שבלי הלקט פ״וShibbolei HaLeket 86
א׳דין מהו ליתן מלח ותבלין בשבת בתבשיל או כרכום ותבלין הצובעים ובשול אחר בשול.
1
ב׳ואם ראוי לתת מלח ותבלין בשבת בין בכלי ראשון בין בכלי שני תשובה זו מצאתי בשם הר"ר שמחה משפירא ז"ל על המלח שנתנו ביורה מרותחת במזיד בשבת איני רואה בה טעם לאסור לא מטעם דהוי ליה דבר שיש לו מתירין ולא מטעם שאור ותבלין דלטעמא עבידי היכא דלא יהבו טעמא בטלו כשאר אסורין כדמוכח בפ' גיד הנשה שאור של חטים שנפל לתוך עסת חטים כו' אילו היה בה לעלות באחד ומאה היה בטל אילו לא היה בו כדי להחמיץ וכל זה וזה גורם כך הוא שאור של חולין שנפלו לתוך העיסה ונצטרפו וחמצו דקים לן זה וזה גורם מותר ואין לך זה וזה גורם גדול מזה דמסתמא נמלח בערב שבת אבל לא נמלח כל צרכו ומטעם דבר שיש לו מתירין אין נראה לאסרו שהרי נתבטל קודם שנעשו איסור על ידי בישול כרב נחמן דהוא בתרא דאמר צריך מילחא בישולא כבשרא דתורי ואפילו בכלי ראשון לא בשלה ומשעה שנימוח נתבטל ומלח שלנו מלח רכה היא ומתבטלת בקדרה כדאיתא בפרק משילין ומה שכתבת מביטול איסור לכתחלה אינו ענין לכאן שהרי קודם היה היתר ועל ידי תערובות אוסרו ומה שכתבת לא ידעינן אם דוקא גבי אמירת א"י אסרו בכדי שיעשו והא ההיא דפרק קמא דשבת לא תמלא אשה עססיות וכו' ותני בהו ואם עשה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו ולא מיירי בא"י ומפרש בירושלמי דתרומות מכיון שאתה אומר המתן למוצאי שבת בכדי שיעשו כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום:
2
ג׳ותבלין אסור ליתן בכלי ראשון אבל בכלי שני מותר דתנן האלפס והקדרה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי ר' יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר והלכתא כתנא קמא. ירושלמי מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה ר' יונה אסר עירוי ככלי ראשון הוא חייליה דר' יונה מן הדא אחד שבישל בו ואחד שהערה לתוכו רותח אסור אמר ר' יסה תמן כלי חרש שבולע. התיב ר' יוסי בר בון דהא תני אף בכלי נחושת כן אית לך למימר דכלי נחושת בולע הא למדת דתבלין בכלי ראשון אסור בכלי שני מותר [ודוקא] לערות תחלה התבשיל ואח"כ ליתן בתוכו התבלין אבל לערות עליהן מלמעלה אסור.
3
ד׳מיהו צריך [עיון] על הכרכום אם יש לחוש עליו משום צובע ולפי דברי בעל היראים דאמר דאין דרך צביעה בתבלין מותר וזה לשון היראים ראוי לבר ישראל שאוכל תותים או שאר פירות שצובעין כגון ציראסי וזולתן שיזהר שלא יגע בידים צבועות בבגדיו או במפה דהוה לי' תולדות צובע וכן אם יצא דם מהמכה אסור לתת עליה בגד בין מצמר ובין מפשתן אבל אם צובע פתו במשקה הפירות לית לן בה דאין דרך צביעה באוכלין ועוד כתב דאין בישול אחר בישול אבל יש בישול אחר צלי ויש צלי אחר בישול ויש דבר המתבשל אפי' בכלי שני הלכך יזהר אדם שלא ליתן פת אפויה בשבת אף בכלי שני במקום שהיד סולדת בו וגם המבושל לא יתן כמו כן אצל האש בחום גדול שהיד סולדת בה ואם עשה כן חילל את השבת וחושש אני לו מחטאת וסקילה:
4