שבלי הלקט ס׳Shibbolei HaLeket 60
א׳דין המדליק נרות לאחר חשיכה בשוגג או במזיד ומהו להלקות חוטא בשבת.
1
ב׳מצאתי בשם רבינו חננאל ז"ל מי שהדליק את הנר בערב שבת אחר שקיעת החמה הרי זה חייב מלקות אם הדליק בשוגג ואם ידע שזה אסור והדליק את הנר אחר שקיעת החמה היו קונסין אותו ואם לא קבל היו מחרימין אותו ומנדין אותו ונמנעין מלדבר עמו אפי' קרובו ואם דברו עמו קרוביו הן שרויין עמו בנדוי עד שעשו תשובה כי כל אחר שקיעת החמה שבת ממש והלא אסור לומר לא"י להביא מים מן הבור או דבר אחר ואילו עשה כן כאילו הביאו בעצמו וחייב. ובלקח טוב מצאתי משחרב בית המקדש אין לנו כפרה בחטאות ואשמות כי אם בתשובה וחרטה ובתענית.
2
ג׳וזה הדבר אשר פסק ר' קלונימוס ור' שבתי החזן ז"ל בארץ הגר על ר' אברהם ב"ר חייא מריינושבורגו ועל ר' יעקב אחיו שבאו מרוסיאה עם עגלות טעונות בערב שבת מבעוד יום על ידי שכירים א"י ועל ידי יהודים חביריהם אל הקהל והמה נשארו מן העבר הזה לנהר דונאי קרוב מעט פחות משיעור מיל אחד כי נשבר אחד מאופני העגלה שלהן ונשתהו שם עד שתקנוה וכשבאו בקהל היו הקהל יוצאין מבהכ"נ בליל שבת ולא נתנו הקהל להם שלום ולא הניחום ליכנס שחרית לבית הכנסת כדי שלא יקחו אחרים מהם קל וחומר לומר כך וכך עשו פלוני ופלוני כדי שלא יפרוץ בגדר יותר פרצה גדולה לחלל שבת בזדון ובאחד בשבת באו לבית הכנסת לקבל עליהם דין וגזרו עליהם לצום ז' שבועות נ' ימים רצופים חוץ משבתות וראשי חדשים להשלים נ' ימי המעשה בצומות ובמלקיות ולמה נ' יום כי המחלל שבת חייב כרת ושנו חכמים במועד קטן ומפורש בירושלמי דבכורים מת לנ' שנה מת בהיכרת ונתנו להם לצום וללקות נ' ימים כנגד אותם נ' שנה של מיתה ועוד גזרו עליהם לתת ממונם פדיון נפשם לקופה של צדקה ואחר כך גזרו עליהם לצום בי"ב חדשי השנה ג' ימים בכל חודש שני וחמישי ושני שהן ל"ו ימים כנגד ל"ו כריתות שבתורה להפטר מידי כרת כדתנן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן אבל אם ח"ו היו עושין כך בזדון היו מחמירין להוסיף עליהן עוד שלא להתגלח ולהתנדות ל' יום כדאמרינן סתם נדוי ל' יום וכל המחמיר על זה יניחו לו ברכות על ראשו.
3
ד׳מצאתי בשם רב כהן גאון ז"ל מאן דעבר עבירה בשבתא מלקינין ליה בשבתא דמלקות במקום מיתה עומדת וכד מלקינין ליה מכפר ליה דתנן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן וכתיב ונקלה אחיך לעיניך כשלקה הרי הוא אחיך וכיון דמכפר ליה מלקינן ליה דלינקי מעון דיליה דאמר קרא כי לא ינקה ה' בית דין של מעלה אין מנקין אותו אבל בית דין של מטה מלקין אותו ומנקין אותו.
4
ה׳ונראה בעיני שהדבר צריך עיון. שהרי מלקות במקום מיתה עומדת והיאך נדיננו בשבת ואם אסור לדון דיני ממונות קל וחומר לדיני נפשות. וכן מצאתי שאילה לר' שרירא גאון זצ"ל מי שעבר עבירה בשבת או בחול ולא נזכר אלא בשבת ומתיראין ממנו שמא יברח למוצאי שבת. יכניסהו לבית הסוהר עד מוצאי שבת וילקוהו או ילקוהו בשבת ומותרין בספירת מלקות אי לא. והשיב כך ראינו שאין מלקין ביום טוב ואין מכניסין לבית הסוהר ביום טוב וכל שכן בשבת דהני מילין כולהו דינא נינהו ותנן אלו הם משום רשות לא דנין ולא מקדישין כו' ואם ברח אין עלינו כלום:
5