שבלי הלקט מ״חShibbolei HaLeket 48
א׳דין קריאת שמע של שחרית ותפלת ערבית קודם צאת הככבים.
1
ב׳מה שנוהגין בני העולם להתפלל תפלת ערבית ולקרוא קריאת שמע קודם צאת הככבים אינו ראוי לעשות כן ושלא כדין הן עושין ויישר כח האיש אשר בידם למחות ומוחים ביד העושין כן. ועל זה מצאתי שנשאל רבינו האי גאון זצ"ל צבור שמצלי תפלות ערבית וקרו קרית שמע קודם צאת הככבים ולא יכול אינש לעכבינהו ולא לאוחרינן דבעוונות כמה קהילות אקילו על נפשם בכך ומצלי קודם צאת הככבים אי זו עדיף ליצלי אינש בהדי צבורא י"ח ברכות משום ברוב עם הדרת מלך ושביק קרית שמע וברכות שלפניה ואחריה עד צאת הככבים או מתעכב ומתפלל ביחיד דמסמך גאולה לתפלה עדיף טפי. והשיב ראשונה דבהדי צבורא רשות ושנייה חובה ושפיר דמי.
2
ג׳ובשם הר"ר אברהם בר דוד זצ"ל מצאתי. בקריאת שמע של ערבית אני נוהג שאני עונה אמן אחר ברכת המעריב ערבים ואהבת עולם. וקורא שמע עם הצבור כקורא בתורה ועל אמת ואמונה אני עונה אמן ומתפלל עם הצבור וכשמגיע זמן צאת הככבים אני קורא את שמע בברכותיה ואיני משגיח לסמיכת גאולה לתפילה ומה שאני עונה אמן עם הצבור בברכות כי אני ירא משכחה ואם חס ושלום אשכח מלקרות את שמע בעונתה אהיה כאחד מן הצבור אע"פ שהן קורין את שמע בעונתה. ומתפלל אני עמהם דתפלה עם הצבור טפי עדיפא ובית הכנסת מקום תפלה היא והתפלה קרויה מנחה טהורה.
3
ד׳והוקבע בתלמוד השתא דלא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר לא כר' יהודה ולא כרבנן דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד פי' מי שרוצה להתפלל מנחה עד צאת הככבים הרשות בידו ומי שרוצה להקדים תפלת ערבית מפלג מנחה אחרונה הרשות בידו אבל קריית שמע לא תהא אלא בעונתה שהיא צאת הככבים ורב מצלי של שבת בערב שבת ושל מוצאי שבת בשבת קריית שמע הוי קרי לצאת הככבים ולכך הי' מקדים התפלה שהיה יודע שלא היה מזדמן לו כוס של קידוש והבדלה או שלא הי' יכול להתפלל התפלה במוצאי שבת במקום נקי או שהיה לו עסק של מצוה או פדיון שבוים למוצאי שבת ובערב שבת היה מקדים לפי שהיה [רוצה] להוסיף מחול על קודש וכמה הוא יפה לעקור אותו המנהג המשובש אלא שקשה לאדם לעקור המנהגים דלמא אתי לאינצויי אם לא יתועדו הגדולים לתקן הדבר ולהעמידו על מצוותו והמנהג שאתה עושה טוב הוא אך מי מכניס אותך להפריד הברכות שתים בזמנן ושתים שלא בזמנן הלא טוב לברכן כסדר אע"פ שאין מעכבות בכסידרן. ואע"ג שאדם קורא קריית שמע בברכותיה בזמנה שהוא צאת הככבים קורא פרשה ראשונה על מטתו וברוך המפיל חבלי שינה. ומי שרוצה להוסיף קראי דר' יהושע בן לוי מוסיף אך אותה ברכה שמברכין עלי' אסור לברכה.
4
ה׳והר"ר יהודה בר ברזילי זצ"ל קורא עליה מוציא שם שמים לבטלה כי לא תקנוה רבותינו וזה הדעת הוא משתנה לדבריו שאוסר לברך על התורה כל היום ואומר כמו כן קריאת שמע על מטתו קריאה בעלמא היא שהרי אמרו אם תלמיד חכם אינו צריך אבל לדעתנו שאנו סומכין על הירושלמי שאומר והוא ששנה על אתר אנו מברכין על קריית המטה ברכה של תורה ואיכא למימר כי מפני שלא הותקנה אלא לשמירה בעלמא ולא לעיקר קריאה דדברי תורה ולהכי מותר לקרותה להגן בהן כדאמרינן להגן שאני ולכך אין צריך לברך עליה. וגם רבינו יצחק בר מרן לוי זצ"ל הי' סומך אקריאת שמע כמו שנוהגין עכשיו בני דורינו על גמרא דבני מערבא דגרסי הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה אלא דחזינן לכל הגאונים שקבעו זמן קריית שמע צאת הככבים ואין לנו לזוז מדבריהם ומהתלמוד שלנו ולסמוך על הירושלמי וכן פסק רבינו יצחק פסי זצ"ל.
5
ו׳וגם רבינו ישעיה זצ"ל כתב דמצות קריית שמע משעת צאת הככבים ואין לנו לקרוא את שמע בברכותיה קודם זמנה ולעשות ברכה לבטלה ולסמוך על קריית המטה בלא ברכה. שלא נתקנה אלא בעבור המזיקין כדאמרינן אם תלמיד חכם הוא אינו צריך אלא הנכון הוא לאחר עד צאת הככבים ולקרוא קריאת שמע בברכותיה ולהתפלל ועל מטתו יאמר מה שהוא רוצה או קריאת שמע או פסוקא דרחמי אך רבי' שלמה זצ"ל כתב דקריאת המטה היא עיקר וסמך על דברי הירושלמי דתנו הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. מיהו צריך לקרוא קרית שמע על מטתו אחר יציאת הככבים.
6
ז׳והקשה רבינו תם זצ"ל אם כן שאותה של מטה היא עיקר למה קורין אותה בלא ברכותיה והא תנן בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה ותו קשיא מהא דאמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם קרית שמע בבית הכנסת צריך לקרותה על מטתו ואמר רבא אם תלמיד חכם הוא אינו צריך ואם היא עיקר מאי שנא תלמיד חכם וכי בשביל שהוא תלמיד חכם אינו צריך לקיים את התורה שנאמר בה בשכבך ובקומך אלא פשיטא דאותו אינו אלא מפני המזיקין ושל בית הכנסת עיקר ותו הא אמרינן תניא כוותי' דר' יוחנן דאמר איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית שמע מינה דהלכתא כוותיה מדתניא כוותיה ומקיש שכיבה לקימה מה קימה קריאת שמע ואחר כך מתפלל אף שכיבה קריאת שמע ואח"כ יתפלל ותו הלא על המטה אינו קורא כי אם פרק ראשון לכך נראה כי קריאת שמע שאנו קורין בבית הכנסת עיקר.
7
ח׳וההוא דירושלמי נראה שהיו רגילין לומר קריאת שמע קודם תפלת ערבית כמו שאנו קורין אשרי קודם מנחה. ואם תאמר מה שאנו קורין אותה מבעוד יום משום דסמכינן אהא דאמרינן בפרק תפלת השחר דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד פי' דעבד כרבנן שתפלת המנחה עד הערב עביד ודעבד כר' יהודה דאמר עד פלג המנחה דהיינו אחת עשרה שעות פחות רביע ומכאן ואילך תפלת הערב עביד. ובעל המאור פסק אנו אין לנו ראיה להקדים קרית שמע קודם זמנה אלא נראה לי כיון דנפישין בהא מילתא פלוגתא דתנאי כדיי כל אחד ואחד לסמוך עליו בשעת הדחק ואם עשו הצבור כאחד מהם עשוי. ועיקר קריאת שמע שינון דברי תורה ויש בה להקל כדגרסי' בירושלמי שניא קריית שמע שהיא לשינון נקוט האי כללא בידך דאפי' מאן דשרי לקרות קריאת שמע של ערבית קודם צאת הככבים לא שרי אלא בדיעבד אבל לכתחילה לא עד צאת הככבים וכן הלכה:
8