שבלי הלקט ס״גShibbolei HaLeket 63
א׳דין שמנים הראויין להדליק בשבת כדתנן לא בזפת ולא בשעוה.
1
ב׳ואלו שמנים שאסור להן להדליק בשבת כדתנן לא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה ולא באליה ולא בחלב. ואפילו מהותכין אין מדליקין בהם כחכמים דאמרו אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו. אמר רב ברונא אמר רב חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו מוסיף עליהן שמן כל שהוא ומדליק ודוקא הני אבל שאר שמנים אין מדליקין בהן אפי' הוסיף עליהן שמן. וכל אלו השמנים שאין להדליק בהן לפי שאינן נמשכין אחר הפתילה וגזרינן שמא יטה. נפט ועטרן מפני שריחן רע וגזרינן שמא יניחנה ויצא ודוקא היכא דאיכא שמן זית אבל היכא דליכא שמן זית מדליקין בכולן דתניא עמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו ואמר מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין מה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים כו' ומה שנוהגין להדליק בנרות של זכוכית ונותנין שמן למעלה ומים למטה וכשהיא מגיע למים כבה.
2
ג׳הקשה רבינו תם זצ"ל מהא דתנן נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה ואפי' מערב שבת ואין צריך לומר בשבת הא למדת [שגרם] כיבוי אסור ותירץ אחי ר' בנימין נר"ו דלא דמי ניצוצות להנך נרות דניצוצות לאלתר דנפלי מיד מיכבי וכדמפרש בגמ' מפני שמקרב את כבויו ואפי' רבנן דמקילי טפי בפרק כל כתבי הקודש כדתנן עושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין רקנין בשביל שלא תעבור הדליקה בכי האי גוני דנציצות אסרי ואפי' ר' יוסי דמחמיר טפי כדתנן ר' יוסי אוסר בכלי חרש חדשים מלאין מים בכי האי גוונא דנרות יש לומר דשרי דלא דמי אלא לכלים ישנים המלאין [מים] דכד אתיא דליקא לגביהו מכבו. ואפי' ר' יוסי לא אסר אלא בחדשים שהן נשברים קודם שתבא אליהם הדליקה אבל בישנים שרי. והכי מתוקמא בסוף פרק כירה.
3
ד׳והגאונים ז"ל השיבו כך ראינו שמותר לעשות כן ואינו מענין האמור נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה ולא מענין ר' יוסי דאסר למלאות כלים חדשים מים לגבי דליקה דהתם עיקר מחשבתו לכך אבל הכא אין עיקר מחשבתו לכך אלא שמא אין לו יותר שמן או כדי שיהא אורה צלול לכך אינו אסור וכך נהגו ישראל להדליקם בבתי כנסיות משום כבוד וכך נהגו בישיבות ובבית רבינו שבבבל וכן מצאתי בשם ר' נטרונאי גאון זצ"ל.
4