולות לברכה וריחם כאהלים נטועים הלכות תשעה וארבעים וסימנם ועמק סוכות אמד"ד וסימן אחר אחל"י יכונו דרכי וסימן אחר ואני תמיד איח"ל והוספתי על כל תהלתיך.
5
ו׳נשלם ספר שבלי הלקט בערוגת שתים עשרה ודין מסורתא דידהון. צלי בשבת וסעוד בירחא לחנכא פוריא בפסחא דשבועיא וצום בריש שתא בכפור מטללתא. והלכותיו שלש מאות שתים ושבעים וסימנם שב"ע השבלים הטובות.
6
ז׳אמר הצעיר צדקיה בר אברהם הרופא ינע"ם. הנה הבאתי את ראשית פרי קדש הלולים. מור ולבונה עם כל אבקת רוכלים ומבחר כל פרי מגדים. כפרים עם נרדים. את שבע השבלים הטובות העולות. מור ואהלות מגדלות מרקחים כערוגת הבשם סוגות בשושנים. חדשים גם ישנים את אשר השיגה ידי ללקט אורות מצמרות בדים ופארות משדי אנשי התבונות. בעלי אמונות ומעמיד ערמות לפאת קדמה להרים ממנו בקומצו את תרומת ה' להביא אל בית האוצר אל לשכות הקודש סלת מנחת בכורים לערוך ממנה שתים עשרה מערכות ערך לחם על שלחן הטהור מנחה טהורה ליושבים לפני ה' יהיה סחרה לאכול לשבעה בפה מלא ובכרס מלאה ונפש שבעה מפני שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם מלא לוגמיו לטעימה מלא קומצו למנחות. ואני הנה הרימותי את תרומות הקדש בקומצי כאשר מצאה ידי וכל משכיל אשר ימצא את קומצי מבורץ גדיש או מבורץ בגרגר או קורט לקט ופרט עמר שכחה ופאה והיא כי נראה פן תקדש המלאה ימלא את ידו מוסיף שנית לקיים בו מצות פתיתה ויחזירנה לסולתה ויחזור ויקמוץ בימין וידינני לכף זכות כי לשם קודש היתה כוונתי. על זאת אברך את ה' אשר יעצני ולפועלי אתן צדק אשר גמל עלי בחסדו וטובו לתת את שאלתי אשר שאלתי מעמו כה יעשה וכה יוסיף להחזיק תמיד בימיני להורות לפני דרכי יושר אורחותיו להדריכני בנתיב מצותיו לשמור ולעשות ולקיים את כל חוקותיו ותורותיו לבלתי סור מהם ימין ושמאל כל ימי חיי לתת לנו שם ושארית ותקוה טובה ואחרית טוב שם עולם אשר לא יכרת ולהעמיד לנו זכרון עם כל הכתוב לחיים בירושלים אמן:
7
ח׳צרוף כסף בחון זהב בכור אש ואמרי דת צרוף ובחון בכור פה דרוש בם והגה יומם ולילה ושית עיני לבבך בם לשבעה קמוץ מנחת תרומות שבלי דת לקטתים אחרי קוצרים בכל פה יהי שם אל מבורך לעדי עד אשר החזיק ימין חלש ורפה היה תמיד בשמך לי לעזרה ותורתך ששון לבי ומרפא:
8