שבלי הלקט מ״בShibbolei HaLeket 42
א׳דין שצריך אדם להסדיר קריאתו עד שלא יעלה לקרות בתורה.
1
ב׳וראוי לכל אחד ואחד מישראל להסדיר פרשיותיו שנים ושלשה פעמים שאם יעלה לקרוא בתורה תהא קריאתו סדורה בפיו והכי איתא בתנחומא פרשת יתרו. וידבר אלהים זה שאמר הכתוב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואחר כך ויאמר (אלהים) לאדם. לימדתך תורה דרך ארץ שאם תהא בן תורה לא תהא רוחך גסה לומר דבר לפני הצבור עד שתפשוט אותו בינך לבין עצמך שנים שלשה פעמים. מעשה בר' עקיבה שקראו החזן ברבים לקרוא בספר תורה ולא רצה לעלות. אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך למדתנו כי היא חייך ואורך ימיך ולמה נמנעת לעלות אמר להם העבודה לא נמנעתי אלא שלא סדרתי אותה שנים שלשה פעמים שאין אדם רשאי לומר דבר תורה לפני הצבור עד שיפשוט אותו שנים שלשה פעמים בינו לבין עצמו שכן מצינו בהקב"ה שהוא נותן מענה לשון לכל הבריות והתורה גלולה לפניו כככב אחד וכשבא ליתנה לישראל כתב בה אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואחר כך ויאמר לאדם וכן כתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה בינו לבין עצמו ואחר כך לאמר:
2